פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
שאלת שכר הבכירים
עגל הזהב / דוד סיון (יום רביעי, 30/06/2010 שעה 15:00)


שאלת שכר הבכירים

ד''ר דוד סיון



השכר של בכירי המשק הפך לנושא מאד פופולרי (שלא לומר פופוליסטי) ולא מעט בגלל הצעת החוק הפרטית של חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וחיים כץ. על פי הצעת החוק השכר המרבי של כל עובד במקום עבודה לא יעלה על הסכום השווה לחמישים פעמים שכר המינימום הקיים באותו מקום עבודה,... (הצעת חוק הקטנת פערי השכר במשק, התשס''ז-‏2007). בדברי ההסבר מודגשות מטרות כמו הקטנת הפערים בחברה הישראלית ומניעת פגיעה ברווחי ציבור המשקיעים. לכאורה, כפי שכתוב בהצעת החוק, לא מדובר בהגבלת גובה שכר המנהלים, אלא אם לא רוצים לשלם יותר לזוטרים בחברה.

המשמעות של חקיקה מהסוג הזה מהווה הטלת מגבלה על מנגנון ההקצאה על פי המחירים בכלכלת שוק שלכן פוגעת ביעילות. היעילות נפגעת גם בגלל שהגמישות של תהליך קבלת ההחלטות נפגעת. אם היעילות נפגעת הרי שגם הרווחיות נפגעת ולכן מטרות החקיקה נפגעות.

מדוע, אם כן, ראוי לדון בנושא?

אחת הסיבות ששכר הבכירים בלא מעט פירמות (פרטיות וציבוריות) הוא גבוה היא שבמגזרים לא מעטים אין תחרות חופשית או שמעט פירמות מפעילות כוח שוק. מנגנון ההקצאה לא פועל ביעילות מרבית וכאשר זה קורה התועלת לחברה, למשק, היא נמוכה יותר. רמת תחרות נמוכה בשוק היא דוקא סיבה מקובלת להפעלת פיקוח ציבורי על פעילות הפירמות במגזר. על הרקע הזה מי שאומר ... הניחו לחברות הציבוריות ולשכר הבכירים! תנו לכוחות השוק לפעול... (ארץ הטייקונים הבלתי מוגבלים), משגר מסר מאד מטעה.

יש סיבה הרבה יותר חשובה ומעניינת לדון בנושא שכר הבכירים: הרכב שכר הבכירים במגזר הפיננסי היה אחד הגורמים למשבר הפיננסי-הכלכלי האחרון שהחל בארה''ב. בהמשך לא נעסוק בגובה השכר אלא בעיקר בבעיות הקשורות בהרכב שכר הבכירים.


הרכב שכרם של הבכירים

חבילת התגמול של הבכירים מורכבת משכר בסיסי, מבונוסים, ממניות, מאופציות, ממענקי העברה, מענקי פרישה, פנסיה ועוד. השילוב בין המרכיבים תלוי בענף אליו משתייכת הפירמה, האסטרטגיה והתרבות האירגונית שלה, הצפיות של בעלי המניות, חוקי מס ההכנסה וכללים חשבונאיים.

בעיקרון שכר העובדים אמור לגרום לעובד לקבל את התפקיד, לפצות אותו בגין ההשקעה בביצוע התפקיד ולגרום לו לפעול לטובת המשקיעים. במילים אחרות השכר הוא כלי להשגת יעדי הפירמה שהם שיפור הרווחיות והגדלת ערך מניותיה. המשמעות של זה עבור המנהלים הבכירים הוא שטובת הפירמה וטובת המשקיעים צריכה לעמוד בראש דאגותיהם ולא טובתם הפרטית. פירוש הדבר שהפירמה צריכה לשאוף להגדיל את המתאם בין תגמולי המנהלים וביצועי הפירמה (שכר מנהלים בכירים בחברות ציבוריות - רגולציה ומנגנוני פיקוח, אפריל 2006).

בפועל למנכ''ל ולמנהלים יש השפעה רבה על תהליך מינוי הדירקטוריון ולכן גם על התהליך שקובע את שכרם שלהם. מעמד כזה מאפשר למנהל לגרום להעדפת טובתו הפרטית על חשבון טובת הפירמה. מעמד כזה מאפשר למנהל לנצל ''כוח שוק'' ולמנוע תחרות חופשית על שרותי מנהלים. לפעמים ישנם ניגודי עניינים בין בעלי השליטה בפירמה לבין בעלי מניות המיעוט שמנוצלים לטובת שכרם של הבכירים (הגבלות על שכר בכירים בחברות ציבוריות, יוני 2010).


על שכר הבכירים בארה''ב

אחד הראשונים שהעלו על הפרק את הקשר בין שכר הבכירים לבין המשבר הכלכלי, הציבור היה פרופסור ראג'אורם ג. ראג'אן (Raghuram G. Rajan) מ''קרן המטבע הבינלאומית'' (International Monetary Fund = IMF). הוא עשה זאת בכינוס השנתי של הבנק המרכזי האמריקאי, הפֶד, בקיץ 2005. הוא הבחין שבהשוואה לעבר התמריצים של מנהלי ההשקעות שונים בשני מובנים. ראשית, הם מבטאים יותר את היתרונות שנובעים מהתשואות מאשר את החסרונות. שנית, התמריצים מתייחסים להישגי מנהלים בקרנות השקעה אחרות.

על פי ראג'אן, המאפיינים האלה מעודדים מצויינות אבל גם את הנטיה לקחת סיכונים שלא נהירים ללקוח המשקיע ואת הנטיה לנהוג בעדריות. הנטיות האלה מחזקות אחת את השניה בזמנים של עליה מתמשכת ומחביאות בפינה את הסיכון שהמחירים יפלו בפתאומיות. נוצר מצב שנוטים להתעלם מהסיכון הזה.

לכן, לדבריו, הסיכון הפיננסי הזה גדל עם ההתרחבות של המגזר הפיננסי ועשוי לגרום לגידול בסיכון הריאלי (Has Financial Development Made the World Riskier?, 2005). משמעות דבריו של ראג'אן היתה שצפוי משבר כלכלי. הוא רק לא ידע להגיד מתי זה יקרה – כמה מהר תתפקע הבועה.



ניתוח בדיעבד, מהשבועות האחרונים, של שני פרופסורים מאוניברסיטת הרווארד מתאר לנו את הרכב השכר של הבכירים בארה''ב ואת הבעייתיות הנובעת. ראשית, הם מספרים לנו על מחקר שמראה שרק כ-‏4% מהשוני בשכר בין הבכירים קשור לרמת הביצוע (performance) והישגים של הפירמה. מסתבר כי הם מציגים תמונה דומה לזו של ראג'אן, אבל עם דגשים אחרים. ויש גם בעיות נוספות:
  1. החלק היחסי של התמריצים (incentive) כולל מניות ואופציות הלך וגדל יותר בגלל הרעיון מאשר בגין נתוני מחקר (empirical data).
    א. לעיתם לבכיר אין השפעה על התוצאות שבגינן הוא מתוגמל.
    ב. תוצאות הביצוע תלויות בקבוצת בכירים ואולי האירגון כולו.
  2. השוק לבכירים איננו שוק של מוכרים רבים מול קונים רבים – אין תחרות חופשית באמת.
  3. קיימת התופעה של מענקי חתימה ופרישה (מצנח זהב מובטח) ללא קשר לביצוע בפועל.
  4. אין קשר בין השכר וביצועי הפירמה בטווח הארוך באמת.
  5. שכר הבכירים עולה בגלל ביצועי הפירמה עצמה ולא בגלל שהמנהל גרם לשיפור הביצועים (The Pay Problem
  6. )...
יוצא שהרכב השכר של הבכירים ושל חלק מהכפופים להם לא נקבע בתחרות חופשית בין מועמדים. בנוסף השכר כמעט לא תלוי ביעדי הפירמה בכלל ולטווח הארוך בפרט.

כאשר מחברים את המידע משני המקורות שהוצגו כאן ומקורות אחרים מסתבר כי לא בטוח שהרכב השכר של הבכירים ובעיקר התמריצים, משרתים את האינטרס של הפירמה ובעליה. ראשית, אין (ולא היתה) כמעט התאמה בין הרכב השכר לבין יעדי הטווח הארוך של הפירמה – נוצרה העדפה לשיקולי הטווח הקצר. בגלל זה מתקיימת (והתקיימה) נטיה לקחת סיכונים מוגזמים. שנית, במקרים רבים נוצר סיכון לא סימטרי: בכיר מקבל (קיבל) תמורה משמעותית על לקיחת סיכון במקרה שההימור הצליח. אבל הפירמה נושאת (נשאה) בתוצאות אם ההימור לא צלח (Executive Compensation: A Broader View).

לכן התיקון הדרוש במערכת השכר של הבכירים צריך לכלול את המטרות הבאות:
  1. לשפר את ההתאמה בין הרכב השכר לבין יעדי הפירמה עם דגש על הטווח הארוך.
  2. מניעת ניגודי עניינים בתהליך קביעת מרכיבי שכר הבכירים.
  3. לשאוף שתתקיים סימטריה של אחריות על הסיכונים – תמורה למנהל על לקיחת סיכון (הימור) מוצלח אבל גם קנס על האי-הצלחה.
  4. כמובן שעדיף שהפירמות יפעלו ביוזמתן ליישום התיקון.
4. כמובן שעדיף שהפירמות יפעלו ביוזמתן ליישום התיקון.

