כנהוג בארצות הברית, בתאריך ה-2 בנובמבר יערכו, בחירות אמצע הקדנציה'' שבהן עומדים לבחירה כשליש מחברי בתי המחוקים (
הסתיו של אובאמה).
כיום זוכה הנשיא ברק אובמה בתמיכת רוב החברים בסנט ובקונגרס, סקרים שנערכים מדי יום או יומיים מנבאים מפלה למועמדי המפלגה הדמוקרטית, מפלגתו של הנשיא אובמה וכתוצאה מכך, איבוד תמיכת ''הרוב'' בבתי המחוקקים, לפחות באחד מהם (
אמריקה מחכה לשינוי).
הנשיא ברק אובמה, הנשיא כהה העור הראשון בתולדות ארצות הברית, נבחר בזכות תמיכה מסיבית של המיעוטים (האפרו-אמריקאים, ההיספאנים, היהודים וכן הגוש השמאלי- ליברלי בקרב ''הלבנים'') בעיקר בגלל הבטחות שנתן להם. כחלוף שנתיים מאז שנבחר התדרדרה הפופולאריות שלו בקרב תומכיו. קיימת אדישות בציבור האפרו- אמריקאי, ההיספאנים אינם מרוצים מקיום ההבטחות שניתנו להם, התמיכה בקרב ''הלבנים'' קטנה מאוד ובעיקר מורגשת אי שביעות רבה בקרב היהודים מיחסו של הנשיא אובמה לישראל.
הנשיא אובמה החל את כהונתו בניסיון לפתוח ''דף חדש'' עם המדינות האיסלמיות והציבור המוסלמי בעולם. ניסיונו זה פורש על ידם כחולשה וחלה הקצנה ניכרת ביחס לישראל בקרב כל אומות העולם (ארה''ב נחשבת בעיניהם כמגינה הגדולה של מדינת ישראל). לאחר מכן כפה על ראש הממשלה נתניהו 10 חודשי הקפאת הבנייה ביו''ש ובירושלים המזרחית בניסיון לקדם שיחות להסדר שלום עם הפלשתינאים. הפלשתינאים ''מסמסו'' שמונה וחצי חודשים מתוכם בדיבורים ביורוקראטיים ורק בחודש וחצי האחרון היה ניסיון אמיתי לקדם הסדר.
ברור שלא ניתן לפתור בעיות של עשרות שנים בפגישות קצרות.
עתה, עם סיום ההקפאה ביו''ש ובירושלים הודיעו הפלשתינאים כי יפרשו מהשיחות ובמסגרת הניסיון להאריכן התפרסמו אתמול בתקשורת רשימת הצעות שהעביר ממשל הנשיא אובמה לישראל לשם הארכת ההקפאה לחודשיים.
בקריאה ראשונה נראות ההצעות כראשית ימי המשיח
אובמה הבטיח:
- תמיכה אמריקאית בהמשך נוכחות צבאית ישראלית בבקעת הירדן לאחר הסדר קבע.
- סיוע בטחוני נרחב.
- התחייבות להטיל וטו במועצת הביטחון של האו''ם על כל הצעה אנטי ישראלית.
- שיתוף פעולה במניעת הברחות נשק לארגונים עוינים לישראל.
- שימוש נרחב במקורות מודיעין ולווינים.
- התחייבות לא לדרוש המשך ההקפאה.
ממש ימי המשיח.
פה נשאלת השאלה: למה רק חודשיים? והתשובה נעוצה בתאריך 2.11.2010.
הנשיא זקוק, כנראה נואשות, להישג כלשהו שיגדיל את התמיכה היהודית בו. ההבטחות שלכאורה הוצעו לישראל, ההתחייבות להפסיק את הלחץ עליה בעניין ההקפאה אמורות להחזיר אליו את התמיכה היהודית שהיא כנראה, בצדק, המפתח להצלחה או כישלון בבחירות אמצע הקדנציה (
כרגע אין מכתב מאובמה, יש מגעים).
ומנגד נשאלת השאלה: מדוע לא לקבל את ההצעות?
מה יש למדינת ישראל להפסיד? חודשיים של הקפאה?
אם נבחן את ההצעות לעומקן נראה שאין בהן הרבה ממשות. תמיכה אמריקאית בדרישות ישראל אינה ערובה לקבלתן.
נזכיר כי ראש הממשלה לשעבר שרון קיבל, בתמורה לפינוי גוש קטיף, את הסכמת הממשל של הנשיא בוש לסיפוח גושי ההתיישבות ביו''ש הסמוכים ל''קו הירוק''. שרת החוץ בממשל הנוכחי טענה שלא מצאה לכך סימוכין בכתב.
אספקת נשק, סיוע באמצעי מודיען ותמיכה דיפלומטית יש לנו כבר היום. התחייבות לא לדרוש הארכת ההקפאה? כך נאמר גם לפני 10 חודשים.
למעשה צריך להבין כי מה שהודלף לתקשורת כ''סוכריות'' לישראל הוא ההיפך הגמור.
מה שאומר ממשל הנשיא אובמה הוא שאם מדינת ישראל תסרב להאריך את תקופת ההקפאה הרי היא מעמידה בסכנה את כל התמיכה שהממשל מעמיד לרשותה בנושא הסיוע הצבאי, המודיעיני והדיפלומטי.
ההצעות אינן גזר הן מקל.
מעשית אין שום ערך לבנייה בהתנחלויות, הן מבחינת המתנחלים והן מבחינת ארה''ב והפלשתינאים. הרי מדינת ישראל הוכיחה יותר מפעם אחת שאין לה ''בעיה'' בפינוי ישובים. לכן כל נושא הקפאת הבנייה הוא עניין של ''אגו'', מי חזק יותר? אובמה או נתניהו.
ניסיון השנתיים האחרונות מראה כי הנשיא אובמה נסוג פעם אחר פעם מגישתו הנוקשה כלפי מדינת ישראל והעומד בראשה. וכנראה כך יהיה גם הפעם. מנגד, מאחר ואין כל חשיבות מעשית לבנייה ביו''ש, אז מדוע לא להיות ''גדולים'' ולהמשיך את ההקפאה תקופה נוספת?
חכם תמיד יודע לצאת מבור שפיקח נקלע אליו.