מדינת ישראל ידעה מתקפות רבות. החל מפדאיונים, מסתננים, מחבלים, מתאבדים וקסאמים ועד מתקפת ועדות החקירה בשנים האחרונות.

שותפינו למשא ומתן לשלום גילו, אחרי שהתייאשו מהאלימות הפיזית, את האלימות הדיפלומטית. זה נראה קל יותר להשגה. הרי למדינות האיסלאם וידידיהם יש רוב מוחלט בכל הארגונים הבינלאומיים, יש קהילות גדולות מאוד של מוסלמים שונאי ישראל פעילים בכל מדינה מערבית ופעילים איסלמיים מקומיים תאבי-תגרות בכל אוניברסיטה. לכן הוקעת ישראל כמדינה ''מצורעת'' היא, לטעמם, ממש בהישג ידם.

זה החל בכינוסים אנטי-ישראליים, בהחלטות להטיל חרמות שונות על ישראל, בעיקר חרם אקדמאי ולפני כשנה קרמה עור וגידים ועדת החקירה הראשונה - ''ועדת גולדסטון'' לבדיקת אירועי מבצע ''עופרת יצוקה''. זו הייתה מאין יריית פתיחה בסוג זה של מתקפה. אף אחד מהצדדים לא ידע, בדיוק, לאן זה יוביל.

הערבים הופתעו מהדו''ח החמור על ישראל ומהאפשרויות המדיניות הגלומות בו והישראלים הופתעו מהתהודה הבינלאומית, בעיקר במסדרונות האו''ם, של הדו''ח.
הפעולה הישראלית לנטרול הדו''ח, שנכון לעכשיו, צלחה, גבתה מחיר מדיני לא קטן. בעיקר כתשלום לשאיפות השלום של נשיא ארה''ב אובמה.

פרשת המשט התורכי ותוצאותיו הפיזיות הקשות היו קרקע פורייה ליוזמות להקמת ועדות חקירה בינלאומיות. מזכ''ל האו''ם הודיע על יזמה כזו, התורכים והערבים דרשו זאת בתוקף. האמריקאים שהיו ערים לתוצאות הועדה הקודמת המליצו לישראל ''ללכת לקראת האו''ם'' וכך נוצרה ועדת טירקל עם משקיפים בינלאומיים.

ועידת האו''ם לזכויות האזרח, מוסד אנטי ישראלי מובהק, יזם הקמת ועדת חקירה.

גם מזכ''ל האו''ם המשיך ביזמתו להקמת ועדה כזו, בראשות ראש ממשלת ניו-זילנד ונשיא קולומביה, כולם לשעבר וכן נציג תורכי ונציג ישראלי. בשיחות מוקדמות עם מזכ''ל האו''ם סוכם שהועדה בראשות ראש ממשלת ניו זילנד לשעבר לא תוכל לחקור אנשי צבא ישראליים ובעצם היא תהיה, מאין, ועדת–על שתקבל את מסקנות ועדת טירקל, את מסקנות ועדת החקירה שהקימה משלת תורכיה, תוכל לפי הצורך לבקש הבהרות ובעיקר תעסוק בפירוש הדין הימי הבינלאומי והדרך למנוע אירועים כאלה בעתיד.

חשוב לזכור כי ועדות החקירה הבינלאומיות של האו''ם ושל גופים דומים אינן ועדות המחפשות את האמת והצדק. אלו ועדות פוליטיות שמכריעות לפי עוצמתן הפוליטית של המדינות המתדיינות. אפשר בקלות לנחש את תוצאותיה של הועדה שזה עתה מונתה. מסקנה כללית הנוטה במקצת לרעת ישראל, דבר שיגרור התנצלות בחצי פה של ממשלת ישראל ופיצוי כספי מסוים למשפחות הקורבנות.

זו עוד דרך אלגנטית לצאת ממשברים מדינים.
עם ועדה כזו ממשלת ישראל הסכימה לשתף פעולה. ונשאלת השאלה, מה בעצם הסכנה הטמונה בוועדות אלה מנקודת מבטם של הערבים?

ועדות אלה, בנסיבות מסוימות עשויות להביא ישראלי, פוליטיקאי או איש צבא, בפני בית הדין הבינלאומי בהאג. ההנחה של חברנו למו''מ לשלום היא כי אירוע כזה יחליש את המוטיבציה להילחם בטרור שכמובן עשוי להזיק מאוד למדינת ישראל. השתתפות ישראלית בועדות כאלו, תוך נטילת עוקצן הפלילי הוא בהחלט פתרון טוב.

כדי לשים לב לתוצאות מפתיעות של המשט התורכי. דווקא התוצאות הפיזיות של 9 הרוגים ופצועים רבים יוצר הרתעה רבה. אמנם שמענו רבות על משטים שאו-טו-טו יוצאים לדרך, אך חוץ מהבדיחה הלובית לא קרה כלום. גם התנהלותה של תורכיה בפרשה קיבלה נקודת מבט מעניינת. ההתרחקות מישראל (בעלת ברית אסטרטגית עד אתמול) מפורשת על ידי הציבור החילוני בתורכיה, על ידי חוגים צבאיים וגם על ידי רבים מבני בריתה במערב כשלב נוסף בהתקרבות לאיסלאם וההתרחקות מאורח חיים חילוני.

בצד ההשפלה הגדולה של הרג 9 אזרחים ללא תגובה ממשית, חש ארדואן, ראש ממשלת תורכיה כי לאט לאט הוא נדחק לפינה העשויה להביא למפלתו בבחירות השנה הבאה.

נ.ב.

אם נתניהו, ברק וחבריהם לקבינט חשבו שהם עברו את הגרוע מכל בנושא, הרי הם יתבדו בקרוב. מבקר המדינה, לינדנשטראוס , גם הוא יחקור את השתלשלות העניינים במשט התורכי. ולראש ממשלת ניו-זילנד לשעבר ונשיא קולומביה לשעבר הרבה מה ללמוד ממבקרנו חולה הפרסום העצמי.

---