בפועל הרשות לניירות ערך האמריקאית (SEC = Security and Exchange Commission) בארה''ב פיתחה כללי (תקנות) דיווח בהם את חובת הגילוי והשקיפות, שהיא מאד רחבה ומפורטת. יש בכללים האלה הוראות מפורטות של מה נכתב בדיווחים ובאיזה נוסח. יש דיווח על שכר של חמשת המנהלים הבכירים ושל הדירקטורים בשלוש השנים האחרונות; על שווי אופציות; על ניגודי עניינים. יש דיווח של ועדת השכר של הדירקטוריון בדבר מדיניות התגמול ויישומה ויש גם דיווח (גרפי) על ביצועי הפירמה ביחס לפירמות אחרות בענף.

בעקבות המשבר האחרון, בפברואר 2010, הורחבה חובת הדיווח עוד יותר. נוסף פרק שמתאר מדיניות ונוהלים בדבר תגמולים ותמריצים לכלל העובדים בנוגע לנטילת סיכונים. כעת גם נדרש דיווח מפורט על מנגנוני בקרת סיכונים. נוסף גם דיווח מפורט לגבי הדרישות של הפירמה ממועמדים למשרות ניהול (הגבלות על שכר בכירים בחברות ציבוריות, יוני 2010).


על שכר הבכירים בארץ

מצד אחד, מסתבר שרמת שכר הבכירים בישראל נמצאת במקום השני אחרי זו של ארה''ב, כאשר שכר הבכירים מתואם לגודל הפירמה והענף (The Pay Problem, עמ' 2). יוצא מכך שהרכב שכר הבכירים בארץ ורמתו מתקרבים לרמה ולהרכב שכר של הבכירים בארה''ב. מצד שני, המציאות (המצב) בארץ בקשר למשבר שונה בשני היבטים חשובים מאד.

ראשית, בין גורמי המשבר הכלכלי שהחל במגזר הפיננסי בארה''ב היה התהליך רב השנים של ביטול וחוסר התחדשות של מנגנוני הפיקוח הציבוריים. שינויים וחידושים משמעותיים במגזר הפיננסי יצרו מצב ''נוח'' להתהוות משבר. בישראל השינויים מהסוג הזה היו מינוריים ורשויות הפיקוח דוקא העלו את תשומת הלב במהלך המשבר ומנעו את העמקת פגיעתו.

שנית, הרכב שכר הבכירים במגזר הפיננסי בארה''ב היה בין הגורמים להתרסקות הפירמות (בר-סטרנס, ליהמן-ברדרס, מריל-לינץ) בהן עבדו. המשק הישראלי נפגע, מעט. אבל זה היה בעיקר בגלל פגיעת המשבר במגזר הריאלי של הכלכלה הגלובלית, במגזר הריאלי. מכאן ששכר הבכירים במשק הישראלי לא היה בין גורמי המיתון.

למרות הנאמר לעיל הדמיון בהרכב שכר הבכירים בשתי הארצות מצדיק טיפול מונע על פי עקרונות דומים לאלה שמנווטים את התהליך שמתנהל כעת בארה''ב. המשימה העיקרית של ועדת נאמן שהקימה הממשלה לפני מספר שבועות הוא להמליץ על תקנות, ''הסדרה רכה'', בדומה למה שכבר נעשה בארה''ב.

אבל מסתבר שהרשות לני''ע בראשות הפרופסור זוהר גושן לא מחכה להמלצות, אלא משתדלת לפעול בהתאם למציאות המשתנה, בגמישות.כבר במהלך המשבר הפעילה הרשות תקנות ברוח אלה שהופעלו בארה''ב, בדבר התנהלות הפירמה (התאגיד). בדצמבר 2009 נכנסו לתוקף תקנות שמהוות עקרונות מנחים להנהלות ולדירקטוריונים של תאגידים מדווחים ליישום הערכת אפקטיביות הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי והגילוי על ידי הדירקטוריון וההנהלה של התאגידים הציבוריים. בדיונים על הצעת חוק בועדת הכספים הרשות הדגישה שכדי להגן על כספי המשקיעים קיים צורך בהרחבת אמצעי האכיפה שבידה גם לרמות המנהליות (מודל האכיפה המנהלית הוא מאוזן). למעשה הרשות לני''ע מבקשת לחזק את הרגולציה והפיקוח.

גם בנושא שכר הבכירים אמר (ואומר) יו''ר הרשות, זוהר גושן, את דברו. לדבריו המבנה יוצר תמריצים לא נכונים בכך שהם מעודדים נטילת סיכון לטווח קצר תוך הימנעות מהתייחסות לטווח הארוך. מרכיב האופציות והמניות אמור לעודד שיקולי הטווח הארוך, אבל לעיתים תנאי ההבשלה והמימוש מתגמלים דוקא את הטווח הקצר. כשל נוסף קשור במרכיב תגמולי הפרישה. לדברי גושן נדרש ניתוח תמהיל החבילה ויצירת מתאם נכון בין הרכיבים התלויים והרכיבים הקבועים, כך שהחבילה תהיה מאוזנת ולא תגרום לתמריצים לא נכונים...כי במציאות הנוהגת חבילות השכר לעיתים ... אינן תואמות את טובת בעלי המניות, והן כוללות שכר מופרז ותמרוץ לא יעיל (רשות ניירות ערך יוזמת פעולות לבקרה על שכר מנהלים). אחד הגורמים לכשלים האלה היא בעיית ניגודי העניינים שהזכרנו קודם.

פרופסור גושן גם הציג את העקרונות להתמודד עם הכשלים והבעיות שנזכרו:
  1. יש לקבוע ששכר חמשת הבכירים בפירמה יובא לאישור באסיפה הכללית לאחר אישור הדירקטוריון, בהתאם למצבה וצרכיה של הפירמה.
  2. בחינת מכנה התגמולים (וגובהם) על ידי הדירקטוריון צריכה להיות תהליך מתמשך.
  3. הרשות מתכוונת לאכוף את חובות הגילוי האלה.
  4. יש לחייב את הגופים המוסדיים לקבוע מדיניות שכר ולחייבן בשקיפות כפי שמוצע בשלושת הסעיפים הקודמים (רשות ניירות ערך יוזמת פעולות לבקרה על שכר מנהלים).
נראה שפרופסור גושן והרשות שהוא עומד בראשה לומדים מהמתרחש בעולם סביבו את הנחוץ בנושא שכר הבכירים. כמובן שיש לו יתרון, במיוחד בהשוואה לארה''ב, כי מערכת הפיקוח יותר מותאמת למצב המשק.

מנכ''ל האוצר לשעבר, הפרופסור אבי בן בסט, אמר לועדת נאמן שהבונוסים נקבעים לפי ביצועים שנתיים לכן מעודדים את המנהל להתמקד ביעדי הטווח הקצר - לקחת סיכונים על עצמו. לכן הבונוס ראוי שיקשר לנתוני ביצוע בטווח הארוך. בן בסט הציג גם המלצות נוספות:
  1. שדירקטורים חיצוניים ימונו על ידי גוף אובייקטיבי (למשל הרשות לני''ע) ושתפקידם יהיה לשמור על זכויות הציבור ולא הבעלים.
  2. במקרה של ריכוזיות ראוי שמינוי דירקטורים על ידי הבעלים יהיה רק על פי האחזקה בפועל במניות הפירמה.
  3. ראוי למנות ועדה שתטפל בבעיית הריכוזיות.
  4. הבונוס צריך לתגמל על רווחיות מעל רמה מסוימת. ראוי גם לקנוס על רווחיות מתחת לרמה מסוימת.
נראה שאם ועדת נאמן תמליץ ליישם את העקרונות שהוצגו כאן והם גם ייושמו בהקדם המצב ישתפר. במקרה כזה התוצאה תהייה שמבנה שכר הבכירים בארץ יהיה מתאים יותר ליעדי הטווח הארוך של הפירמה ויקטן הסיכון הנובע.


סוף דבר

האמריקאים גילו מאוחר מידי שהסוסים ברחו מהאורווה כי לאורך השנים הם ניטרלו חלק מאמצעי הפיקוח. הם אפילו לא שמו לב שבמשך השנים המציאות דוקא חייבה הרחבת הפיקוח לתחומים חדשים. אבל על פי הפתגם 'מוטב מאוחר מאשר בכלל לא' הם עוסקים בחודשים האחרונים בתיקון תקנות.

בישראל לא ברחו הסוסים. אבל מהשיעור שנלמד בארה''ב ובמדינות אחרות, הבינו כאן שמן הראוי לטפח ולהרחיב את הגדרות כדי להרחיק את האפשרות שהמציאות במשק הישראלי תגרום למשבר כלכלי. זו הסיבה הריאלית לשינויים בתקנות של הרשות לני''ע וההקמה של ועדת נאמן.

בל נשכח שמטרת מנגנון השכר בכלל וזה של הבכירים בפרט היא ליצור עסקה כלכלית בין העובד לבין הפירמה. התוצאה אמורה לשרת את מטרותיה (לייצר מקסימום רווחים...) ארוכות הטווח של הפירמה, לפני עניינים אחרים.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  אין ברירה אלא להגביל שכר בכירים  (איתן אדיר)
  אין ברירה אלא להגביל שכר בכירים  (איתן אדיר)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי