פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
רפורמה במערכת החינוך?
עגל הזהב / דוד סיון (יום שני, 20/12/2010 שעה 15:00)


רפורמה במערכת החינוך?

ד''ר דוד סיון



מורי התיכונים יוסיפו 16 שעות עבודה שבועיות ושכרם יועלה בכ-‏50% - כך עולה מעיקרי ההסכם המתגבש בין ארגון המורים העל-יסודיים לבין משרד החינוך ומשרד האוצר... עלות הרפורמה שעולה מההסכם, שכולל מרכיבים נוספים, היא כארבעה מיליארד שקלים.
לפני כשבוע כאשר ראש הממשלה אמר נתניהו כי ישראל יכולה להצטרף לקבוצת הכלכלות המובילות מבחינת ההכנסה לנפש. בין השאר הוא ציין שאחד האמצעים שיתרום להשגת המטרה הוא השקעות בחינוך. כעת מסתבר שבממשלתו כבר מדברים (משרד החינוך ומשרד האוצר) עם אירגון המורים על תוכנית להשקעה של כ-‏4 מיליארד שקלים במהלך ארבע שנים.

לא מזמן כתבתי כאן שהפתרון לבעית העוני צריך להיות ... מבוסס על ראיה אסטרטגית רחבה שבמרכזה טיפוח ההון האנושי,... (דרושה אסטרטגיה לטיפול בעוני). טיפוח ההון האנושי הוא אחד הגורמים העיקריים לשיפורים וחידושים טכנולוגיים. תהליך מתמשך של טיפוח הון אנושי הוא לכן המנוע לצמיחה בת-קיימא. במציאות כזאת עולה גם רמת החיים במשק ובמיוחד עבור העוסקים בפיתוח והפצה של שיפורים וחידושים טכנולוגיים שהם בדרך כלל בעלי רמת הון אנושי גבוהה יותר.

מאחר והתוכנית הנזכרת מכוונת להשקעה בהון האנושי של תלמידים חלשים היא גם מכוונת לטיפוח המצויינות; היא גם מכוונת להרחבת מספר הנהנים מהעלייה ברמת ההון האנושי שלהם ולכן ברמת החיים שלהם. משתמע שזוהי תוכנית יותר שוויונית מתוכנית שכוונתה רק טיפוח מצויינות. זוהי תוכנית מהסוג שמיועד להרחיב את החלק של הכלכלה שצומח.

נכון שחסרים פרטים כדי להעריך את תרומת התוכנית לטיפוח ההון האנושי בכלל ושל התלמידים החלשים בפרט, וכולנו יודעים שלעיתים הפרטים קובעים. אבל ממה שנכתב כבר ברור שזו כוונתה. לכן צריך לקוות שהתוכנית הזאת תגיע גם לביצוע.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


התוכנית טובה וטב שהגיע זמנה.
חכם ציון (יום שני, 20/12/2010 שעה 18:49) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

משרד החינוך צריך לטפל קודם כל במבנה של המערכת: מורים ותשתיות. וטוב שישנה השקעה נוספת בתקציב של השנתיים הבאות בשני הנושאים האלה.העלאת המשכורות למורים (תוך העלאת מספר שעות הלימוד) תעודד צעירים איכותיים להצטרף להוראה. הבנתי שהמצטרפים החדשים יצטרכו לחתום על התחייבות ל-‏5 שנים לפחות. עד כה הצטרפו להוראה כמה מאות מורים שנפלטו ההתעשייה, ההיי-טק והצבא.
יותר תשתיות = כיתות קטנות יותר.

במקביל לזה צריך להקים ועדת מומחים, ביחד עם המועצה להשכלה גבוהה, לשיפור מערכת הלימוד, תכני הלימודים ושילוב מדיה ומחשוב בלימודים. הספרים הישנים משאירים רק ריח, אבל הם חייבים להתעדכן משום שהעולם התקדם כברת דרך ארוכה.

מערכת הלימודים בישראל כושלת לא בגלל המורים או התלמידים. שהרי אנחנו רואים את ילדי ישראל כיצד הם יוצאים החוצה לאזרחות לאחר הצבא, ומצליחים גם בלימודים וגם בעשייה. פשוט, ב-‏30 השנים האחרונות מערכת החינוך הפכה רק למערכת השכלה די מתועלת משימה: להעביר כמה שיותר תלמידים במבחני הבגרות. הלימודים הפכו מקריאה, מחשבה, בדיקה, לימוד עצמי, אימות, שינון והסקת מסקנות ללימוד מונוטוני וזיכרון של טקסטים המסומנים למבחן בלי כל צורך להתמודד אינטלקטואלית עם החומר.

דוגמה: אם פעם למדו את התנ''ך כסיפור היבטורי מתפתח, דיאלוגים בין האדם לאלוהיו, תקומתו של עם בארץ, הרי שכיום לומדים את ספר שמות פרק א' פסוקים 2 עד 14, פרק ב' פסוקים 3 עד 7, תהילים פרקים א' - י''ב וכ''ט עד ק' וכו'. פשוט מכינים את התלמיד לקבוצת השאלות שהולכים לשאול אותו במבחן.

לכאורה זה היה צריך להביא להצלחה גדולה יותר, אלא שמסתבר שמי שלא לומד את התנ''ך כמכלול אחד הולך לאיבוד כשהוא משנן קטעים נפרדים ממנו.
_new_ הוספת תגובה



השיפור במערכת החינוך לא מחייב השקעות גדולות
ימני גאה (יום שלישי, 21/12/2010 שעה 2:52) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במערכת החינוך לא מנצלים מספיק את הפוטנציאל העצום שיש במחשבים,
להגברת החינוך, תוך חסכון בכוחות הוראה.

תוכנות מחשב מתאימות,
תוך הכשרת מורים מיוחדים לכך,
אשר יוצבו במרכז מחשוב ולא בכיתות לימוד רגילות,
יכולים להוות פתרון מצוין לשיפור החינוך.

הבעיה המרכזית: התנגדות ארגוני המורים,
אשר חוששים מפטורים בגלל כך...
_new_ הוספת תגובה



פשוט מאד .
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שלישי, 21/12/2010 שעה 6:39) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם בשנות השישים הייתה ישראל במקום הראשון בעולם בהישגי ההשכלה וכיום היא במקום ה-‏42 , אז כל מה שצריך לעשות זה לחזור למצב הקודם מבחינת חומר הלימוד ומבנה המערכת .
_new_ הוספת תגובה



עוד משהו על התוכנית
דוד סיון (יום רביעי, 22/12/2010 שעה 20:07) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''מי שעקב אחר הניסוי בזמנו היה מכון סולד, שהיה אז בניהולו של פרופ' יצחק פרידמן. פרידמן, על אף העלות הגבוהה, גומר את ההלל על הניסוי. לדבריו, הניסוי הצליח כמעט בכל המישורים - שיפור בהישגים הלימודיים, שיפור במוטיווציה של המורים והתלמידים, שיפור באווירה הבית ספרית והקשר בין מורים לתלמידים, שיפור בעבודת הצוות של המורים ובהתקדמות המקצועית שלהם, וגם הפחתה באלימות'' (http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId...).
_new_ הוספת תגובה



עוד משהו על התוכנית
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 23/12/2010 שעה 5:15)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אחד הכשלונות הגדולים בקבלת תוצאות ניסוי כנכונות הוא הכשל הנובע מהטיית הנסיין .
1 – האינטראקציה בין המורים בניסוי שעשו מאמץ מיוחד לבין התלמידים שהיו האובייקט השפיעה באופן שאינו מייצג את המצב שבו בכל הארץ נוהגים לפי אותה תוכנית .
2 – עורכי הניסוי מקבלים בייתר רצון תוצאות המחזקות את עמדתם המקורית ודוחים תוצאות הסותרות את עמדתם המקורית .
3 – המשתתפים בניסוי נוטים להגשים את ציפיות עורכי הניסוי , בבחינת ''נבואה המגשימה את עצמה'' .
כדי להמנע מכשל הנסיין נהוג לבצע ניסויים בבני אדם בשיטה של ניסוי עם קבוצת ביקורת כאשר שהנבדקים והבודקים אינם יודעים מי שייך לקבוצה הנבדקת ומי שייך לקבוצת הביקורת . לזה קוראים ''עיוורון כפול'' .
כשל נוסף הוא הצנעת התוצאות הבלתי נעימות לעורכי הניסוי .
להלן קטע אחר מאותו מאמר בדה-מרקר
''בניסוי התגלו גם בעיות. המורים, שעברו ממשרה של 18 שעות ל-‏40 שעות, קיטרו על כך לא מעט. בנוסף, התברר כי מספר השעות שהוקדש לבדיקת עבודות בית והתכוננות לשיעורים - חמש שעות שבועיות - לא היה מספיק, והמורים התלוננו שהם עדיין ''לוקחים עבודה הביתה''. בעיה אחרת היתה של מחסור בפינות עבודה שקטות למורים, ולבסוף היתה הבעיה של חוסר הניסיון של מורים בלימוד בקבוצות קטנות, שהוא שונה מהלימוד מול כיתה מלאה.''
הניסיון האנושי מראה כי אנשים העובדים במישרה מלאה ובמקרה שלנו 40 שעות שבועיות , נוטים לעשות שני דברים בולטים .
א – ליצור הפסקות לא רשמיות שבהן אינם עושים את המוטל עליהם .
ב – להפסיק לעבוד בתום הזמן הקצוב בלי קשר לזה שהמטלה לא בוצעה עד תום , או לדרוש שעות נוספות לשם סיום המטלות . ''והמורים התלוננו שהם עדיין ''לוקחים עבודה הביתה''.
עוד רואים מהניסוי ''בעיה אחרת היתה של מחסור בפינות עבודה שקטות'' בעיה שמשמעה העתידי הוא צורך בהשקעת כספים להגדלת שטחי בתי הספר .
יוסי ביילין אמר פעם כי לעשות אותו הדבר ולצפות שהתוצאה תהייה שונה היא טיפשות .
ולדעתי לעשות שוב את מה שהתגלה כמוצלח צפוי שיהייה מוצלח שוב .
1 – הגדלת חלקם של מורים-גברים והקטנת חלקן של מורות נשים בכלל המורים .
2 – חזרה לתכנים ולמבנה החומר כפי שהיה עד שנות השישים .
3 – עידוד התלמידים לקריאה בבית .
4 – חיסול שיטת ''יחידות לימוד'' . כולם נדרשים לחמש יחידות .
_new_ הוספת תגובה



הבעיה אינה שעות ההוראה ולא שכר המורות
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 23/12/2010 שעה 5:20) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אחד הכשלונות הגדולים בקבלת תוצאות ניסוי כנכונות הוא הכשל הנובע מהטיית הנסיין .
1 – האינטראקציה בין המורים בניסוי שעשו מאמץ מיוחד לבין התלמידים שהיו האובייקט השפיעה באופן שאינו מייצג את המצב שבו בכל הארץ נוהגים לפי אותה תוכנית .
2 – עורכי הניסוי מקבלים בייתר רצון תוצאות המחזקות את עמדתם המקורית ודוחים תוצאות הסותרות את עמדתם המקורית .
3 – המשתתפים בניסוי נוטים להגשים את ציפיות עורכי הניסוי , בבחינת ''נבואה המגשימה את עצמה'' .
כדי להמנע מכשל הנסיין נהוג לבצע ניסויים בבני אדם בשיטה של ניסוי עם קבוצת ביקורת כאשר שהנבדקים והבודקים אינם יודעים מי שייך לקבוצה הנבדקת ומי שייך לקבוצת הביקורת . לזה קוראים ''עיוורון כפול'' .
כשל נוסף הוא הצנעת התוצאות הבלתי נעימות לעורכי הניסוי .
להלן קטע אחר מאותו מאמר בדה-מרקר
''בניסוי התגלו גם בעיות. המורים, שעברו ממשרה של 18 שעות ל-‏40 שעות, קיטרו על כך לא מעט. בנוסף, התברר כי מספר השעות שהוקדש לבדיקת עבודות בית והתכוננות לשיעורים - חמש שעות שבועיות - לא היה מספיק, והמורים התלוננו שהם עדיין ''לוקחים עבודה הביתה''. בעיה אחרת היתה של מחסור בפינות עבודה שקטות למורים, ולבסוף היתה הבעיה של חוסר הניסיון של מורים בלימוד בקבוצות קטנות, שהוא שונה מהלימוד מול כיתה מלאה.''
הניסיון האנושי מראה כי אנשים העובדים במישרה מלאה ובמקרה שלנו 40 שעות שבועיות , נוטים לעשות שני דברים בולטים .
א – ליצור הפסקות לא רשמיות שבהן אינם עושים את המוטל עליהם .
ב – להפסיק לעבוד בתום הזמן הקצוב בלי קשר לזה שהמטלה לא בוצעה עד תום , או לדרוש שעות נוספות לשם סיום המטלות . ''והמורים התלוננו שהם עדיין ''לוקחים עבודה הביתה''.
עוד רואים מהניסוי ''בעיה אחרת היתה של מחסור בפינות עבודה שקטות'' בעיה שמשמעה העתידי הוא צורך בהשקעת כספים להגדלת שטחי בתי הספר .
יוסי ביילין אמר פעם כי לעשות אותו הדבר ולצפות שהתוצאה תהייה שונה היא טיפשות .
ולדעתי לעשות שוב את מה שהתגלה כמוצלח צפוי שיהייה מוצלח שוב .
1 – הגדלת חלקם של מורים-גברים והקטנת חלקן של מורות נשים בכלל המורים .
2 – חזרה לתכנים ולמבנה החומר כפי שהיה עד שנות השישים .
3 – עידוד התלמידים לקריאה בבית .
4 – חיסול שיטת ''יחידות לימוד'' . כולם נדרשים לחמש יחידות .
_new_ הוספת תגובה



שכר הוא חלק מהבעיות
דוד סיון (יום חמישי, 23/12/2010 שעה 6:56)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. שכר הוא תמיד חלק מהעניין כאשר מדברים על עובדים ועל איכות העבודה שלהם. המוטיבציה מושפעת מהשכר ולכן גם התוצאה או התוצר מהעבודה.
ב. העולם השתנה מאד בחמישים השנים האחרונות וזה לבד מעלה ספק גדול לגבי הטענה ''מה שהתגלה כמוצלח צפוי שיהיה מוצלח שוב''.
_new_ הוספת תגובה



שכר הוא חלק מהבעיות
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 23/12/2010 שעה 12:54)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נכון ששכר הוא מרכיב חשוב אך לא היחיד ולדעתי גם לא העיקרי במקרה המסויים הזה .
זאת ועוד - תוספת שכר של 50% והגדלת שעות העבודה ב66% היא פיחות בשכר !

נכון שחלו שינויים בעולם ב50 שנה אחרונות אך לא מאד . במיוחד לא חלו שינויים מרחיקי לכת בחומר אותו רצוי ללמוד .
עדין נחוץ ללמוד קריאה כתיבה וחשבון יסודי , עדין נחוץ לשלוט טוב בהבנת הנקרא . לא חל שינוי בהיסטוריה רק נוספו 50 שנה לכל מה שקרה קודם . לא חל שינוי רב בשפה האנגלית , לא חל שינוי במתמטיקה . השינויים העיקריים בעולם בחמישים שנה אחרונות הם בעיקר שינויים פוליטיים וסביבתיים . אלה הם נושאים ללימוד לקראת סוף לימודי התיכון .

לפני חמישים שנה תלמידי ישראל היו במקום הראשון בהישגי מתמטיקה . אם תלמידי ישראל היום יקבלו במתמטיקה ציונים כמו אז , אפילו אם לא יהיו במקום הראשון הרי עדיין זו תהייה תוצאה מצויינת .

תלמידים היום קוראים מעט מאד . מחקרים מגלים כי העיסוק במחשבים לתקשורת , ללימוד ולהרחבת ידע גורמים לרדידות בידיעת השפה ולשיטחיות בידיעה אנציקלופדית . את הבורות הזו פוגשים לא רק בתוכניות דוגמת היפה והחנון , גם בחידוני טריוויה הנפוצים כיום בטלוויזיה וגם בשאלות אקראיות ברחוב .
_new_ הוספת תגובה



שכר הוא חלק מהבעיות
דוד סיון (יום שישי, 24/12/2010 שעה 5:56)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. דעתך על חשיבות מרכיב השכר כנראה לא מקובלת על הנוגעים בדבר.
ב. הטענה על פיחות בשכר לא מדוייקת. כי לפחות בחלק מאותן 16 שעות אינן תוספת אלא שינוי מקום הביצוע של העבודה (אליה מצורפת הבטחה להשקעה בכדי שיהיה למורים מקום לעבוד בבית הספר).
ג. חלו שינויים משמעותיים גם בבני אדם וגם בידע הסובב אותם. לא פלא שאתה מדגיש חלק מהם בסוף ההודעה. מכאן שחזרה ''... לתכנים ולמבנה החומר...'' עשוייה לפספס את המטרה של רגישת הידע על ידי התלמיד.
_new_ הוספת תגובה



שכר הוא חלק מהבעיות
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 24/12/2010 שעה 18:42)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין כל חדש בזה שהנוגעים בדבר אינם בדעתי .
נערי האוצר מנפנפים בגזר והחמורים מושכים את העגלה .

אין בידי , כפי שציינתי כבר לפני ימים אחדים , את השינויים בשכר המורים לאורך התקופה . בליבי חשד ללא ביסוס , כי יש שחיקה בשכר המורים=מורות . התוספת היא ''עז'' שהוציאו כנראה .
כלומר נוצרה בעיה וכעת ''מתקנים'' אותה תוך תוספת עבודה . על פי עיקרון של נורת'קוט פארקינסון העבודה מתארכת לפי הזמן הקצוב לביצועה . צפוי כי בהכנס הסידור לשיגרה ייתבר כי 40 שעות שבועיות אינן מספיקות למטלות .
_new_ הוספת תגובה



לדעתי שאלת השכר היא המפתח להצלחת המהפך בחינוך
חכם ציון (שבת, 25/12/2010 שעה 12:23)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לצד, כמובן, התאמת תכני הלימודים ודרך ההוראה (זכור שרק לפני כמה שבועות מתמטיקאים נדהמו מסיפרי הלימוד למתמטיקה. התדהמה הזאת חוזרת אחת לכמה שנים). אתה גם צודק לגבי הדרישה לבטל את ''5 היחידות''. מצידי שיבטלו גם את הפסיכומטרי, שהוא פוסט תיכוני וקדם אקדמאי, כי הוא לא מוכיח את יכולת ההשערה לגבי הצלחת הסטודנט במסלול הלימודים בו בחר (סטודנטים רבים יחסית מחליפים מסלולי לימוד בשנתם הראשונה באוניברסיטה). נכון יותר שאוניברסיטאות ימיינו סטודנטים בתהליך טיבעי יותר - לאחר השנה הראשונה. זה תהליך שקורה בלאו הכי, ומי שמתקשה או לא מצליח בלאו הכי חייב לחזור שוב על הקורסים שכשל בהם, או להחליף לחוג שמתאים יותר ליכולותיו האקדמאיות.

גם תעשיית הפסיכומטרי צריכה להיות מתועלת בחזרה למערכת החינוך, ושם בפנים לעסוק גם בתרגילי הגיון מבית הספר היסודי כדי לתרגל את התלמידים בחשיבה מדוייקת וסיבתית.

תשתיות ודקורציה ככל שיהיו חשובים, חשובים פחות.

לכן צריכים להכניס סדר עבודה לפי 'חשוב יותר - ראשון'.

לעניין המשכורות, הן לא משפיעות רק על המוטיבציה העבודה של המורים (בעצם מורות), אלא משפיעות מראש על המוטיבציה של כלל האוכלוסיה להגיע בכלל לתפקיד של הוראה. ולכן מערכת החינוך היתה צריכה להסתפק בהיצע הדל הקיים של המציעים עצמם להוראה, תוך השלמה בירידת רמת ההוראה.

הכפלת המשכורות תגדיל את כמות המבקשים למצוא את דרכם בהוראה והמערכת תוכל למיין אותן ולגייס את מי שתעריך כמוכשרים מבינהם. סביר שבתהליך מתמשך וקבוע זה ייקלטו גם יותר מורים, ולא שמורָה היא אילוץ ופחות מוכשרת ממורֶה, אלא שכשישנה תחרות למקצוע מבוקש כמות הפונים מתשתווה. כיום תפקיד המורה מותיר אותו בד''כ כמקצוע שני במשפחה, של האשה.
_new_ הוספת תגובה



לדעתי שאלת השכר היא המפתח להצלחת המהפך בחינוך
ימני גאה (שבת, 25/12/2010 שעה 14:29)
בתשובה לחכם ציון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש לנו בעיית יחסי עבודה בין משרד החינוך לבין המורים.

משרד החינוך ''תקוע'' עם אחוז ניכר של מורים שאינם מתאימים לעידן המחשבים.

יותר מחצי זמן הלימוד מוקדש עדיין לשינון חומר, במקום להבין חומר.

מי שמחפש היום בגוגל,
מבין עד כמה השינון חסר חשיבות...
_new_ הוספת תגובה



לדעתי שאלת השכר היא המפתח להצלחת המהפך בחינוך
חכם ציון (שבת, 25/12/2010 שעה 14:45)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לכן צריכים להכפיל ולשלש את שכר המורים. זו הדרך המהירה והטובה ביותר לרענן את הרכב המורים הקיים ולהתאימו לדרישות ולמשימות החינוך.
_new_ הוספת תגובה



לדעתי שאלת השכר היא המפתח להצלחת המהפך בחינוך
ימני גאה (שבת, 25/12/2010 שעה 15:02)
בתשובה לחכם ציון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חכם ציון,

קודם יש לפטר מורים שאינם מתאימים לעידן המחשב.

אחרי זה ראוי להוסיף לשכר המורים שכן מתאימים
(יתפנו תקציבים מהמורים שיפוטרו).
_new_ הוספת תגובה



לדעתי שאלת השכר היא המפתח להצלחת המהפך בחינוך
חכם ציון (שבת, 25/12/2010 שעה 15:21)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אפשר קודם כל לפטר את כל המורים. למה רק את מורי המחשב?

אח''כ מיתן לכל ילדי ישראל חופש גדול אחד לשנה שנתיים, ורק כשנגייס את כל המורים החדשים אפשר יהיה לחזור וללמד את התלמידים.
לא ככה?

וברצינות, הסטופר שלך תקוע במחשב, תעשה Del ואח''כ Retry.... צריכים לפטר מורים גרועים כל הזמן אבל לא את כל המורים. צריך להתחיל לגייס מורים חדשים ורק אז בתהליך מקביל וארוך לזרז את יציאת המורים הפחות מוערכים החוצה, בתנאים סבירים.
_new_ הוספת תגובה



לדעתי שאלת השכר היא המפתח להצלחת המהפך בחינוך
ימני גאה (שבת, 25/12/2010 שעה 22:35)
בתשובה לחכם ציון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כנראה שלא הבנתה אותי...

דוקא את מורי המחשב צריך להישאר.

לפטר מורים שאינם מסתדרים עם מחשבים...
_new_ הוספת תגובה



לדעתי שאלת השכר היא המפתח להצלחת המהפך בחינוך
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום ראשון, 26/12/2010 שעה 5:49)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש הבדל בין שינון חומר לימוד לבין ידיעתו .
השינון הוא למידה-על-פה . זה מיותר , אך לימוד החומר עד כדי ידיעתו הוא מעשה לימודי נחוץ . לא יעלה על הדעת כי אדם במהלך שיחה או עבודה יפנה ללא הפסק לספרים או מחשב לצורך ידיעת כל עובדה בה הוא עושה שימוש . ידע רב ורחב הוא חלק נחוץ לכל אדם . יצירת בסיס הידע הוא אחד התפקידים החשובים במערכת ההשכלה . גם לחשוב צריך לדעת , אך הניסיון מראה שרוב בני האדם ברוב במצבים אינם חושבים אלא מעלים מהזיכרון .
_new_ הוספת תגובה



לדעתי שאלת השכר היא המפתח להצלחת המהפך בחינוך
ימני גאה (יום ראשון, 26/12/2010 שעה 7:06)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תפקיד המורה לכוון את התלמיד מה לקרוא.

תפקיד המורה אינו ''להקריא'' לתלמיד מה שכבר כתוב.
תפקידו להסבר את מה שלא מובן במה שכתוב, ולקשר את מה שכתוב למה שכתוב במקום אחר.

זו בדיוק הנקודה.

מערכת החינוך אינה יוצאת מנקודת הנחה זו, וזה חבל כי היא מבזבזת משאבים במקום הלא נכון...

חזי
_new_ הוספת תגובה



לדעתי שאלת השכר היא המפתח להצלחת המהפך בחינוך
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום ראשון, 26/12/2010 שעה 17:50)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כנראה שאין לך מושג עד כמה נעשים התלמידים מטומטמים וחסרי הבנה כשהם ''תלמידים'' . אפילו כשהם מבוגרים או פרופסורים .
_new_ הוספת תגובה



לדעתי שאלת השכר היא המפתח להצלחת המהפך בחינוך
ימני גאה (יום שני, 27/12/2010 שעה 1:24)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה התכוונתה להגיד ?
_new_ הוספת תגובה



לדעתי שאלת השכר היא המנעול להצלחת החינוך
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 27/12/2010 שעה 6:03)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה כתבת שהתלמידים צריכים ללמוד לחשוב ולא רק לשנן . ואני אומר שכשמישהו נמצא במעמד של תלמיד הוא פתאום מפסיק לחשוב ורק שואל את המורה שאלות מטומטמות . זה נכון גם לגבי תלמידים שהם ילדים , גם לגבי תלמידים שהם מבוגרים וגם לגבי פרופסורים מכובדים שנמצאים בהרצאה והם באותה הרצאה ''תלמידים'' .
החשיבה מתפתחת כאשר האדם נמצא ביחידות ומעבד את החומר שלמד . הלמידה עצמה יכולה להיות על ידי חוויות או הקשבה או קריאה או הסתכלות . החלק הזה הוא קליטת עובדות .
לשם זכירת העובדות יש צורך לחזור עליהן במחשבה . אתה קורא לזה ''לשנן'' .
_new_ הוספת תגובה



לדעתי שאלת השכר היא המנעול להצלחת החינוך
ימני גאה (יום שני, 27/12/2010 שעה 6:24)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אריה,

לשאול שאלות מטומטמות הוא תוצאה של חשיבה.
עדיף לשאול שאלות מטומטמות מאשר לא לשאול בכלל...

מה שפסול בגישה החינוכית הקיימת,
שאחרי סיום בית-הספר, אפשר כבר לא ללמוד...

העולם המשתנה בימינו, מחייב לפסול לחלוטין את הגישה הזו.

בית הספר חייב ללמד איך ללמוד לבד...
_new_ הוספת תגובה



לדעתי שאלת השכר היא המנעול להצלחת החינוך
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 27/12/2010 שעה 6:33)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פעם למדתי בבית ספר מקצועי . בין השאר למדתי לנסר . פעולה שהיא כאילו פשוטה ביותר .
האם לדעתך מספיק שילמדו איך לקרוא בספר שמסביר את תהליך הניסור - בלי לתרגל ניסור ממש ?

התשובה היא ==> לא ! עם סימן קריאה !
גם לימוד מצריך ליווי כמו פעולות אחרות . את זה צריכים המורים לעשות . וכמו שיש מי שמנסרים כל חייהם כך יש כאלה שרק חוזרים על מה שלמדו בלי ללמוד הלאה .
לעומתם יש כאלה שמתפתחים ולומדים דברים נוספים - אבל אלה לא כולם .
_new_ הוספת תגובה



לדעתי שאלת השכר היא המנעול להצלחת החינוך
מנקה בתי-משפט (יום שני, 27/12/2010 שעה 12:30)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מערבב לימוד מחשבתי עם תרגול פיזי.

תרגול אינו לימוד.
זה שינון עבור הגוף...
_new_ הוספת תגובה



לדעתי שאלת השכר היא המנעול להצלחת החינוך
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שלישי, 28/12/2010 שעה 5:56)
בתשובה למנקה בתי-משפט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה כנראה בעל זיכרון משובח .
לא כולם כאלה .
רוב האנשים צריכים שינון כדי לזכור , יש הזקוקים להרבה שינון ויש כאלה הזקוקים למעט .
_new_ הוספת תגובה



לדעתי שאלת השכר היא המנעול להצלחת החינוך
מנקה בתי-משפט (יום שלישי, 28/12/2010 שעה 9:18)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המסקנה פשוטה:

שינון אינו לימוד.

לכן בשביל לשנן צריך גורם אחר ולא מורה...
_new_ הוספת תגובה



לדעתי שאלת השכר היא המנעול להצלחת החינוך
מנקה בתי-משפט (יום שלישי, 28/12/2010 שעה 9:21)
בתשובה למנקה בתי-משפט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אגב,

באוניברסיטאות קוראים לזה ''מתרגל''...
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי