לפני ימים ספורים, ב-‏12.9, הכריע הציבור בתורכיה, ברוב של 58%, על שינויים מסוימים בחוקה. במשאל הוצגו לציבור 26 שינויים שנוגעים לכל שטחי החיים הציבוריים שם. החל מהזכות להתאגד ועל האפשרות להעמיד גנרלים לדין אזרחי.

ברור וצפוי מראש כי כאשר מעמידים להצבעה מגוון כה רחב של תיקונים הציבור נאלץ לבחור את התיקון החשוב לו ובעצם מאשר עוד 25 תיקונים אחרים שאולי רובם אינם לרוחו.
וזו נקראת דמוקרטיה.

המשאל נערך מאחר והאיחוד האירופי, במסגרת השיחות לצירוף תורכיה לאיחוד, דורש שינויים רבים בחוקה התורכית ובהתנהלות השלטון שם (אירופה בישלה דייסה...).

ניתן היה לבצע את המשאל במספר ''מנות'' שבהן היו שינויים דומים בחוקה ולא לאגד בפתק אחד את מירב השינוי. האיחוד האירופאי שכל כך חפץ להשריש את הדמוקרטיה מתעלם מהאופן הלא-דמוקרטי של המשאל.

תוצאות המשאל והשינויים שאושרו מהווים ניצחון גדול לראש ממשלת תורכיה, רג'פ טאיפ ארדואן. הניצחון הוא לא רק בעצם התמיכה שקיבל אלא בכך כי בעקבות השינויים יוגבל מאוד כוחו של הצבא מלהתערב בחיים הפוליטיים והנשיא, שהוא סגנו לשעבר של ארדואן במפלגתו, יוכל למנות עוד 7 שופטים לבית המשפט העליון על ה-‏11 הקיימים. בכך יאבד ממסד זה את אופיו החילוני.

מנקודת מבטו של האיחוד האירופאי זו התקדמות גדולה להשרשת המשטר הדמוקרטי, אך מנקודת מבטנו הישראלית, זה חיזוק חשוב לכוחו של ארדואן ושל מפלגתו האיסלמית. השינוי בתורכיה, אם בכלל יש סיכוי לכך, נראה רחוק מאוד.

בסיס כוחו של ארדואן הוא בשינויים הכלכליים שערך בתורכיה בתקופת שלטונו שגרמו להטבה כלכלית משמעותית לכל המדינה ובעיקר העברת משאבים לאומיים מהעשירונים העליונים לעשירונים הנמוכים יותר. ברור כי בכדי להמשיך בהצלחה זו, ארדואן זקוק לקשרים ההדוקים עם אירופה וארה''ב ולכן אנו חוזים בשנה האחרונה סוג של התפתלות דיפלומטית שאינה שורפת קשרים עם המערב, כולל ישראל, אך בהחלט מושיטה יד חברית לשכנותיה של תורכיה מדרום וממזרח.
המשחק הכפול הזה בהחלט אפשרי כאשר בראש הגוש המערבי עומד מנהיג שהוא עצמו פוסח על כל הסעיפים ואינו יודע האם להתחנף לארצות המוסלמיות או לנקוט כנגדן ביד קשה על פעולות הטרור בעבר והאיומים בהווה.

יש להזכיר כי מלבד השינויים בחוקה שדרש האיחוד האירופי בכדי לקדם את הצטרפות תורכיה לאיחוד, קיימות דרישות נוספות כגון:

א. סיום הסכסוך בקפריסין על ידי כך שתהיה מדינה אחת בלבד באי.

ב. שיפור משמעותי בזכויות האדם, פירושו המעשי, מתן אוטונומיה למיעוטים ובעיקר לכורדים.

ג. הורדת אחוז החסימה בבחירות מ-‏10%, כיום, לאחוז בודד או שנים. בהקשר זה יש לציין כי מפלגת הצדק והפיתוח האיסלמית זכתה בשלטון אך ורק בגלל אחוז החסימה הגבוה שהפיל את כל המפלגות החילוניות מלבד אחת וכך כל הקולות שניתנו למפלגות החילוניות שלא עברו את אחוז החסימה הגבוה נזקפו לזכות המפלגה הגדולה ביותר אשר בפועל זכתה בשליש מהקולות,אך ברוב מכריע של המושבים בפרלמנט.

לכן התיקונים הנ''ל, אם ימומשו, עשויים להביא לקץ שלטונה של המפלגה האיסלמית.
מאחר ולאיסלמים בתורכיה אין רצון רב להתאבד פוליטית, ספק אם התיקונים יעברו בעשור הקרוב.

כל מי שבוחן את התנהלותו של ארדואן בשמונה שנות שלטונו מגיע למסקנה כי הוא המנהיג התורכי המשמעותי ביתר שקם מאז כאמל אתא-טורק (שני רק לאתא טורק). לכן הוא, כנראה, צפוי לשלוט בתורכיה עוד תקופה ארוכה כאשר יעדו הפוליטי הוא הצבתה של תורכיה כמעצמה אזורית במזרח התיכון, בקווקז ובבלקן.
על רקע זה יש לבחון את התנהלותו המדינית ולפעול בהתאם.

---