פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
על שכרה של מדיניות המסים
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 05/07/2011 שעה 15:00)


על שכרה של מדיניות המסים

ד''ר דוד סיון



אחד התחומים מהמדיניות הכלכלית שנמצא במעקב רציף וצמוד הוא תחום הכנסות המדינה, או מדיניות המיסוי. לכן ''מנהל הכנסות המדינה'' מכין במהלך השנה מגוון רחב של דוחות. העובדה שהדוחות האלה מפורסמים באינטרנט מאפשרת לכל מי שרוצה לבחון ולבדוק את משמעות הנתונים והמסקנות שמוצגים בהם.

לפני מספר ימים פורסם ''הדו''ח השנתי לשנים 2009 - 2010'' שבו מרוכזים נתונים ומגמות מהשנים האחרונות. להלן מוצגות כמה תובנות ביחס למידע המצוי בדו''ח.



מהפרק הראשון (לוח א-‏2) אפשר ללמוד שהיה גידול ריאלי של כ-‏7.5% בגביה – אזרחי ישראל שילמו יותר במסים. אחת הסיבות כמובן היא הגידול בהכנסות בגין הצמיחה הכלכלית. סיבה אפשרית נוספת היא כמובן העמקת הגביה. עוד למדנו שמאז שנת 2000 משקל המסים הישירים (מס הכנסה, מס על הוצאות שכר, מס על נדל''ן ועוד) בסך הגביה ירד ב-‏10%. במקביל משקל המסים העקיפים (מע''מ ומס על דלק) עלה ב-‏10%. אין ספק שהתהליך הזה התרחש באופן בלתי מודע.

אחד ההסברים לכך היא העובדה שירידה במיסוי ישיר משפיעה בחיוב על הצמיחה. לכולנו מוכרים ההודעות לעיתונות שמדגישות את הצמיחה הכלכלית מעת לעת. אבל ראוי להדגיש, כפי שעושה הדו''ח הצמיחה מושגת במחיר פגיעה בפרוגרסיביות של מערכת המס (עמ' 11).

מיסוי פרוגרסיבי הוא כזה שקובע שיעורי מס לפי גובה ההכנסה וכך גובים פחות מבעלי ההכנסות הנמוכות. הכוונה של מערכת כזו היא למנוע פגיעה ברמת חייהם. המיסוי העקיף (מע''מ, מס על דלק, ועוד), לעומת זאת, הוא מיסוי בשיעור מסויים על ההוצאה – כל מי (עשיר או עני) שקונה מוצר עליו משלמים מע''מ משלם אותו סכום בדיוק. כך יוצא שבעלי ההכנסות הנמוכות נפגעים כאשר חלקם של המסים העקיפים עולה – נטל המס עליהם עולה.

לכאורה היה רצוי שמערכת המס תהיה יותר ויותר פרוגרסיבית כדי שחלקם של בעלי ההכנסות הנמוכות ישאר קטן בהשוואה לבעלי ההכנסות הגבוהות. כך יכולים בעלי ההכנסות הנמוכות להשקיע יותר בהון אנושי כדי להגדיל את סיכוייהם וסיכויי ילדיהם לזכות בנתח גדול יותר מהצמיחה הכלכלית הנוכחית והעתידית.

מאחר והתהליך הזה נמשך כבר כ-‏10 שנים לפחות הרי שאפשר בשקט לטעון ברמת ההון האנושי של בעלי ההכנסות הנמוכות מאד משמעותית. מאחר שבמקביל היתה ירידה בהוצאות החברתיות של הממשלה הרי שגם כאן ישנה פגיעה יותר משמעותית בבעלי ההכנסות הנמוכות. כתוצאה הם יתקשו לטפס על עגלת הצמיחה הכלכלית.

עובדה חשובה נוספת מודגשת על ידי פרופסור יוסף אדרעי – שיעור המס על הכנסה מעבודה מגיעים לכ-‏57%. במקביל ישנו תהליך של ירידה בשיעורי המס על ההון. שיעור כזה גבוה ודאי משפיע על הנכונות ועל המוטיבציה להשקיע בעבודה. כבר שמענו על הקשר בין עובדה זאת והנטיה להגר לארצות בהן שיעורי המס על הכנסות מעבודה נמוכים יותר. מיותר לציין שהגירה מהסוג הזה, בריחת המוחות, פוגעת בצמיחה (ובציונות כמובן). על פי פרופסור אדרעי יתכן ששכרה של הממשלה (והעם) יצא בהפסדה (בהפסדו) – פחות צמיחה (מדיניות המסים של הממשלה הובילה אומות רבות לפשיטת רגל...).




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אני חייב לטעון שהפעם אני מסכים איתך כמעט קומפלט
המסביר לצרחן (יום שלישי, 05/07/2011 שעה 21:12) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבעיה בישראל שאין מדיניות כלכלית כוללת ואין מדיניות ארוכת טווח. הכל מעכשיו לעכשיו ובאופן חלקי. כך ישנן השפעות שוליות שליליות שלא נצפו כמעט בכל תיקון במדיניות הכלכלית.

המדינה צריכה להניח למחירי השוק לשחק בעצמם, כאשר מצד אחד לציבור הרחב יש יכולת קניה סבירה ומצד שני יש יכולת לבחור לפי איכות ומחיר של מוצר או שירות. כיום הכלכלה הישראלית היא מונופוליסטית ברוב תחומי השיווק והצריכה ולכן לא מתקיים הליך ברירה טיבעית של צרכנים מול יצרנים ומשווקים. גם הגלובליזציה שהביאה חברות זרות לרכוש מפעלים בארץ הפכה את היצרנים לכאלה שרוצים לראות בסוף כל חודש רווחי מכירות גבוהים, ולא חשוב להם כיצד הם משיגים זאת.

לכן הממשלה, מסיבות קפיטליסטיות, צריכה לתת לציבור יותר הון נזיל שיחולק באופן הוגן. איך משיגים זאת? מכניסים לביצוע את תוכנית המס השלילי עד למשכורת המינימום, מורידים עוד את המס הישיר על משכורות עד לגובה פעמיים ממשכורת המינימום, ומרַווחים את מדרגות המס, כך שאנשים שמרוויחים ברוטו עד 10 אלף - 12 אלף ברוטו לחודש ישלמו פחות מס וישאר להם יותר כסף ביד. במקביל אפשר בהחלט להעלות קלות את המס על החלק היחסי של המשכורות שמעל 80 אלף או 100 אלף.

הממשלה צריכה להתיר יבוא כמעט ללא הגבלה של מוצרי מזון, כמו שהיא נוהגת במוצרים אחרים (כמו לבוש והנעלה). והציבור חייב להתארגן ולהחרים מוצרים שעל פניו נראה שהרווח עליהם למוכר הוא גדול ובלתי סביר. בהחלט אני רואה בעתיד פרסומים הממליצים לציבור לא לקנות מוצרים אלה ואלה ואני מקווה שהציבור יהיה חכם מספיק כדי לעמוד במשימה. בכל מקרה יתכן ויש צורך להחזיר לפיקוח חלק ממוצרי המזון שהוצאו ממנו ב-‏2006.
_new_ הוספת תגובה



מדיניות מוזרה
(יום רביעי, 06/07/2011 שעה 10:21) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבעיה בישראל היא שאין מדיניות מיסים קבועה וכל ממשלה ושר אוצר משנה אותה לפי קריטריונים משלהם בנוסף שיעור המס הוא גבוה מאוד וזה מביא להגירתם של אנשים למדינות אחרות ואם אני מתייחס לתחום שלי שהוא רפואה הרבה רופאים מוצלחים ביותר עוזבים והתוצאה היא הפסד למדינה..וכמו שאמר פרופ אדרעי,המדיניות של נתניהו ושר האוצר שלו מתנהגים כמו''
''התנהגותם של קובעי המדיניות מזכירה אותו מגדל סוסים שהחליט לאלף את סוסו להימנע ממזון. האילוף כמעט הצליח, אלא שלרוע המזל הסוס שבק חיים קצת לפני שהאילוף הסתיים''.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי