פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מקור צמרת של המודיעין
שלמה גזית (יום שישי, 07/10/2011 שעה 15:00)


מקור צמרת של המודיעין

אלוף (דימ.) שלמה גזית



לבני דורנו, יום הכיפורים לעולם כבר לא יהיה רק יום הצום, התשובה והסליחה. עבורנו, מזה 38 שנים, יום הכיפורים הוא יום פתיחת המתקפה המשולבת של צבאות מצרים וסוריה בסיני ובגולן. זהו יום המחדל המפורסם, היום בו חטא אגף המודיעין בצה''ל באי מתן ההתרעה במועד.

בתחום המודיעיני אין חולקים על כך שאמ''ן היה שבוי בקונספציה ועל אף ידיעות רבות וטובות (וללא רק ממקורות המוסד) נמנע אמ''ן מהצגת איום המתקפה בסבירות גבוהה, עד לפנות-בוקר של השישי באוקטובר. וזאת, כאשר
באותם ימים היה המודיעין הצבאי האחראי הבלעדי על המחקר ועל ההערכה המודיעינית. אחריותם של גורמים אחרים בקהילה הצטמצמה לתחום האיסופי.

מזה מספר שנים מתנהלת ''מלחמת עולם'' בהתייחסות למקור המוסד הבכיר, אשרף מרואן. אלוף זעירא, ראש אמ''ן ב-‏73', משוכנע כי מרואן היה סוכן שהושתל ונבנה ע''י המצרים כסוכן צמרת, ונועד לשרת את תוכנית ההונאה הגדולה לקראת המתקפה המשולבת של שני הצבאות. בכך, הוא מנסה אולי להסיט במידת-מה את האחריות לטעות מאמ''ן למוסד. בהקשר זה מואשם זעירא גם בחשיפת שמו של מרואן. חשיפת זהותו של מקור מודיעיני היא דבר שלא ייעשה בקהילת המודיעין. זעירא מכחיש אחריות לחשיפה, יחד עם זאת – הוא איננו רואה פסול בחשיפת זהותו של סוכן אויב שתול - ''תארו לכם שהיינו עוצרים את מרואן ומעמידים אותו לדין אצלנו, כלום הייתה זהותו נשארת חסויה?

ההיה אשרף מרואן שתול או סוכן צמרת? חוששני כי לעולם לא נקבל תשובה חד-משמעית לשאלה זו. אחד הצעדים הראשונים בהם נקטתי, עם כניסתי לתפקיד ראש אמ''ן באפריל 74', היה ייזום בדיקה נוספת שבדקה את אמינותו של מרואן, אך גם תוצאות בדיקה זו לא היו חד-משמעיות.

אין ספק שמבחינתה של קהילת המודיעין היה אשרף מרואן סוכן צמרת. בצדק יש מי שמגדירים אותו כמקור הבכיר ביותר שעמד לרשותנו מבין מקורות ה''יומינט'' (מקורות המודיעין האנושי). אין ספק כי מכלול הידיעות והמסמכים שהעמיד לרשות המודיעין הישראלי בשנים בהן שרת אותנו עד המלחמה היה איכותי ביותר, ניתן להגדירו כ''חלום המתוק'' של כל שרות מודיעין. אלא שאין בכך להעיד על אמינותו. אם ייעודו היה אחד ויחיד – לשרת את ההונאה וההפתעה לקראת ה- 6 באוקטובר, אזי רק כך יכלו המצרים להשיג זאת. האיכות יוצאת הדופן של המסמכים שהעביר שכנעה את כל מפעיליו, ולאו דווקא אלה שבמוסד. להפך - בראש וראשונה את מתחקריו באגף המודיעין.

ועוד הערה אחת בעניינו של אשרף מרואן. חסידיו בישראל זוקפים לזכותו את ההתרעה שניתנה, אמנם ברגע שכמעט אחרון על המתקפה הצפויה. התרעה זו על המתקפה (אף כי נקב בשעת פתיחה לא נכונה), כך טוענים ה''חסידים'' היא שהצילה את רמת הגולן. מרווח השעות הקצר אכן איפשר להתחיל בגיוס המילואים ולהפוך הקערה בזירה זו על פיה.

בנקודה זו לא רק שאינני מסכים עם אותם ''חסידים'' אלא שאני מבקש להצביע על סכנה גדולה, שעלינו להיות ערים לה ולהישמר מפניה גם בעתיד – וזו סכנת ההסתמכות הכמעט אובססיבית על ''מקור צמרת''. לרשות גורמי המחקר וההערכה עמדו ידיעות רבות – הן ממקורות חיל המודיעין והן ממקורות אחרים של המוסד. ידיעות אלה אפשרו ואף חייבו כוננות ואף גיוס מוקדם של כוחות המילואים לפחות כשבוע לפני יום הכיפורים. אלא שהתלות במידע שיגיע מאשרף מרואן דחקה הצידה כל מקור אחר. הדוגמה הבולטת ביותר הייתה ידיעה ממקורות חמ''ן שנכנסה למערכת בצהרי יום השישי (ה-‏5 באוקטובר, כ- 16 שעות לפני התרעת מרואן) ואשר דחו את הפצתה עד ''שיתקבל הדיווח מפגישת ראש המוסד עם סוכן הצמרת''.

כולנו מתפללים כי לעולם יעמדו לרשות המודיעין ''מקורות צמרת'', אך אל לנו להתעלם מן הסכנה הנוראית של ההיסמכות המוגזמת עליהם.

ולכולם – גמר חתימה טובה!




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


ויכוח סרק
ע.צופיה (יום שישי, 07/10/2011 שעה 20:33) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הויכוח על מהימנותו של מרואן לגבי הידיעה על פתיחת המלחמה אינה מעניינת. הרי ממשלת ישראל החליטה החלטה אסטרטגית שהיא לא תפתח בלחימה ראשונה.
אז נניח שקיבלנו התרעה בזמן, הרי אם איננו מתכוונים לתת מכה מקדימה הרי התועלת שבידיעה הוא קטן מאוד.
יגידו יכולנו להיות יותר מוכנים. יתכן, אך ביחסי הכוחות בנקודות מסוימות לאורך תעלת סואץ לעולם לא יכולנו לזכות בעדיפות. לכן, יש להניח כי התוצאות של יום הלחימה הראשון היו בלתי נמנעות בכל מצב.
ההוכחה לכך מצויה בלחימה ביום השלישי (8.10).
למרות התכנון המדוקדק נחלנו כשלון. מדוע?
מאחר ומודיעינית לא היו בידינו ידיעות על כלי הנשק שהיו בידי המצרים ואיכותם, שהופעלו ביום זה. וזה כלל אינו קשור למרוואן.
כמו בכל המלחמות שניהלנו. המצב החל להיות לטובתנו רק כאשר נטלנו יוזמה בשדה הקרב. ובמלחמה זו זה החל עם הצליחה.
הסיפור שמרואן התנדב להיות סוכן כפול בשביל ההטעיה של מלחמת יום הכיפור נשמע הוליוודי מדי.
החיים הם פשוטים והבוגדים הם אנשים אומללים מסיבה זו או אחרת. כך נראה לי מרוואן.אדם אומלל שלא מצא את מקומו בסביבה שבה הוא חי.
_new_ הוספת תגובה



אשראף מרוואן היה מרגל מצרי!
רפי אשכנזי (שבת, 08/10/2011 שעה 8:48) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על אשראף מרוואן, האם היה או לא היה מרגל כפול, לי לפחות יש תשובה: להלן מאמרו של סא''ל שמעון מנדס, חברנו מהפורום המנסה לענות על השאלה. אותי לפחות הוא לימד המון:
קריאה מהנה:

_new_ הוספת תגובה



המאמר פורסם אצלנו יום קודם (דיון 6533)!
דוד סיון (שבת, 08/10/2011 שעה 10:24)
בתשובה לרפי אשכנזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מה זה 6533 ? ? ?
רפי אשכנזי (שבת, 08/10/2011 שעה 17:21)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הי לסיוון
אינני יודע מה זה 6533?
מאיזה תאריך היה הדיון?
האם זה רלבנטי לדיון שלי עם גזית?
_new_ הוספת תגובה



זה קישור למאמר של מנדס
דוד סיון (שבת, 08/10/2011 שעה 19:37)
בתשובה לרפי אשכנזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הצגת לנו מאמר של מנדס שכבר קראנו כאשר פורסם אצלנו.
ה-דיון 6533 הוא קישור למאמר הזה כפי שפורסם אצלנו.
_new_ הוספת תגובה



האם ''המלאך'' מרואן היה סוכן מצרי או מרגל ישראלי?
יוסף אליעז (יום ראשון, 16/10/2011 שעה 13:24) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קראתי את הספר ''המלאך'', את דבריו של ע. צופיה, ואת מאמרו הארוך, המצוין והמרתק של מר שמעון מנדס.

בכל הכבוד הרב דומני שסא''ל בדימוס שמעון מנדס טועה במסקנתו הסופית ואל נימוקי בנדון:

אמנם אני שירתתי בשריון ולא במודיעין, וגם איני בקיא בספרות הערבית ובמשליה כמר מנדס, אך אני בוחן את הדברים שנכתבו במבט מפוכח, לצערי- ללא כל ידיעה עצמית, או ממקור ראשון, בנדון.

קראתי, כאמור, את הספר ''המלאך'' ודי השתכנעתי באמת האמורה בו.

אלוף צבי זמיר לא היה נאיבי ותמים. הוא איש חכם, מקצועי ומנוסה. הוא היה ראש מוסד מעולה לכל הדעות, ואנשים תמימים ונאיבים אינם מגיעים לתפקידים כאלה...

אעיר ברשותכם רק מספר הערות למאמרו הנרחב של מר מנדס, הנושק למאמרו של מר ע. צופיה:

א. כידוע האשים האלוף זמיר את האלוף זעירא בחשיפתו של מרואן כמרגל למען ישראל, חשיפה שהביאה לרציחתו בידי ''המוחאבארת'' המצרים.
זעירא תבע את זמיר לדין והתביעה הועברה לבוררות בין האלופים זמיר וזעירא, בפני שופט ביהמ''ש העליון בדימוס תיאודור אור, איש יודע חוק, הוויות חיים ובעל נסיון אדיר בהוצאת האמת לאור [וזה לא שאין לי ביקורת קשה על מסקנות ''ועדת אור'' שעמד בראשה בקשר להתפרעויות במגזר הערבי בצפון].

השופט אור בדק היטב את טעוני הצדדים ופסק לחובתו של זעירא.
מוזר בעיני שמר מנדס לא מזכיר כלל את הבוררות האמורה.

ב. המלאך החל לרגל למען ישראל עוד לפני שסאדאת עלה לשלטון. גם מכך מר מנדס התעלם.

ג. המידע שמסר מרואן לישראל הוא עצום ונדיר בכמותו ובאיכותו ומעולם לא נמצאו בו דיסאינפורמציה או פגם אחר. די היה במאית ממנו כדי לקנות את אמונם של מקבלי החומר מידיו. מדובר בשנים על שנים של זרימת מידע סודי, צבאי ומדיני, בדרגה שאין למעלה ממנה.

חזקה על צה''ל שניצל מידע זה, או רובו, על הצד הטוב ביותר. שום מדינה אינה מגִירה את סודותיה לאוזן האויב עשרות שנים רק כדי לקוות שסוכנה יראה אמין ביום פקודה. הסיפור הזה שמר מנדס טוען לו חורג מכל הגיון או סבירות, ודווקא משום שסאדאת היה, כנראה, אדם חכם, שטובת מצרים היתה נר לרגליו.

בנוסף לכך- האם סאדאת תכנן את מלחמת אוקטובר כבר מיום עלותו לשלטון? הרי אז כבר פעל מרואן לצדנו.

ד. הנימוק שנותן מר מנדס לרציחתו של מרואן בידי המצרים ''אינו מחזיק מים''. לא מחסלים כך, כבדרך אגב, סוכן כה בכיר, שתרם תרומה כל משמעותית ל''נצחון אוקטובר'' המצרי, ובודאי לא את חתנו של נאצר, הגדול בגיבורי מצרים בעיני האומה, ומי שהיה יד ימינו של סאדאת. וזה ככל שגירסתו של מר מנדס היתה נכונה.

ה. למצרים היו די אמצעים למנוע את פרסומו של הספר שמרואן כתב או התכוון לכתוב. הם יכלו להשתלט על כתב-היד, או על תוכן המחשב, להכריחו להעביר את החומר צנזורה ועוד כיוצ''ב. הטעון שזו היתה סיבת רציחתו של גיבור האומה [לפי אמונתו של מר מנדס] הוא אבסורדי.

ו. סמיכות הרצח לפרסום שהוציא זעירא לאויר העולם , הגם שהיא אולי נסיבתית, רומזת שהודאתו של ראש אמ''ן בהיותו של מרואן מרגל ישראלי חרצה את גורלו של האחרון.

ז. כל זה בלי קשר לכך שזעירא הפר סודיות הדוקה במערכת המודיעין ששמרה על זהותו וקיומו כמרגל של מרואן בסודי-סודות. גם אם היה זעירא בטוח בצדקתו שמרואן היה סוכן מצרי מושתל לא היתה לו כל זכות או רשות, של מי שאינו עוד במערכת וחייב בשמירת סודותיה שהגיעו לידיו במסגרת תפקידו, לחשוף את זהותו ברבים, אולם זה כבר מעבר לשאלה עם מי האמת.

אבל- מאמרו של מר מנדס הנכבד מעולה, קריא וחכם, אם גם דומני שמסקנתו הסופית מוטעית.

בהחלט אפשר שאני טועה. אני מתכבד להזמין את מר מנדס להגיב על דברי אלו, והנקודות שהעליתי, ולהאיר עינינו.

בכבוד רב מאד יוסף אליעז
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי