כאשר קראתי לראשונה כי נדרשת הכרה בישראל כמדינת העם היהודי חשבתי כי זו בדיחה. האין זה ברור מאליו?
האם הצרפתים דורשים הכרה בצרפת כמדינת הצרפתים, או הספרדים ,השוודים ואחרים, האם הם דורשים שיכירו במדינתם כארצם הלאומית. אז מדוע יש ספק שמדינת ישראל היא ארצו של העם היהודי?
את הספק הזה איש לא העלה, מלבד שכנינו הפלשתינאים ובני בריתם, ארצות ערב.
הדבר בא, למשל, לידי ביטוי בנושא שיחות השלום. האם עומדת לדיון שאלת ''שתי מדינות לשתי עמים'' כהגדרת ישראל, או שאלת ''שתי מדינות'' כהגדרת הפלשתינאים.
בכלל, לפלשתינאים הצהרה די מצחיקה. אמנם האו''ם ורוב מדינות העולם מכירות בישראל, אך הן אינן מכירות בה כמדינת ישראל - ''מדינת העם היהודי''. מעניין אם מישהו היה טוען זאת כלפי גרמניה או ספרד.
הפלשתינאים אינם מערערים על הרוב היהודי במדינת ישראל, אך מאחר וחיים בה לאומים נוספים,כגון: מוסלמים, דרוזים ונוצרים, הרי היא אינה מדינת היהודים בלבד. אותו דבר ניתן לומר על רוב מדינות העולם שבכל אחת מהן יש מיעוטים כאלה או אחרים באחוזים גדולים או קטנים, אך מעולם הן לא נדרשו להבדיל בין הזהות המדינית לזהות הלאומית.
אם נתעמק קצת בעניין נראה כי יש פה תכסיסנות מדינית די ערמומית. לפלשתינאים, לשם השגת הסדר מדיני עם מדינת ישראל יש מספר בעיות, הקשה בבעיות היא ''בעיית השיבה'', דהיינו, גורלם של הפליטים הפלשתינאים שנמלטו בשנת 1948 מתחומי פלשתין המנדטורית והתיישבו בארצות השכנות, לבנון, סוריה, ירדן. הפליטים האלה וצאצאיהם ממשיכים עד היום, למעלה מ-60 שנה לחיות במחנות בארצות הנ''ל ולהגדיר את עצמם כפליטים ובעלי זכויות ''שיבה'' למקומות לידתם המקורי ב''פלשתיין''.
ההנהגה הפלשתינאית מודעת שלא ניתן להגיע לפתרון כלשהו מבלי לפתור את מעמדם של אנשים אלה. מנגד ברור להנהגה הפלשתינאית שלא ניתן להשיב אנשים אלו למקום מגוריהם המקורי וכמו-כן לא סביר שמדינת ישראל תסכים לקלוט לתחומיה כמות כזו של תושבים פלשתינאים שיערערו את הרוב היהודי.
בנקודה זו חשובה מאוד אי ההכרה במדינת ישראל כ''מדינת העם היהודי''. כי, כפי שסביר להניח, ממשלת ישראל ונציגי הרשות הפלשתינאית יצליחו בסופו של דבר להגיע לאיזו שהיא הסכמה משותפת על גבולות ואמצעי בטחון, הרי עדיין תישאר פתוחה ''בעיית השיבה'', וכיצד פותרים אותה מההיבט הפלשתינאי?
על ידי הקמת 2 מדינות. מדינה אחת בתחומי הגדה המערבית לשעבר ורצועת עזה שתכיל את רוב הפלשתינאים החיים בין הים לירדן ומדינה שנייה, מדינת ישראל, בגבולות חדשים, שלא תוכר כ''מדינת העם היהודי'' ולכן יהיה מקום להמשיך ולדרוש את שיבת הפליטים הפלשתינאים ל''מולדתם'', דהיינו, לתחומי מדינת ישראל.
כדאי לשים לב שיש בכך התחמקות של ההנהגה הפלשתינאית מלפתור את בעיית הפליטים והשארתם על סדר היום העולמי לתקופה בלתי קצובה. ברור לי שתכסיס זה לא נעלם מעיני הנהגת המדינה וטוב עושה ראש הממשלה שמדגיש ללא הפסק את הצורך בהכרה זו.
איני מאמין שהפלשתינאים תושבי יו''ש יוכלו להגיע להסכם עם מדינת ישראל מבלי למצוא פתרון כלשהו לאחיהם בלבנון, סוריה וירדן. פתרון אחד מבחינתם הוא, כאמור, אי הגדרת ישראל כמדינת העם היהודי, פתרון שלטעמי לא יהיה בר-ביצוע. פתרון אחר הוא במסגרת חסות בינלאומית שתפתור את בעייתם של האנשים האלה במימון כספי גדול שידאג לשילובם או בארצות מושבם או בארצות אחרות.
להנהגה הפלשתינאית הנוכחית אין את הכוח להתמודד עם בעיה זו וזה מעמיד בספק גדול את סיכוי הצלחתן של שיחות השלום הנוכחיות.
לטעמי לא תהיה למדינת ישראל ברירה אלא לפתור את הסכסוך בצעדים חד-צדדים.
''מדינת העם היהודי'', האין זה ברור מאליו?
