פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
בעד העדפה מתקנת למשוחררי צה''ל
יוסף אליעז (יום חמישי, 21/07/2011 שעה 8:00)


בעד העדפה מתקנת למשוחררי צה''ל

יוסף אליעז



במדינת ישראל, מזה שנים, קיימת אפליה מתמשכת בין אזרחים האמורים להיות שווים בפני החוק: בעוד חלקם חייבים לשרת בצבא, נכנה אותם להלן ''החייבים'', הנה אחרים פטורים מהשירות בשל שלל פטורים המאפשרים להם השתמטות ורכישת יתרונות כלכליים ואחרים, אפילו חשובים יותר מכלכליים ביחס למשרתים בצבא. נכנה אותם להלן ''הפטורים''.

אפליה זו גדלה והולכת משנה לשנה כי יותר ויותר אזרחים מוצאים עוד ועוד פרצות בחוק, המאפשרות השתמטות משירות, והנטל המוטל על כתפי ''החייבים'' המשרתים בצבא הולך וגדל.

קשה מאד לכמת את הנזק למדינה שיוצרת אפליה זו. האפליה יוצרת עוות בכל מערכות החיים: עצם האפליה יוצרת התמרמרות מוצדקת של החייבים, יש הורים היורדים מהארץ כי אינם חפצים שילדיהם ''יפסידו'' 3 שנות חיים ויסכנו את חייהם ושלמותם הגופנית והנפשית, אחרים מנמנעים מלעלות לישראל, או עולים ללא ילדיהם שהגיעו לגיל גיוס; חייל משוחרר המחפש עבודה מוצא את בני גילו ''הפטורים'' מאיישים משרות וכבר צברו ותק של שנים במקום העבודה; מי שפונה ללימודים יכול למצוא את בני גילו כבר בין ''המתרגלים'' והאסיסטנטים כי כבר השלימו לימודי תואר ראשון; ככל שאתה מבוגר יותר הלימודים קשים יותר. הן בשל ההתנתקות הממושכת מהלימוד והן בשל צרכי החיים האחרים, כמו מציאת אמצעי כלכלה, רצון להקים משפחה או למצוא מגורים. לפטורים כמובן קל יותר לרכוש דיור, כי הם צברו 3 שנות משכורת. בעוד החייבים שירתו ללא תשלום של ממש ובקושי קבלו דמי-כיס.

האפליה נמשכת גם הלאה. החייבים, שכבר שירתו 3 שנים, לרוב בתנאי משמעת וחיי-שדה קשים ומכבידים, חייבים עוד בשירות מילואים במשך 25 – 30 השנים הבאות. שירות המילואים פוגע בלימודיהם, בעבודתם ולעתים מביא לפיטוריהם או, וגם זה קורה, לפירוק משפחותיהם. לא כל אשה מוכנה לחיות שבועות וחודשים בנפרד מבעלה, כאשר כל עומס הטיפול בילדים ובעבודות הבית נופל רק על כתפיה. מי שהעז גם לצאת לקורס קצינים, חובלים או קורס טייס - תקופת שירותו עוד תגדל, הן בשל התחייבותו לשירות קבע והן בהתארכות ימי המילואים. מדובר בתקופה מצטברת של עוד 3 או 4 שנים בימי שלום. בימי מלחמה החייבים עלולים להתנתק מעבודתם ומשפחתם למחצית השנה ויותר, שלא לדבר על אפשרות שיחזרו בארון או באמבולנס...

כל האמור לעיל הוא רק חלק מהבעיה. החייבים נקראים לשירות מסוכן, ומסכנים את חייהם שוב ושוב: אם בימי לחימה ואם באימונים. רבים אינם שבים מהשירות, אחרים שבים נכים בגופם או בנפשם. כאן האפליה כואבת וזועקת ממש. זו כבר אפליה בין דם לדם.

הדעת נותנת כי המדינה, המפלה כך בין שווים, תעניק איזו הטבה לנושאים בעול הגנתה (ואיני נכנס כאן במכוון לנושא העבודה ותשלום המסים ולענין הקצבאות מכספי ציבור לחלק עצום מאותם פטורים משירות).
המפליא הוא שהחייבים אינם זוכים לשום הטבה. שנים לא שלמה המדינה (באמצעות הביטוח הלאומי) בעבור ימי השירות במילואים, או ששילמה רק עבור חלקם. חייל שנפצע יקבל טיפול רפואי, לעתים גם דמי-נסיעה, אך לא יקבל תשלום עבור השעות והימים אשר מוקדשים לטיפול הרפואי, אלא אם כן הוא סובל מנכות קשה.
חייל שנפצע או חלה בשירות- הצבא ימהר לסלקו ככל המוקדם מהשירות הצבאי.

היית מצפה שבמדינה מתוקנת והוגנת כלפי אזרחיה יקבלו החייבים הטבות רבות, אם בפטור מלא משכר-לימוד, אם בהקלות-מס לתקופות סבירות, אם לפטור מסוים ממס ברכישת דירה ראשונה. משוחררי הלגיונות הרומיים לפני אלפיים שנה קבלו אדמות לפרנסתם. אולם רומא אינה ירושלים...

סוף סוף הגיעו מנהיגי ישראל להבנה כי ניתן לתת קמצוץ הטבה לחיילים משוחררים, דהיינו: כאשר לאותה משרה ציבורית יש מספר מועמדים בעלי כישורים ונתונים שווים – יועדף יוצא הצבא.
מיד קמה זעקה גדולה בין מגיני זכויות האדם (האדם המשתמט) מכח עצמם, לאמור שהאפליה הזו לטובה פסולה. האמנם?

אסור לנו לבודד הטבה קטנה זו מהתמונה הכללית. אם בעבר הופלה החייב (בשירות) בפועל לרעה מול הפטור משירות – אם מחמת לימודי דת, אם מחמת היותו בן מיעוטים, ואפילו אם הוא חולה – (ולגבי חולים הכוונה פה היא לכאלו שבמחלתם עודם מסוגלים לשרת שירות לאומי ולא שירתו בו) - הנה עתה יופלה החייב, החייל המשוחרר, לטובה. זו אפליה מתקנת ואין להשוותה כלל לאותה הטבה ענקית לה זכה הפטור משירות.

טוען פרופ' קרמניצר, ככמה אחרים, שההעדפה פסולה, כי מי ששוחרר משירות שוחרר על-פי חוק, ואין לבוא אליו בטענות, כי החוק קבע מי יגוייס. הטיעון עקמומי. כי מי שהופלה אז לרעה בחוק ראוי שיופלה עתה לטובה, כן, בחוק!

אם אינך מביט על התמונה בכללותה תמיד תקבל התרשמות פגומה. אם מחבל נוהג בטרקטור או במשאית ודורס אנשים במכוון, או יורה לעברם, ובא אזרח ויורה באותו מחבל – תוכל לטעון שברגע שהאזרח ירה במחבל הוא עבר עבירה של פגיעה באדם אחר, אולם מי שעיניו בראשו יציין לשבח את אותו האזרח שהציל חיי אדם או את עצמו.
בלשון אחרת: השאלה היא מה היקף התמונה שאתה רואה. אם תתעלם מחלקה לעולם לא תקבל מראה נכון ומלא שלה. זהו שעושים המתנגדים.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אני די מסכים עימך
ע.צופיה (יום חמישי, 21/07/2011 שעה 8:38) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אך ברקע הדברים צריך לקחת בחשבון שהצבא נזקק פחות לחיילים ברמת בריאות או מנטליות מסוימת ונוטה לשחרר אותם די בקלות. הצבא כמעט שאינו נזקק לחיילות (הכול יחסית לעבר)ומקבל תצהירי פטור ללא בדיקה.
גם ההזדקקות לאנשי מילואים לצורך בטחון שוטף קטנה מאוד ועיקר התעסוקה היא אימונים.
כל זה ''יוצר'' קהל גדול שמסיבות די מוצדקות אינו משרת בצבא לעיתים קרובות שלא מרצונו.
העדפה ל''חייבים'' (שאני בעדה) יוצרת ''אפלייה לרעה'' לאותם שלא שרתו וזו גם בעיה שאסור להתעלם ממנה.
דעתי היא שבאמצעות הצבא צריכים להימצא מסלולי שירות לאומי כזה או אחר לכולם, ללא יוצא מהכלל!
כל נער ונערה בישראל ידע שעליו ל''תת'' למדינה כ-‏3 שנים מחייו בגילי 18-25.
מנגד יש ליצור מגבלות כבדות על המשתמטים.
_new_ הוספת תגובה



אין שום דרך לבצע את ההמלצה שבמאמר
עמיש (יום חמישי, 21/07/2011 שעה 9:28) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

והדבר היחיד שעלול לקרות הוא שפוליטיקאים יקבלו לידם כלי משחק שיאפשר להם להשתעשע ולחלק הטבות לכל מי שבא להם.
הדרך היחידה, האובייקטיבית והבלתי ניתנן לערעור או ויכוח היא תשלום מכובד למי ששירת בתבא.
ניתן לדרג את התשלום לפי סוג השירות, לפי זמן השירות, ואולי גם דרגה בעת השחרור.
וכך יהיה ברור, מי שלא שירת, מי שלא שירת שירות מלא לא יקבל כלום.
מי ששירת שירות מלא ביחידה חשובה יקבל הרבה, מי שנפלט לאחר איזה זמן מינימום יקב תשלום קטן.
כך הצדק יהיה ברור, חד משמעי ובלי תעתועים וסיפורי מעשיות (כמו עדיפות בקבלה לעבודה או שאר קשקושים)
לגבי נכים, פצועים ודומיהם - יש בעניין די והותר תקנות וחוקים ואם יהיה צורך ניתן להוסיף עליהם.
_new_ הוספת תגובה



מאידך, הגיע הזמן לסרב לשרת
עמיש (יום חמישי, 21/07/2011 שעה 10:17) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כואב לי לחשוב כך וכואב לי להגיד את זה אבל הגיע הזמן שהציבור הנורמלי במדינת ישראל יצביע ברגליים ויסרב ללכת לשרת בצבא. אני לא מכיר דרך אחרת לשכנע את מדינת ישראל שהסאה הוגדשה, כל עוד יסכימו אנשים להקריב את עצמה למען שליטיה החדשים לא יתחולל כאן שום שינוי.
ולשאר המאמר:
_new_ הוספת תגובה



מאידך, הגיע הזמן לסרב להקשיב לקישקושיך
המסביר לצרחן (יום חמישי, 21/07/2011 שעה 15:58)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם כבר גמרנו להרוג את כל אוייבינו?
_new_ הוספת תגובה



הטבות ליוצאי צבא
יוסף אליעז (יום חמישי, 21/07/2011 שעה 17:03)
בתשובה להמסביר לצרחן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לע. צופיה-
1. השירות הלאומי הוא בהחלט פתרון חלקי, ואכן מי שמשרת שנה אחת זכאי לכל הזכויות [המועטות] להן זכאי חייל משוחרר ששירת 3 שנים וגם הסתכן.

זהו פתרון דחוק שמאפשר לכל צעיר ערבי , בלתי-כשיר או דתי ''להתגבר'' על ''האפליה המתקנת'' ליוצאי-צבא.
עם זה אין דומה שירות מתיש בתנאי מחיה ומשמעת קשים, תוך סיכונים לשירות לאומי נינוח בן שנה - אך פתרון-מה יש פה.

2. אני מסכים שתשלום משכורת ראויה לחיילים יענה במשהו לצרכים, אך גם זה אינו עונה לשוני שבסיכון ובאובדן שנות לימוד אוצבירת ותק בעבודה.

3. אני גם מסכים כי באה העת למחות על האפליה בין דם לדם.
אולם מחאה אינה מצדיקה השתמטות. כהצעת עמיש, לא בכל תחום אפשר לנקוט בכלל התנ''כי ''איש לאוהליך ישראל''.

4. ''חוק טל'' רק דחה את הפתרון, ולדעתי החריף את המשבר.
איך נאמר בקינת דוד על יונתן:''אל טל ואל מטר עליכם''.

5.תוספת לבעיה: ההשתמטות מעודדת עוד ועוד אנשים להצטרף לחרדים, וליתר המשתמטים, וזה גורם להגדלת כוחם בקלפי, ולהחמרה נוספת במצב, והגדלת הקושי בפתרונו.
הדברים מגיעים לחשש אמיתי לשלום המדינה וחלילה - לסכנה לקיומה.

6. ע. צופיה מציין כי הצבא , משיקוליו, משחרר כח אדם שאינו מתאים לו. זה נכון. משוחררים כאלו כמובן אין להעניש בשום צורה.
אולם זה אינו סותר הענקת הטבה מסוימת, כמו העדפה בין שווים לקבלת משרה ממשלתית, למי שכן תרם וכן סיכן את חייו. כעומק השירות כך עומק הזכות.
ושוב- לא מוצא חן בעיני הפטור מגיוס- ילך ויבצע שירות לאומי.

7. בעית ההשתמטות משירות ומהגנה על המדינה היא ממש סרטן בגוף המדינה, וכמו סרטן יש לו גרורות בתחומים רבים.
בשל שיקולי בחירות ושיקולים קואליציוניים, וגם בשל מנהיגות קטנת-קומה בכריזמה וחסרת עמוד שדרה איתן אני מתקשה לראות פתרון.
אינני מאמין גדול בנסים, אך יהא זה נס אם בעולם החרדי יקום רב וגדול , שיבין את עומק המחלוקת, את הפירוד, השנאה והבוז שהיא מעוררת, ןישיב את היהדות הדתית למקורותיה, ואולי שוב נזכה לראות רבנים כמו יהושע הפחמי, רבי יוחנן הסנדלר, הרב פלוני הבורסקאי, רבי טרפון איש העסקים, או רועי צאן כמשה , כדוד וכרבי עקיבא, מנהיגים את היהדות. אז יקום מתוכם, לעת הכורח, גם יהושע המצביא או מתתיהו ממודיעין. או יוסף , הכלכלן האדיר שהציל את מצרים מרעב [ויצר את הפיאודליזם...אבל זה חורג מעניננו].

אבות האומה רעו צאן, כרו בארות, עבדו בכל עבודה בשדה, כאברהם, יצחק, יעקב ובניו.
כיצד זה הסכמנו לעשות את הרבנות קרדום לחפור בו?
כיצד חלק כה גדול בעמנו שונא את נמלאכה ואוהב את [העיסוק] ברבנות?
שוב נהפכה ''הפירמידה'' הידועה מימות ההשכלה והאמנציפציה על פיה?
_new_ הוספת תגובה



אני לא מציע להשתמט
עמיש (יום חמישי, 21/07/2011 שעה 20:50)
בתשובה ליוסף אליעז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מציע לסרב לשרת.
זה הבדל גדול מאד.
מאידך, כל ההתקשקשות על העדפות או אי קיפוח אלו שהצבא סירב לגייס לא מובילה לשום מקום.
הפתרון היחיד הוא לשלם כסף טוב.
ההצעות של העדפות הן מגוחכות, רק נשווה בנפשנו שמקום העבודה שלך אומר שאין לו כסף לשלם לך אבל הוא יתן לך תלושי הנחה להצגות של הבימה.
צריך לתת לאנשים תשלום והם כבר יחליטו מה לעשות בכסף.
_new_ הוספת תגובה



אני לא מציע להשתמט
איתן אדיר (יום שישי, 22/07/2011 שעה 17:08)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תציע מה שתציע. מי מקשיב לך?
הצעת לחבק את החמאס. מה יצא?
הצעת לחבק את ערפאת. מה יצא?
הצעת לסגת מעזה. מה יצא?
הצעת לסגת מיו''ש. מה יצא?
הצעת לעשות שלום עם אסד. מה יצא?

תראה, להציע זה דבר קל מאוד בעיקר כשאתה לא מבין בדברים שאתה מציע ושאתה גם לא אחראי לתוצאות. לא כל כתבן כמה שיהיה מוכשר, מסוגל לראות, להבין ולהנהיג.
_new_ הוספת תגובה



אתה צודק
עמיש (יום שישי, 22/07/2011 שעה 19:05)
בתשובה לאיתן אדיר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל אני בכל זאת מציע לא לשרת בצבא הזה.
נשאיר אותו לדתיים ולליקוקניקים.
_new_ הוספת תגובה



אתה צודק
המסביר לצרחן (שבת, 23/07/2011 שעה 20:26)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרוב בעם יעשה את העבודה לבדו בלי קומץ הסוציו-ליסטים.
_new_ הוספת תגובה



אתה צודק. צריך לעזור למשרתי הצבא והמילואים
המסביר לצרחן (יום חמישי, 21/07/2011 שעה 16:19) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכל דרך שהמדינה יכולה. כבר היום יש מענקי שחרור שגדולים ריאלית ממה שהיה לפני עשר או עשרים שנה שיכולים להספיק למשוחרר ללמוד באוניברסיטה לתואר ראשון.
בכל מקרה נכון להעלות את משכורות החיילי החובה מכמה מאות שקלים בחודש למשכורת מימנימום במשק.

האוניברסיטאות ומקומות עבודה ממלכתיים וציבוריים צריכים להעדיף מבין שניים, באותו אחד ששירת בצבא או עושה מילואים על פני זה שלא שירת, במידה וזה שלא שירת חמק משירות מסיבות פוליטיות - אידיאולוגיות. זה שרצה לשרת ושנדחה ע''י הצבא מסיבות אחרות לא צריך להיפגע בשל כך. אם כי אני מעריך שגם מקום העבודה הציבורי יימנע מלקלוט את אותו אחד מאותן סיבות שהצבא דחה אותו (סיבות נפשיות, התנהגותיות, תפקודיות, רמת משכל נמוכה וכו').

הדבר החשוב הוא שהמדינה צריכה לתת למשתחררי הסדיר מענק גדול שיתן להם פיצוי על 3 השנים או יותר ששירתו, באופן יחסי למהות תפקידם - קרבי או מנהלי - ולמישכו.

האגודה למען החייל הקימה את המועדון ''יותר'' שעוסק בסיוע לחיילים משוחררים ולמשרתי המילואים בכל עניין מתמיכה כלכלית לפי קריטריונים שנקבעו, דרך תמיכה משפטית, רפואית, אקדמאית וסיוע במציאת תעסוקה. תקציבה של האגודה למען החייל ברובה היא מתרומות מהארץ ומחו''ל ורק חלק קטן הם כספים מתקציב משרד הביטחון. דרך הועד למען החייל מתקיימים קשרים בין בעלי עסקים, תעשיינים ומנהלים במשק שמגייסים עובדים חדשים מהחבר'ה שהשתחררו ועושים מילואים. בשנים האחרונות יותר ויותר בעלי מפעלים התגייסו לתמוך בעובדיהם שעושים מילואים, על רקע התנהגות בהמית של כמה מפעלים שפיטרו עובדים אצלם רק בגלל שעשו מילואים וזה לכאורה הפריע לעבודת העסק.
כאן צריך להתגייס גם הציבור ולהחרים מפעלים שפוגעים במשרתי המילואים.

אפשר שהמדינה צריכה להגדיל את חלקה בתקציב למועדון ''יותר'' ולתת למועדון לעשות את העבודה הטובה, וכך לעקוף את הקושי המשפטי לחוקק חוקים מיוחדים שתומכים ומפלים לטובה את המשרת על אלה האחרים.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי