הערה מקדימה: הדברים נכתבים על פי החומר שפורסם, על פי דברים שנשאו הוריה, עורך-דינה ויתר תומכיה (ואוי לנו שיש כאלה). אפשר ובמהלך החקירה וההעמדה לדין יתברר שהשד (שנכנס בה) אינו נורא כל-כך. הלוואי.

• • •

בארבעה בנים דברה תורה: חכם, רשע, שאינו יודע לשאול ותם.
בנים, לא בנות, כי בענת קם יש את כולם:

היא חכמה, אמנם חכמה להרע. יש לה שכל טוב אף שמעוות. היא סיימה תיכון בהצלחה, נמצאה מתאימה לזימון לקורס הכנה לטייס, והיתה די חכמה לאסוף משך שירותה 2,200 מסמכים מבלי להתפס;

קם רשעה, ונקוה שבקרוב גם תהא מורשעת.
צריך הרבה רשעות למעול באמון שנתנו בה, להתכחש לכל הטוב לו זכתה במדינה במשך 22 שנות חייה הראשונות, לסכן את חיי חבריה לשירות בצה''ל, בכך שהוציאה תוכניות סודיות מחזקת הצבא, בהם תוכנית מבצע צבאי מעבר לגבול בו חבריה חרפו נפשם להגנת המדינה, ונפילתה בידי אויב היתה מביאה לקורבנות בנפש. אלו מסמכים שחלקם נעלמו וחלקם עלול עוד להתגלגל לגורמים עוינים.

קם אינה יודעת לשאול. היא לא 'שאלה' את המסמכים. היא פשוט גנבה אותם (או את תצלומם- מבחינת הנזק זה היינו הך); גם לא עלה בדעתה להחזירם לצה''ל.
היא גם לא שאלה שאלה נכונה את עצמה, או אדם אחראי (ככל שהיו כאלו בסביבתה) כיצד מביאים לידיעת הציבור עוולה שהיא חשבה שמצאה, מבלי לעבור על החוק ומבלי לגרום לסיכון.

---

קם מעמידה פני תם, ועוזרים לה עורך דינה המצליח אך המוזר אביגדור פלדמן, דומה שהוא שכח לשאול מדוע בעבירה קלה כקליפת-השום, כפי שהציג את הדברים, נזקקה אותה נערה תמה ל''תותח כבד'' כמוהו, שגם עלות שירותו אינה מן הזולות.
שופטת ביהמ''ש העליון לשעבר דליה דורנר, שנשאה דרגות אל''מ בשירותה, מחפשת לענת קם ואורי בלאו צד זכות. תמהני כיצד אותה גב' דורנר, שנחשבה לשופטת מחמירה, היתה דנה את קם כחיילת על עבירות כאלו, בהיות השופטת עוטה מדים בבי''ד צבאי. עתה היא מעלה הצעות משונות כאילו תפקידה כיו''ר מועצת העיתונות הוא להגן על כל עיתונאי, או פרח עיתונות, שסרח.

---

העבירות שענת קם הודתה בהן הן חמורות מאד ומן הדין לדון אותה בבי''ד צבאי, שכן את העבירות החלה לבצע כאשר עודה חיילת, על עבירות של ריגול, גניבה, מעילה באמון ועוד עבירות מן המנויות בספר החוקים.
לא מדובר במשובת נעורים. לא מדובר בנערה שהתפתתה לקטוף תפוח עץ הדעת ממטע בדרך, לא בגניבת תפוח בסופרמרקט, אפילו לא בעישון מריחואנה.
מדובר בעבירה נמשכת. קם אספה מסמכים חודשים ארוכים. העבירה היתה מתוכננת לפרטי-פרטים: איסוף, צילום, העלאה על דיסקט, הגנבת הדיסקטים אל מחוץ למחנה.

קם מנסה להציג את העבירה שלה כעבירת-מצפון: היא 'גילתה', לדעתה, שצה''ל מפר, או מתכוון להפר, צווים של בית-המשפט העליון. אילו היה הדבר נכון- היתה מצלמת בחשאי מסמך אחד, או שניים. לשם מה צלמה 2,200 מסמכים?
אם היתה שם, לדעתה, פקודה בלתי–חוקית - מה לזה ולגניבת תוכניות מבצעיות שהן סוד כמוס? הרי היה לה זמן בשפע, היא קראה, או יכלה לקרוא כל מסמך. אם כך לשם מה גנבה את כל יתר המסמכים?
יותר מכך, לפי העיתונות החומר היה מונח בביתה מספר חודשים בטרם מסרה אותו לאורי בלאו. גם עתה היה לה תועפות זמן לבדוק את המסמכים הגנובים ולהעביר - וגם זו עבירה חמורה - רק את המסמכים הקשורים ל''פקודה הבלתי חוקית''. מדוע העבירה לידי אדם זר את כל המסמכים?

מעבר לגניבה עצמה - כיצד זה פנתה לעיתונאי שלא הכירה, ידעה שהוא כותב בעיתון שמאל-של-כורסה ופסבדו-ליבראלי, ומסרה לו את כל החומר הסודי?

גרסה מיתממת אחרת היא שקם היתה כתבת לפני גיוסה והתכוונה לעסוק בעיתונאות לאחר שחרורה, ועל כן פעלה למען מטרה זו וריכזה חומר תחת ידה.
טיעון כזה אינו גורע מחומרת העבירה אלא אולי מוסיף לה רובד נוסף.
לפי הגיון זה הרי חייל שמתכוון לעבוד כמכונאי, או לפתוח מוסך אחר שחרורו, יוכל לגנוב כלי-עבודה וחלפים מהצבא. מי שמתכוון להיות נהג - יגנוב משאית...

---

בא הזמן להבין כי לעיתונאי אין כל זכויות יתר ביחס לכל אזרח אחר. זכות יחידה שמורה לו, וגם זו במגבלות – שלא לחשוף את זהות המקור שהדליף לו ידיעה.
אורי בלאו ידע שהוא מחזיק בסודות מדינה. אילו היה אזרח נאמן היה מחזיר מיד את הגניבה לבעליה, גם אם היה מעתיק לעצמו אילו קטעים לצורך עבודתו ניתן היה אולי להבין זאת. אולם על סמך מה הרשה לעצמו להחזיק בידו עותקים של פקודות מבצעיות ותכנונים אופרטיביים?
אם אורי בלאו כה צדיק בעיניו, מדוע מיהר לברוח לחו''ל? אם הוא צדיק ותמים, מדוע לא הגן על עצמו בבית-משפט?

כל האמור לגבי אותו אורי אמור ביתר חריפות בשל גילו ומעמדו, כלפי עורך ''הארץ''. עצוב שעיתון מוביל וותיק כזה מתדרדר כך לתהום הפלילים.

---

הצבא גילה כאן חוסר אחריות תהומי. כיצד זה מוצבת נערה במפקדת אלוף-פיקוד, מבלי שנבדקו עברה הבטחוני והפוליטי. אם אמנם היתה פעילה בשמאל הקיצוני, כפי שנכתב פה ושם, היה הדבר חייב להדליק נורה אדומה אצל אנשי בטחון-שדה.
כנראה שגם בטחון-השדה במפקדת האלוף לא היה תקין.

המשטרה, השב''כ והפרקליטות ראויים לבירור מקיף ולנקיטת צעדים כלפי אותם מעורבים שהתייחסו בסלחנות כזו לפרשה.
אם המשטרה והשב''כ ידעו כי בידי אורי בלאו שתי קלטות לוהטות שבהן סודות צבאיים – מדוע לא עצרו אותו מיד וערכו חיפוש בביתו? על סמך מה נתנו לסיכון היבטחוני להתגלגל? ואם לא עצרוהו - מדוע לא בקשו וקבלו צו עיכוב יציאה מהארץ נגדו עד שימסור את הקלטות ויוודאו שלא נעשו מהם העתקים?

כיצד זה אדם בעל – 'אחריות' כזו מורשה להסתובב חופשי, להתנות תנאים ולברוח לחו''ל?
בכלל בזמן האחרון נחקרים רבים יושבים בחו''ל. בשעה טובה אהוד אולמרט שב ארצה, אך מזכירתו לשעבר, הגב' שולה זקן, מצויה בחו''ל ואנו קוראים בעתון שעורך-דינה נסע אליה להתייעצויות. יש לקוות ששניהם קבלו הנחות בראשון-טורס. עתה גם בלאו בחו''ל, וניתן לקיים את הדיונים בביה''ד הבינלאומי בהאג... אני מתלוצץ כי הלב מתפלץ. כך פועלות רשויות אחראיות ?!

---

בפרשת קם-בלאו אנו שוב קוטפים פרי-באושים מגנו של השמאל הקיצוני.
אנשים אלו, שהם השמאל הקיצוני פה, הם הימין הקיצוני של הפלסטינאים.
אצלם המטרה מקדשת את האמצעים. פרט למקורותיהם אין דבר קדוש בעיניהם, ודאי לא ''המקומות הקדושים'', לא מדינת ישראל, לא חוקיה ולא צבאה. הכל מותר. הכל הפקר. בפיהם שלום מזויף, חופש עיתונות המתיר גניבה ובגידה. מותר להלשין על 'עבירות' של המתנחלים, של הצבא, של המסתערבים המסכנים מדי יום את חייהם.
הפלסטינים בעיניהם הם לוחמי חירות ועל כן מותר להם לירות קסאמים ולפוצץ אזרחים, אך כל פעולת הגנה של צה''ל ראויה לגינוי. נורא עד לאן התדרדרנו !

---