|
|
|
פיל סגול
מיכאל מ. שרון
מבנים כלכליים עוינים ועריצות נרכשת
האלימות והאכזריות בבתי ספר כאן, שהינה מדורגת במקום ראשון בעולם - יש אינדיקציות שאינה מעוגנת בקווי אופי חברתייםאישיים, ולא ב''כיבוש'', אלה משונעת על ידי גורמים כלכליים ששורשיהם נעוצים עמוק בקונפליקט הישראלי-ערבי.
מדובר בהיווצרות תרבות פשע אלימה, תוך הצמחת מנהיגים שליליים ובריוניים המשליטים טרור. נכון, גם ''לאפלפים'' יכולים להשתלב בה, בתנאי שיאמצו את הנורמות והערכים התואמים, ואף עשויים הם לגרוף רווחים כספיים וחברתיים נאים באפס מאמץ. למה הכוונה בגורם הכלכלי?
כמובן, תעשיית שווק והפצת הסמים, שניתן להעריך שהינה בהיקף של מליארדים רבים, ומשקלה בתוצר הלאומי גבוה. אך הנושא בעייתי, שכן חלק, ויתכן אף, חלק קובע בתעשייה זאת הינם לאומנים ערבים (או כאלה המשלמים מס שפתיים ללאומנות זאת) בארצנו ובארצות השכנות.
מדי פעם נרמז על ידי גורמים רשמיים כאן שהיקף המערך הכלכליחברתי הזה נרחב ביותר, וכולל גם אנשי אקדמיה רבים, אינטלקטואלים ומעגלים נרחבים של בני נוער.
יש הגורסים שבמלחמת לבנון ובעקבותיה התהדקו מאד הזיקות בין ברוני הסמים הישראלים-ערבים וגורמי סמים נוספים במרחב הערבי. האם ניתן לראות במלחמת לבנון גם היבט דומה לזה של מלחמות האופיום שהוליכה אנגליה כלפי סין? האם חולשת הדיכאון שקפצה על בגין מקורה בתחושות שהיעדים שלבנון מוליכה כלפיהם הינם למעשה הפיכת חלק מהגניוס היהודי להוויה של בוכלטריית סמים, ונסיגה מחזון מדינת המדע והרוח ההרצליאנית בכוון הבריונות הקולומביאני?
יש להבין שבעוד הביקורת על הקפיטליזם מתמקדת בכך שיחסי אדם-אדם המורכבים הופכים ליחס מושאי של יחסי אדם-סחורה, הרי שתחת הון הסמים, מופשט האדם מתכונותיו הסגוליות ביתר שאת.
סוחר הסמים עויין את אוטונומיית האדם, ומציב ''מסך בערות'' ברוחו של ג'והן רולס, המפשט את האדם, בדומה להסרת שכבות בצל, מכל מסורותיו, שורשיו וזיקותיו החברתיות. מודל האדם הרצוי של יחסי הכלכלה/הוויה של הון הסמים הינו ''האדם'' גרידה, במעורטל מזיקות תרבותיות וזיקות חברתיות/היסטוריות אחרות. זהו למעשה מודל ''האדם המסומם''.
כך, כל פנים מתוחות בסבר של אחריות, כל אינטלקט חושב, כל המציב את רוח האחריות והסדר האירגוני, זוכה מפי אנשי כלכלת הסמים לכינוי ''פאשיסט''. האם רובצת על זיכרונם הטראומה של ממשל מוסוליני, שפעל להורדת קרנה של המאפיה באיטליה - שהיתה גורם הכוח המרכזי במדינה מאז מלחמות נפוליאון?
אנשי הון הסמים, בניגוד בוטה לעידוד מילולי של גישה אנרכיסטית ברטוריקה שלה, נוקטים עם זאת בדרוויניזם שרדני חברתי בגישתו הרומסנית והוולגרית ביותר, בנוסח הדרום אמריקני, בפרט הקולומביאני. הדבר פעל להקרין גישות כוחניות מאד לכל פינות ההוויה הישראלית.
אחד מביטויים אלה הינו בכך שישראל הינה המדינה היחידה בעולם פרט לסעודיה בה שוררת עבדות לכל דבר. הכוונה למיצובם שלול הזכויות האלמנטריות, שאין דומה לו במערב, של עובדים זרים. דרכונם נלקח מהם, והם חשופים לכליאות עונשין, התעמרויות נוגשות שונות והעברה מסוחר בשר למישנהו.
יש רבים המודאגים מכך שעם הנסיגה בהיי-טק ובסקטורים יצרניים אחרים, עלה מאד משקלו של גורם זה בכלכלה, עם השלכות על גיוס אנשים נוספים, והטלת טרור כזה או אחר על גורמים ''בעייתיים''. ראש ממשלתנו הקודם איזכר יותר מפעם אחת גורם חולשה מאז'ורי בחברתנו, לא ידוע לרוב הציבור, שאין הוא רוצה לנקוב בשמו ולפרט, אך המחייבנו להגיע להסכם שלום מהיר עם סוריה והפלשתינאים. הבעייתיות בנושא זה הינה שמדובר, ככלות הכל, בגורמים המעונינים לאיין את חברתנו ולפוררה (כפי שכונה הנושא בה''ארץ'' -''ג'יהאד הסמים'').
זאת כשגורמים יהודיים במרקם זה מאמינים במין גן-עדן של אחוות סחר-סמים יהודית ערבית ואושר שישרור כאן, בעבור אלה שבחרו בדרך הנכונה. השאר - אופקי ג'נוסייד כבר אמרנו? הנושא של לאומיות ומדינה יהודית הינו כמובן גורם שיש להיפטר ממנו בהקשר זה, או אולי תישאר פסאדה של מדינה כזאת לצרכים בינלאומיים וצרכי סחר.
כך, יתכן שהקמת הגידור כיום סביב קו התפר הינו נסיונה האחרון של ישראל להדוף את העריצות המזרחית, שכלכלת הסמים הינה חלק ממנה. ולמנוע התדרדרות של השתלבות במרחב בנוסח מדינת הצלבנים, שהתנוונה בעינוגי המזרח, הסחר והשימוש בסמיו, עד שהוכנעה.
ההשוואה לאלימות בערי ארצות הברית ובמערב: גורמי הפשע המאורגן האחראים להפצת תרבות פשע-סמים בבתי ספר בארה''ב, עניינם כלכלי גרידה. אין כאן הערך המוסף הלאומני של פירור חברתי ודיכוי האלמנטים החיוביים בקרב הנוער.
לכן ''ניתן לחיות'' עם אלימות זאת, שמטבע הדברים, אינה גבוהה מעבר לנדרש לצרכי כלכלת סמים. בנוסף, קיימים שם מדי פעם התפרצויות ספורדיות של יחידים הזוכים לכותרות שמנות, אך בהיעדר המנוע הכלכלילאומני, היקף התופעה מצומצם.
היעדר האלימות ברחובות ערינו: בניגוד לתופעות של חוליגניזם ואלימות שאינה מאורגנת הקיימת בערי המערב, הרי כאן מדובר בפשע מאורגן בעל גוון-ערכי המטיל משמעת ברזל על חוליגנים בודדים ושומר מפני חוליגניזם בערינו.
|
|
|