פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
שכר הבכירים - מבט מזווית אחרת
הלבן שבעיניים / ע. צופיה (שבת, 03/07/2010 שעה 13:00)


שכר הבכירים - מבט מזווית אחרת

ע. צופיה



שכרם של מנהלים בכירים בחברות ציבוריות מהווה מזה זמן רב מוקד להתעניינותה של התקשורת. כמו כל מציצנות אחרת שכה מאפיינת את העיתונאים גם ההצצה לשכרם של אחרים מרתק אותם.
ההמשך לא אחר לבוא וגם חברי הכנסת שמייחסים לעצמם ''גישה חברתית'', יחימוביץ וכץ, הגישו מיד הצעת חוק שנועדה להגביל את שכרם של בכירי החברות הציבוריות לפי חמישים מהשכר הנמוך ביותר בחברה. מאחר ובכל חברה קיים תמיד מישהו שמרוויח שכר יסוד הרי פי חמישים פירושו של דבר כ-‏200,000 ש''ח לחודש לבכיר.

מי שיבדוק בקפדנות את שכרם של מנכ''לים בחברות הנ''ל יגלה שרובם המכריע אינו מגיע לשכר כזה. וכמו שתמיד קורה לבעלי ''הגישה החברתית'' הם אינם מועילים ל''חלשים'' אך בהחלט מטיבים עם ''החזקים''.

אך קיימים מנכ''לים, לא מעטים, במערך החברות הציבוריות ששכרם הכולל ''מרקיע שחקים'' . יש לכך סיבות טובות. אם ניקח, כדוגמא בלבד, את היזם הידוע יצחק תשובה. מר תשובה החל את דרכו העסקית כקבלן בניין. מאוחר יותר רכש את חברת דלק ובהמשך הקים אימפריה עסקית הכוללת עסקי נדל''ן בכל רחבי תבל, מערך שיווק דלק בארץ ובחו''ל, בתי זיקוק, חברות לחיפוש והפקת אנרגיה (נפט וגז), חברת ביטוח, שותפות ברשת תקשורת ודברים נוספים.

אפילו אם למר תשובה הייתה בקיאות מקצועית לניהול כל אחד מעסקיו, הרי ברור ש-‏24 שעות ביממה אינן מספיקות לכך. מה עוד שאין לי ספק שלמר תשובה אין יכולת מקצועית לניהול חברת ביטוח, רשת תקשורת, חיפושי נפט או בתי זיקוק. לכן מר תשובה נזקק לאיש מקצוע, למשל, בענף הביטוח, שינהל עבורו את חברת הביטוח שרכש. יש לו אפשרות להעסיק מנהל מקצועי כשכיר בלבד אך בכך אינו מבטיח לעצמו ניהול נאות. עליו לתגמל את המנכ''ל המיועד באופן שהוא ינהל את החברה כאילו הייתה בבעלותו.

לשם כך עליו להצמיד את תגמולו הכספי, מעבר לשכר בסיסי כפי שנהוג בענף, לגידול ולרווחיות של החברה. למימוש מטרה זו יש כלים שונים. בונוסים ביחס לגידול בסך המאזן והרווח, אופציות עתידיות לרכישת מניות בחברה שערכן הכספי בא לידי ביטוי בעליית ערך המנייה בבורסה שהיא כידוע פועל יוצא של ביצועי ורווחי החברה, אחוזים קטנים במניות החברה וכדומה. כאשר אנו קוראים בעיתון על שכרו של מנכ''ל מצליח בחברה כזו, אנו רואים את הסך הכולל של הכספים שאותו מנכ''ל קיבל (מעטים העיתונאים שמפרטים כל סעיף בשכר), לעיתים מחוסר מידע ולרוב מהצורך בדרמטיזציה תקשורתית.
כמובן, אם המנכ''ל אינו מביא את התוצאות הטובות שכרו נשאר שכר בסיסי כיאות לאדם בתפקיד כזה, להערכתי, פחות מהסכום שהגב. יחימוביץ מציעה.

עניין נוסף שמעורר סקרנות וקנאה הוא ''מצנח הזהב''.

כאשר אדם כמו יצחק תשובה, למשל (ולמשל בלבד) מחפש איש מקצוע בשטח הביטוח ומאתר אדם כזה בחברה אחרת שבה, למשל, הוא משמש כסמנכ''ל או כמנכ''ל של חברה קטנה ומציע לו את משרת המנכ''ל, יש לזכור כי אותו אדם, כנראה עבד במקום עבודתו הקודם זמן רב מאוד וצבר זכויות שונות, עתה הוא מתבקש לפרוש ממשרתו וממעמדו, לעבור לתפקיד בכיר יותר, אך ללא כל הזכויות שצבר ובחוזה אישי המאפשר לפטר אותו בכל רגע נתון ותוך זמן קצר. כל אדם ''שפוי'' היה דורש ומקבל סוג של הגנה כספית לפיצוי על הויתור שעשה בכך שעבר לתפקיד החדש .

יש לזכור שבדרך כלל אדם שפוטר מתקשה להשיג במהרה עבודה חדשה התואמת את כישוריו ושכרו הקודם. לכך נועד ''מצנח הזהב''.

השכר הגבוה לבכירים אינו המצאה ישראלית, הוא יותר המצאה אמריקאית. רוב העסקים הגדולים שם הם בבעלות אנשים שירשו אותם ואין להם רצון להתעסק בניהולם היום-יומי, לשם כך הם שוכרים מנהלים מקצועיים ומשלמים בהתאם. בעקבות משבר ה''סאב-פריים'' בשנים 2007-8 הועלו האשמות כנגד מספר רב של מנכ''לים שעשו פעולות פיננסיות מסוימות לשם השגת רווחים מהירים, בכדי להגדיל מאוד את שכרם, מתוך הנחה שיפוטרו במהרה. מי שבוחן בקפדנות האשמות אלו מבין שמדובר על מנכ''לים שעברו על החוק וזה אינו מאפיין את המנכ''ל המצוי שהוא שומר חוק אלא אנשים שהנוכלות היא בדמם.

הועלתה טענה על ניהול לטווח ארוך וניהול לטווח קצר. במציאות אין דבר כזה. תפקידו של המנכ''ל לבסס את מעמד החברה בשוק המתאים ולהביא את מקסימום הרווחים שאפשר. אף מנכ''ל טוב לא ''יפספס'' עסקה טובה בהווה מתוך שיקולים ארוכי טווח.

ברוב החברות הציבוריות קיימת ''קבוצת שליטה'' שמחזיקה את רוב המניות והיא זו שבוחרת וממנה את המנכ''ל ואת עוזריו הבכירים. איני מכיר בעלי הון שמוכנים לשלם למנכ''ל או לכל מטרה אחרת יותר מהסכום שהם נאלצים לשלם. אילו נהגו בפזרנות הם לא היו נשארים בעלי הון. לכן שכרו הכולל של המנכ''ל הוא פועל יוצא של היצע וביקוש. או במילים אחרות: של כוחות השוק.

הניסיון להגביל ולהצר את כוחם של ''כוחות השוק'' תמיד נידון לכישלון. האחרונים שניסו זאת היו באזור מזרח אירופה וגורלם ידוע לכל. אך יש גם צדדים לא נעימים בשכר המנהלים. השכר הגבוה והפרסום הרב גורם לחתירה מצד דרגי ביניים להתקרב לשכר זה. התוצאה: זחילת שכר איטית ומתמשכת לכיוון זה. הדבר יוצר עומס גדול על הרווחים של החברות ואפילו גורר אותם להפסדים.

לכן נראה כי הצעה החוק במקומה. אך אני חושב שאסור להגביל את כוחות השוק הכלכליים בחוקים. ניסיון העבר מוכיח כי הדבר תמיד הסתיים בעיוותים פיננסים שרק גרמו נזק לציבור. ההיסטוריה הכלכלית מוכיחה כי לכל תגובה יש תגובת-נגד. בעלי החברות הציבוריות בעצמם יגיעו למסקנה כי יש לבלום את התופעה בנקודה מסוימת וזה יחזיר את השפיות לשוק השכר.
מנגד, מנכ''ל מצטיין שהביא רווחים גדולים למעסיקיו בהחלט ראוי לפיצוי הכספי נאות התואם את סך הרווחים.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  הערות-שאלות  (דוד סיון) (10 תגובות בפתיל)
  מסכים בעקרון, אבל  (אבנרש)
  יש ראש ממשלה בישראל.  (ע.צופיה) (9 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי