פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
תיפקוד מדינת הרווחה השתבש
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 08/11/2011 שעה 15:00)


תיפקוד מדינת הרווחה השתבש

ד''ר דוד סיון



בכירי משרד האוצר פסימיים מאוד לגבי הגירעון הצפוי לשנת 2012 אשר לפי היעד אמור לעמוד על 2% תוצר בלבד... פספוס יעד הגירעון בתקופה כה רגישה עלול להביא לאובדן אמון במדיניות הפיסקאלית של ישראל אשר זכתה לשבחים בשנים האחרונות, ובמקרה קיצוני, להורדת דירוג האשראי של ישראל, דבר שרק יקשה על גיוס הון בשווקים הבינלאומיים.
לפי הפרסומים השנים 2011 ו-‏2012 צפויות להסתיים בגירעון גדול מהיעד שנקבע. בשנת 2011 הגירעון צפוי להגיע לשיעור של כ-‏3.3% מהתמ''ג והיעד נקבע על 3.0% ובשנת 2012 הגירעון צפוי להגיע לשיעור של כ-‏2.6% בעוד היעד נקבע על 2.0% (משרד האוצר...). לכאורה מדובר בחריגות משמעותיות, 10% השנה וכ-‏30% בשנה הבאה. לכאורה כל חריגה קלה מהיעד צריכה להדאיג את כולנו.

אבל אם בוחנים את המספרים בשקלים מתקבלת תמונה שונה. ראשית, השנה החריגה היא של כ-‏2.01 מיליארד ש''ח. ביחס לתקציב שמגיע לכדי 271 מיליארד זאת כבר חריגה קטנה. סכום החריגה הצפויה בשנת 2012 ההוא אפילו קטן יותר. כאשר בוחנים את ההשפעה של הסכמים האלה על שיעור החוב הציבורי ביחס לתמ''ג מתברר שהיא שולית ביותר. שלישית, ראוי לזכור שבזמן האטה (כפי שקורה בחודשים האחרונים) או מיתון יש ירידה ''אוטומטית'' בהכנסות וברווחים ולכן גם בגביית מסים. לבסוף אם משווים את שיעור החוב ואת השינוי שחל בו לעומת הנתונים לגבי גוש האירו וארה''ב נגלה שמצבנו יותר טוב. אפשר בלא מעט ביטחון לטעון שהגירעונות הצפויים ושיעור החוב שיגדל בגינם, אינם מהווים בעיה משמעותית.

לא רק ששיעורי הגירעון הצפויים אינם בעיה משמעותית, אלא שאי אפשר לטעון שמדובר בכשלון של משרד האוצר. הרי הסיבה העיקרית לחריגה היא ההאטה במשק. מה אם כן גורם להאטה המורגשת במשק ולמיתון של סוף 2008 וראשית 2009?

כזכור המשק הישראלי ''נפגע'' מ''המיתון הגדול'' שפרץ בסוף 2007, בדמות צמיחה שלילית במהלך מספר רבעונים מסוף 2008. הוא גם צפוי להיפגע אם המצב באירופה ובארה''ב יורע. לכן כדאי לנו לנסות לברר מה גרם להרעת המצב הכלכלי בארצות אלה – מה השתבש.


התפתחות מדינת הרווחה

המהפכה התעשייתית בארצות המערב הביאה להתפתחות השיטה הקפיטליסטית שתמציתה גלומה בביטוי לֶסֶה פֶר (laissez-faire), 'תנו לעשות' - ''יוזמה חופשית''. בפועל השיטה הזאת פעלה לרכז את ההון וההכנסות בידי מעטים. בפועל היו גם לא מעט משברים פיננסיים הרסניים. כך שבעצם מרקס טען נכון שקפיטליזם בלתי מפוקח מוביל לגלים של עודפי כושר ייצור, למשברים פיננסיים הרסניים, לבועות אשראי ואפילו שהקפיטליזם יכול להרוס את עצמו.

עוד במהלך המאה ה-‏19 הבורגנות הנאורה באירופה ובמקומות אחרים הבינה שכדי למנוע מהפכות יש צורך לדאוג לזכויות ותנאי העבודה של העובדים; שיש למנוע היווצרות מונופלים ועוד. במקומות שונים הונהגה שיטת ''מדינת הרווחה'' שיועדה ל''אזן'' את חלוקת העושר וההכנסות, לממן חינוך ובריאות ועוד – כדי ליצור רשת ביטחון. התהליך הזה נמשך והתחזק, בעקבות המשבר הגדול של שנות ה-‏30 במאה הקודמת, כאשר מדינת הרווחה הקימה מערכת של מדיניות כלכלית לייצוב הכלכלה, הרחיבה את אספקת מוצרים ציבוריים. כדאי לציין שלחלק מההתפתחויות האלה אפשר למצוא תמיכה אצל אדם סמית (1723 – 1790) שנחשב לאביה הרוחני של גישת הכלכלה החופשית - גישת ה-לֶסֶה פֶר.

אחת התוצאות הבולטות של התהליך היתה העובדה שתדירות המשברים הכלכליים ו-או הפיננסים הלכה ופחתה וגם עוצמתם נחלשה. תוצאה בולטת אחרת של התהליך הזה היתה שאי השוויון ירד בחדות וגם ההכנסה הממוצעת גדלה.

כדי לחדד את המהות של מדינת הרווחה נשתמש בתיאור הציורי על פי פרופ' דני רודריק (המחשבה המגית...):
מדינת הרווחה היא כמו לימונדה. מיץ לימון טהור (קפיטליזם טהור) לא ניתן לשתיה. אבל לימונדה (מדינת הרווחה) שמכילה תערובת של מיץ לימון, מים וסוכר היא משקה מרווה ומהנה. לכל אחד ברור שלימונדה שיש בה פחות מידי או יותר מידי מאחד המרכיבים תיפגע באיכותה. מכאן שאיכותה תלויה בבחירת היחס ''הנכון'' בין מרכיביה. יותר, או פחות, מידי, מעורבות ממשלתית במשק פוגעת באיכותה של מדינת הרווחה.
אלא שבסוף שנות ה-‏70 וראשית שנות ה-‏80 (תקופת רונאלד ריגאן ומרגרט תאטצ'ר) בגלל הרצון לשחרר את החבל ליוזמה החופשית במקביל לחוסר שביעות רצון עם המודל של מדינת הרווחה, החל תהליך הפוך. החל תהליך של ביטול מנגנוני פיקוח וביטול של חלק מהחוקים המזוהים עם מדינת הרווחה.



אחת התוצאות של התהליך הזה היתה שקצב יצירת מקומות העבודה בארצות גוש האירו ובארה''ב נחלש ועימו עלה עודף ההיצע של עובדים. לכן במהלך השנים היתה עליה חדה באי השוויון בחלוקת העושר וההכנסות. תוצאה בולטת מאד היא ''המיתון הגדול'' הצמיחה האנמית ואפילו שלילית במדינות האלה בתקופה הנוכחית. התוצאות האלה נגרמו בגלל הפזיזות וחוסר האחריות של מובילי המגזר הפיננסי שהתאפשרה בגלל תהליך הדה-רגולציה ובעקבותיו.

תוצאה נובעת נוספת הן שורה של הפגנות ברחבי העולם שרובן הציגו דרישה לשיפור מצבן הכלכלי של קבוצות באוכלוסיה. מעשית, בתרגום שלי, מדובר בפגיעה באיכות מדינת הרווחה בגלל הפחתת הרגולציה ופגיעה בתמהיל ''הנכון'' של מדינת הרווחה.


התיקון הנדרש

קישורים:
בגוש האירו ובארה''ב ישנן שתי בעיות מבניות קשורות: חוסר ביקושים ופגיעה באיכות מדינת הרווחה.

גיבוש הפתרון הראוי למצב באירופה ובארה''ב צריך להתחיל בשינון חוזר של השיעור שלמדנו בעקבות המשבר הגדול. בשלב שני מדובר ב'החלפת דיסקט' - בהנעת שינויים מבניים שיטפלו במחלה, או במשתנים שיצרו את המצב המשברי, ולא רק בסימפטומים.

הפתרון הזה צריך לעסוק בשיפור איכות התמהיל של מדינת הרווחה. התרופה היא השקעה ציבורית בהון אנושי שתסייע בהתייעלות ובחיזוק היצירתיות, והשקעה בפיתוח טכנולוגי (כמו למשל פיתוח אמצעים שיגבירו את השימוש באנרגיה סולארית). השקעות כאלה יניעו תהליכים של התייעלות, של שיפור כושר התחרות, של שיפור כושר ההשתכרות של העובדים בארצות אלה. בהמשך התהליך יתרחב היצור ויעלו ההכנסות של כוח העבודה ולכן גם תעלה רמת הביקוש המצרפי. הפתרון הזה יפעל להקטנת אי השוויון וחוסר שביעות הרצון של הציבור.

הפתרון צריך גם לכלול החזרת הפיקוח האפקטיבי למניעת היווצרות כוח שוק. גם החזרת הפיקוח על המערכת הפיננסית לרמה שתמנע מהלכים שגרמו למיתון הגדול ושמונעים כעת התפתחות צמיחה משמעותית. בשלבים ראשונים, לפחות עד שישתקם כושר התחרות, צריך למנוע תוכניות צנע – להנהיג מדיניות כלכלית מרחיבה.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  מספר הערות  (ע.צופיה) (4 תגובות בפתיל)
  ישנה רק בעיה אחת בטענה שלך  (בצלאל פאר) (3 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי