  
  
  
|
  הוי אורי, כמה שאתה צודק | |||||
| שמעון מנדס (יום ראשון, 04/08/2002 שעה 11:19) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  שמעון היקר,שמעת פעם את הפתגם.... |
|||
|
|||
...''רבות מחשבות בלב איש-ועצת השם היא תקום'' ? מי ששואל שאלות כגון: למה הממשלה לא עושה כלום? מה קרה לשרון ה''פייטר''? איך זה שצה'ל חוזר על שגיאותיו פעם אחר פעם? איך קורה שחיילים חמושים מכף רגל עד ראש בורחים מכמה זאטוטים עם אבנים? איך ואיך ואיך...? השואלים כך כנראה מעולם לא פתחו את התנ'ך (או אולי פתחו אותו לצורך בחינת הבגרות אבל בוודאי לא התיחסו אליו ברצינות). התורה מזהירה אותנו מלכרות ברית עם יושב הארץ כשנחזור לרישתה -''פן יהיה למוקש בקירבכם'',כמו כן כתוב (בתרגום חופשי מארמית)-ושלום עם המחבלים לא יתקיים ושינאתם רק תלך ותיגבר כנחל המתגבר. התורה מביאה לנו הבטחה מבורא עולם ש''אם בחוקותי תלכו ומצוותי תשמורו..'' לא ידע עוד עם ישראל מלחמות ואיש תחת גפנו ותחת תאנתו ישב,לו היינו עם חכם היינו צריכים לנסות את הקב'ה ולראות אם הוא עומד בהבטחתו וכך להיות בטוחים פעם אחת ולתמיד אם יש אמת התורה,תחת זאת בחרנו ללכת בדרך של ''כוחי ועוצם ידי הם שעשו לי את החיל הזה'' ואת התוצאות אנו רואים מידי יום, והנורא מכל - עדיין לא למדנו כלום!!! | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לאורי |
|||
|
|||
לק''י אורי, במצב כזה כמעט בלתי אפשרי לעבוד.לכן אני ליד המחשב מטייל הנה והנה ברשת כדי לדוג אינפורמציה. הנוולים של אוסלו הביאו אותנו למצב בלתי אפשרי. כל זמן שהיתה קיימת הרתעה ניתן היה לקיים כאן חיים סבירים אבל הסכמי אוסלו והבריחה מלבנון המבישה והמחפירה מלבנון הפכו את חיינו לתלתי נסבלים הדרך היחידה לחיות פה היא רק אם נגרש את כל הערבים מכאן גם משום שאי אפשר להצמיד לכל ערבי שני שוטרים עשרים וארבע שעות ביממה וגם משום שעכשיו זו הדרך היחידה ליצור הרתעה. אשתי אחות טיפול נמרץ פגים בהדסה הר הצופים (וטוב שכך, כי אם הייתה אחות רגילה החיים האשיים שלנו היו כבר בלתי נסבלים בגלל שמקפיצים את האחיות הרגילות כל פעם שיש אר''ן - ארוע רב נפגעים - אם יש מישהו במדינה הזו שעדיין לא יודע. על כל פנים בשבוע האחרון אושפזה שם תינוקת ערביה ואמא שלה דרשה שכל האחיות יקראו לה ''שהיד'' אחת האחיות אמרה שצריך לזרוק את התינוקת הזו דרך החלון כדי שתצטרף לכל השהידים שהיא קרויה על שמם המחכים לה בקוצר רוח עם ריר נוזל על השפתיים בגן עדנם הידוע. אבל הרופאה האחראית אמרה שחס ושלום לדבר כך שאנחנו לא כמותם ובכן אלו התוצאות של ''אנחנו לא כמותם'' שצריך לגרד אותנו בכף שפכטה מהריצפה. אני מקוה שאישית אצלך הכל בסדר כמו אצלי אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אליצור מדוע חרב בית המקדש, השלכות לימינו |
|||
|
|||
