הגירסה המקורית פורסמה באתר של המחבר.כאשר ראיתם את הכותרת, ''אחד במאי'', ודאי המחשבה הראשונה שחשבתם היתה ''בשביל מה לדבר על דברים שעבר זמנם?''
כמה מאיתנו חושבים שכדאי לציין את אחד במאי? מעט מאוד
כמה מאיתנו מתעבים את הדגל האדום? הרוב הגדול.
הסיבה לכך מורכבת משני חלקים:
- הסיבות של ''אחד במאי'' כבר לא קיימות וטוב שזה המצב.
- הרבה מאויבי ישראל ציינו ומציינים במהלך השנים את החג הזה ומניפים את הדגל האדום.
השאלה אם לציין את אחד במאי או לא היא פחות רלוונטית מאשר להזכיר מה האחד במאי מסמן. לפני שנגיע לשאלה מה מסמל ''האחד במאי'' צריכים, כמו תמיד, לחזור אחורה ולהבין את המצב:
לא היו כלל זכויות לעובדים. אותן זכויות שהיום הן ברורות וטבעיות לנו כמו זכות השביתה, יום עבודה של 9 שעות, ימי מחלה ועוד פשוט לא היו.
בכמה מקומות היה מותר לירות בשובתים ובכל המקומות היה ניתן לאסור את השובתים.
יום עבודה היה בן 18 שעות. אם עובד נפצע במהלך עבודתו זבש''ו.
ודאי שלא היו ימי חופש, דמי הבראה וכדומה.
ברור שגם לא היו פיצויים או פנסיה. היעדרות ביום המנוחה השבועי גם הביאה למאסר.
במצב דברים זה פועלי דפוס בקנדה לקראת סוף אפריל בשנת 1872 התארגנו לבקש תנאי עבודה יותר טובים. לא, הם לא ביקשו זכויות פנסיה או דמי הבראה גם לא קרן השתלמות או ביטוח מנהלים. הם בסך הכול ביקשו את הזכות להתאגד ולדבר עם המעסיק.
באותם ימים הבקשה הזו שלחה אותם לכלא. דבר המעצר של פועלי הדפוס הבעירה את השטח והפגנה המונית של המוני עובדים קנדים פרצה בדרישה לשחרר את הפועלים ולאפשר לעובדים להתאגד ולשבות.
השלטונות בקנדה התירו לעובדים את זכות השביתה.
זו הייתה הפעם הראשונה שבכלל התירו לעובדים להתאגד ולבקש תנאי עבודה ושכר הוגנים. 12 שנים לאחר מכן בשנת 1884, בשיקגו, ארה''ב התאגדו עובדים להפגנה. ההפגנה יצרה מהומה רבה - 60 מפגינים נהרגו ע''י המשטרה.
כן,
בארה''ב המשטרה ירתה למוות ב-60 עובדים שביקשו להתאגד ולהשיג יום עבודה של 8 שעות. מאז נקבע הצבע האדום (דמם של הפועלים שנשפך) כצבע המאבק של העובדים.
הפטיש והמגל מציינים את האיחוד בין פועלי התעשייה והחקלאים. זה המקור לדגל שכולנו אוהבים לשנוא- דגל אדום עם פטיש ומגל.
יצא הגורל ומשטרים דיקטטורים שהתיימרו לדאוג לעובדים אימצו את הדגל האדום. כמו ברה''מ, מפלגות הבע''ת בסוריה ועיראק, קובה, אלבניה, דרום תימן ועוד. כל אלו היו גם אויבים שלנו כך שבאופן טבעי כולנו חשים תיעוב מהדגל האדום. כיום כאשר יש לנו זכויות רבות כמו יום עבודה של 8 או 9 שעות, זכות שביתה, ימי מחלה ועוד הדברים הללו נראים שייכים לעבר הרחוק ואין בכלל טעם להתעסק בזה. אבל
אנחנו צריכים לזכור שאת אותן זכויות טבעיות הישגנו בדמם של אלו שמונצחים באמצעות הדגל האדום.
ולקראת סיום הנקודה היהודית:
היהודים תמיד היו חלק מהמהפכה. בטורונטו ובשיקגו היהודים היו בצמרת האיגודים. גם במהפכת 1917 ברוסיה שהעלתה בסוף משטר דיקטטורי ולא משטר של פועלים היו הרבה יהודים. (גם במאבק השחורים בארה''ב ובדרום אפריקה נגד משטר האפרטהייד היו מעורבים יהודים.)
היות היהודים מיעוט שסבל מרדיפה והצקה במשך כל כך הרבה שנים מעורר בנו הזדהות עם מצוקה ועוול.
כפי הנראה שזה בגנים שלנו – האכפתיות, הרצון להילחם ולשנות. אם למישהו יש הסבר אחר למידת המעורבות של יהודים במהפכות אשמח לשמוע.
לסיכום:
כדאי להכיר את משמעות האחד במאי הכוללת את הצבע האדום שמציין את דמם של אלו שבזכותם יש לנו זכויות שהיום נראות טבעיות כל כך, ולא לזלזל בה גם אם היום זה נראה דבר ישן ולא אקטואלי.
לכל מי ששאל את עצמו - אני לא קומוניסט.
לא הצבעתי אף פעם למפלגות קומוניסטיות.
אחד במאי
צריך לבטל את דגל המדינה
