פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(בלק תשע) מי אמר ''עם לבדד – ישכון''?
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום שישי, 25/06/2010 שעה 8:00)


(בלק תשע) מי אמר ''עם לבדד – ישכון''?

נסים ישעיהו



אנחנו הרי מבינים אותו, הוא לא לגמרי אשם בהתנהגות שלו, זה הכיבוש שמרתיח אותו, העובדה שהוא נשלט על יד עם זר מוציאה אותו מדעתו
מה עוד ניתן לעשות ולא עשינו, כדי למצוא חן בעיני הגויים? מה עוד עלינו לעשות כדי שיתייחסו אלינו כשווים? כבר הרבה שנים אנחנו מבקשים להתקבל ל''משפחת העמים'' במעמד של שוויון וזה לא מצליח, זה בגללנו או בגללם? לא מתייחסים אלינו כשווים, זו עובדה שאינה צריכה הוכחה, אבל מדוע זה כך? כי אנחנו פחות טובים מהם ולא מצליחים לעמוד בציפיותיהם מאתנו, או שזה בגלל האנטישמיות המובנית שטבועה בהם? הרי מאז שפרצה המדינה ועד בכלל, תמיד זכינו ליחס שונה מזה שקיבלו מדינות וקהילות אחרות, הן לטוב והן למוטב. כאשר היינו ''על הגובה'' דיברו עלינו במונחים מחמיאים ביותר, התייחסו אלינו כאל כל יכולים וכאל מופת לחיקוי. לעומת זאת, בתקופות של שפל תדמיתי או אחר, כמו בימים אלו ממש, אנחנו זוכים לגינויים והשמצות חריפים ובוטים ביותר, עד כדי טענה נבזית במיוחד, שאנחנו מסכנים את שלום העולם.

האמת היא שבנושא זה טיפלנו כבר כמה פעמים בעבר, אבל מה לעשות שהוא לא רק נותר אקטואלי, הוא אף נהיה עוד יותר אקטואלי מאי פעם בעבר. הרי עובדה היא שתדמיתנו הבינלאומית הולכת ומדרדרת ומוקדי התמיכה בנו הולכים ומתמעטים. וגם מי שיש בלבו איזו פינה חמה ביחס אלינו, בהרבה מקרים הוא מעדיף שלא לחשוף אותה כדי שלא לחשוף את עצמו לשבט לשונם הארסי של שונאינו הרבים והקולניים. ואגב, את הארסיות הזאת נגדנו המציאו בארץ, לא בחו''ל. ולגמרי לא מיותר לציין כאן עובדה משונה לכאורה – שבאופן כללי, המשמיצים את מדינת ישראל, מעשיה ומחדליה, קולניים ונמרצים הרבה יותר מאלה האוהדים אותה ומבקשים להגן עליה. ככלל, המשמיצים משתמשים בביטויים חריפים שלעתים קרובות משיקים לאנטישמיות, בעוד האוהדים מדברים בלשון עדינה ורכה.

כמובן, כמו בכל כלל, גם פה יש יוצאים מן הכלל, אבל הרושם הכללי הוא כנ''ל. והשימוש בניב הזה, הרושם הכללי, נעשה רק מתוך זהירות ואולי מתוך עצלות לערוך (או לחפש אולי נערך) מחקר יסודי בנושא. כי הכותב לגמרי בטוח שאכן אלה הם פני הדברים, ומה גם שהם אינם חידוש של דורנו. כי מאז ומעולם, מה שמאפיין את השלילה ואת נושאי דגלה הוא גילויים של אנרגיות עזות המתפרצות ומבקשות להצמית את כל מי ומה שנראה כאילו הוא עומד בדרכה של השלילה ומפריע לה להחריב. בצד החיוב לעומת זאת, המתינות היא הדגל, עד שאפילו כלפי המהרסים מבית ומחוץ, נמנעים מהפעלת כל הכוח הדרוש כדי להשביתם, כדי לעצור את מהלכי החורבן שהם מובילים.

בגדול, זה בולט מאד במלחמה נגד הטרוריסטים. כידוע, הם עושים כל מאמץ להרוג ולא משנה את מי, העיקר – כמה שיותר יותר טוב, בעוד הנלחמים בהם, מכפיפים עצמם לכללים המעקרים את יכולתם לנהל מלחמה יעילה נגדם. בין היתר, אנחנו גם ''רואים את הצד שלהם'' מבינים אותם. איך אמר סר הביטחון בימים שנראים כעת רחוקים מאד – אילו הייתי פלשתיני הייתי טרוריסט. הוא הבין אותם וכנראה מתוך כך גם ריחם עליהם, אבל נראה ברור שלא רק בעבר זה היה כך, נראה שאפשר לכתוב את זה גם בלשון הווה, הוא עדיין מבין אותם. ואם מבינים אותם – לא מופרך שיגיעו להזדהות אתם. והרי זה מה שמפגינים כעת (משתתפי המשטים) השוטים למיניהם, הזדהות עם סבלו של העם הפלשתיני הנצור בעזה. אז כשמדובר בשוטים – אנחנו יכולים להתנחם בשפיות שלנו. אבל כאשר מבינים שהשוטים למדו מאתנו את רעיון ההבנה וההזדהות עם סבלם של המרצחים – אין מנוס מהמסקנה שמצבנו עגום מאד.

הם, אנחנו, עושים זאת מתוך אנושיות לכאורה, שומרים על ''טוהר הנשק'' במטרה לשמור על צלם אנוש שלנו וגם (או אולי בעיקר?) כדי לצמצם ככל האפשר את מספר הנפגעים של האויב. נו טוב, אנחנו הרי מבינים אותו, הוא לא לגמרי אשם בהתנהגות שלו, זה הכיבוש שמרתיח אותו, העובדה שהוא נשלט על יד עם זר מוציאה אותו מדעתו. נכון, לא בסדר הדרך שבחר בה, נכון, זה גם מאד לא יפה, אפילו נבזי מה שהוא עושה, אבל בסך הכל צריכים לרחם עליו, מסכן. ועל זה אמרו כבר חכמים זכרונם לברכה (מדרש תהלים): שכל המרחם על אכזרי סופו להתאכזר על הרחמנים. נו, למרבה הצער זה מתקיים אצלנו במלואו; האכזריות שמפגינים מביני הפלשתינים ומרחמיהם כלפי הרחמנים בכלל – תכונה המאפיינת את בני אברהם יצחק ויעקב כידוע, וכלפי המתנחלים בפרט – היא פועל יוצא של הרחמנות הטבועה בהם, ושאותה הם בוחרים להפגין כלפי הפלשתינים.

ובגויים – לא יתחשב


מעניין שאותם יהודים מרחמי פלשתינים, בזים לאלה המכונים משתפי''ם. בזים לאלה שמאסו בטרור ובטרוריסטים ובחרו לסייע ליהודים במלחמתם נגד הטרוריסטים. הם מכנים אותם בכינויי גנאי ומתייחסים אליהם כאל בוגדים. הם כנראה לא מרבים להסתכל בראי. כי אם היו מסתכלים ומתבוננים, הרי סביר להניח שכך בדיוק מתייחסים אליהם הפלשתינים, כאל בוגדים. לפלשתינים אין את העכבות שיש לנו, לאלה מבינינו המניפים את דגל החיוב. אנחנו לא נכנה אותם בוגדים כי אין בנו מספיק רוע כדי להשתמש בשם התואר הזה. אבל לא כן בני שיחם (בני בריתם לדעתם) הפלשתינים, יש בהם מספיק רוע לרצוח חופשי – מה זה כבר בשבילם להתייחס אל מיטיביהם כאל בוגדים. ולדבריהם, את הכל הם עושים בשם החוק הבינלאומי ובעיקר בשם המוסר האנושי.

ורק את שני חוקי היסוד של התורה, הכתובים בפרשת השבוע שלנו, הם משליכים מאחורי גוום; החוק הראשון קובע שגויים השונאים יהודים – זה לא בהכרח קשור במה שיעשו או לא יעשו היהודים, זה קשור בגויים. את בָּלָק לא סיכנו בני ישראל. בשבת שעברה קראנו את הסקירה ההיסטורית שעורך יפתח הגלעדי בניסיון למנוע מלחמה עם בני עמון ושם הוא מזכיר מה שהתורה לא מציינת בפירוש, שעקפו את ארץ מואב ולא תקפו אותם (שופטים י''א): יז וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל-מֶלֶךְ אֱדוֹם לֵאמֹר אֶעְבְּרָה-נָּא בְאַרְצֶךָ, וְלֹא שָׁמַע מֶלֶךְ אֱדוֹם, וְגַם אֶל-מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח, וְלֹא אָבָה; וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל, בְּקָדֵשׁ. למרות זאת בקש בלק לפגוע ביהודים (במדבר כ''ב): ה וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר, לֵאמֹר, הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ, וְהוּא יֹשֵׁב, מִמֻּלִי. ו וְעַתָּה לְכָה-נָּא אָרָה-לִּי אֶת-הָעָם הַזֶּה, כִּי יָדַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ, וַאֲשֶׁר תָּאֹר, יוּאָר.

הנה לנו החוק הראשון, גויים שונאים יהודים. בלעם מתאמץ מאד לעמוד בציפיות של בלק, לפגוע בעם ישראל על ידי קללה. לא כי הוא אוהב את בלק אלא כי הוא מצד עצמו רוצה מאד לפגוע בישראל. ולמרות שהקב''ה אומר לו בפירוש שאין טעם לנסות, (...) לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם; לֹא תָאֹר אֶת-הָעָם, כִּי בָרוּךְ הוּא, הוא מנסה בכל זאת, עד שמקבל רשות ללכת בתנאי ברור מה' יתברך: וְאַךְ, אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר-אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ--אֹתוֹ תַעֲשֶׂה. קודם כל שנגיע לשם, חושב בלעם, אחר כך כבר נסתדר. והוא מנסה להכשיר את הקרקע לפגיעה בישראל (פרק כ''ג): א וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל-בָּלָק, בְּנֵה-לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת; וְהָכֵן לִי בָּזֶה, שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים. ב וַיַּעַשׂ בָּלָק, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בִּלְעָם; וַיַּעַל בָּלָק וּבִלְעָם פָּר וָאַיִל, בַּמִּזְבֵּחַ. אחר כך הוא יוצא להתבדד ושם, ד וַיִּקָּר אֱלֹהִים, אֶל-בִּלְעָם. בלעם מספר לו שהקים שבעה מזבחות, כמו אברהם יצחק ויעקב ביחד, והקריב עליהם כמות כפולה של בהמות.

ה' לא מתרשם מהסיפורים של בלעם. הוא אוהב אותנו ושום בלעם לא יצליח לשנות את זה: ה וַיָּשֶׂם ה' דָּבָר, בְּפִי בִלְעָם; וַיֹּאמֶר שׁוּב אֶל-בָּלָק, וְכֹה תְדַבֵּר. בלעם מעדיף להסתלק משם, לא לפגוש עוד את בלק. מה הוא צריך את הבזיונות – קוראים לו לקלל והוא נאלץ לברך. אבל הוא נאלץ לשוב, ה' כופה אותו לכך. (רש''י): כשהיה שומע שאינו נרשה לקלל, אמר מה אני חוזר אצל בלק, לצערו? ונתן לו הקב''ה רסן וחכה בפיו כאדם הפוקס בהמה בחכה להוליכה אל אשר ירצה. אמר לו, על כרחך תשוב אל בלק. הנה כי כן, הגויים שונאים יהודים ואם חלילה זה היה תלוי בהם – מזמן לא היינו קיימים. בלעם מבין את זה הכי טוב ועל כן הוא מכריז באזני בלק: (...) הֶן-עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב. כל עוד הוא שומר על יחודו – הוא בלתי פגיע. הדרך היחידה לפגוע בו היא לגרום לו להתערב בגויים ולהתנהג כמותם.

וכאן בא חוק היסוד השני שבפרשת השבוע. החוק הזה קובע כי כל עוד יהודים דבקים בחוקי המוסר של התורה, כל עוד אינם מאמצים לעצמם דרכי התנהגות של הגויים – שום גוי אינו יכול לפגוע בהם. זו הצלע השניה באמירה המפורסמת של בלעם שהוא מופת לשנאת ישראל – וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב. כאשר יהודים מנסים לשכוח ולהשכיח את יחודם, ובמקום זאת מתאמצים להדמות לגויים, להתקבל ל''משפחת העמים'', אז – לֹא יִתְחַשָּׁב, הם אינם נחשבים כלל בעיני האומות. לכל היותר מתייחסים אליהם כאל גורם מפריע ומעצבן, בערך כמו שמתייחסים אלינו בימים ובשבועות אלו. בלעם ידע שהדרך היחידה להניע יהודים להדמות לגויים, היא להציע להם רווח כלשהו בתמורה. וזה מה שעשה, הציע להם רווח. לא מי יודע מה, אבל כמה כבר יכולים לעמוד בפני מה שמכונה היום שוחד מיני?! אצלנו זה רק שוחד תדמיתי, להיראות טוב בעיני עצמנו ובעיני הגויים, אבל התוצאה היא אותה תוצאה – לא יתחשב. הגיע הזמן שנתעשת, לא התדמית תושיע אותנו. אדרבה, כשנתחבר למהלך של ישועה תשתפר גם תדמיתנו. וזה תלוי רק בנו, נשוב לתודעה של עָם לְבָדָד, וממילא יִשְׁכֹּן.

ובכך נגרום שסוף סוף יהיה רק טוב ליהודים, וגם לכל האחרים.

ניתן להאזין לתמצית הדברים ברדיו קול הלב בתכניתו השבועית של אריק לב.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  השגיעות שלך מעוררות תחושת גועל!  (דוד סיון) (4 תגובות בפתיל)
  אבל מדובר בבידול רוחני  (מיכאל שרון) (12 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי