פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
נטל תקציב הביטחון
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 15/06/2010 שעה 15:00)


נטל תקציב הביטחון

ד''ר דוד סיון



... התוספות לתקציב הביטחון הנובעות מן הפעילות המוגברת של צה''ל בשטחים הפלסטיניים. בין 1989 ל-‏2010 קיבל משרד הביטחון תוספות בסכום כולל של 45 מיליארד ש''ח לערך (במחירי 2009).
קשה לדעת מהי העלות המלאה של פעולות הביטחוניות הקשורות עם הפלשתינאים. סיבה אחת היא כמובן שלעיתים קשה להפריד בין פעולות אלה לבין פעולות אחרות של המערכת הביטחונית. סיבה נוספת קשורה בחוסר השקיפות, מטעמים מובנים, של תקציב הביטחון. אבל אפשר להתייחס לשינויים בתקציב הביטחון לאורך השנים והשפעתם על המשק והחברה בישראל, כפי שעושה הדו''ח של מרכז אדווה.

בממוצע מדובר על תוספת שנתית של יותר מ-‏2 מיליארד ש''ח. אבל כאשר בוחנים את פירוט הנתונים (נטל הסכסוך..., עמ' 16) אפשר לראות שכמעט שני שליש (28.7 מיליארד ש''ח או 64.1%) מסך התוספות לתקציב הביטחון, ניתנו בעשור האחרון (2001 – 2010). אם נזכרים שבמהלך 5 השנים הראשונות של העשור קוצצו מתקציב המדינה 65 מיליארד ש''ח הרי שמשקלן היחסי של התוספות לתקציב הביטחון היה גדול עוד יותר ממה שתיארנו.

אז נכון שחלק גדול מהשינויים בתחומים הלא ביטחוניים נגרם ממדיניות כלכלית, ''ניאו-ליברלית'' ע''פ מרכז אדווה, וגורמים נוספים. יחד עם זאת גם להסטה התקציבית על חשבון סעיפים אחרים בתקציב היתה השפעה על המציאות בארץ. בין השאר:
  1. נרשם גידול בעוני ובאי השוויון (קיצוץ בתשלומי העברה...).
  2. נפגעה ההשקעה בפיתוח האקדמי.
  3. נפגע השרות לאזרח בגלל קיצוץ בתקציבי המשרדים האחרים.
אפשר כמובן להזכיר את ההשפעות הלא תקציביות שיש ליחסים שלנו עם הפלשתינאים על המשק. בין אלה אפשר למנות את היחלשות כוח המיקוח של העובדים בגלל העסקת פלשתינאים ופגיעה ביחסים עם ערביי ישראל. אפשר לטעון שהדיון הציבורי בנושאים שקובעים את רמת החיים ואת איכות החיים בישראל, פיתוח כלכלי, שכר, חינוך, השכלה גבוהה, בריאות ורשת הביטחון הסוציאלי (נטל הסכסוך..., עמ' 32), נידחק לקרן זוית בגלל התמקדות בבעיות הקשורות בסכסוך עם הפלשתינאים. הדוגמה הטובה בהקשר הזה היא נפילתן של ממשלת נתניהו הראשונה וממשלת של ברק.

הסכסוך עם הפלשתינאים, מכביד על התקציב, מגביל את התפתחות החברה, מגביל את התפתחות המשק והצמיחה ולכן מגביל את הגידול ברמת החיים. המשמעות היא שהיכולת להדביק את הפער שבין רמת החיים בישראל וזו בארצות המערב נפגעת.



אכן לתקציב הביטחון ולגודלו היחסי יש השפעה על ביטחון ישראל ובמקביל גם על משאביה הכספיים והפיזיים של המדינה. השקעה בביטחון, בשרידות, עשויה לעלות ביוקר מבחינת התפתחות רמת החיים. קשה לחשוב שהתיזה הזאת לא מוכרת לכל העוסקים במדיניות הביטחון ולרוב העוסקים במדיניות הכלכלית. התיזה הזאת נזכרת בדו''ח הועדה ''לגיבוש תפיסת הביטחון של ישראל'' בראשותו של דן מרידור שהגישה את מסקנותיה לשר הביטחון (שאול מופז) באפריל 2006. התיזה הזאת מוסברת בדו''ח של ועדת ברודט, ''הוועדה לבחינת תקציב הביטחון'', שמונתה על ידי ראש הממשלה (אהוד אולמרט) ושר הביטחון (עמיר פרץ).

לכל בר-דעת ברור שהמציאות הביטחונית שלנו מחייבת את המדינה להקצות תקציבים בהיקפים משמעותיים (8 – 10 אחוז מהתוצר הלאומי, לפי ועדת ברודט) כדי לטפל באיומים השונים. ברור גם שבמגבלת התקציב, בתנאי מחסור, הקצאה לביטחון היא בסופו של דבר אי-הקצאה למטרות אחרות. מדינות אחרות שאינן מוקפות באויבים מקצות לביטחון חלק קטן יותר מהתוצר שלהן. זה החלק הקל להבנה של שאלת תקציב הביטחון. הרי ביטחון ראוי הוא תנאי לקיום חברה וכלכלה מתפקדות, חברה וכלכלה מתפקדות חיוניות כדי לממן את הוצאות הביטחון החריגות. לכן איזון נכון בין שתי המערכות יאפשר קיום מדינה מתפקדת לאורך זמן (דוח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, עמ' 9).

ועדת ברודט מציינת גם כי נתח המשאבים המוקצה לביטחון מהווה חסם בפני:
א. האפשרות לשפר את הרווחה האזרחית (חינוך, בריאות וצמצום פערי הכנסות).
ב. האפשרות להקטין את החוב הציבורי.
ג. האפשרות להאיץ את הצמיחה של התמ''ג ושל רמת החיים (התמ''ג לנפש).
הגדלת ההקצאה למטרות ביטחון שאינה מתאימה ליכולתו של המשק תחייב הגדלת שיעורי המס ו-או החוב הציבורי ותפגע ביכולתו של המשק לצמוח. הצמצומים בעבר בתקציב הביטחון ובתקציבים אחרים אפשרו חזרה למתווה צמיחה אשר אפשר למשק לספוג את עלות המלחמה בסך 8.2 מיליארד שקל ללא זעזועים לכלכלה (דוח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, עמ' 21).

ועדת ברודט (בדומה לאחרים לפניה) סימנה מתווה להתייעלות מערכת הביטחון כדי להפחית את הנטל המשתמע. גם צמיחה של המשק תצמצם את הנטל היחסי של הסכסוך עם הפלשתינאים אם וכאשר תקציב הביטחון יגדל לאט יותר. מימוש האפשרות הזאת הוא בדרך כלל יעד עיקרי, גם אם לא מודגש, כמעט בכל מדיניות כלכלית שעולה לדיון באוצר ובבנק ישראל.



שר האוצר, ד''ר יובל שטייניץ אמר לאחרונה בראיון שבמשרד האוצר עובדים על תכנית רב שנתית ל-‏5 השנים הבאות. הכוונה היא לגבש מדיניות כלכלית ארוכת טווח, שתחזיר את ישראל לצמיחה מהירה של 5% בשנה ולצמיחה של 6% במגזר העסקי כבר בשנים הקרובות, וכך גם תועיל לצמצום הפערים בחברה. הוא דיבר על תכנית שבמרכזה ארבעה מנועי צמיחה למשק הישראלי:
  1. קידום ועידוד המצוינות בתעשיות המתקדמות שישקף את היתרון שיש לישראל מבחינת ההון האנושי.
  2. טיפול מקיף בשוק העבודה כאשר במוקד הכנסת החרדים והערבים לשוק.
  3. השקעות בתחומי הנדל''ן, התחבורה, התשתיות, הנמלים והאנרגיה.
  4. להתמיד בתוואי רב-שנתי של הפחתת החוב הלאומי והגרעון הממשלתי על פי העקרונות החדשים שאושרו החודש בכנסת.
שטייניץ ציין גם כי צה''ל לא מתייעל כפי שהמליצה ועדת ברודט ושבאמצעות חוק ההסדרים הבא יכפו על צה''ל לנהוג כפי שכבר סוכם (''היום לא היינו מתקבלים ל-OECD'', המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 11.6.2010, עמ' 10 – 11).

כדרכי בשנים האחרונות ביקרתי באתר של משרד האוצר כדי למצוא חומר כתוב שמפרט משהו על התוכניות האלה. לצערי מצאתי רק הודעה מפורטת לעיתונות בדבר קידום המצוינות בתעשיות ההי-טק (המתקדמות) וטיפוח ההון האנושי – תכנית יתרון יחסי. מדובר בתכנית שעלותה מוערכת במאות מיליוני שקלים שמטרתה לטפל בנקודות חולשה (קיים חשש לאי מיצוי פוטנציאל) ולטפח את הפוטנציאל העסקי של המגזר; מדובר בתכנית הוליסטית שמטרתה למקסם את היתרון היחסי בענפים אלו על מנת שימשיכו להיות קטרי הצמיחה של המשק הישראלי. ההערכות הן שאם תצלח התכנית היא תוסיף לענף כמה עשרות אלפי עובדים וחלקה בתוצר יגדל.

בין המטרות החשובות של התכנית שגיבש הצוות הבין משרדי בראשות מנכ''ל משרד האוצר הן:
  1. הצמחה מקומית של פעילות חברות הסטארט-אפ ושימור הבעלות על הקניין הרוחני בארץ על ידי עידוד חברות ישראליות גדולות לרכוש חברות סטארט-אפ ישראליות. הכוונה שהפעילות עצמה תתרחב וגם תישאר בארץ.
  2. יצירת כלים לעידוד ולחיזוק הקשרים בין התעשיה עתירת הידע והאקדמיה. בין אלה יצירת מסלול חדש לתמיכה במחקר בסיסי באקדמיה שהוא בעל פוטנציאל יישומי והרחבת הפעילות במסלולים הקיימים.
  3. קידום מו''פ משותף בין המגזר האזרחי לבין המגזר הצבאי.
  4. חיזוק החינוך הטכנולוגי והמדעי בתיכון על ידי שילוב אנשי תעשית הידע בהוראה.
צריך לברך על העובדה שקובעי המדיניות כבר אינם מסתפקים בעידוד הפעילות הכלכלית, אלא גם מכוונים לעידוד והרחבה של הפעילות הכלכלית בארץ. גם על שאר הסעיפים צריך לברך. על פי המעט שקראתי נראה לי שזו בהחלט תכנית שאפתנית שנראית כבעלת סיכוי. אך אליה וקוץ בה, יש כמה עובדות שמערערות את השמחה עם תכנית יתרון יחסי:
  1. זה נראה כאילו מחפשים את המטבע מתחת לפנס וגם שמים יותר מדי ביצים בסל אחד (המגזר כבר מייצר כ-‏14% מהתוצר הלאומי). היה עדיף אם התכנית היתה מכוונת לעודד מגזר יצרני אחר שמשקלו בתוצר נמוך יותר וגם קשייו מרובים יותר.
  2. מנסיון העבר (בעיקר העשור האחרון) אנחנו יודעים שמגזר ההי-טק הוביל את הצמיחה ושזה לא כל כך עזר לצמצום הפערים.
  3. באוצר תמיד עבדו על תוכניות לטווח ארוך. אבל השר צודק שרוב שרי האוצר לא באמת התעניינו בתוכניות שעסקו בטווח זמן מעבר לתקופת כהונתם. בכל מקרה שטייניץ עדין לא הראה במעשים שהוא באמת שונה.


יש לנו בעיה מובנית: פעילות הביטחון מהווה חסם לשיפור רווחת האזרח. אבל זו מגבלה שעלינו לקבל כי חיוני שתהיה לנו מערכת ביטחון שתבטיח את השרידות שלנו כתנאי לשיפור רווחתנו. מצד שני, כפי שיודעי דבר מבהירים לנו התייעלות מערכת הביטחון תאפשר הבטחת השרידות בפחות משאבים וזה ישחרר משאבים לשימושים אחרים.

שחרור המשאבים יתרום לצמיחה ולעליית רמת החיים ובמקביל תקטין את נטל התקציב בכלל ושל תקציב הביטחון בפרט. עדיף שהשימוש במשאבים המתפנים יגיעו למגזרים חלשים וקטנים בעלי פוטנציאל ולאו דוקא למגזרים חזקים כמו ההי-טק.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  3 מקבלים תקציב ללא הגבלה  (חזי, הרצליה) (3 תגובות בפתיל)
  חשבונות לאומיים   (המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה) (10 תגובות בפתיל)
  א''ב של תקציב זה התייעלות  (גלעד היפתחי) (2 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי