|
|
|
רמי ג. חורי - מאמר מערכת ביומון ירדני
יורם המזרחי
ביומון הירדני באנגלית Jorden Times הופיע מאמר מערכת, פרי עטו של רמי ג חורי ובו ביקורת על מעצרם במצריים של דמוקרטים ערבים. כותרת המשנה של המאמר,במדור דעות, אומרת Egypt ,America and the dehumanising
jaililg of arab democrats - מצריים ארה''ב והדה-הומניזציה שבמעצר דמוקרטים ערבים.
חורי פתח בהכרזה הבאה ''השבוע מגיעות מהעולם הערבי ידיעות חמורות ועצובות, שמקורן במי שבדרך כלל נחשבת מצודת התרבות וההישג הערבי''.
כוונת הכותב הירדני, היא משפטו השני של הסוציולוג המצרי-אמריקאי ד''ר סעדאדין איברהים ,שנשלח לשבע שנות מאסר, כשהורשע בהאשמות חלולות של מעילה, קבלת מענקי מחקר בין לאומי ללא רשות, שוחד, מרמה והכפשת שמה של מצריים''.
חורי ועיתונו נקטו צעד אמיץ, לפי קנה מידה ירדני ובין-ערבי, כשיצאו נגד העוול שנגרם למרצה שעבד באוניברסיטה האמריקאית בקהיר.
בהמשך המאמר מציין חורי שהחוקר קבל מענקי מחקר מגופים מכובדים ולגיטימיים כמו האיחוד האירופי, אמנסטי, וועדת המשפטנים להגנה על זכויות האדם ועוד.
חורי מדגיש שהארוע המשפטי, שהתרחש השבוע בקהיר, הוא מדגם ''מיקרו קוסמי'' של המאבק המתנהל בעולם הערבי, בו ניצבת ההשכלה הנאורה, הלאומנות והפעילות הדמוקרטית מול כוחן האדיר של ממשלות, הממשיכות לפעול בסגנון אוטוקרטי מוחלט''.
דברי חורי כוללים ביקורת קשה נגד אלה המחזקים ומחמשים את העולם הערבי, המושיטים לערבים סיוע צבאי מדיני וכלכלי בה בשעה ''שהממשלות הערביות משתמשות בטקטיקה נוקשה נגד אזרחיהן''.
הכותב לועג להאשמות שבעטיין נשלח איברהים לכלא ואומר שהמשפט הטיל צל כבד, ויותר מכך, ספקות בשאלת ''יכולת מדינות ערב ומחוקקים ערביים-מודרניים, לפעול באופן משפטי עצמאי הוגן''.
בטור נכללת, בין השאר, האשמה שאחד העדים, חאלד פאייד, עציר מקבוצת נאשמים פעילי דמוקרטיה, הודה שבמעצר ''אולץ'' לזייף עדויות לפיהן איברהים מעל בכספים.
ההערה היותר חשובה, לדעתי, הנכללת במאמר, היא שהערבים והמוסלמים בכלל, מבקרים את ארצות-הברית ומגלים כלפיה עויינות בגלל תמיכתה הכלכלית והפוליטית בממשלות ערביות, שמטרתה לשמר ססטוס -קוו, הכולל התנהגות לא הולמת כפי שהסתבר מהדרך בה נשפט איברהים.
חורי אומר שאיברהים וחבריו המצרים והערבים פועלים למען דמוקרטיה ופלורליזם בעולם הערבי, למען כבוד והגינות פוליטית ולמען פיתוח תרבות פוליטית סובלנית.
לדעת הכותב יש לבדוק את חלקן של המעצמות הזרות בנעשה והוא חוזר ומדגיש שהאיבה לארצות הברית קשורה בטבורה לתמיכתה בשליטים ומשטרים לא דמוקרטיים.
בקטע האחרון של המאמר, שהופיע ב 31 ליולי, מציין חורי:
''רבים שואלים מדוע מנצלת לפתע ארה''ב את כוחה והשפעתה לקידום ממשלה פלסתינאית טובה יותר'' והוא מאשים את המערב בעיקר בציניות, הפוגעת באזרחים הערבים, המתלכדים נגד ארצות-הברית מפני שהיא מסייעת למצב השולל מהם כבוד אנושי.
המאמר הפתיע אותי,כמי שקורא חומר ערבי, מפני שהוא אחד הבודדים מסוגו המבקר לא רק את מצריים אלא מדינות ערב בכלל.
אין לי ספק שרמי ג חורי כתב את מה שכתב מתוך ''כאב בטן אמיתי'' ועשה זאת בידיעה ברורה שמעל ראשו תלויה מעתה חרב דמוקלס, העשויה לטפל בו בדרך נוקשה, לא פחות מזו שננקטה נגד ד''ר איברהים.
בהשוואה עם עיתונים ועיתונאים ערביים אחרים, ראוי חורי להערכה ועידוד!.
כמי שמכיר את מצריים והתגורר בקהיר כעיתונאי, אין לי ספק שחורי ישים את נפשו בכפו אם ינסה לבקר בקהיר, ''עיר הערים הערביות-מוסלמיות'' שבשמה העממי נקראת גם ''עא'צמת א דוניה - בירת העולם''.
הדברים שכתב חורי מוכיחים, בין השאר, את הערכתי והערכות אחרים - שמשטרו של הנשיא מובארכ עובר זעזועים קשים, כמעט עד סיכון המשטר ואפילו חיי בן חסותה של וושינגטון. האמת היא שהנשיא המצרי, ''המדינאי המחוזר ביותר במרחב'', יושב על כרעי תרנגולת ופרט למעצר ליברלים ודמוקרטים מסוג ד''ר איברהים, הוא מנהל מדיניות יד ברזל ומעצרים המוניים נגד האחים המוסלמים וחצי תריסר אגודות סתר וטרור מוסלמיות המאיימות בגלוי על שלטונו ''הדמוקרטי'' כביכול.
אחד ממכרי המצרים, המשתלם בקנדה, העיר שבתי המשפט הצבאיים של מצריים ומנגנוני שיפוט אחרים, משמשים באחרונה ''חותמות גומי'' למעצר ''מסוכנים'' ובהם הוגי דעות, עיתונאים ואחרים ולא רק מוסלמים קיצונים.
לעניות דעתי, עומדת מצרים על סף משבר חמור, שיטרוף את קלפי המערב והאינטרסים שלו במרחב ויציב בפני ארצות-הברית אתגר גדול בהרבה מזה שהציב בשעתו אייאטולה רוח'אללה חומייני...
הכתובת כבר מופיעה על הקיר, אלא שבמחלקת המדינה, בבית הלבן ו... גם בלשכת ראש הממשלה בירושלים, אין מוכנים לפענח את הכתוב, למרות שהלשון פשוטה...
כל אלה מזכירים סדרת הרצאות משנות ה- 70 שנשאתי בקיבוצי עמק החולה ואצבע הגליל... אז סיימתי תקופת עבודה ושהייה באיראן. הימים ימי שיא כוחו של השאח ריזא פהלווי, אך כמי שהכיר את איראן מזווית לא רשמית, מהרחוב, מהכפר, מהרי כורדיסטן ומהמדבר האפגאני - לא היה לי ספק שעתיד המשטאר הפרו-מערבי האוטוקרטי עומד בסכנה.
זו היתה גם דעת אחרים, למשל מכר אמריקאי-ארמני, מאנשי הסי-אי-איי שהכרתי היטב, גם דעתו של פקיד בכיר בשגרירות האוסטרלית ואפילו השגריר המערב גרמני... למזלנו נעשה ניתוח מצב נכון בשגרירות ישראל, ולראייה - אנשיה נחלצו בזמן מתופת האייאטולות, אך אין לשכוח שרוב בוחני, מעריכי ונציגי הסי-אי-איי נותרו בטהרן, כפרי הממתין לקטיף וסופם שנכלאו והושפלו יחד עם מדינתם.
סמוך למהפכה האיראנית הוצב בדרום-לבנון גדוד חי''ר אירני, שהורד מכח האו''ם ברמת-הגולן. אחדים מקציני הגדוד היו מבאי ביתי במטולה ואחד מהם, שאכנה רק ''מייג'ור ע'' אמר לי שימי השאח ספורים והתעניין באפשרות עריקה אם יידרש לחזור לארצו. איראני אחר, נגד ממשרד המודיעין, רס''ר יוסוף קאג'ט, אף ערק ובשעתו הצטרף לאנשי רב-סרן חדאד(הוא סייע בשידורים שכוונו נגד המתנדבים האיראנים שהגיעו לבקע דרך סוריה ובראשם אחד ''אייאטולה רינגו'') קאג'ט הורשה להשאר בישראל וחברי צלם הטלוויזיה משה אלפרט מאפיקים הסדיר לו מקלט בקיבוצו. ברבות השנים התחתן יוסוף עם מתנדבת ועזב לאירופה.
בחרתי לגזור גזירה שווה בין שני הסיפורים, המצרי והאיראני, שכן מדי יום אני מוצא עוד ''קווים מקבילים'' המלמדים שמעצרו וענישתו הנבזית של ד''ר איברהים הוא בחזקת מחט הסיסמוגרף המתריע על אפשרות רעידת אדמה או התפרצות הר-געש.
|
|
|
רמי ג. חורי - מאמר מערכת ביומון ירדני