אתה הפנית את תשומת לבי לדברי הרמב''ם, שבית המקדש חרב מפני שבני אותו דור עסקו בכוכבים ומזלות ולא למדו מלחמה וכיבוש ארצות. ללמוד משמע לחשוב כדי ש''בתחבולות נעשה מלחמה''. יש אנלוגיה בין אותו דור לימינו. גם אז וגם היום אווילים עומדים בראש מערכת הביטחון. לפיכך עלינו להיות מוכים עוד ועוד עד שנבין את משעות דברי הרמב''ם וניישמם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אורי: ''ארדוף באף ואשמידם ולא אשוב עד כלותם'' |
|||
|
|||
דברי דוד המלך ע''ה. מכה מוחצת ומכרעת נהיו פתאום ל''לוקסוס'' יעני מותרות של צבא? מה קרה? עדיין לא הבנתי. האם יש לנו תסמונת של ''הירא ורך הלבב'' וכתוצאה ''ולא ימס את לב אחיו כלבבו''? לא יאומן, פיגוע רודף פיגוע, ראה מירון, ראה אוניברסיטה, ראה עמנואל, ראה את כולם, ומה? קול קורא במדבר. מה קרוה כאן? כל זה תוצאה של שידוד מערכות ואי קביעת אסטרטגיה למהלכים הכוללים. יש נשק, יש אנשים טובים אבל לא יודעים מה לעשות איתם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מוטקה, הימין בשלטון, כך היה גם כששמיר |
|||
|
|||
עם גאולה כהן היו בשלטון. אין למנהיגינו היכולת לממש את אשר הם מבטיחים כאשר הם באופוזיציה. לא שלום ולא ביטחון. שר המשפטים הקשוח, הנוקשה, התקיף, הקיצוני חסר אונים. כך גם שרון, הבן הנחמד של גאולה כהן, צחי ושאר המומחים לנושאי ביטחון. השאלה - תסביר לי - מדוע הם אימפוטנטים? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ראובן: שאלה גדולה שאלת. אבל.. |
|||
|
|||
כשמך כן תהילתך. ''ראו בן'' אם רואים אז מבינים. אני בטוח שאורי מילשטיין ישיב לך תשובה מדעית. אבל,אני בעניי, רואה את טובת עמי הנתון למשיסה בכל העמים. כן,יש נשק, יש חיילים,יש הבנה למה שצריך לעשות. אבל,כמנהיג ,ואמר את זה משה דיין ע''ה אחרי מלחמת יום הכיפורים בספרו ''אבני דרך'', ואני משעתק את אשר הוא כתב:''כשהייתי מפקד פלוגה או גדוד או אפילו רמטכ''ל ההחלטות היו צבאיות. היום (הכוונה להחלטות של מלחמת יום כיפור מ.צ.) אני רואה את זה ממבט מדיני וההחלטות יותר קשות. בזמנו של בן-גוריון חלק עליו משה שרת בנושא :''לא חשוב מה יאמרו הגוים אלא חשוב מה יעשו היהודים''. ושרת ענה לו:''ואז נצטרך לראות מה יעשו הגוים'' . הבעיה היא,וכנראה זה גם קרה לשרון. כשהוא נכנס עם רוממות הג'ינגלים של הבחירות: ''רק שרון יביא שלום'' היו כאלו, בפרט מהשמאל שממש חרה להם שהוא נבחר. עדיף היה אילו הוא היה נבחר הרבה קודם, אולי אחרי בגין או שמיר. למה? כי הכרסום שחל בחברה הצעירים שלנו מאז ממש מדהים. אין לא חומה ולא מגדל,כי זה רק שמור למפא''יניקים. אין פלמ''ח כי בן גוריון מיזג אותו עם צה''ל . מתנחלים זו מילה גסה היום.המרכיבים,הן הלאומיים (''כחול ולבן זה הצבע שלי),הן הרגשיים (פוסט-שואה)והן הטאקטיים (זה מה יש; דוידק'ה,פתיל רועם,פיילות מפח, ברנים וסטנים) שהיו תקפים בטרום ובקום המדינה ובפרט האחדות שהיתה לעם הנאיבי הזה היתה לטובתנו. ופתאום, כשעולה אחד מהם לשלטון ההצהרות של טרום בחירות ממש מרשימות. וה''רקורד'' של המועמד עוד יותר מרשים: לוחם, אלוף,סוס מלחמות שיודע להלחם טוב ולעשות שלום טוב ואלך ואחד ''מעלות טובות שמנו חז''ל'' מה גם שקופה של שרצים תלויה לו מאחריו (''סברה ושתילה'', אם הוא אשם או לא אשם,זה כבר לא רלוונטי,העיקר שהקופה תלויה). והנה נכנס הוא למשרדו, וממתיק סוד עם ה''ותיקים'' (שמעון פרס ודומיו) ה''מלמדים'' את שרון את לקחי ורזי ה''פוליטיקה'' איך שהיא נראית בראי כתלי הכנסת. חוששני שיש כאן איזשהו ''פורום של אנ''ש'' המנתבים את מהלכיו של רה''מ והכנסת. משהו,בהפשטה, בסגנון כזה:''תשמע,חבוב,זה לא צבא פה! זה לא פיקוד צפון,דרום ומרכז. זה לא סיירת. זה לא ''עטלף המגיח בעלטה'' (לצורך העניין אני קורא לזה ''ערפל הנתקל בבלטה'') ובערך על זו הדרך. וזה מהצד שלנו. מבחינה בינלאומית ישנו ''מס שפתיים'' מארה''ב והחברים המעטים שלנו. מי שנכנס לראשות הממשלה מקבל ''קורס מזורז מ''יונייטד סטייטס'' שמסביר לו שה''אינטרסים המשותפים שלנו'' מכתיבים מהלכים מסויימים ובתפיסה הגלובאלית והטאקטית בחלק מאיסטרטגיה עולמית (גלובאלית,אמרנו,כן)עם המשמעות התחושתית של הקונסנזוס האינטרסאנטי של האוטופיה העתידית מבחינת הזיקה הקולטוראלית של עולם המערב עם יחסיו מול עולם האורינטאלי, קרי,(בעברית של קיבוצניק מחוספס) ''הנפט של הערבים'' צריכים לבנות ''צעדים בוני אמון''(או איך שאני קורא להם, אמונת מאובני הצעדים)כדי לקרב את המנטאליות של הצדדים המתחככים עם הצדדים התובעניים (טובעניים..כמו ביצה) על חבל ארץ זה.. וראש הממשלה מנענע בראשו כמי שכפאו שד ובעל כורחו עונה אמן:''כן אדני הנשיא'' (כשהוא חושב ש''חלילה לנו אם בעלת בריתנו תפנה לנו עורף... ולא תעמוד לנו ביום צרה ,בערך כמו קיסינג'ר שמאד ''עזר'' במלחמת יום הכיפורים,זוכר? ואניית ה''ליברטי'' ב,ששת הימים'' עם הקומבינה של הפיצויים למשפחות אנשי הצוות שנהרגו בהפצצה שלנו,זוכר?) ולא תשלח לנו סיוע בסך כך וכך מליונים לשנה. אבל, כשמגיעים מים עד נפש (בערך 300 נפשות שלנו) אז שולחים טנקים ותותחים וצובטים לטרור את הישבן ועושים לו עם האצבע:''נו,נו,נו! אסור!''. אבל עם קריצה...:''אולי יהיה פעם שיתוף פעולה?'' ואנחנו מקבלים לא שיתוף פעולה אלא שיתוק פעולה. ראובן ידידי, מדינה ריבונית לא היתה נותנת לטרור שירים את ראשו אפילו לרגע. ראה קנדה בזמן טרודו,ראה מיאמי בעליית הקובנים שהשתוללו שם. חוק זה חוק! טרור חייבים למגר. אבל, המקהלה השמאלנית שלנו, שצווחת ככרוכיא מבקר עד ערב היא ''התזמורת השחורה'' שלנו (להבדיל מהאדומה) ראה ''ארבע אמהות'' ראה נשים בצבעים שונים.וראה את כל הזרמים שלנו בתוכנו, בונינו,ומהרסינו, דורשי טובתנו ודורשי רעתנו ממש פחד. ועל ''סמפוניה'' זו צריך רה''מ לנצח. אולי אני טועה,בא אציג בפניך איזשהוא ''איפכא מסתברא''. מקננת בי הרגשה מאד משונה שה''יונייטד סטייטס'' לא מעוניינת שנעשה שלום עם השכנים. הכשרון שלנו ''המוח היהודי'' ששרד את פריצי אירופה,הסולטאנים והפחות במזרח (שרקייה) ובמערב (מגרב) יעשה יד אחת עם עבדאללה ופייסל עם הנפט של הסעודים ועם האוצרות הטבעיים של המזה''ת ויעשה את ארה''ב לבלתי רלוונטיים באזורנו. מה אתה אומר? רעיון או הבלים? כבר התווה את תכניתו תא''ל הלוי לפני כמה שנים על ''חידוש והפעלת ה''פאן אוריינט'' ומה? פרסום אחד, ואו שצחקו עליו או ששמעון פרס ויוסי ביילין לקח אותו כל כך ברצינות שהמיטו עלינו את ''אסון אוסלו''. אגב, תשים לב, שאריאל שרון נכנס לתוק ההסכם האומלל הזה. שמיר לפחות העמיד פנים ב''וועידת מדריד'', אבל שוב ושוב צפה לה ועלה המנטאליות של יהודי הגולה:''או שהפריץ ימות או שהכלב ימות:''...העיקר שנחיה ונראה בגאולת ישראל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מוטקה יש קשר |
|||
|
|||
לק''י מוטקה אולי יש קשר בין מה שאנחנו מדברים באשכול הזה לבין הדיון שיש למטה על התנ''ך האבוד. מהדברים של אלי אשד למדתי שהארכיאולוגים מכחישים את קיומו של משה של יהוע בן נון של דוד ושלמה של מוחמד וכנראה דם של ישו. נקביל זאת למשהו דומה המוכר לי - על הרמב''ם יש לנו תעוד עצום ואנו יכולים לעקוב אחרין כמעט מלדתו ועד מותו. אף על פי כן יש חורים למשל ההשערות סביב שנת לדתו נעות בטווח של חמש שנים ושל שנת מיתתו נעות בטווח של עשר שנים. אנו יודעים שהיתה לו אחות אחת אבל אולי שתים אולי היתה לו בת שנפטרה בקטנותה ואולי לא. אבל החור הגדול ביותר הוא שנראה שהרמב''ם מעיד על עצמו שהוא רופא של הסולטאן אבל במסמכים מוסלמיים בני התקופה אין שו איזכור לאשיות המזכירה את הרמב''ם. אז מה המסקנה? הביקורת הנמוכה תגיד שהרמב''ם בטח שיקר או סתם הזה בהקיץ. אבל הביקורת הגבוהה בטח תגיד שבכלל לא היתה אישיות כזאת אלא היו מספר אנשים שאגדות עם חברו אותם יחד עש שהצטיירה הדמות שאנו קוראים לה ''רמב''ם'' אבל במציאות הוא מעולם לא היה. לדעתי הבעיה נמצאת אך ורק בראשם של הארכיאולגים שמרוב עיסוק בזוטות ושטויות שכחו את התמונה הגדולה. משהו דומה קרה לאנשי אוסלו - מרוב התרגשות מכל קוקטייל ומכל חיוך של הערבים הם פשוט שכחו את המציאות ממש כמו האריכאולגים שמרוב עיסוק בחרסים שכחו שיש מציאות מערבר לחרסים. לפני שדנים על מדיניות גדולה נוסח אורי צריך להזיר את השכל הישר המינימאלי - הקומון סנס של האנגלים. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אליצור:נכון. אנחנו לא מבינים. ועוד בעניין הרמב''ם |
|||
|
|||
פעם נתבקשתי לדרוש בערב שבת באחד הישובים בבקעת הירדן. דוקא, פרשת ראה (השבוע). בין השאר אמרתי: דעו לכם, מעבר לשולחן ולסלסלה עם הפירות, ולדמדומי השקיעה בשארם-א-שייך או בטאבה, איפה שזה היה, שלידו ישב אמנון ליפקין שחק (זה שמו?) מולו ישב אויב! ונביל שעת' שמו (זוכר?) זה מול זה. כשהרמטכ''ל לשעבר חזר מפגישה זו, מה הוא הצהיר? :''בטאבה מצאתי חבר!''. איזה ג'נטלמאן,הוא מצא חבר! אם אני הייתי יושב שם ,מעבר לפירות ולשתיה,הייתי רואה אויב! אויב רע! מושחת! נציגו של השטן! זה שהתותחים לא יורקים אש וקני הרובים אינם בוערים..זה זמני והלוואי שאתבדה!'' בהמשך, ראינו הליקופטרים, וועידות שארם א-שייך, שטיחים אדומים, גינוני הכבוד בין ברק לאבו עמאר מי יכנס ראשון ,קבל המצלמות ולעיני העולם, הרי הכל פטפוטים. אם כבר שיחות,אז השיחות עם המצרים ב101עם גאמסי מהצד שלהם ואהרל'ה יריב מהצד שלנו היו ברמה הרבה יותר גבוהה והיה עם מי לדבר. בנביל שעת' חבר הוא מצא,הליפקין הזה... אני ממש יוצא מעורי ומגדרי..האם אנחנו ''נחנך'' אותם לא להרוג ולהגמל מהטרור. הם קבלו ''פרס נובל'' (כמו פרח ..ציץ נובל) מה עשו עם זה? הרי זה בושה לפרס ולמנוח שעל שמו נקרא הפרס. פרט לזה,אליצור, אתה יודע כמה פרסי נובל קבלו הערבים מאז 1910 כשהתחיל הפרס להיות פרס? קדחת! הערבי הראשון שקיבל את הפרס היה אלברט קאמו ב1957 לערך. והשאר עוד שבעה,סך הכל 8 מהם אנואר סאדאת ואבו עמאר. הם כמעט 20% מאוכלוסית העולם ואנחנו 0.2% מאוכלוסית העולם וליהודים בעולם העניקו,עם כל הפוליטיקה והאנטישמיות למעלה ממאה וחמישים פרסי נובל (יש לי את הרשימה באיזה מקום). ובעוד עניין. בעניין הרמב''ם. העלית נושא מעניין. נכון שאת הפרטים על שירותו כרופא בבית הסולטאן אנחנו מוצאים בכתביו על כמה שהוא עייף כשהוא חוזר משם ו''אני חוזר מאל-קהירה ואני שוכב על הפרדה אשר לי ...כל העם ניצב עלי''. וכמו כן ב''אוצר ישראל'' חלק ג' דף 180 עמוד פנימי שורה חמישית מלמטה והמשכה בדף 181 וז''ל: ''אמנם עוד סיבה אחרת עזרה על יד הרמב''ם להגיעו למחוז חפצו זה. אחרי מות אשתו הראשונה לקח לו לאשה א בת אבול-מאאלי,שהיה איש סודה של אחת מנשי השולטן סאלאדין,אמו של הויזיר אל-פצאל. משאתו זאת נולד לו בנו ר' אברהם וע''י השפעת חותנו עשהו אל-פצאל רופא בחצר המלכות,והעלהו לגדולה ויקצוב לו שכרו מאוצר המלך''. אבל ראיתי גם במקורות אחרים שהיו רופאים בני דורו, מוסלמים באמונתם, ואחד מהם שהיה שונא אותו (שכחתי את שמו,וודאי אתה מכיר את שמו) שאמר: ''גדול הרופא הזה (בדברו על רופא מוסלמי ידוע) שהוא מרפא את הגוף, אבל בן-מימון גדול ממנו שהוא מרפא את הגוף ואת הנפש'' . על זה שאנחנו לא מוצאים סימוכין לשרותו של רבי משה בחצירו של צלאח-א-דין, אפשר שבשינאתם אותו ואת היהודים בני זמנו השמידו המוסלמים כל זיקה וכל תיעוד אשר יכל לשפוך אור על הנושא הזה. נושא לידתו גם מעניין שכן כד הוינא טליא למדוני בדיי''ש (דברי ימי ישראל) שהוא כן נולד בי''ד ניסן,ערב פסח בשעה אחת אחרי חצות היום ושליש השעה, משהו כמו אחד ועשרים בצהרים (אם לא השתמשו בשעות זמניות) וזקני הדור זכרו אותו הרבה שנים שכן הוא ניחן בכשרון נדיר. אם כל אלו הפרטים אינם אלא קשירת כתרים לאישיות ממוצעת ול''יצירת'' דמות מיוחדת, אז קשה לי כל ענין המפרשים,הראב''ד בעל ה''השגות'', מרן ה''בית יוסף'' בעל ה''כסף משנה'' ורבי יעקב כולי בעל ה''משנה למלך'' שדקדקו בדבריו ומדבריו תילי תילים והרים של הלכות. להפ לא הית מסורת שהיה קיים כזה אדם? אתמהה. בקיצור,נושא מעניין העלית. ידידי החשוב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אורי: תיקון לפסוק משירת דוד מספר שמואל |
|||
|
|||
''ארדפה אויבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם'' (שירת דוד המלך,שמואל ב:כ''ב)ותודה לנסים של ההערה המתקנת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אורי, ובראש המערכות הממונות על הצבא עומדים |
|||
|
|||
חכמים? הרי אלמלא היו כל כך לא יוצלחים כמדינאים - היו מורים לצבא לנצח ומעיפים ממנו את כל הנגועים בפוליטיקה ושוכחים את תפקידם הצבאי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שמעון: מחשבת עומק ביטחונית |
|||
|
|||
אריק שרון צריך להנהיג רפורמה מחשבתית במערכת הביטחון. לא מחשבה זאת או אחרת, אלא שילוב מחשבת עומק במערכת הביטחון. תפקיד מחשבת העומק יהיה, גם להתאים את הצבא לניטרול האיומים ועל מדינת ישראל ולהשמדתם וגם לציע חלופות מתאימות לפעולה. כל זמן ששרון לא יעשה זאת, נשלם מחיר כבד. שרון לא ינוקט בצעד כזה כל זמן שהציבור לא יהיה מודע לנחיצותו, וידרוש את מימושו באמצעות מכשיר ''דעת הקהל''. זאת תרומתי הצנועה בפורום זה ובמקומות אחרים: לעורר את הציבור להכרח לרתום את המערכת הביטחון לאנרגיה האינטלקטואלית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאורי: מכשלת הקונצנזוס והמדינאי האסטרטג |
|||
|
|||
מהלך הכרחי כדוגמת זה שאתה מציין, מחייב הגדרת חזון ויעדים ברמה הלאומית, אלא שהגדרות שכאלו מחייבות אומץ לב פוליטי, נכונות לשלם מחיר פוליטי וחשוב מכל מחייבים קונצנזוס. בחברה שסועה כדוגמת החברה הישראלית קשה מאוד לגבש קונצנזוס בנוגע לחזון ויעדים לאומיים ובה בעת, התרבות השלטונית והפוליטית מעמידה את ''עיקרון השרידות'' כראשון במעלה וכל השאר די נדחק מפניו. על כן קשה מאוד (לא בלתי אפשרי) לעשות את שנדרש. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לקובי: החזון מוגדר- שרידות מדינת ישראל ועם ישראל |
|||
|
|||
ועל כך יש קונצנסוס. כדי להשיג את היעדים-מטרות אלה יש לפרט משימות ואמצעים. היום המערכת אינה מסוגלת לכך. לענין זה, אליצור, ''קומונסנס'' לא יעזור. יש לעשות במערכת את השינויים הנחוצים כדי שהיא תהיה מסוגלת ולשם כך יש להקים ''רשות חושבת-חמישית'', שעליה דנו די והותר. רשות זאת תפתח את מערכת השינויים ואת הדרכים לעשות זאת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאורי מלאכה קלה מדי בחרת לעשות |
|||
|
|||
איזו מין מדינה ואיזה מין עם? על זה בדיוק עומד ומתנהל הויכוח המפלג. כאן נעוץ הקושי בגיבוש ההסכמה הלאומית. החזון צריך להיות מוגדר יותר ואחרת לא ניתן יהיה לגזור ממנו את היעדים והמשימות. חזון כדוגמת מדינה ציונית דמוקרטית עד קץ הימים (רק כדוגמא אפשרית) מחייב התייחסות לאידיאולוגיה מרכזית, דמוגרפיה, גבולות וכיו''ב. מלאכת ניסוח החזון לאורו תעוצב האסטרטגיה היא אחת מהמלאכות הקשות והסבוכות ביותר וכאן טמון האתגר האמיתי של המנהיג/המדינאי/האסטרטג. האסטרטגיה היא מלאכת האיזון בין המשאבים לבין סביבת הפעולה ביחס לחזון/ליעדים. בהעדר חזון ויעדים, מלאכת האיזון טובעת בים אי הרלוונטיות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מילשטיין - מה שצריך ידוע, השאלה מדוע מנהיגי הימין |
|||
|
|||
אימפוטנטים? היום כמו בתקופת שמיר , גנדי וגאולה כהן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לראובן |
|||
|
|||
לק''י לראובן איך אתה מעיז להשוות את תקופת שמיר לתקופתינו? בשנתיים ששמיר היה ראש ממשלה לבדו בלי השותפות של מפלגת העבודה היו כחמישה פגועי דקירה שהסתיימו במוות. אומרים שהפיגוע האחרון שבו נרצחה הלנה ראפ מבת ים היה הקש ששבר את גב הגמל והביא לפסדו בבחירות. מאז שנחתמו הסכמי אוסלו יש לנו כבר קרוב לשלושת אלפים הרוגים. בעשר השנים שלפני אוסלו היו לנו כחמישים הרוגים! באוסלו ניסו לרפא כאב ראש על ידי כדור בראש! אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אליצור, אתה צודק! כונתי היתה שבכל שנות שלטוננו |
|||
|
|||
מאז 1967, המצב רק הולך ומחמיר, כפי שחזו ליבוביץ' ואחרים, ומנהיגינו, מימיננו ומשמאלנו, מקדימה ומאחורה (כדברי משחק המחבואים), לא מביאים אותנו אל הנחלה והמחיר כבד ! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מתי נפסיק להגיב ונתחיל ליזום? |
|||
|
|||
חייבים לעבור ממגננה למתקפה. לחכות להתרעות חמות, או לפעול רק אחרי פיגועים קשים היא גישה תבוסתנית, שנדונה לכישלון. ''הבא להורגך, השכם להורגו'', אינו פתגם ריק וערטילאי. זאת הגישה שעלינו לאמץ. יש לחסל את התשתית שמכינה את הפיגועים, ולמנוע פיגועים במקור, לא בשלב האחרון של התהליך. עלינו להבין שכל בני האומה הערבית, בארץ ומחוצה לה, הם אויבינו. כי הם רואים בנו אויב, לא פרטנר ולא שכן ולא שותף – אויב שיש להילחם בו. והם ימשיכו להילחם בנו בכל האמצעים, כולל הנשק רב העוצמה שלהם – הפצצה האנושית. כל מי שנוטל חלק בפיגועים, כולל ביצוע, מימון, תכנון, סיוע, אימון, הסעה, הסתה, עידוד, תמיכה מוסרית, וכו' וכו', הוא אויב של המדינה, שבמעשיו הכריז עלינו מלחמה. יש להדגיש שהפעילות שלנו היא לא משטרתית, והפיגועים אינם עבירה פלילית. הפיגועים הם פעולה צבאית של האויב (וזה כולל אזרחים ישראלים), הטעונה תגובה צבאית, ובמלוא העוצמה. אנחנו במצב מלחמה, אבל לא כולנו מבינים את זה. ההגדרה של מלחמה השתנתה / התרחבה. ל''פלסטינאים'' יש צבא חזק, צבא עממי (שכחנו מה זה?), מצויד היטב לאופן הפעולה שהם בחרו להם, וזה שאין להם טנקים ומטוסים לא עושה אותם חלשים יותר מצה''ל. יש להם מערך לוגיסטי מעולה – כל היישוב הערבי בארץ ישראל - , המאפשר ניידות, הצטיידות, חמיקה וביצוע פעולות באחוזי הצלחה חסרי תקדים. הם משטים בנו במישור המדיני, ומכים בנו במישור הצבאי. אנחנו מפסידים במלחמה הזאת, משום שאנחנו רק מגיבים ומתגוננים, בעוד שהם יוזמים ומפתיעים בדרכי פעולה חדשות ומקוריות. תוסיפו לזה חוסר החלטיות, היסוס, התנצלות, האשמה עצמית והדדית, חוסר אחדות, חוסר אמונה בצדקת דרכנו ועוד כהנה וכהנה רעות חולות, ויש לנו מתכון לעוד אסונות כבדים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| המחיר הכבד |
|||
|
|||
הימים עכשיו הם ימים קשים ונוראים, ואנחנו משלמים את כל המחיר על הכיבוש שהיה 35 שנה בשטחים. המחיר הוא נורא וכואב, אבל איך יכולנו לחשוב שלא נשלם אותו. ידענו שנצטרך לשלם. רק לא ידענו עד כמה. זה היה ברור שאין סיכוי להחזיק עם שלם תחת כיבוש, אבל חשבנו שהם ישתקו לנו לנצח. כמה טעינו. נורא עצוב. עד מתי נמשיך לשלם על הכיבוש ? עד מתי ? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא הכיבוש אוסלו! |
|||
|
|||
לק''י לא מה שאתה קורא כיבוש הביא לטרור אלא הסכמי אוסלו. לפני אוסלו לא היו שום פיגועים כאלו. אם יש כאן כיבוש זה רק הכיבוש הערבי הבלתי חוקי. צריך פשוט להחזירם לארצותיהם - נחזיר את הערבים למכה ונקים להםשמה מדינה. משם הם באו ולשם הם צריכים לחזור. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יעקב: בפרט כשיש משלנו מעודדים את זה. |
|||
|
|||
כאילו אנחנו הבאנו אותם לפה. כאילו שאנחנו ''תקענו'' אותם עם ה''חלום הארצישראלי'' . כאילו אנחנו עשינו את פרעות 1936 נגד הבריטים כאילו אנחנו כבשנו אותם מ1948 עד 1967 כאילו הם היו תמיד תחת ''חסותנו''. כאילו ''ספטמבר השחור'' הוא המצאה ישראלית. כאילו מעלות, אולימפיאדת מינכן,מחנה יהודה,ועוד הרבה , זה תוצאה של מנהיגות כושלת. קדחת בריבוע!פטפוטי הבל!בבל''ת,חארטאת ועמאייאת! הם רוצחים והם ישתמשו, ב''חסות אבו עמאר החלאה המפלצתית הזאת, שכולם סוגדים לו ומשחרים לפתחו ו''לא יודעים מה לעשות כדי לפתור את בעיית הכיבוש''. כמו ה''משכילים'' של מדינת פרס (''פ'' ו''ר'' קמוצות), שהסבו את שמה לאיראן כי הממשלה של השאח היתה מתונה ומתקדמת והחזירו את השעון אחורנית כך גם אלו הנבלות המקומיות. הם חוזרים לשחיטות ולפוגרומים. מדינה עם XXXX חזקות היתה מתגוננת באופן הרבה יותר דראסטי. די לפילוסופיה. צריך מעשים. | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי