בן שלום ברננקי, יו''ר ''הפד'', נאם אתמול. שתי הודעות חשובות היו בפיו.
אחת: ''סיכונים משמעותיים לכלכלה'' והכוונה, כמובן, לכלכלה האמריקאית בשנים הקרובות.
השנייה: רכישת אג''ח של ממשלת ארה''ב לתקופה ארוכה (20 שנה+) בסך 400 מיליארד $ כנגד מכירת אג''ח, בסכום זהה, לתקופה קצרה (המשקיעים מבוהלים...).

המשמעות של הודעתו הראשונה היא כי אינו צופה שינוי משמעותי לטובה בשיעור הגידול בצמיחה וקיטון בשיעור האבטלה בארצות הברית. מנגד רכישת האג''ח לזמן ארוך הקטינה את שיעור התשואה השנתי של האגרות לפחות מ-‏3% דבר שיבוא לידי ביטוי בירידה בריבית לזמן ארוך, בעיקר בהלוואות לרכישת דירות. מאחר ותמיד ישנו קשר מסוים בין הריביות השונות הרי הירידה בריבית לזמן ארוך תרסן או אפילו תקטין את הריביות לזמן קצר ובינוני.

בכך בעצם, בן ברננקי, ממצה את ''התחמושת'' המוניטארית אשר בידו ומשאיר את ''המגרש'' של כלכלת ארה''ב פנוי רק לפעילות פיסקאלית.

במקביל שטח נשיא ארה''ב, ברק אובמה, תכנית כלכלית חדשה להקטנת שיעור האבטלה וחידוש הצמיחה. התכנית מתוכננת להזרים כ-‏440 מיליארד $ להורדת מיסים ממעסיקים קטנים ובינוניים, תמריץ לקבלת עובדים חדשים, עוד כסף למובטלים, השקעות בתשתית תחבורתית והרחבה במערכת החינוך לשם מניעת פיטורי רבבות מורים (אובמה...).

בסיכומו של דבר זו עוד הזרמה כמותית שאמורה להנשים את המערכת הכלכלית בתקופה שלפני הבחירות. הבעיה היא ש''הנשמות'' כמותיות כאלה ניתנו ללא הרף מאז 2008 עת החל המשבר הכלכלי. אולי ההנשמות הללו מנעו משבר עמוק יותר אך בטח לא אוששו את הכלכלה האמריקאית. אולי הגיע הזמן שמישהו יחשוב גם ''מחוץ לקופסה'' לפני שיוחלף על ידי נשיא חדש.

---

אירופה

מסתבר שכלכלת היורו היא מארג אחד שלם והדוק שכל פרימה הכי קלה במארג עלולה לגרום לפרימה מלאה.

יוון שהיא כנראה החוט הראשון שמסכן את המארג נלחמת נואשות כנגד פגעי מדיניות הרווחה שהייתה נהוגה בה שנים רבות. הבעיה היא לא רק כלכלית הבעיה היא אנושית. מאות אלפי פנסיונרים עתידים לרדת במידה רבה ברמת חייהם, מאות אלפי עובדי מדינה מועמדים לפיטורין. השבוע קראנו שמפעל שוויצרי לתרופות הפסיק למכור לבתי חולים ביוון סחורות עד שישולמו החובות. כל הדברים הללו עתידים להוריד דרסטית את רמת החיים וספק אם יועילו לצמיחה מחודשת.

אך החברות בכלכלת היורו אינן יכולות להרשות לעצמן שאחת החברות תפשוט את הרגל, הפגיעה במערכת הפיננסית תהיה קשה ותגרום ל''כדור שלג'' שסופו אינו ברור לכן אני מעריך שבסופו של דבר ההחלטה תהיה טוטאלית. האם לשמור על המארג שלם או לתת לו להיפרם לחלוטין.


ובישראל פרסם בנק ישראל תחזית כלכלית חדשה לשנת 2012. על רקע התחזיות הקודרות בעולם, אין ספק שגם ישראל, למרות מצבה הכלכלי היוצא דופן, תיפגע מכך.
הבנק צופה ירידה בצמיחת התוצר ל-‏3.2%, בצמיחת צריכה הפרטית ל-‏2.8%, בצמיחת היצוא ל-‏1.7%, בצמיחת השקעה בנכסים קבועים (בעיקר דירות) ל-‏6% ובשיעור האינפלציה ל-‏2.2%. לעומת זאת אינו חוזה שינוי בשיעור האבטלה (בנק ישראל...).

עם כל הכבוד לבנק ישראל נראה לי שהתחזית היא יותר בגדר ניחוש מאשר משהו ממשי. כאשר יש קריאות מימין ומשמאל להוזיל מחירים זה אינו מסתדר עם ירידה בצריכה. האינפלציה היא בעיקר תוצאה של מחירי חומרי הגלם בעולם. הצפי לירידתה הוא כנראה תוצאה מהתבונות בכדור בדולח. אם שיעורי הצמיחה בתוצר, בצריכה הפרטית, ביצוא ובהשקעה צפויים לקטון, כיצד זה שיעור האבטלה לא צפוי לגדול?

בסיכומו של דבר מדובר פה באחיזת עיניים. של ממשל אובמה, של האיחוד האירופאי ושל תחזית בנק ישראל לגבי ההתפתחויות בכלכלת ישראל. כולם מהמרים, לאף אחד מהם אין ידע מבוסס על הצפוי לו בשנה הבאה.

לכן הזהירות היא מילת המפתח.

---