מי יצילנו? זקני העדה

בעקבות הביקורת הבינלאומית החריפה על ההתקפה הרצחנית של חיל הים הישראלי על האונייה הטורקית ''מרמרה'' שהייתה חלק ממשט סיוע הומניטרי לעזה, שטפו את ישראל שני גלים: גל אחד שהתמקד בביקורת על ההנהגה הפוליטית שלא תכננה כראוי את הפעולה, ובמקביל גל פטריוטי של התייצבות מוחלטת מאחורי חיילי הקומנדו הימי הישראלי ''שפעלו בגבורה בנסיבות אליהן נקלעו שלא באשמתם''.

במלים אחרות, אם יש כישלון, האחראים הם ראש הממשלה ושר הביטחון, יש מי שמצרפים גם את הרמטכ''ל ומפקד חיל הים, ודורשים את התפטרותם. אבל החיילים שפשטו על האונייה? הם בסדר גמור.
אין ספק, כמו בכל מאפיה, הבוסים הם האחראים הראשיים. ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ''ל ומפקד חיל הים, אחראים לכישלון, הם צריכים להתפטר ולתת את הדין. האם חיילי המאפיה שמוציאים לפועל את הרציחות פטורים מאחריות כלשהי? גם אם אחריותם מופחתת בהשוואה לבוסים, לדעתי הם עדיין חלק משרשרת הרוע.

בכל מה שקשור לפעילותה של ממשלת ישראל מול הפלסטינים ותומכיהם, שיטות עבודתה דומות לעתים לאלו של מאפיות רצחניות. האם פירושו שהמאפיות וממשלות ישראל חד הם? חס וחלילה, רק אדם קיצוני יאמר כדברים האלה. כל שאני אומר הוא דבר מדוד ומתון, שלעתים שיטות ההשתלטות האלימות של ממשלות ישראל על רכוש לא לה והעברתו לבעלות המקורבים (במקרה זה יהודים) דומות לעתים לשיטות ההשתלטות האלימות והרצחניות של אוליגרכים רוסים או המאפיה הסיציליאנית על רכוש הזולת, בין רכוש של בודדים, בין רכוש של הציבור. בעוד היהודים בגרמניה, בפולין, בהונגריה, מקבלים בחזרה רכוש שאיבדו במלחמת העולם, לא כך נוהגת ישראל באשר לרכוש שהפלסטינים איבדו במלחמת 1948. לא זו בלבד שהרכוש לא מוחזר ופיצויים לא משולמים, אלא גם רכוש שפלסטינים צברו לאחר היותם פליטים חוזר ומוחרם לטובת מתנחלים יהודים.

ההשתלטות האלימה על משט הסיוע ההומניטרי, משתלב היטב בסינדרום האלימות הישראלית, האומר שמה שלא הושג בכוח יושג ביותר כוח, ובדרך גם נגנוב את רכושם הפרטי של הנוסעים. אחרת איך נסביר שעד היום לא הוחזרו לנוסעים מצלמות, טלפונים, מחשבים שהוחרמו על ידי הפיראטים הישראלים. כלת פרס נובל מייריד מגווייר, שהייתה על הספינה רייצ'ל קורי, סיפרה לי בשיחה שקיימנו לפני מספר ימים, כי הטלפון הסלולרי שלה כמו גם רכיב אלקטרוני נוסף, נלקחו ממנה ולא הוחזרו.

הרמטכ''ל טען שהחיילים שתקפו את המשט ''הרגו את מי שצריך'', וכי אלה שנהרגו היו ''מחבלים''. בישראל, אם אמרת ''מחבל'', חייו נהפכו להפקר.
רשימת ההרוגים מוכיחה אחרת. האם איברהים בילג'ן, מהנדס חשמל בן 61 מהעיר סירט, נשוי ואב לשישה, הוא מחבל? או צ'נגיז סונגור בן 47 מאיזמיר, נשוי ואב לשבעה, הוא מחבל? שתי דוגמאות מתשעת החללים. על סמך מה מפיצים את ההבלים האלה?

ממשלת ישראל טוענת כי היא רשאית למנוע העברת ציוד לחימה לחמאס ולכן עליה לבדוק כל אונייה בדרך לעזה. נימוק מצוין. גם אני מעוניין שבעזה לא יהיו כלי נשק, אולם עקרון ההדדיות מחייב שגם לישראל לא יזרום נשק. כל עוד הנשק לישראל זורם ללא פיקוח ובדיקה, מה כי נלין על ממשלת עזה, שנמצאת בסכסוך עם ישראל? אז מה, יאמר האומר, אתה רוצה להגיד שחמאס וממשלת ישראל זה אותו דבר? חס ושלום, כאמור אינני קיצוני, ולא יעלה על דעתי לומר כזאת. שתי הממשלות בהחלט לא אותו דבר. נכון שיש קווי דמיון, שלטון עריץ, (באופן אירוני העריצות של שתי הממשלות מכוונות נגד פלסטינים), פונדמנטליזם דתי, אמונה של שני הצדדים שאדמת ארץ הקודש שייכת ''רק לנו'', שאהידיות (האדמה חשובה מהחיים). ויש גם קווי שוני, ממשלת עזה חלשה, ענייה, מוחרמת, בעוד ישראל היא עשירה, חזקה ונהנית מכל טוב שקשרים עם העולם מאפשרים.

מכל מקום, גם אם נסכים עם ההנחה שזכותה של ישראל לבדוק ספינות בדרך לעזה, הפעם, במשט ''מרמרה'', היה ברור לכל כי אין על האונייה נשק.
יצחק בן ישראל, מי שהיה גנרל בצבא, חבר כנסת מטעם ''קדימה'' והיום פרופסור באוניברסיטת תל אביב, כתב במאמר בעיתון הנפוץ בישראל ''ידיעות אחרונות'' כי ''ידענו שאין תחמושת על האונייה''. עמי אילון, לשעבר מפקד חיל הים, ראש השב''כ, חבר כנסת ושר בממשלה, הצהיר כי ''האופציה האלימה היא האופציה היחידה שלנו גם כשהיא מזיקה לאינטרסים שלנו''. חבל שהם מגיעים לתובנות נכונות לאחר שבתפקידם הצבאי לקחו חלק בכל אותו מצעד איוולת אלים.

לאור הלחץ הבינלאומי, החליטה הממשלה להקים ועדת בדיקה בראשות יעקב טירקל, לשעבר שופט בבית המשפט העליון, שנושא עימו שובל של החלטות שיפוטיות תומכות שלטון. הוא גיבה את הכיבוש, אישר מעצרים מנהליים של פלסטינים ולקה בלא מעט פסיקות שעובש גזעני עולה מהן. עם חבריה נמנים שבתאי רוזן פרופסור למשפטים בן 93 שבין השאר כיהן כיועץ המשפטי של משרד החוץ, עמוס חורב גנרל בדימוס ומהנדס בן 86 שבין השאר פיתח אמצעי לחימה עבור הצבא. כמו כן יהיו נוכחים בדיוני הוועדה שני משקיפים מחו''ל ללא זכות הצבעה. ויליאם דיוויד טרימבל מהמפלגה היוניוניסטית של צפון אירלנד, שזכה בפרס נובל לשלום ומוגדר כידיד קרוב של ישראל, וקן ווטקין, גנרל קנדי שהיה פרקליט צבאי ראשי והעיתונים בישראל הדגישו כי התגייר לפני שלוש שנים.

בישראל לגלגלו על הוועדה, בעיקר בגלל גילם המופלג של חבריה. אינני שותף לכך. ייתכן והקשישים האלה הם עדיין ערניים וצלולים. העובדה ששבתאי רוזן נעזר במטפל פיליפיני מוכיח רק כי יש לו קשיים בתפקוד פיזי, אבל לא בהכרח מנטלי.
הסיבה שאני סקפטי נובעת מכך שמדובר בוועדה שהרכבה הוא ידידותי לממשלה, ללא סמכויות של ממש, שהוגבלה לחוות דעת בשתי שאלות משפטיות. היא לא תבדוק את תפקודם של ראשי השלטון והצבא, גם לא תוכל לחייב עדים להופיע בפניה.
העובדה שהנשיא אובמה רואה בהקמת הוועדה היענות לדרישה הבינלאומית לחקירה עמוקה, מקיפה ושקופה בסטנדרטים בינלאומיים, מוכיחה כי ישראל עדיין מסוגלת לשטות בבית הלבן.

הצפי הוא דו''ח מריחה, אבל אני פתוח להפתעות. אולי הזקנים האלה עוד יוכיחו כי בזקנתם הייתה להם עדנה.

---

הלן תומאס

הלן תומאס, שבעוד חודשיים תחגוג את יום הולדתה ה-‏90, הייתה עד לפני מספר ימים ותיקת כתבי הבית הלבן. היא החלה את תפקידה ב-‏1961 בימי נשיאותו של קנדי. באירוע כלשהו בבית הלבן טמן לה רב יהודי מלכודת. כאשר מצלמה בידו הוא שאל אותה שאלה או שתיים על הסכסוך הישראלי פלסטיני, והלן תומאס, שמשפחתה היגרה לארה''ב מלבנון, אמרה משהו כמו, יתכבדו נא הישראלים שכבשו את פלסטין ויחזרו לארצות מוצאם, גרמניה, פולין או ארה''ב. משפט זה נופח על ידי הלובי היהודי לכדי פרשיה נוראה, והלן תומאס נאלצה להתפטר. היא התנצלה אבל זה כבר לא עזר לה. הוכח כי השפעתו של הלובי היהודי חזקה דיה כדי לגרום למי שהפכה למוסד בבית הלבן, להתפטר.

מי שרוצה להקל עם תומאס יציין כי היא לא דיברה על יהודים אלא על ישראלים שכבשו את פלסטין, ואין חולק על כך כי לפחות ב-‏1967 זה מה שהתרחש: ישראל כבשה את פלסטין. לגופו של עניין ההתבטאות שלה, אולי לא הייתה שיא של תבונה בנסיבות בהן נאמרו, אבל גם לא הייתה כל כך נוראה כפי שעשו ממנה. היו מי שהשוו התבטאות זו למי שיאמר כי על השחורים בארה''ב לחזור לאפריקה. זה לא אותו הדבר. השחורים בארה''ב לא כבשו את אמריקה ולא גרשו איש מתחומה. הם הובאו לשם בעל כרחם כעבדים. הישראלים כן כבשו את פלסטין וגרשו מיליון פלסטינים מבתיהם.

הלן תומאס לא הציעה כי הישראלים יחזרו לגרמניה של היטלר או לפולין שהייתה תחת כיבוש גרמני. לחזור היום לגרמניה או לפולין הדמוקרטיות, הוא לא עונש, אלא עבור רבים אף יתרון. לא במקרה ניצלו עשרות אלפי ישראלים את האפשרות לקבל חזרה את האזרחות הגרמנית והפולנית, כולל דור שני שלישי שנולדו בארץ ומעולם לא חיו בגרמניה או בפולין, כי הם ראו בכך זכות מבורכת ולא עונש. אני גם לא מכיר יהודי אחד מארה''ב שהיגר לישראל וויתר על אזרחותו האמריקאית.

כמי שקיבל בחזרה את אזרחותו הגרמנית, אני יכול להעיד כי לא אחת אני מרגיש בגרמניה טוב יותר מאשר בישראל.

ולא פחות חשוב: אותם יהודים, בארץ ובארה''ב שעשו עצמם מזועזעים מדבריה של הלן תומאס, הם צבועים, שהרי בישראל סוג זה של דיבור נפוץ כחול על שפת הים. כמעט ולא עובר יום בלי שיהודי ישראלי כלשהו, בכנסת או מחוצה לה, מציע לערבים לעזוב את ישראל לאחת מארצות ערב. רק לאחרונה הציעו זאת חברי כנסת יהודים מהזן הימני גזעני לח''כ חנין זועבי בגין השתתפותה במשט הסיוע ההומניטרי.
הלן תומאבס בוודאי תשאב עידוד מכך שלא מעט ישראלים אכן עשו כעצתה וחזרו לגרמניה ולפולין ולעוד מדינות.
תוחזר הלן תומאס למושבה בשורה הראשונה של כתבי הבית הבלן.

---

לא להיכנע לממשלת ישראל

בעקבות מעצרו של סוכן המוסד בפולין ובקשת ההסגרה של ממשלת גרמניה, כתבתי לקנצלרית את המכתב הבא:

14 ביוני 2010

לכבוד
הקנצלרית אנגליקה מרקל,
ברלין

גבירתי הנכבדה,

הנני אזרח גרמני שמכורח הנסיבות ההיסטוריות, אני נושא גם את האזרחות הישראלית. אני יליד ברלין. משפחות הוריי, הן מצד אבי, הרופא ד''ר שמואל ספירו (Spiro Samuel) והן מצד אמי הצלמת והטכנאית גרטה (Grete) ספירו לבית נאומן ((Naumann, חיו בגרמניה מאות שנים.
הוריי דחו את ההגירה עד כמעט הרגע האחרון, מתוך תקווה שהרוח הרעה שעברה על גרמניה בשנות ה-‏30 של המאה ה-‏20 תחלוף, אולם לאחר פרעות ליל הבדולח בנובמבר 1938 הבינו כי התקווה נגוזה ובמרץ 1939 היגרנו לפלשתינה שנשלטה אז בידי האימפריה הבריטית.

גרמניה הדמוקרטית החליטה להחזיר ליהודי גרמניה את האזרחות שנשללה מהם בגין חוקי הגזע שנחקקו בגרמניה הנאצית. נעניתי ברצון להחלטה משום שראיתי בכך תיקון עוול.
אני עיתונאי ופעיל בארגוני שלום וזכויות אדם. על פי השקפתי, שהיא ביטוי ללקחים שהסקתי כמי שסבל מגזענות, אין לעם אחד זכות לשלוט על עם אחר ולשלול ממנו זכויות לאום ואדם בסיסיות. הפיתרון לסכסוך לא יגיע מרציחות, חיסולים, כיבוש ושוד אדמות הפלסטינים בידי מתנחלים ישראלים, אלא מהידברות וכיבוד זכויות הזולת.
עד כאן מספר מילות רקע.

עילת פנייתי אליך היא הניסיון הישראלי למנוע את הסגרתו של אזרח ישראלי, העונה לשם אורי ברודסקי, כנראה איש ''המוסד'', העצור עתה בפולין וחשוד כמי שהיה מעורב בהוצאת דרכון גרמני מזויף ששימש את חברי החוליה שרצחו את מחמוד אל-מבחוח בדובאי. היום ברור לכל כי זו הייתה פעולה שבוצעה על ידי המוסד הישראלי. חברי החוליה השתמשו בדרכונים מזויפים תוך שימוש בזהות שאולה. התנגדתי לפעולה זו, בין השאר, משום שאני מתנגד לעונש מוות בכלל ולהוצאה להורג ללא משפט בפרט.

במסגרת המאמצים הישראלים למנוע את ההסגרה מוהלים גם את השואה, שאין לה כמובן כל שייכות לעניין. הגיע הזמן שהקהילה הבינלאומית תגנה ולא תיכנע עוד לשיטת הסחיטה הישראלית לפיה מגויסת השואה לאינטרסים מדיניים חולפים של ממשלות ישראל. יש להפסיק את הגישה הסלחנית לישראל, כאילו מדובר בילד חביב שמתפרע מעת לעת, משום שהילד הזה רחוק מלהיות נחמד. הוא מכור לכוחנות ולאלימות, ויש לו כמה מאות פצצות אטום. זה לא מצחיק, זה כבר מסוכן.

פרטי דרכוני הגרמני צולמו ומצויים במאגרים של שרותי הביטחון הישראלים. פניתי במכתב ליועץ המשפטי לממשלה וביקשתי ממנו התחייבות בכתב שלא יעשה שימוש בפרטי דרכוני לפעולה כלשהי של ממשלת ישראל או שרותי הביטחון שלה. טרם קיבלתי תשובה. בימים אלה שלחתי תזכורת נוספת.
אני פונה אליך לא להיכנע לדרישות ישראל, לעמוד על ההסגרה, להעמיד את האיש למשפט, ואם יימצא אשם להטיל עליו עונש משמעותי. זה יהיה לקח חשוב לממשלת ישראל שבעקבותיו ישקלו מחדש את השיטה הנפסדת של הוצאות להורג בידי חוליות חיסול.

בכבוד רב,

גדעון ספירו

---