פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_6775

תיפקוד מדינת הרווחה השתבש
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 08/11/2011 שעה 15:00)


תיפקוד מדינת הרווחה השתבש

ד''ר דוד סיון



בכירי משרד האוצר פסימיים מאוד לגבי הגירעון הצפוי לשנת 2012 אשר לפי היעד אמור לעמוד על 2% תוצר בלבד... פספוס יעד הגירעון בתקופה כה רגישה עלול להביא לאובדן אמון במדיניות הפיסקאלית של ישראל אשר זכתה לשבחים בשנים האחרונות, ובמקרה קיצוני, להורדת דירוג האשראי של ישראל, דבר שרק יקשה על גיוס הון בשווקים הבינלאומיים.
לפי הפרסומים השנים 2011 ו-‏2012 צפויות להסתיים בגירעון גדול מהיעד שנקבע. בשנת 2011 הגירעון צפוי להגיע לשיעור של כ-‏3.3% מהתמ''ג והיעד נקבע על 3.0% ובשנת 2012 הגירעון צפוי להגיע לשיעור של כ-‏2.6% בעוד היעד נקבע על 2.0% (משרד האוצר...). לכאורה מדובר בחריגות משמעותיות, 10% השנה וכ-‏30% בשנה הבאה. לכאורה כל חריגה קלה מהיעד צריכה להדאיג את כולנו.

אבל אם בוחנים את המספרים בשקלים מתקבלת תמונה שונה. ראשית, השנה החריגה היא של כ-‏2.01 מיליארד ש''ח. ביחס לתקציב שמגיע לכדי 271 מיליארד זאת כבר חריגה קטנה. סכום החריגה הצפויה בשנת 2012 ההוא אפילו קטן יותר. כאשר בוחנים את ההשפעה של הסכמים האלה על שיעור החוב הציבורי ביחס לתמ''ג מתברר שהיא שולית ביותר. שלישית, ראוי לזכור שבזמן האטה (כפי שקורה בחודשים האחרונים) או מיתון יש ירידה ''אוטומטית'' בהכנסות וברווחים ולכן גם בגביית מסים. לבסוף אם משווים את שיעור החוב ואת השינוי שחל בו לעומת הנתונים לגבי גוש האירו וארה''ב נגלה שמצבנו יותר טוב. אפשר בלא מעט ביטחון לטעון שהגירעונות הצפויים ושיעור החוב שיגדל בגינם, אינם מהווים בעיה משמעותית.

לא רק ששיעורי הגירעון הצפויים אינם בעיה משמעותית, אלא שאי אפשר לטעון שמדובר בכשלון של משרד האוצר. הרי הסיבה העיקרית לחריגה היא ההאטה במשק. מה אם כן גורם להאטה המורגשת במשק ולמיתון של סוף 2008 וראשית 2009?

כזכור המשק הישראלי ''נפגע'' מ''המיתון הגדול'' שפרץ בסוף 2007, בדמות צמיחה שלילית במהלך מספר רבעונים מסוף 2008. הוא גם צפוי להיפגע אם המצב באירופה ובארה''ב יורע. לכן כדאי לנו לנסות לברר מה גרם להרעת המצב הכלכלי בארצות אלה – מה השתבש.


התפתחות מדינת הרווחה

המהפכה התעשייתית בארצות המערב הביאה להתפתחות השיטה הקפיטליסטית שתמציתה גלומה בביטוי לֶסֶה פֶר (laissez-faire), 'תנו לעשות' - ''יוזמה חופשית''. בפועל השיטה הזאת פעלה לרכז את ההון וההכנסות בידי מעטים. בפועל היו גם לא מעט משברים פיננסיים הרסניים. כך שבעצם מרקס טען נכון שקפיטליזם בלתי מפוקח מוביל לגלים של עודפי כושר ייצור, למשברים פיננסיים הרסניים, לבועות אשראי ואפילו שהקפיטליזם יכול להרוס את עצמו.

עוד במהלך המאה ה-‏19 הבורגנות הנאורה באירופה ובמקומות אחרים הבינה שכדי למנוע מהפכות יש צורך לדאוג לזכויות ותנאי העבודה של העובדים; שיש למנוע היווצרות מונופלים ועוד. במקומות שונים הונהגה שיטת ''מדינת הרווחה'' שיועדה ל''אזן'' את חלוקת העושר וההכנסות, לממן חינוך ובריאות ועוד – כדי ליצור רשת ביטחון. התהליך הזה נמשך והתחזק, בעקבות המשבר הגדול של שנות ה-‏30 במאה הקודמת, כאשר מדינת הרווחה הקימה מערכת של מדיניות כלכלית לייצוב הכלכלה, הרחיבה את אספקת מוצרים ציבוריים. כדאי לציין שלחלק מההתפתחויות האלה אפשר למצוא תמיכה אצל אדם סמית (1723 – 1790) שנחשב לאביה הרוחני של גישת הכלכלה החופשית - גישת ה-לֶסֶה פֶר.

אחת התוצאות הבולטות של התהליך היתה העובדה שתדירות המשברים הכלכליים ו-או הפיננסים הלכה ופחתה וגם עוצמתם נחלשה. תוצאה בולטת אחרת של התהליך הזה היתה שאי השוויון ירד בחדות וגם ההכנסה הממוצעת גדלה.

כדי לחדד את המהות של מדינת הרווחה נשתמש בתיאור הציורי על פי פרופ' דני רודריק (המחשבה המגית...):
מדינת הרווחה היא כמו לימונדה. מיץ לימון טהור (קפיטליזם טהור) לא ניתן לשתיה. אבל לימונדה (מדינת הרווחה) שמכילה תערובת של מיץ לימון, מים וסוכר היא משקה מרווה ומהנה. לכל אחד ברור שלימונדה שיש בה פחות מידי או יותר מידי מאחד המרכיבים תיפגע באיכותה. מכאן שאיכותה תלויה בבחירת היחס ''הנכון'' בין מרכיביה. יותר, או פחות, מידי, מעורבות ממשלתית במשק פוגעת באיכותה של מדינת הרווחה.
אלא שבסוף שנות ה-‏70 וראשית שנות ה-‏80 (תקופת רונאלד ריגאן ומרגרט תאטצ'ר) בגלל הרצון לשחרר את החבל ליוזמה החופשית במקביל לחוסר שביעות רצון עם המודל של מדינת הרווחה, החל תהליך הפוך. החל תהליך של ביטול מנגנוני פיקוח וביטול של חלק מהחוקים המזוהים עם מדינת הרווחה.



אחת התוצאות של התהליך הזה היתה שקצב יצירת מקומות העבודה בארצות גוש האירו ובארה''ב נחלש ועימו עלה עודף ההיצע של עובדים. לכן במהלך השנים היתה עליה חדה באי השוויון בחלוקת העושר וההכנסות. תוצאה בולטת מאד היא ''המיתון הגדול'' הצמיחה האנמית ואפילו שלילית במדינות האלה בתקופה הנוכחית. התוצאות האלה נגרמו בגלל הפזיזות וחוסר האחריות של מובילי המגזר הפיננסי שהתאפשרה בגלל תהליך הדה-רגולציה ובעקבותיו.

תוצאה נובעת נוספת הן שורה של הפגנות ברחבי העולם שרובן הציגו דרישה לשיפור מצבן הכלכלי של קבוצות באוכלוסיה. מעשית, בתרגום שלי, מדובר בפגיעה באיכות מדינת הרווחה בגלל הפחתת הרגולציה ופגיעה בתמהיל ''הנכון'' של מדינת הרווחה.


התיקון הנדרש

קישורים:
בגוש האירו ובארה''ב ישנן שתי בעיות מבניות קשורות: חוסר ביקושים ופגיעה באיכות מדינת הרווחה.

גיבוש הפתרון הראוי למצב באירופה ובארה''ב צריך להתחיל בשינון חוזר של השיעור שלמדנו בעקבות המשבר הגדול. בשלב שני מדובר ב'החלפת דיסקט' - בהנעת שינויים מבניים שיטפלו במחלה, או במשתנים שיצרו את המצב המשברי, ולא רק בסימפטומים.

הפתרון הזה צריך לעסוק בשיפור איכות התמהיל של מדינת הרווחה. התרופה היא השקעה ציבורית בהון אנושי שתסייע בהתייעלות ובחיזוק היצירתיות, והשקעה בפיתוח טכנולוגי (כמו למשל פיתוח אמצעים שיגבירו את השימוש באנרגיה סולארית). השקעות כאלה יניעו תהליכים של התייעלות, של שיפור כושר התחרות, של שיפור כושר ההשתכרות של העובדים בארצות אלה. בהמשך התהליך יתרחב היצור ויעלו ההכנסות של כוח העבודה ולכן גם תעלה רמת הביקוש המצרפי. הפתרון הזה יפעל להקטנת אי השוויון וחוסר שביעות הרצון של הציבור.

הפתרון צריך גם לכלול החזרת הפיקוח האפקטיבי למניעת היווצרות כוח שוק. גם החזרת הפיקוח על המערכת הפיננסית לרמה שתמנע מהלכים שגרמו למיתון הגדול ושמונעים כעת התפתחות צמיחה משמעותית. בשלבים ראשונים, לפחות עד שישתקם כושר התחרות, צריך למנוע תוכניות צנע – להנהיג מדיניות כלכלית מרחיבה.







http://www.faz.co.il/thread?rep=165084
מספר הערות
ע.צופיה (יום רביעי, 09/11/2011 שעה 6:52)

1. בכל שיטה כלכלית, לפחות הידועה לי, בסופו של דבר רוב הממון מתרכז בידי מעטים, יחסית.
2.מרגרט ת'אצ'ר השאירה את בריטניה במצב כלכלי הרבה יותר טוב מהמצב שקיבלה אותה.
3.מזה עשרות שנים, כחלק מהכלכלה הגלובלית, יש מעבר תעשיות ''מסורתיות'' מהמערב למזרח (כולל ישראל כחלק מהמערב). יש ארצות שהצליחו להקים תעשיות חדשות ( ראה מפעל נוקיה בפינלנד, איקאה בשודיה, כדוגמאות)ויש אחרות שטרם הצליחו והתוצאה היא אבטלה גואה. לזה ולרווחה אין קשר ישיר.
4.תקציב רווחה הוא הסכום שאדם,או ממשלה, מוכן להקצות מעבר לצרכי הקיום שלו. כל היתר זה תיאוריה בלבד.

http://www.faz.co.il/thread?rep=165088
מספר הערות
דוד סיון (יום רביעי, 09/11/2011 שעה 8:38)
בתשובה לע.צופיה

1. לא חשבתי על הרעיון שבכל שיטה כלכלית 'הממון מתרכז בידי מעטים' ולכן אתייחס רק למקרה עליו כתבתי. משרד התקציב של הקונגרס בדק את הנתונים לשנים 1979 - 2007 (http://www.cbo.gov/doc.cfm?index=12485) להלן חלק מהמסקנות:
I.
א. ההכנסות של ה-‏1% העליון גדלו ב-‏275%,
ב. ההכנסות של יתר החמישון גדלו ב-‏65%,
ג. עבור כל השאר בפחות מ-‏40%.העשירים ביותר גדלו.

II.
א. ההכנסות לאחר מס של החמישון העליון עלו ב-‏10%,
ב. ההכנסות אחרי מס של כל השאר ירדו בין 2 עד 3 אחוזים.

III. תשלומי העברה שלמעשה מיועדים ליצור חלוקה מחדש של ההכנסות - לטפל באי שוויון. בתקופה הנדונה הם עשו פחות חלוקה חדשה.

כל אלה מציגים מגמה שמתבטאת גם במגמת עליה מדד אי השוויון ולכן שינוי מהותי ביחס למגמה בתקופת 30 השנה שקדמו.

מכאן שהשינויים במאפייני מדינת הרווחה (בחקיקה ואחרים) שהחלו בימי ריגאן הם חלק מהסיפור.

2. אינני מתמצא בפרטים של מה שהתרחש בבריטניה אבל הפעולות והחקיקה שהיא פעלה להעביר היו דומים למה שריגאן עשה. גם נכון שבמשקי המערב היו שנים רבות של צמיחה. אבל הטענה שהצגתי במאמר קושרת קשר סיבתי בין התהליכים האלה וגורמי ''המיתון הגדול''. זאת המחלה (שינויים מבניים במאפייני מדינת הרווחה'' ותהליך ארוך של דה-רגולציה) ולכן התרופות קשורות בגורמי המחלה.

3. הגלובליזציה האיצה תהליך של מעבר פעילות כלכלית מזרחה. חלק מהגורמים היו עלויות נמוכות יותר של עובדים והחלק האחר פיגור בהתייעלות.

בארצות אירופה ובארה''ב השוק הפרטי לא הגיע להשגים בשינוי המגמה וגם המערכת הציבורית לא. לכן עולה הצורך בהשקעות בהון אנושי ובשיפורים טכנולוגיים יכולים ליצור מגמה שונה וגם לגרום להתפתחות חדשה שאין לה מקבילה במזרח. מגמה שתשפר את כושר התחרות של המשקים במערב.

4. לא מובן לי איך מה שכתבת קשור למאמר.

http://www.faz.co.il/thread?rep=165090
מספר הערות
ע.צופיה (יום רביעי, 09/11/2011 שעה 11:42)
בתשובה לדוד סיון

הסייפא שך מאמרך היתה שהשיטה הכלכלית הקרויה ''יזמה חופשית'' לוקחת עושר מהרבים לטובת המועטים. הערתי כי ,לטעמי, זה קורה בכל שיטה כלכלית.
הנתונים שהבאת כנראה נכונים אך המסקנה מהן, לטעמי, חסרת ערך.
כל הפעילות הכלכלית במשק היא פרי יזמה של בודדים. יזמה מוצלחת מביאה עושר רב ליזם אך גם הרבה מקומות עבודה לאחרים.התמריץ של היזם, מלבד תכונות אופי הן הרוח הכספי. אם תיטול ממנו את תמריץ הרוח לא יהיו לך יזמויות.פועל יוצא מזה כי אז גם לא יהיו לך מקומות עבודה.היזם עדין ישאר בעל הון ,אך הציבור יהיה חסר-כל.
לכל המדידה בכמה גדל עושרו של היזם ובכמה קטן עושרם של הרבים אינה מועילה. המדידה הנכונה היא בכמה עלתה רמת החיים של הרבים בהשואה לתקופה קודמת ומהו שיעור האבטלה האמיתי.
אתה מזכיר את הגב. ת'אצ'ר ואני טרחתי לציין כי למרות בקורתך (ובקורות של רבים אחרים) היא השאירה ארץ טובה יותר מאשר קיבלה.
אתה מתייחס לנושא תקציבי הרוחה. ראיתי לנכון לציין כי תקציב הרוחה, הן אצל יחיד והן אצל הממשלות מתאפשר רק לאחר שהושלמו תקציבי ''הקיום''.
השקעה בחינוך אינה לטעמי תקציב רווחה, כאשר החינוך הוא מגיל 6 עד 26. תקצוב גני ילדים ומעונות יום הוא כן תקציב רוחה ולמעשה סוג של העלאת שכר לאותם אנשים כי ההוצאה הזו היא חלף הוצאה בשכר.
הייתי חושב שתקציב המדינה צריך להתחלק לשנים. תקציב קיומי ומעבר לו תקציב רווחה שלגביו ראוי שיערך דיון ציבורי לאן להפנותו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=165091
מספר הערות
דוד סיון (יום רביעי, 09/11/2011 שעה 14:07)
בתשובה לע.צופיה

המאמר מעלה טענה שקפיטליזם טהור הוא שיטה לא יציבה נוטה למשבריות ולקיטוב קיצוני. בחלוקת העושר וההכנסות. לכן בסופו של דבר מערכת כזאת לא שרדה או בכלל לא קמה. ובמהלך השנים מבערך אמצע המאה ה-‏19 הוסיפו למערכת כל מיני הגבלות, חוקים ופיקוח. יצרו את מה שנקרא כלכלה מעורבות או מדינת הרווחה - משהו בין סוציאליזם לבין קפיטליזם טהור.

עד בערך שנות ה-‏70 זה עבד יפה מאד והמשק אמריקאי ואירופי צמח יפה, וגם היה שיפור באי השוויון. בעקבות שינויים שהונהגו לאחר מכן במהלך 30 השנים הבאות גם הצמיחה היתה נמוכה יותר וגם אי השוויון גדל. התהליך הזה החל בתקופת ריגאן-תאטצ'ר - למרות שהמשקים המשיכו לצמוח ורמת החיים עלתה מעבר לרמתה בסוף שנות ה-‏70 (תעטצ'ר ''השאירה ארץ טובה יותר''), אבל בקצב נמוך יותר.

גם הצמיחה נחלשה וגם אי השוויון גדל מאד.

מדינת רווחה (תקציב רווחה) היא מדינה שדואגת לאזרח מעבר לצרכי הקיום והיא עושה את זה באמצעות מערכת המיסוי והתקציב. תשלומי העברה (רווחה), חינוך ועוד ממומנים בדרך הזאת על ידי הציבור הם חלק מקובל של מדינת הרווחה.

טענה נוספת שמשתמעת מן הכתוב במאמר וגם לה יש סימוכין במחקר שחלוקה הכנסות יותר שוויונית טובה יותר לצמיחה וליציבות הצמיחה. זה מה שטענה אתמול בפקינג מנהלת קרן המטבע הבינלאומית (http://www.imf.org/external/np/speeches/2011/110911....).

למרות מה שאתה טוען המסקנות שלי הן בעלות ערך משום שהן מראות כיוון שראוי שהשיטה הקיימת תכוון אליו. אין בהן דבר שמונע יוזמה (אם היא לא כזאת שמולידה מונופולים, משברים ונזקים). כל מה שכתוב במסקנות שלי הוא שצריך לשאוף להגיע למצב דומה למה שהיה לפני ימי ריגאן ותאטצ'ר, כאשר היתה צמיחה גבוהה יותר שהיתה יותר ושוויונית. הרי גם אז היתה יוזמה חופשית והיו תהליכי התייעלות וחידושים טכנולוגיים יותר מהירים ולכן צמיחה יותר מהירה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=165155
ישנה רק בעיה אחת בטענה שלך
בצלאל פאר (שבת, 12/11/2011 שעה 21:07)

המודלים הכלכליים של משטרי תקופת רונאלד ריגאן ומרגרט תאטצ'ר לא ממש נהוגים בארה''ב ובאירופה מאז שהם ירדו מבמת ההיסטוריה. בארה''ב ישנו תהליך קבוע של הגדלת תקציב המדינה ומעורבות גבוה יותר של המדינה בתהליכים במשק, ואירופה נצמדת למודל הסוציאל-דמוקרטי. כנראה שהסיבה למשבר הכלכלי העולמי הוא לא בשיטת הכלכלה עצמה אלא בהתנהגות האנושית שגורמת לממשלות, לבעלי הון ולהמונים לנהוג בכספם בצורה בלתי רציונלית.

http://www.faz.co.il/thread?rep=165159
ישנה רק בעיה אחת
דוד סיון (שבת, 12/11/2011 שעה 23:02)
בתשובה לבצלאל פאר

הצהרות כלליות כשלך מעידות שאינך מכיר את המציאות.
אם היית מכיר היית מציין כמה עובדות-נתונים שתומכים בטענתך.

http://www.faz.co.il/thread?rep=165183
ישנה רק בעיה אחת
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 14/11/2011 שעה 10:48)
בתשובה לדוד סיון

האם אתה סבור כי רוב ההחלטות הכלכליות מתקבלות על בסיס נתונים ושיקולים ראציונאליים ?

ואשאל יותר מזה
האם המודלים שלפיהם בנויים אותם ''שיקולים ראציונאליים'' תיפקדו נכון בכל המיקרים שבהם פעלו לפיהם ?


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.