פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_6599

''נשף יפו'' בתיאטרון הערבי-עברי ביפו
הלבן שבעיניים / ע. צופיה (יום רביעי, 13/07/2011 שעה 21:00)


''נשף יפו'' בתיאטרון הערבי-עברי ביפו

ע. צופיה



הזדמן לי השבוע לראות את ההצגה ''נשף יפו'', בביצוע התיאטרון הערבי-עברי באולם רב קשתות וקימורים מהתקופה העותומאנית ביפו. ההצגה עוסקת בתיאור אירועים מכוננים בעיר יפו מיום היווסדה ועד ימינו אלה.
דמויות
באולם הקטן סודרו מושבי הצופים באופן שאפשרו את מעבר השחקנים בין הצופים לכל כיוון. במעברים בוצעה ההצגה.

השחקנים, חלקם ערבים וחלקם יהודים, מתארים את האירועים במשחק, בשירה, בריקוד ובעיקר בדקלום. וכן בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית.
השחקנים, בשינויי תלבושת תכופים, נותנים להצגה את אפיון ואופי התקופות המתוארות.

איני מבקר תיאטרון מקצועי, אך מאחר וכבר ביקרתי ביותר ממאה הצגות תיאטרון בימי חיי, הרי אוכל לאפיין את טיב ההצגה מבחינת המשחק כדומה להצגות של בתי ספר למשחק.
הבינותי כי המוטו של תיאטרון זה הוא ''דו-קיום'', אך היו בהצגה זו לפחות שלוש קטעים שסתרו את המוטו הזה והייתי אומר שלפחות בקטע מסוים הייתה אמירה מסוימת של התרסה לתרבות היהודית.

מיד בתחילת ההצגה כאשר השחקנים כקריינים הציגו תיאוריות שונות על יסוד העיר יפו, אחת האמירות הייתה שהעיר יפו נוסדה לפני כששת אלפי שנים והמייסדים דאז הם אבותיהם של הפלשתינאים דהיום.
במילים אחרות, זכותם של הפלשתינאים על הארץ מגעת עד ששת אלפי שנים אחורה, הרבה יותר מאשר זכותם של היהודים על ארץ ישראל.

בקטע נוסף מתואר מפגש בין ''אנטיוכוס'' שמודיע כי בא להרוג ולהשמיד את היהודים לבין ''יהודה המכבי'' שיוצא נגדו וכובש את יפו. מי שאוזנו רגישה חש בהדגשה המיוחדת שהשחקן המגלם את ''אנטיוכוס'' מבטא את המילים על הריגת והשמדת היהודים. לעומתו הופעת ''יהודה המכבי'' קצת מגומגמת ומהוססת.

אך לטעמי, הקטע ''השערורייתי'' ביותר הוא קטע שמתייחס לשנות ה-‏30 של המאה הקודמת ובו מוצגת דמותה של הזמרת המצרייה ''אום כולתום'', כנראה בהופעה ביפו, בשירה כמובן. ומנגד דמות שמגלמת את שחקן הבימה ''קלצקין'' בשיר מתוך המחזה ''הצוענים של יפו'' של המחזאי נסים אלוני. הופעתה של ''אום כולתום'' הייתה מאוד מרשימה תרבותית ומכובדת ומנגד דמות היהודי לבוש כליצן ורוקד כצועני.

האמירה ברורה: התרבות הערבית המכובדת לעומת התרבות היהודית שסימלה הוא ריקוד צועני.

אני מאמין שלתיאטרון לא צריכה להיות אמירה פוליטית אקטואלית. יש להשאיר זאת למי שעוסק בפוליטיקה. על אחת כמה וכמה לתיאטרון שמעמיד בראש מעייניו את המילים ''דו-קיום''.

הצגה זו בהחלט אינה מאוזנת מבחינת האמירה הפוליטית שבה. לא הייתי ממליץ עליה לידידי.








מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.