ההתחברות - בעיית ארץ ישראל, שורשיה ופתרונה

צבי מסיני

תוצאות מחקרים מארבעה תחומים שונים (דמוגרפי-היסטורי, גיאוגרפי-היסטורי, גנטי, אנתרופולוגי) מתלכדות למסקנה שרוב גדול ביותר של הפלשתינאים ממערב לירדן מקורו בעם ישראל.
מן המסקנה הזאת נובעת מסקנה נוספת בדבר הפתרון לסכסוך העקוב מדם ורב השנים בין הפלשתינאים והיהודים: במקום 'שתי מדינות לשני העמים', התחברות לעם אחד. את כל הזאת מעלה צבי מסיני בספרו התחברות.

הנושא מוצג גם בדף הבית של אתר ''המוצא - ההתחברות'' באמצעות תמצית וסרטון וידיאו שמציג כמה מהממצאים.

כאן אנחנו מציגים את המבוא לספר ואת הפרק על הממצאים הגנטיים.

מבוא

הסכסוך הישראלי-פלשתינאי נובע משתי עמדות סותרות בעניין הזכות על ארץ ישראל, כאשר כל צד לסכסוך מציג את צידקת עמדתו ומאמין בה בצורה נחרצת. המאבק הבלתי פוסק בין הצדדים כבר פגע קשות בתושבי האזור, וסופו עדיין אינו נראה באופק.

תוכנית שתי המדינות לשני העמים תביא, אם בכלל, לחתימת הסכם הודנה ארוכת טווח בין ישראל ובין ההנהגה המדינית הפלשתינאית הוותיקה, שתוביל את הרשות הפלשתינאית מעמדת יו''ר הרשות הפלשתינאית. הנהגה זו תסתפק בהודנה על מנת שהחמאס יצטרף להסכם וכדי לאפשר ויתורים מהצד הפלשתינאי שישראל תעמוד עליהם. להבדיל מההנהגה הפלשתינאית הוותיקה, הנהגת הטרור הפלשתינאית ובעיקר האיסלם הקיצוני, הם שיקבעו את הצלחת התוכנית. אלה יקבעו מתי יהודה ושומרון יהפכו לגירסה מסוכנת יותר של דרום לבנון ועזה, שבמסגרתה אפילו אילת לא תהיה מחוסנת בפני טילים שישוגרו משטחים אלה.

פתרון שתי המדינות לשני העמים אינו יורד לשורשי הבעיה ולא יאפשר את עקירת גורמי הסיכון. לפיכך, יישומו יביא את גורמי האיסלם הקיצוני בסיוע הנהגת הטרור המקומית להתחיל את המלחמה הבאה בעיתוי שיתאים להם. כל מי שהעתיד אליו צועד האזור נראה לו כקושיה, צריך רק לענות על השאלה: ''מה נשתנה?'' התשובה הסבירה היחידה תהיה: ''רקטות, טילים ונשק להשמדה המונית נפוצים יותר מבעבר, והחמאס, איראן והחיזבאללה החליפו את יאסר ערפאת כגורם המלבה את שפיכות הדמים ומשתתף בה.

ככל שארה''ב ובנות בריתה שוקעות עמוק יותר בבוץ העיראקי והאפגאני, ככל שהמערב אינו מראה יכולת לעצור את יכולות הגרעין של צפון קוריאה ואיראן, ככל שנשיא ארה''ב מתרפס יותר אל מול האיסלם, וככל שמעמיק המשבר הפיננסי העולמי, כך מתגלה המערב כולו, המוביל בכיוון של מפת הדרכים, כמשענת קנה רצוץ. בנסיבות אלו איראן, על הנשק הלא קונבנציונלי, ובכללו הגרעיני, שיעמוד לרשותה, ובסיוע הנהגת הטרור הפלשתינאית והחיזבאללה, תהפוך לגורם שישפיע יותר מכל על עתיד האזור. הפצצה אווירית של מתקני הגרעין האיראניים רק תדחה את הסכנה ותהווה תרוץ טוב ללקיחת הסיכון העצום הכרוך במפת הדרכים. נוכח החולשה המתבהרת של המערב נוטה סוריה יותר ויותר כלפי איראן, וגם נשיא טורקיה מוצא הזדמנות להוסיף שמן למדורה משיקולי תחרות עם נשיא איראן על הגשמת החלום של הקמת חליפות מוסלמית חדשה בהנהגת ארצו.

אולם גם אם נשלה את עצמנו להאמין שההסכם בין ישראל לפלשתינאים יחזיק מעמד מספר שנים, אין להתעלם מהלכי הרוח המנשבים בקרב חלק מאותם פלשתינאים הנקראים ''ערביי ישראל''. הלכי רוח אלו כבר מבשרים את היום שבו הפלשתינאים תושבי הגליל, ואדי ערה וצפון הנגב יבקשו אוטונומיה כשלב ראשון לקראת צרופם למדינה הפלשתינאית. תהליך מסוכן זה ישאיר מדינת יהודים מצומצמת וקשה להגנה בשפלת החוף, לצד עיקר הנגב, השומם ברובו, וזאת בלי להביא בחשבון את הלך הרוח בקרב חלק מהבדואים. בנסיבות אלו התשובה לשאלה ''מה יקרה כאשר תסתיים ההודנה בין ישראל לפלשתינאים?'' הופכת למובנת מאליה.

יתר על כן, חשוב להביא בחשבון שגם ללא כל פתרון גורמי האיסלם הקיצוני ידרדרו את האזור לתהומות שלא הכיר בתקופה המודרנית. מציאות זו מחייבת את ההנהגה הישראלית לתת תשובות מעמיקות יותר בנושא הפלשתינאי, שיביאו בחשבון גם את סוגיית הבעלות על ארץ ישראל. בעיקר, עליה להציע פתרון שיהיה בו מענה טבעי למאוויי הצדדים. על ישראל לחרוג מהמוסכמות המעצבות את צורת החשיבה השגרתית בנושא ולהשתמש בממצא ישן-חדש בקשר לזהות הפלשתינאים. ממצא זה מאפשר פתרון צודק ובר קיימא לסכסוך.

הממצא האמור מתבסס על שורה של מחקרים בנושאים שונים, שהנרחבים בהם הם מחקרים גנטיים ומחקר היסטורי-דמוגרפי של ארץ ישראל באלפיים השנים האחרונות. המחקרים מביאים למסקנה מדהימה:

לא רק שהמוסכמה הנוכחית באשר לזהותם הערבית של הפלשתינאים הינה חסרת בסיס, אלא שקיים בסיס מוצק לזהות פלשתינאית אחרת – כזו שתפתיע רבים. כיוון מחשבה זה הועלה בעבר, בתקופה שבין מלחמות העולם, על ידי דוד בן גוריון ויצחק בן צבי (נשיאה השני של מדינת ישראל), כדי לתת תשובה לבעיה הקשה של האוכלוסייה הלא יהודית בארץ ישראל.

שואת יהדות אירופה הביאה לתמיכה גדולה של מרבית העולם בדרך הציונית, כך שההנהגה הציונית של אותם ימים כבר לא נדרשה יותר להתמודד בצורה מעמיקה עם הבעיה. בחלוף השנים, משקהתה עוצמתו של זכרון השואה ולנוכח בעיית הטרור הגואה, נדרשת ההנהגה הציונית להתמודד עם הבעיה שהוזנחה והפכה לחמורה ביותר.

העומדים בראש ההנהגה הציונית כיום שקועים עד צוואר בניהול מדינה העמוסה בבעיות הקשות שיצרה הזנחת הנושא הפלשתינאי, ולכן קשה להם לגלות את מידת החדשנות שהיתה נחלתם של מנהיגי העבר, בעת שהציונות היתה תנועה צעירה. מאחר וגישתם של דוד בן גוריון ויצחק בן צבי טומנת בחובה השלכות משמעותיות ביותר לגבי הסכסוך וצורת יישובו, חובה לחזור ולהעלותה.

החשיבה ההיסטורית המקובלת היא שיהודי ארץ ישראל שנשארו בארץ לאחר חורבן בית שני נכרתו ממנה בדרכים שונות, ובכך התאפשר לזרים להיות רוב בארץ ישראל עד הקמת מדינת ישראל. אולם, חשיבה זו הינה ספקולציה שאינה מסתמכת על עובדות היסטוריות כלשהן. צורת ''העלמותם'' של היהודים מארץ ישראל נשארה תמיד בגדר תעלומה.

השערתם של בן גוריון ובן צבי בנושא זהות הפלשתינאים קיבלה חיזוק רציני, ותקפותה אוּששה במידה רבה, על ידי שורה של מחקרים גנטיים שהתפרסמו בשנים האחרונות. מחקרים אלה הראו, שהיהודים קרובים מאוד מבחינה גנטית לפלשתינאים, הרבה יותר מאשר לערבים או לעמים אחרים. בעקבות פרסום מחקרים אלה נערכו ופורסמו מחקרים נוספים בנושא, המחזקים מכיוונים נוספים את הטענה המהפכנית באשר לזהותם של הפלשתינאים.

השלכות הראייה המדויקת של זהות הפלשתינאים יכולות להיות מרחיקות לכת לעתיד האזור. בראש ובראשונה, יש להשתמש בה לצורכי הסברה, במגמה להקטין את השנאה בין הצדדים.

אך החשוב מכל: גם אם הדבר מצריך שינוי מוחלט בצורת החשיבה המקובלת היום, תהיה זו טעות איומה להתעלם מראייה זו בעת הנסיון ליישב את הסכסוך המסובך. הדבר דרוש במיוחד, לאחר ששנים רבות אף אחד לא הצליח אפילו להציע פתרון המתקבל על דעת הצדדים מרצונם החופשי. כל הסכמה של הצדדים לפתרון כלשהו, המתבסס על צורת החשיבה המקובלת, ניתנה בלית ברירה. בעקבות זאת כל הסכמה כזו התגלתה כזמנית או כתחבולה. אי לכך, כל מה שכבר הוסכם בעבר, ולאחר מאמץ רב, רק הביא להחרפת הסכסוך, עם השלכות חמורות לשלום האזור ולשלום העולם כולו.

פתרון שתי המדינות לשני העמים אינו מטפל בשורשי השנאה בין הצדדים והינו רחוק ביותר מלספק את המאוויים המוצדקים שלהם. מירב הסיכויים שהוא יהפוך לשלב נוסף בתולדות האלימות המתגברת במזרח התיכון. כדי שהסכם כלשהו עליו יוסכם לא יביא בשלב כלשהו לחידוש הסכסוך האלים, יידרש פתרון שיאפשר שלום מלא וצודק. על מנת להביא לפתרון צודק ובר קיימא לסכסוך, אין תחליף לדרך המתבססת על הכרת שורשי הסכסוך לעומקם ועל הצעת פתרון בהתאם!

ההיבט של הגנטיקה ושל מדעי טבע אחרים

בשנים 2001-2000 פורסמו מספר מחקרים גנטיים בנושא הקירבה בין הפלשתינאים לבין היהודים. פרופ' אריאלה אופנהיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ביצעה סדרה של מחקרים גנטיים בשיתוף עם מוסדות מחקר אחרים.^13,14,15 עיקרי המחקרים דווחו לראשונה במאי 2000 והמשכם התפרסם בנובמבר 2001 בעיתון ''הארץ''.

במחקרים אלה התבררו ממצאים חשובים, שבעומדם בפני עצמם לא עוררו הדים רציניים, אולם בצירוף תוצאות המחקרים האחרים מוקנית להם חשיבות רבה. במחקר גנטי שנערך על הכרומוזום הזכרי Y, נמצא שקיימת קירבה גנטית רבה בין הפלשתינאים לבין היהודים, הדומה לזו שבין עדות ישראל השונות, שאף הן נמצאו קרובות זו לזו מול מרחק רב יותר מעמים אחרים. המחקר העלה, ש-‏82% מהפלשתינאים ממערב לירדן (ובכללם אלה הנקראים ערביי ישראל) קרובים מאוד מבחינה גנטית ל-‏70% מיהודים.

במחקר גם נמצא, שהיהודים האשכנזים קרובים מאוד לפלשתינאים. שתי קבוצות אלה קרובות זו לזו הרבה יותר משהפלשתינאים קרובים לערבים האותנטיים. כמו כן, נמצא שהיהודים האשכנזים קרובים במידה רבה ליהודי עדות המזרח. ממצאים אלה לא רק מחזקים את רעיונם של בן גוריון ובן צבי בנושא זה, אלא גם סותרים טענות, כגון אלה של נשיא סוריה לשעבר חאפז אסד (האב), על כך שמוצא יהדות אשכנז הוא מן הכוזרים, ועל כך שליהודים אלה אין זכויות היסטוריות על ארץ ישראל (במחקרים גנטיים אחרים נמצא, שבקרב היהודים האשכנזים רק 10%-12% נושאים גנים השונים משל הרוב, הקרוב גנטית לפלשתינאים. גנים אלה ניתנים לייחוס לגנים כוזריים).

מעבר לכך, במחקר נמצא, אף שלא בצורה חותכת, שהפלשתינאים תושבי ההרים קרובים ליהודים יותר מאחיהם יושבי השפלה. כמו כן נמצאה קירבה גם בין היהודים לכורדים וכן נמצא שגן כהנים נפוץ בקרב הכורדים פי חמישה מאשר בקרב היהודים! בקירבה זו עוד נחזור ונדון בהמשך.

תרשים המציג מרחקים בין עדות ישראל לפלשתינאים ולעמים אחרים על פי הכרומוזום Yכפי שניתן לראות מהתרשים משמאל,¹³ יהודי אשכנז (Ash) ורומא (Rom) קרובים יותר לערביי סעודיה (Sar) מאשר הפלשתינאים (Pal) קרובים אליהם! כמו כן, הקירבה בין העדות היהודיות השונות (מצוינות כולן במשולשים) ובין הפלשתינאים גדולה בהרבה מקירבתם של הפלשתינאים למצרים (Egy) או ללבנונים. רק כלפי הסורים, שלגבי היהודים האנוסים בקירבם נפרט קמעה בהמשך, קיימת קירבה דומה של הפלשתינאים.

כאמור, המחקר הזה חל על הכרומוזום הזכרי – כרומוזום Y – העובר בירושה מאב לבניו, ואינו קיים אצל נשים. מחקר קודם הראה קירבה רבה בין הפלשתינאים ליהודים על פי ה-DNA מהמיטוכונדריה העוברית, העובר בירושה רק דרך האם. לקירבה זו יש משמעות בהלכה היהודית, הקובעת שיהדותו של אדם נקבעת על פי יהדותה של אמו. תרשים עדכני בנושא זה יוצג בהמשך הפרק. קיימים גם מחקרים מוקדמים עוד יותר, פחות מדויקים, המראים על קירבה דומה על פי קבוצות דם, אנזימים ואנטיגנים. החוקרת המרכזית בכל המחקרים המוקדמים היתה פרופ' בת שבע תמיר בונה מאוניברסיטת תל אביב.
מחקר גנטי נוסף התפרסם בשנת 2001 בכתב העת Human Immunology. מחקר זה זכה לפרסום יוצא דופן¹⁸ עקב הוראת כתב העת לקוראיו להשמיד את המאמר בגלל דעות פוליטיות, אשר שורבבו לתוכו על ידי החוקר. במחקר זה,¹⁷ שנערך על המערכת החיסונית, גילו החוקר הספרדי פרופ' אנטוניו ארנאיז-וילנה מאוניברסיטת קומפלוטנסה שבמדריד ושותפיו למחקר, שמערכות החיסון אצל היהודים והפלשתינאים קרובות ביותר זו לזו, בצורה שמראה על זהות גנטית כמעט מוחלטת.

מחקר שנערך באותה תקופה באוניברסיטת תל אביב¹⁶ על חירשות תורשתית מסוג שנפוץ בקרב חלק מהפלשתינאים, הראה גם הוא קירבה ברורה ובלעדית(!) ליהודים ממוצא אשכנזי הסובלים מהבעיה הזאת. רק בשתי קבוצות אלו מתוך כלל האנושות קיימת מוטציה גנטית זו.

מאמר של החוקר הישראלי אבשלום זוסמן-דיסקין באתר Biology Direct מאוקטובר 2010 סוקר מחקר חדש ומקיף ביותר.¹⁹ המחקר מצא קירבה גנטית גדולה בין יהודים יוצאי מזרח אירופה לבין עמים אירופאים בכל הקשור לכרומוזום X ולכרומוזומים האוטוזומליים (כל אלה כרומוזומים הנורשים משני ההורים). קירבה זו יש לשייך מחד, להתבוללות הגדולה של עם ישראל, בעיקר באירופה הנוצרית (היהודים המוכרים כיום מהווים פחות משני אחוזים מצאצאי אחיהם שהתבוללו לנצרות ולאיסלם מאז עליית הנצרות, ובכלל זאת צאצאי עשרת השבטים)6, ומאידך, לצירוף של נישואי יהודים עם נשים נוכריות עם השפעות סביבתיות על תהליך הברירה הטבעית, כפי שיוסבר בהמשך.

44 הכרומוזומים האוטוזומליים אינם קשורים למין, והצאצא יורש מחציתם מכל הורה. בנושא זה יהודי מזרח אירופה נמצאו קרובים לפלשתינאים פחות מאשר לאיטלקים, לצרפתים, ליוונים ולגרמנים – שלארצותיהם הגיעו תחילה גולי בית שני, ובהן התרחשה ההתבוללות המוקדמת, שהספיקה להעמיד עד היום נוצרים רבים ביותר הקרובים גנטית לעם ישראל.

בחלק המחקר העוסק בכרומוזום X – שגם הוא נורש משני ההורים – נמצא שהיהודים האשכנזים קרובים (בנוסף לעמים שהוזכרו לעיל) גם לפולנים, לבריטים, לספרדים ולפורטוגזים. יש לזכור, שלארצות של עמים אלה הגיעו יהודים רבים אחרי תקופת ההתבוללות המוקדמת, ושבספרד ובפורטוגל מצויים צאצאים רבים של יהודים אנוסים. בנושא של כרומוזום Y, התוצאות המחקריות שונות במידה מסוימת והן פחות מובהקות מאלו שפורסמו במחקר של פרופ' אופנהיים, שפורסם עשר שנים קודם לכן, ויש לשייך את השונות להבדלי מדגמים.

החלק המרשים ביותר במחקר החדש הוא בנושא ה-DNA המיטוכונדרי (שרשרת האימהות, המכריעה הלכתית בשאלה מי נחשב יהודי) כמופיע בתרשים בעמוד העוקב. חלק זה מציג תמונה ברורה ביותר: יהודי מזרח אירופה והפלשתינאים זוהרים בקירבה ביניהם ובריחוקם מכל הקבוצות האחרות (ובהן הסורים, הקרובים אליהם מבחינת כרומוזום Y לפי שני המחקרים). מבחינה ה-DNA המיטוכונדרי, יהודי מזרח אירופה שונים גם מיהודים בני עדות אחרות, כנראה מפני שלאורך הדורות גברים בעדות אחרות נישאו לזרות מקומיות שהתגיירו.

תרשים המציג קירבה רבה בין הפלשתינאים ויהודי אשכנז על פי ה-DNA המיטוכונדרי
מקור: המאמר של זוסמן-דיסקין בתרשים מימין, המלבנים מייצגים עדות יהודיות (הקוד שלהם מסתיים באות J): יהודי מזרח אירופה – EEJ, יהודי מרוקו – MJ, יהודי תוניס – TnJ, יהודי טורקיה – TrJ, יהודי איראן – InJ, יהודי עיראק – IqJ, יהודי בולגריה – BJ, יהודי לוב – LJ. העיגולים מייצגים עמים: פלשתינאים – Pa , מצרים – Eg, לבנונים – Lb, ירדנים – ,Joסורים – Sy, סעודים – SA, מרוקאים – Mo (מופרדים לערבים ולברברים), איראנים – In, קפריסאים – Cy, יוונים – Gr (הקוד של יתר העמים אינו דורש ביאור). יהודי אתיופיה ותימן וכן האתיופים והתימנים הלא יהודים יוצאים מגבולות התרשים כלפי מעלה, וכולם די קרובים אלה לאלה (הצבעים השונים (אם התרשים מופיע בצבע) מצביעים על האזורים הגאוגרפיים השונים).
הסיבה לקירבה בין אשכנזים לאירופאים בכרומוזומים האוטוזומליים ובכרומוזום X, העומדת לכאורה בסתירה לקירבה בין האשכנזים לפלשתינאים בכרומוזומים הנורשים מהורה בודד, נובעת מברירה טבעית שהתרחשה לאורך הדורות. ברירה זו מעדיפה צאצאים בעלי תכונות מסוימות לפי אקלים, מזון וסגנון חיים האופייניים לאזור נתון, וכך היא מגדילה את השרידות של גנים מסוימים. הדבר מתבטא, בין היתר, בגנים האחראים על צבעי העור, העיניים והשיער, שערכיהם מושפעים בצורה חזקה על ידי הגאוגרפיה.

לעומת זאת, ברירה טבעית אינה משפיעה על ה-DNA המתקבל מהורה יחיד, והוא נשמר כפי שהוא לאורך כל הדורות. גם לו היו בקבוצה בראשיתה יותר מהורה אחד מאותו מין, אז אם אין עדיפות הישרדותית לגנים של הורים מסוימים על אחרים, תהליך הברירה הטבעית אינו משפיע על הימצאות אותם הגנים אצל צאצאיהם. לו הייתה קיימת עדיפות כזו, הגנים החלשים כבר היו נעלמים או כמעט נעלמים במהלך הדורות תוך כדי הברירה הטבעית. לעומת זאת, הברירה הטבעית משפיעה על כרומוזומים הנורשים משני ההורים, כי בעת יצירת הכרומוזומים של הצאצא, שילובים בין הכרומוזומים של ההורים יוצרים אצל הצאצאים צירופים חדשים שלא היו קיימים קודם לכן (מעצם השילוב בין כרומוזומים שונים הנלקחים משני ההורים, וכן בתהליך הנקרא רקומבינציה, המערב גנים של הורה אחד בכרומוזום הנלקח מההורה השני). אלה מתוך הצירופים החדשים, המאפשרים שרידות משופרת בתנאים הנתונים, יתפשטו בהדרגה, דרך הברירה הטבעית, בקרב האוכלוסייה הרלבנטית. משום כך, יש יתרון ברור ולמעשה בלעדיות לכרומוזומים הנורשים מהורה בודד לצורך זיהוי מקורה של אוכלוסייה שהתפזרה בעולם.

נעמיק קמעה בעניין זה עבור מביני דבר בגנטיקה. היו כמה גורמים שאיפשרו ליהודים באירופה להידמות לאירופאים אחרים. גורם אחד הוא שיעור ההתבוללות הגדול של עם ישראל באירופה, שהביא לידי כך שצאצאי המתבוללים מהווים כיום אחוז בלתי מבוטל מכלל האוכלוסייה ביבשת זו אליהם מושווים כיום גנטית יהודים שמוצאם מאירופה. גורם שני הוא הפוליגמיה בקרב היהודים בעבר. במשך תקופה ארוכה, ובכלל זאת בתקופת גלות בית שני, היתה הפוליגמיה מותרת ביהדות. מעבר לכך, בתקופות שונות ובמקומות רבים נהנו היהודים בגולה משגשוג כלכלי – הן מפני שלהבדיל משכניהם הגויים, רובם ידעו קרוא וכתוב, והן בשל עיסוקם במסחר. כמו כן, מאחר שאדמת אירופה לא היתה מקודשת להם כמולדתם, ובגלל שלרוב נאסר עליהם להיות איכרים ובעלי אדמה, אם רדפו אותם במקום מושבם, יכולים היו בקלות יחסית להעתיק את מושבם למקום אחר היכן שהם לא נרדפו ושבו התאפשר להם להצליח מבחינה כלכלית (תופעת היהודי הנודד). המצב הכלכלי המשופר במקרים אלה איפשר לגברים יהודים לא מעטים להינשא ליותר מאישה אחת. פוליגמיה זו לא גרמה לכך שגברים יהודים אחרים יישארו ברווקותם בשל חוסר נשים, אלא הביאה לתופעה של נישואי יהודים לנשים נוכריות שהתגיירו. הגורם השלישי לדמיון הגנטי בין יהודים לנוכרים באירופה היה הגעתם בגפם של סוחרים יהודים לאזורים שבהם לא התקיימו קהילות יהודיות. יהודים אלה נאלצו גם הם להינשא לנוכריות שהתגיירו.

החלק של הנשים הנוכריות שנכנסו לעם ישראל לא היה גדול במיוחד, אבל הוא תרם גנים אירופאיים לכרומוזומים האוטוזומליים וה-X של היהודים. דרך עירוב כרומוזומים, ואפילו ערוב גנים בתוך כרומוזומים (ברקומבינציה), כל אלה בין ההורים לאורך הדורות הרבים שעברו מאז, הברירה הטבעית גרמה לגנים אירופאיים אלה להתקיים בין היהודים האשכנזים בשיעור גבוה בהרבה משיעור החדירה המצטבר של נשים נוכריות לתוך עם ישראל. זאת מאחר שהנשים הנוכריות האלה השתייכו לרוב לשושלות ותיקות באזורי מגוריהן. הברירה הטבעית לאורך הדורות יצרה מצב שרובן של נשים אלו נשאו גנים בעלי יתרון באותם אזורים גיאוגרפיים. באופן טבעי גנים אלה המשיכו והתבלטו על חשבון גנים מתחרים, וכך הגדילו במרוצת הדורות את שיעורם באוכלוסייה היהודית המקומית. לעומת זאת לכרומוזום Y היהודי המקורי לא נוצרה תחרות על ידי הגורמים הנ''ל (להבדיל מגיורי קבוצות כמו הכוזרים, המורידים את שיעור הגברים היהודים הקרובים כיום גנטית לגברים הפלשתינאים לכ-‏70%, כך שלו היתה לכוזרים ולאחרים עדיפות ברירתית בנושא גן זה על היהודים המקוריים הדבר היה אומר ששיעורי המתגיירים היו נמוכים מ-‏30%). עוד יותר מכך, ל-DNA המיטוכונדרי – אין ביטוי בתכונות גוף האדם. לפיכך הוא חסר משמעות מבחינת הברירה הטבעית, ואין בידי הברירה הטבעית להשפיע באופן גורף על התבלטות ערכים מסוימים (הלוטיפים) של כרומוזומים אלה לאורך הדורות.

ערכי הכרומוזומים והגנים המועדפים בברירה הטבעית, שמקורם בנשים הנוכריות ובצירופים חדשים, משפיעים לאורך הדורות הרבים בצורה גורפת על יתר הכרומוזומים הנובעים משני ההורים, מאחר שהגנים המועדפים מהורה אחד גוררים איתם, בזמן יצירת העובר, כרומוזומים וגנים נוספים מאותו ההורה. כתוצאה מכך הברירה הטבעית, במקרה שיש העדפה לערך גן מסוים, מגדילה את שיעורו ושיעור הגנים המצטרפים אליו גם דרך האבות וגם דרך האימהות הנושאים אותם. לעומת זאת, הכרומוזום Y וה-DNA המיטוכונדרי נלקחים תמיד מהורה בודד, ללא כל קשר לשאלה מיהו ההורה שתרם את ערכי הגנים המועדפים. כתוצאה מכך הברירה הטבעית כתוצאה מכרומוזומים אחרים השפיעה על כרומוזומים אלה רק דרך הורה בודד, ואי לכך השפעתה פחותה באופן משמעותי.

(הערה אודות יהודי תימן: הפער ברמה הכלכלית בין יהודי תימן למקומיים נוכרים היה גדול מן הפער המקביל באירופה. בשל ריחוקם הגיאוגרפי היו יהודי תימן מבודדים יחסית מרוב הקהילות היהודיות האחרות. עקב כך, שיעורי הפוליגמיה והנישואין לנשים נוכריות בקרב יהודי תימן היו גדולים יותר, ומצב זה נמשך לאורך תקופה ארוכה יותר מאשר באירופה. זו הסיבה לכך שנוצר ריחוק גנטי אצל יהודי תימן מיתר הקהילות היהודיות מבחינת ה-DNA המיטוכונדרי. חלק מהנשים שנשאו יהודי תימן היו נשים יהודיות מאתיופיה, הקרובה גיאוגרפית לתימן. נשים אלו הועדפו על נכריות כי הנישואין איתן היו פטורים מהקשיים הכרוכים בגיור נוכריות. עובדה זו מסבירה את הקירבה היחסית שנמצאה ב-DNA המיטוכונדרי בין יהודיות ממוצא תימני ליהודיות ממוצא אתיופי. עובדה זו גם מסבירה לפחות חלקית הבדלים הקיימים בקרב יהודי תימן בגוון עורם).

מחקר גנטי מעניין לא פחות נערך לאחרונה בבית חולים במרכז הארץ על אודות מחלה תורשתית הידועה כמחלה התוקפת רק יהודים אשכנזים – מחלת הטיי-זקס. מדובר בהפרעה בחילוף החומרים, הגורמת להרס מערכת העצבים של היילוד, ומתגלה בגיל של כחצי שנה בצורה של הפרעה בזחילה. המחלה מחמירה עם הזמן ומנוונת את הילד הרך לחלוטין, עד מותו בגיל של שנים ספורות. אחד מכל 30 יהודים אשכנזים נושא את הגן למחלה זו בצורה רדומה, מאחר שגן זה הינו רצסיבי. בקרב משפחות שבהן שני ההורים ממוצא אשכנזי, שכיחותה של הופעת המחלה היא 1:900. שכיחות זו נחשבת משמעותית בשל חומרתה של המחלה. לפיכך מתבצעות במשפחות אלה בדיקות גנטיות של העובר בשלב מוקדם של ההריון. אם מתברר שהעובר ירש את הגן משני הוריו, קיימת ודאות שילקה במחלה, ולכן נעשית הפלה יזומה שלו.

אצל החרדים האשכנזים, אשר מעוניינים למנוע הפלות, נבדקים שני בני הזוג ביוזמת השדכן, לאחר שמתברר שיש נכונות בקרב המשפחות לקבל את השידוך. זאת כדי לבדוק אם הגן קיים בצורה רדומה אצל שני בני הזוג. אם מתברר שאכן זה המצב, משמעות הדבר שנשקף סיכוי ניכר שחלק מילדיהם לעתיד של בני הזוג ילקו במחלה, והשידוך מתבטל.

בניגוד למה שהתפרסם בעבר, מתברר שלא רק היהודים האשכנזים לוקים במחלת הטיי-זקס. המחקר החדש מצא, ששתי הקבוצות היחידות בעולם הנושאות את הגן הגורם למחלה, קרי הסובלות מפגם גנטי זה, הינן של יהודים אשכנזים ושל פלשתינאים! רק אצל שתי קבוצות אלו שכיחות הפגם הגנטי אצל העובר (או אצל הילד, במקרה של אי גילוי מוקדם) אינו זניח כאשר שני ההורים שייכים לאותה הקבוצה. לעומת זאת, בקרב יתר אוכלוסיית העולם הדבר מתרחש בשיעור זניח (1:10,000). בחלק ממקרים נדירים אלה ניתן להניח, שמדובר במפגשים בין הורים שהם צאצאים של יהודים אשכנזים נושאי הגן, שלפני מספר דורות התבוללו או נישאו בנישואים מעורבים. מאחר שתוצאותיו הרשמיות של המחקר עדיין לא התפרסמו, לא ניתן עדיין לנקוב בשיעור המדויק של שכיחות התופעה בקרב הפלשתינאים.

למרות חדשנותו של המחקר האמור, מתברר שהתופעה מוכרת היטב בשטח: בעיית הטיי-זקס בקרב פלשתינאים, ובעיקר הבדואים שבתוכם, לא נסתרה מעיני שלטונות ירדן. אלה המליצו לבדואים בירדן לעשות את הבדיקות הגנטיות הנדרשות לפני שהם מתחתנים. אולם, זלזול מצד הבדואים מחד, והתנגדות חוגים דתיים לביצוע בדיקות מאידך, הביאו את ממשלת ירדן לחייב בחוק (שרעי) כל זוג העומד להתחתן לבצע בדיקות גנטיות, שיקבעו אם נשקף סיכון לצאצאיהם לחלות בטיי-זקס ובשתי מחלות תורשתיות אחרות. מאחר שהחוק השרעי הירדני תקף גם ביהודה ושומרון, ומאחר וגם שם נפוצים הגנים של המחלה, מתקיימות הבדיקות גם בחבלי ארץ אלה, בעיקר ביישובים הגדולים.

בדיקות נוספות המבוססות על מדעי הטבע נעשו בתחום האנתרופולוגיה-הביולוגית, ותוצאותיהן מספקות נתונים מקומיים בלבד. במערות קבורה ליד קיבוץ להב שבדרום נמצאו שלדים, שלפי בדיקות פחמן 14 משויכים למאות הראשונות לספירה, החל מהמאה הראשונה. ידוע שבמאה הראשונה גרו במקום יהודים ובהמשך יהודים לצד נוצרים בני עם ישראל. באותן מערות זוהו גם שלדים של בדואים מהסביבה שנקברו שם בסוף המאה ה-‏19 ובתחילת המאה ה-‏20. בבדיקות פתולוגיות שערך פרופ' ברוך אלסנבורג (מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב) נמצאה קירבה גדולה ביותר בין השלדים העתיקים ובין השלדים המודרניים.

בכפר חִיזְמֶה שמצפון לירושלים (שקיימת טענה ששמו נגזר מ-עַז-מָוֶות בעברית) רבו העדויות על מוצאם היהודי של התושבים, עד כי נערכה בו בדיקה אנתרופולוגית-ביולוגית (העוסקת בעיקר בשלדים ובמבניהם), וזו הצביעה על קירבה רבה בין מבנה הגולגולת אצל התושבים המקומיים לבין מבנה הגולגולת אצל היהודים.

מקורות:

Jewish and Middle Eastern non-Jewish populations share a common pool of Y-chromosome biallelic haplotypes
M. F. Hammer, A. J. Redd, E. T. Wood, M. R. Bonner, H. Jarjanazi, T. Karafet, S. Santachiara-Benerecetti, A. Oppenheim, M. A. Jobling, T. Jenkins, H. Ostrer, and B. Bonne-Tamir
PNAS (Proceedings of the National Academy of Sciences, USA), Volume 67, No. 12, pp 6769-6774, June 6, 2000.
High-resolution Y chromosome haplotypes of Israeli and Palestinian Arabs reveal geographic substructure and substantial overlap with haplotypes of Jews
Almut Nebel • Dvora Filon • Deborah A. Weiss • Michael Weale • Marina Faerman • Ariella Oppenheim • Mark G. Thomas
Human Genetics, Volume 107, pp 630-641, 2000.
The Y Chromosome Pool of Jews as Part of the Genetic Landscape of the Middle East
Almut Nebel, Dvora Filon, Bernd Brinkmann, Partha P. Majumder, Marina Faerman, and Ariella Oppenheim
American Journal of Human Genetics, Volume 69, pp 1095-1112, 2001.
Genetics of congential deafness in the Palestinian population: multiple connexin 26 alleles with shared origins in the Middle East.
Shanin H, Walsh T, Sobe T, Lynch E, King MC, Avraham KB, Kanaan M.
Human Genetics 110(3): 284-9, Mar 2002.
The Origin of Palestinians and Their Genetic Relatedness With Other Mediterranean Populations
Antonio Arnaiz-Villena, Nagah Elaiwa, Carlos Silvera, Ahmed Rostom, Juan Moscoso, Eduardo Gómez-Casado, Luis Allende, Pilar Varela, and Jorge Martínez-Laso
Human Immunology 62, 889-900 (2001).
Journal axes gene research on Jews and Palestinians
Robin McKie, science editor, The Observer, Sunday 25 November 2001
The origin of Eastern European Jews revealed by autosomal, sex chromosomal and mtDNA polymorphisms
Avshalom Zoossmann-Diskin
Biology Direct, October 2010