כשתיאלם תרועת הפסטיבלים

כשתיאלם תרועת הפסטיבלים סביב המשט התורכי תזדקרנה 3 עובדות בלתי ניתנות לערעור:

1. הסגר על עזה לא נפרץ.
2. הבריונים, מארגני המשט קיבלו ''מכה'' רצינית, 9 הרוגים ועשרות פצועים.
3. רג'פ ארדואן ראש ממשלת תורכיה הוא זרועו הארוכה של נשיא אירן, אחמדינג'ד בקרב מדינות אירופה ואמריקה.

הסגר על עזה לא נועד להוריד את התושבים על הברכיים, הסגר נועד למנוע מרצועת עזה מלהפוך לבסיס איראני כפי שלבנון, ע''י החיזבאללה ובסיוע סוריה, הפכה לבסיס איראני שנועד לאיים על ישראל מצפון ותושבי לבנון הם בני ערובה בידי אירן בכדי להרתיע התקפה ישראלית על בסיס זה. לכן המעוניינת הראשית והמרוויחה הגדולה מפריצת הסגר על רצועת עזה היא אירן.

כל הניסיונות להבריח ציוד צבאי ותחמושת בכמויות ראויות לרצועת עזה באמצעות מנהרות, סירות דייגים וכדומה אינן מצליחות לייצר בסיס צבאי, דוגמת לבנון, ברצועה. הדרך היחידה לבצע זאת היא דרך אוניות שיעגנו בנמל עזה. המשט האחרון לא נועד להבריח נשק כבד, הוא נועד לייצר קו ספנות קבוע לרצועה. אילו המשט היה מצליח להגיע ליעדו היינו רואים מיד משטים נוספים, גדולים יותר ובלתי ניתנים לעצירה.

לכן עובדה ראשונה שמזדקרת לעין כל ובבירור - עזה תחת סגר, הפריצה אליה נכשלה!

מאז פיגוע ''התאומים'' בניו-יורק ובהמשך הפיגועים בספרד, בריטניה ומקומות אחרים יש חשדנות רבה כלפי כל מוסלמי ובמיוחד כלפי ארגונים איסלאמיים. הדבר פגע מאוד ביכולתם של הארגונים העוינים לפעול ולכן הם מנסים ''לעטוף'' את עצמם עם אירופאים, צפון אמריקאים ורצוי מאוד שיהיו גם יהודים. ולצערי לא חסרים טיפשים כאלה.

גם המשט הנידון נבנה כך. לצד גרעין פעילים קשה, נוקשה ואלים הוזמנו והגיעו מאות אנשים תמימים חדורי אמונה בהשקפת עולמם ובסמליות של מעשיהם. השלטון הצבאי המדכא של החמאס בעזה נראה להם כשיא החופש הציבורי והאישי, העוני המנוון בעזה נראה להם כמזימה ציונית אימפריאליסטית, ובכלל האנשים הללו הם ציבורי גדול במספרו, אך בטל בכמותו, שנאבק בכל דבר ממסדי בעולם. החל מהסגר על עזה, החברות הרב-לאומיות, מפגין בכנסים כלכליים ותומך בכל מי שמתנגד לשלטון בארץ מושבו. חלק באמת עושים זאת מתוך אמונה, חלקם הם ''טרבל-מייקרים'' מקצועיים וחלקם מחפשים את פיסת הפרסומת והפופולאריות האישית.
כל אלה התאגדו למאות שהקיפו והסתירו את הגרעין האלים.

מתוך עדויות שזורמות מהקרב על ה''מרמרה נאבי'' מסתבר שהם די צפו את הפעולה הצבאית ונערכו לקראתה בהתאם.
אני מניח שהם קיוו באמצעות כלי הנשק ה''קרים'' להדוף את החיילים, להמשיך במסע ולזכות בניצחון על הצבא הישראלי המהולל. התגובה באש חיה, כנראה, הפתיעה אותם והכניעה אותם.

על רקע הפעולה להכנעת המשט ותוצאותיו אנו שומעים כל הזמן נאומים מתלהמים של אחמדינג'ד, אסאד, משעל, ארדואן ויתר מנהיגי ''ציר הרשע''. כולם מתברכים בניצחון הגדול ובסופה הקרב של ''הישות הציונית''. כל מי שיתעמק בנושא התגובות מבין שרק כלבים שאינם מסוגלים לנשוך נובחים ואלו שיכולת הנשיכה שלהם אפסית נובחים חזק יותר.
מדינת ישראל אינה נובחת-היא נושכת.

מארגני המשט וחבריהם לא ישכחו במהרה את הנשיכה שקיבלו. להבא, כאשר יראו כלב יעברו לצד השני של המדרכה.

בעשרות השנים האחרונות הייתה לתורכיה מטרה אסטרטגית עליונה: הצטרפות לאיחוד האירופי. לשם כך היא שינתה את כלכלתה, שינתה חלק מחוקיה, הסבירה פנים לתיירים וכרתה ברית אסטרטגית עם ישראל.

התורכים הניחו, בצדק מסוים, כי ישראל היא הדלת לעולם המערבי. הידידות המופגנת עם ישראל יצרה לתורכיה תדמית של ארץ מערבית, ליברלית ומתקדמת, הלובי היהודי בארה''ב ''עבד'' קשה למען האינטרסים התורכיים והצליח למנוע שם ובארצות אחרות את ההכרה בשואה הארמנית. הקשרים הכלכליים הביאו ברכה לכלכלה התורכית, הקשרים הצבאיים העלו את רמת הצבא התורכי במדרגה אחת לפחות, התיירות הישראלית, למרות יחסה הקטן בכלל התיירות בתורכיה, גרמה לפריחה כלכלית רצינית באזורים מסוימים.

אך, למרות כל זאת, ועיקר בעקבות עלייתה לשלטון בתורכיה של המפלגה האיסלאמית אירופה דחתה את צירופה של תורכיה לשורותיה לשנים רבות. ארדואן, ראש ממשלת תורכיה, הבין נכונה את המצב והפנה את מבטו מערב למזרח.

את מי הוא מצא שם? את סוריה ואירן. המפנה היה בלתי נמנע וההתקרבות והידידות הפכו במהרה לציר שבסיסו אירן סוריה ותורכיה ואני צופה בעתיד הנראה לעין הצטרפות של עירק, לבנון וירדן. כמו שהמחיר להצטרפות לאירופה היה הידוק היחסים עם ישראל, כך מחיר ההצטרפות לגוש המזרח תיכוני הוא התנתקות מישראל.

ארדואן לא יכול להרשות לעצמו לבצע את ההתנתקות במכה אחת. זה היה צורם ושקוף מדי, דעת הקהל החילונית ואולי גם הצבא היו מגיבים בחשדנות ובפעילות מסוימת שעלולות היו להפיל את שלטונו. לכן זה בא ''בפרוסות'', כל פעם בתואנה אחרת.

חוץ מזה, בציר המזרח תיכוני שאירן מובילה אותו לארדואן היה תפקיד. תפקיד שר החוץ של הציר, האיש שיכול להיכנס בקלות ולהתקבל בכבוד בכל בירה מערבית הוא האיש שיכול לרכך את ההתנגדות לגרעין האירני ולבלום את הסנקציות המגבשות כנגדו. די אם נזכר בהצהרות שלו בשנה האחרונה ובהסכם המצחיק שחתם עם סלסה הברזילאי לאחסון האורניום האירני. כל זה מוכיח כי ארדואן הפך לידה הארוכה של אירן, לשם בלימת המתקפה הדיפלומטית נגדה ולשמש כסות לפעולות שנועדו להגדיל ולהגביר את השפעתה.

המשט היה מהלך מוביל מבחינה זו. בלימתו אולי נתנה לארדואן נשק להמשך דילול היחסים עם ישראל, מנגד חשפה את ''דמותו'' האמיתית לכל מי שבוחן את התנהלותו בקפידה. לי אישית אין ספק, משט נוסף בברכת התורכים לא יצא יותר מתורכיה. אירן תצטרך לחפש לה נמל ידידותי חדש.

הביקורת על ממשלת ישראל חוגגת. בעיקר מצד הטיפשורת הישראלית וכל מיני מומחים שלא עשו דבר מועיל ומעשי בכל ימי חייהם.
החשיבות העליונה של הפעולה הישראלית כנגד המשט היא הנחישות שהממשלה הנוכחית (ולזכותה יאמר, גם הממשלה הקודמת) מפגינה לשם שמירת הערך העליון של המדינה- הביטחון. נחישות זו שבאה לידי ביטוי במלחמת לבנון השנייה (שלמרות כל הטיפשורת היא כנראה ניצחון ישראלי מובהק) במבצע ''עופרת יצוקה'' שהפכה את החמאס לגוף שמונע ירי טילים לישראל ועתה בפעולה כנגד המשט שיאלץ את אירן וחבריה לחשוב על דרכים אחרות להסרת הסגר על רצועת עזה.

ולגבי תורכיה. אין ספק שכל זמן שהמפלגה האיסלאמית בשלטון המצב עם ישראל יגיע במהרה לניתוק מוחלט ושלם של היחסים הדיפלומטים, הכלכליים והצבאיים. אין לי אשליות בנושא. נחמתי בכך שהנזק לתורכים לא פחות גדול מהנזק שלנו.

---