פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_6780

מי פוחד משימוע?

הלבן שבעיניים / ע. צופיה (יום שני, 14/11/2011 שעה 7:00)

מי פוחד משימוע?

ע. צופיה

הלוחמה סביב הרכבו של בית המשפט העליון גוברת מיום ליום.

עד לפני כשני עשורים, בית המשפט העליון היה מקום שבו נפגשו טובי עורכי הדין עם הקבוצה הנבחרת של השופטים בארץ ויחד ניהלו, הרחק מהעין הציבורית והתקשורתית את עניני החוק במדינה, אך, עם היבחרו של הפרופסור אהרן ברק לנשיא בית המשפט העליון ואימוץ ההלכה המשפטית, פרי פרשנותו של ברק, כי ''הכול שפיט'' הפך בית המשפט מגוף העוסק בעניינים משפטים לגוף העוסק בעניינים פוליטיים.

מהרגע שבית המשפט העליון, בשבתו כבג''ץ, החל לדון בכל נושא שהוגש לו כעתירה על ידי כל גוף או אדם, ללא כל קשר מהותי לעתירה (עוד חידוש של הפרופסור ברק, קודם רק אדם שנפגע מפעולה של הרשות יכול היה להגיש עתירה לבג''צ, עתה כל אדם וגוף ), הרי זה הפך את הרשות השופטת, שנשיא בית המשפט העליון הוא מנהיגה, לחזקה יותר משאר הרשויות: הביצועית והמחוקקת.

מצב זה שבו הממשלה כרשות המבצעת והכנסת כרשות המחוקקת צריכות בכל עניין לחכות לפסק דינה של הרשות השופטת (הן על ידי בג''צ והן על ידי יועצים משפטים) הפך להיות בלתי נסבל לא רק על הממשלה והמחוקקים אלא על רוב הציבור בארץ, דבר שבא לידי ביטוי בגישה עוינת בסקרים, במאמרים ובתגובות באינטרנט.

והתגובות של יתר הרשויות לא אחרו לבוא.

בתחילה מונה שר משפטים (הפרופסור דניאל פרידמן) שמתנגד עקרונית להלכת ''הכול שפיט'', לאחר מכן הורחבה הועדה לבחירת שופטים באופן ששלושת שופטי בית המשפט העליון בוועדה (שתמיד הצביעו פה אחד כאילו יש לאדם אחד שלוש קולות) הפכו מרוב למיעוט, לאחר מכן הוצעה הצעת חוק, שכנראה תתקבל, לביטול ההגבלה על בחירת נשיא לבית המשפט העליון. ולאחר מכן הוצעה הצעת חוק שנשיא לשכת עורכי הדין יהיה, אוטומטית, חבר בוועדה לבחירת שופטים (עד עתה 2 הנציגים נבחרו על ידי מועצת לשכת עורכי הדין, אך תמיד אחד מהם היה הנשיא) ועתה נידונה בממשלה הצעת חוק שהמועמדים למינוי כשופטים בבית המשפט העליון יעברו שימוע בפני ועדת החוקה של הכנסת ויאושרו על ידה.

הצעה זו מעוררת מחלוקת רבה בטענה כי זה יהפוך את הליך מינוי השופטים לפוליטי לחלוטין.
לכן נשאלת השאלה. אם בית המשפט העליון בשבתו כבג''צ עוסק בנושאים פוליטיים ומדיניים (האחרון שבהם: שחרור החייל גלעד שליט) מדוע צריכים הפוליטיקאים להדיר רגלם ממנו?

חשוב להזכיר בעניין זה שני דברים. ראשית, הרשות המחוקקת היא היחידה מבין שלושת הרשויות שנבחרת על ידי הציבור לכן, לטעמי, היא הבכירה שביניהם. שנית, בארצות צפון אמריקה ומערב אירופה השופטים העליונים נבחרים או מאושרים על ידי בתי הנבחרים. מדוע מה שטוב לארה''ב והרבה ארצות אחרות פסול בישראל?
מדוע נשיאי ארה''ב מציעים מועמדים לבית המשפט העליון בארצם, כאשר הם נהנים מרוב בקונגרס, הדומים להם בהשקפת עולמם ואיש לא האשים את הנשיא בפוליטיזציה יתרה של בית המשפט העליון בארה''ב. אני גם רואה בזה הגיון רב. אם בזמן נתון רוב הציבור בארה''ב הצביע, כמשל, למפלגה הדמוקרטית למה שהשופט המוצע לבית המשפט העליון לא ישקף בהשקפת עולמו את דעת רוב הציבור?

אם נחזור לארצנו. המגזר הערבי מונה כ-‏20% מתושבי המדינה, מדוע אין לו ייצוג הולם? כלל הציבור הדתי-חרדי גם מונה שיעור דומה, למה שייצוגו בבית המשפט העליון לא יהיה בשיעור דומה? האם התבונה המשפטית ניתנה רק לחילוניים אשכנזים הגרים בעיקר בירושלים ועבדו בפרקליטות המדינה?

רוב הציבור בארץ מצביע מזה עשרות שנים בעיקר למפלגות ימניות ודתיות. האם הרכבי בית המשפט העליון בעשרות השנים האחרונות משקף את דעת הציבור בארץ?
בית המשפט העליון וכל הרשות השופטת, בטרם היות הפרופסור ברק נשיא, נתפס בעיני הציבור כגוף משפטי-מקצועי לא משוא פנים. לאחר החלת ההלכה ''הכול שפיט'' בית המשפט העליון נתפס בעיני הציבור כגוף בעל השפעה פוליטית וככזה הוא אינו משקף את דעת הקהל. ההצעה לשימוע באה להסדיר עניין זה או להחזיר את בית המשפט העליון לתקופה שלפני ברק.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165172
	הערות-שאלות
	דוד סיון (יום שני, 14/11/2011 שעה 8:05)
	א. לפני כארבע שנים נכתב כי ''הוועדה לבחירת שופטים החליטה לאמץ את תוכניתו של שר המשפטים, הפרופ' דניאל פרידמן, לרפורמה בתהליך מיונם של מועמדים לשפיטה או לקידום שופטים בין ערכאות השיפוט. בישיבת הוועדה אתמול הוחלט לבקש ממועמדים להציג את ציוניהם מהאוניברסיטה; לחייב כל שופט שלום המבקש להתקדם למחוזי וכל שופט מחוזי המבקש להתקדם לבית המשפט העליון לעבור ''שימוע'' בפני ועדת משנה של הוועדה לבחירת שופטים; לאפשר לחברי הוועדה להיות נוכחים בקורס שעוברים המועמדים לשפיטה ולקבל חוות דעת מנשיאי בתי המשפט שבהם מכהנים השופטים המיועדים לקידום ומשופטים שדנו בערעורים על פסקי דינם, כדי לבחון את איכות שפיטתם (http://www.haaretz.co.il/misc/1.1392348). 1. מדוע צריך לערוך שימוע בעוד ועדה של פוליטיקאים בלבד שתייתר את הועדה הנוכחית? 2. אם כל כך טוב מדוע גדעון סער (http://news.walla.co.il/?w=/9/1876333) שהיה בין מובילי השינויים, ואהוד ברק (http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article...) מתנגדים? ב. למיטב זכרוני בארה''ב בחלק מהרמות שופטים נבחרים כמו פוליטיקאים בבחירות (http://courts.uslegal.com/selection-of-judges/) . ברמות הפדרליות הבחירה נעשית כפי שתיארת. מה שחשוב לזכור זה שעניין בחירת שופטים שם תמיד עורר מחלוקות במגרש הפוליטי ולמיטב זכרוני לא פעם התהליך כלל האשמות בפוליטיזציה. אם אינני טועה כך היה בעת בחירת השופטת האחרונה לעליון.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165176
	הערות-שאלות
	ע.צופיה (יום שני, 14/11/2011 שעה 8:44) בתשובה לדוד סיון
	החל משנת 1953 ועד ימינו בישראל שופטים בוחרים שופטים חדשים, שופטים למחוזי ושופטים לעליון. זו שיטה שכנראה קיימת רק בארצנו. ''הזעזוע'' בשיטה החל כאשר נשיא בית המשפט העליון, ברק, התנגד פומבית לבחירתה של הפרופ. גביזון לבית המשפט העליון בגלל הניגוד בדעותיהם המשפטיות והמשנה לנשיא, ד.בייניש, התנגדה לבחירתה של פרופ. נילי כהן מסיבות אישיות. http://www.gavison.com/a3707-%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%9... הדבר גרם לזעזוע במערכת המשפטית, האקדמית והפוליטית והקולות לשינוי השיטה גברו והביאו לשינויים רבים . מסיבה זו אין במערכת הפוליטית אמון בשימועים שנערכים במסגרת הועדה לבחירת שופטים. מין המפורסמות הוא שופטים רבים נבחרו לבית המשפט העליון ב''דילים'' שערכו נשיא העליון ושר המשפטים. אם זה אופי בחירת השופטים בועדה לבחירת שופטי אז מה רע בועדת החוקה של הכנסת? אלו פוליטיקאים ואלו פוליטיקאים. לפחות את הפוליטיקאים בועדת החוקה של הכנסת הציבור בוחר. אני רוחש כבוד רב לשר ברק ולשר סער, אך איני מזדהה תמיד ובעקביות עם כל דעה שלהם. בארה''ב, קנדה ורוב ארצות אירופה המערבית הפוליטיקאים בוחרים את השופטים.הסטיגמה כי פוליטיקאי זה שם נרדף למושחת כנראה לא נפוצה שם. אני מתרשם כי שופטי העליון בארה''ב, למרות שהם נבחרים לפי השקפת עולמם הרי הם פועלים במקצועיות משפטית.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165179
	הערות-שאלות
	דוד סיון (יום שני, 14/11/2011 שעה 9:32) בתשובה לע.צופיה
	המערכת הפוליטית היא שהכניסה שינויים בועדה לבחירת שופטים ביוזמת אנשים כמו גדעון סער. כיום בועדה הזאת יש רוב לפוליטיקאים והיא החליטה לערוך שימועים. מדוע צריך להחליף את הועדה לבחירת שופטים שממילא עורכת שמיועים בועדת חוקה חוק ומשפט? האם השינויים שעליהם הוחלט בשנים האחרונות לא מספקים? אלה שאלות חשובות לפני שמחוקקים שינויים במקרה הנדון. לדעתי יש משמעות חשובה לדברים שכתב גדעון סער. בין השאר הוא כתב: ''הפיכת בית המשפט העליון לשלוחה כנועה של הרוב הפוליטי... האם בית משפט עליון שכך ייבחרו חבריו יוכל להגן על זכויות אזרחי ישראל? לתת סעד למי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון? במילה אחת: לא. בשתי מילים: אין סיכוי''. לכן ראוי לשקול את עמדתו יותר ברצינות.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165189
	הערות-שאלות
	ע.צופיה (יום שני, 14/11/2011 שעה 14:21) בתשובה לדוד סיון
	מדוע הדברים הללו( בדומה לדברי סער) אינם נאמרים על ידי פוליטיקאים בארה''ב? אני איני מאמין ששופט שעבר שימוע בכנסת ונבחר לעליון מרגיש שהוא חייב משהו לתומכיו.זוהי סטיגמה שכל הזמן מנסים להדביק אותה לפוליטיקאים ואין לה שום בסיס במציאות. גם הפוליטיקאי שנתמך על ידי ''מארגני קולות'' איני חושב שהוא חש חוב אישי למארגן, הוא להבדיל מהשופט בהחלט צריך לדאוג לתומכיו כל זמן שזה משתלב בתפקידו הממלכתי. כל השינויים מאז קום המדינה ועד היום, במערכת המשפטית ובתהליכי בחירת שופטים נעשו על ידי פוליטיקאים.הרשות השופטת יונקת את כוחה מהרשות המחוקת. גם הועדה לבחירת שופטים, בהרכבה הנוכחי, היא גוף פוליטי לכל דבר ועניין.אז מדוע לא ועדת החוקה של הכנסת? במה היא נופלת מהועדה הנוכחית?. להיפך. ועדת החוקה של הכנסת נבחרה על ידי הציבור לכן היא נתונה יותר לביקורת ציבורית מאשר הועדה לבחירת שופטים שרוב חבריה הם סקטוריאליים.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165192
	הערות-שאלות
	דוד סיון (יום שני, 14/11/2011 שעה 14:50) בתשובה לע.צופיה
	א. כפי שמצויין בקישור שהצגתי עניין מינוי השופטים מעורר מחלוקות כל הזמן ולכן אינך יכול להיות בטוח שלא נאמרים שם דברים דומים למה שכתב גדעון סער. ב. אתה לא מאמין אבל יש אנשים שמאמינים שהפוליטיקאים משתמשים במחוייבויות מהעבר (אני סידרתי לך עכשיו אתה לא תפריע לי...). גם עניין קבלני הקולות יוצר מחוייבות. ג. שאלתי שאלה ואתה עונה בשאלה נגדית. התשובה שלי מתחלקת לשניים: ג.1 חברי ועדת החוקה נבחרו על ידי הציבור לכנסת לא לחברותם בועדה. מכאן שלא בהכרח נכון לטעון שבגלל שנבחרו לכנסת הועדה נתונה לביקורת הציבור יותר מאשר הועדה הנוכחית. ג.2 במה נופלת הועדה הנוכחית מזו על פי הצעת החוק?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165195
	הערות-שאלות
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 14/11/2011 שעה 16:09) בתשובה לדוד סיון
	הייתי רוצה להבין האם הרעיון של שימוע על ידי חברי כנסת וניסוחו כחוק קובע מי יהיו שופטים או רק מסנן מועמדים לתפקיד ?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165219
	על הצעת החוק
	דוד סיון (יום שני, 14/11/2011 שעה 19:26) בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
	לפי הפרסומים מסתבר שעל הצעת החוק הבחירה של הועדתה לבחירת שופטים תעמוד לביקורת ועדת חוקה חוק ומשפט. ''לפי הצעת החוק, לאחר שמועמד נבחר ברוב קולות בוועדה לבחירת שופטים, שמו יועבר לוועדת חוקה ושם יתקיים לו בתוך 21 יום שימוע פומבי בשידור חי, ולאחריו יחליטו חברי הוועדה אם המועמד ראוי. כל זאת תחת כסות של 'להבטיח שמלוא השקפת העולם וקורות החיים יהיו חשופים בפני הציבור כולו', כלשון הצעת החוק'' (http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3...).


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165246
	על הצעת החוק
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 17:31) בתשובה לדוד סיון
	אם הבנתי את הניסוח שהבאת , הרי שבוועדת חוקה יוכלו להחליט ולמעשה להטיל ווטו על מועמד הנמצא ראוי אצל הועדה לבחירת שופטים . סינון נוסף - מה רע בזה ?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165196
	הערות-שאלות
	ע.צופיה (יום שני, 14/11/2011 שעה 16:09) בתשובה לדוד סיון
	א. בארה''ב הכל עומד לבחירה. השופטים ה''רגילים'' נבחרים ככל פוליטיקאי. הפדרלים עומד לשימוע שזה משהו דומה.בית המשפט העליון האמריקאי נחשב כמופת בעיני המערכות המשפטיות בעולם המערבי, למרות שנבחר בידי פוליטיקאים.אני לא שמעתי על בית משפט זה דברים כפי שמר סער מתנבא על בית המשפט העליון. אתה היית שם, יש לך ודאי יותר ידע ספציפי. ב.איש איש באמונתו יחיה. אני לא ''קונה'' את הסטיגמה שהתקשורת וחלק מהציבור מדביק לפוליטיקאים. בדרך כלל מהמפלגה היריבה. ג.ג-‏1 החברות בועדת החוקה היא חלק מעבודתם של אותם חברי כנסת ועל כך יעמדו למבחן הציבור בבחירות. ראשי אגו''י, כמשל, היו לרוב יו''ר ועדת הכספים ותמיד התפארו בפני בוחריהם על פועלם למענם בתפקיד זה. ג-‏2 אינה נופלת ואינה עולה עליה. אני אדיש לגבי הועדות, שניהן פוליטיות.בשניהן היו ויהיו ,דילים''.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165216
	הערות-שאלות
	דוד סיון (יום שני, 14/11/2011 שעה 18:59) בתשובה לע.צופיה
	א. הטענה שבארה''ב השופטים ה''רגילים'' נבחרים ככל פוליטיקאי אינה נכונה. גם לא נכון לטעון שאין ביקורת על המערכת הזאת בכל הרמות. מה שיותר חשוב זה לזכור כי כאשר לוקחים דוגמאות ממקומות אחרים בצורה שתולשת אותן ממההקשר והמציאות ממנה היא באה עשויה להיות בעייתית. ב. אני חושב שאתה טועה בגדול. ג. אם כדבריך אין הבדל בין הועדות מדוע צריך או רצוי להחליף?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165222
	הערות-שאלות
	ע.צופיה (יום שני, 14/11/2011 שעה 20:36) בתשובה לדוד סיון
	קרובת משפחה שלי היא עו''ד מכובדת במערכת המשפט בארה''ב. שופט נבחר כמו שריף, כמו חבר קונגרס מדינתי, כמו תובע מחוזי וכולי. בכדי להיות מועמד, בדרך כלל עליך לשלם למפלגה סכום של כסף שמשמש אותה ''להרצתך'' לתפקיד. יש ביקורת כמו כל ביקורת על כל נושא ,כי יש רבים שחולקים על שיטת המשפט האמריקאית, אך בית המשפט העליון, שגם הוא נבחר על ידי פוליטיקאים, זוכה להערכה רבה. אין שום סיבה שלא נלמד מנסיונן של הדמוקרטיות בצפון אמריקה ומערב אירופה.הן בעלות נסיון רב מאיתנו. ג.שניהן פוליטיות. הדילים היו תמיד לחם חוקה של הועדה לבחירת שופטים ויהיו לחם חוקה של ועדת החוקה של הכנסת. לכן איני רואה כל הבדל. רוצים שיחליפו, לא רוצים שלא יחליפו. אתה רואה הבדל ביניהם?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165228
	הערות-שאלות
	דוד סיון (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 5:20) בתשובה לע.צופיה
	עם כל הכבוד לקרובת המשפחה שלך, אני בוחר להמסתמך על הציטוט (http://courts.uslegal.com/selection-of-judges/): The method judicial selection varies considerably now from state to state. Methods for retaining judges after their initial term has expired likewise vary among the states. משמעות הכתוב הוא כמו שכתי בהודעה קודמת: שהשיטה שונה ממדינה למדינה... ראוי גם על בית המשפט העליון יש כל הזמן ביקורת. ללמוד ממנהגים של אחרים. אבל שליפת דוגמאות מחוץ להקשרן איננה לימוד ראוי. אם בעיניך אין הבדל מדוע אתה תומך בהחלפה? מעבר לכך אתמול קראתי בכלכליסט שמדובר בפיקוח עם זכות וטו של ועדת חוקה על הועדה לבחירת שופטים; במקביל פועלים לשנות את החוק שעל פיו בוחרים את הועדה לבחירת שופטים. לא נראה לי שהמטרות של פעילות החקיקה הזאת כוונתה לשפר במשהו את מערכת המשפט.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165230
	גם בארה''ב
	דוד סיון (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 6:39) בתשובה לדוד סיון
	גם בארה''ב בית המשפט העליון מתערב בהכרעות פוליטיות (http://finance.yahoo.com/news/supreme-court-pre-elec...). הוא החליט לדון בחוקיות בחוק ביטוח הבריאות שאושר בשנה שעברה.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165232
	הערות-שאלות
	ע.צופיה (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 6:52) בתשובה לדוד סיון
	א. אולי לא בכל המדינות ,אך ברבות מהן. ב. הדוגמא מארץ אחרת אינה בכדי ללמוד מהן אלא להדגיש שאין מקום לפסילה טוטלית של בחירת שופטים באמצעות המערכת הפוליטית. זה נהוג בהרבה מאוד מארצות העולם. ג.השיטה הנוכחית פשטה את הרגל.מי שהכניס פוליטיזציה למערכת המשפט הוא זה שהכניס את בית המשפט לפוליטיקה ושמו ידוע לכול. הגיע הזמן לנסות משהו אחר. אם החוק הזה ''יתקדם'' בכנסת הוא ישונה במידה רבה.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165233
	הערות-שאלות
	דוד סיון (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 7:09) בתשובה לע.צופיה
	אני חושב שאתה טועה בטענתך שהשיטה הנוכחית פשטה את הרגל והגיע הזמן לנסיונות... אני גם חושב שהצעות החוק שמסתובבות בכנסת בהקשר הזה אינן עוסקות בשיפור המערכת. הם עוסקים במה שפייגלין כינה ''לנצח את שלטון המיעוט''. הפעילות הזאת מעידה על חיפזון בהשגת המטרה של פייגלין, יותר מכל דבר אחר. מעניין שרבים מתומכי הצעות החוק האלה התנגדו עד לא מזמן להלכת ''הכל שפיט'' ולהתערבות ביהמ''ש בהחלטות פוליטיות פתאום כבר לא מתנגדים. בדרך כלל כאשר שוקלים הצעת חוק צריך להתחשב גם בסיבות הלא מוצהרות וגם את ההקשר הרחב. להלן כמה הערות: א. מי שעוסק ב''החלפת השלטון'' לא מעוניין בשיפור המערכת. ב. ממה שהוצג כאן לא נראה שיש בהצעות החוק האלה נסיון לתיקון, או להחזיר את מה שהיה פעם... ג. שוכחים את העובדה שעבודת הועדה לבחירת שופטים שונתה מאד בשנים האחרונות בגלל שינויי חקיקה. כאשר בודקים מי הם מציעי השינויים בהם אנחנו דנים רואים שהם גם מככבים בחקיקה נגד הדמוקרטיה, נגד המיעוט, נגד חופש הביטוי. על זה בעצם מתריעים בהקשר הנוכחי גדעון סער, דן מרידור וברק.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165234
	הערות-שאלות
	ע.צופיה (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 7:50) בתשובה לדוד סיון
	א. איך פתאום פייגלין השתרבב לפה? ב.ההתנגדות ל''הכול שפיט'' שגם עבדך מתנגד לה, בא לידי ביטוי בקידום מינוי השופט גרוניס, הידוע בהתנגדותו,או אי-הסכמתו, להלכה זו ובכך שהשימוע יכלול גם את עמדת המועמד לנושא זה. אגב, דבר שמקובל בשימועים בסנט האמריקאי על נושא ההפלות, כמשל. ג.מכלול הערות שציינת משקפים דעה מאוד אישית שלך שאין, כנראה, טעם להתווכח עליה.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165239
	טענתך מופרכת!
	דוד סיון (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 9:36) בתשובה לע.צופיה
	כדי שנסדר את העובדות: העמדות שאני מביע הוצגו על ידי שרים בממשלת ישראל וחברי כנסת. לכן טענתך (סעיף ג') מופרכת.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165244
	טענתך מופרכת!
	ע.צופיה (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 14:34) בתשובה לדוד סיון
	אך רוב השרים ורוב חברי הכנסת חושבים אחרת ומחליטים אחרת. גם איני בטוח שמושגיך ופרושך למהות הדמוקרטיה , זכויות האדם, חופש הביטוי וכולי הם בדיוק מה שהשרים האלה חושבים. מפגש דעות נקודתי אינו כל העולם ומלואו.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165248
	טענתך מופרכת!
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 17:38) בתשובה לדוד סיון
	אלא שבדיון כאן אתה בחרת להביא את עמדת קבוצה X ולא את עמדת קבוצה Y .


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165247
	הערות-שאלות
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 17:35) בתשובה לדוד סיון
	שינוי הוא שינוי . בעיני מסתכל אחד השינוי הוא שיפור ובעיני מסתכל אחר השינוי הוא הרעה .


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165174
	שיבוט השופטים זה דבר מצוין.
	יענקלה (יום שני, 14/11/2011 שעה 8:30)
	אני בדעה ששיטת בחירת השופטים דהיינו חבורת שופטים שמשבטת את עצמה זו שיטה טובה. חבורה אחראית , עם מסירות נפש לצדק, לדין, עם עקרונות כמו ייקוב הדין את העם. ואכן השיטה עבדה מצוין עד תחילת שנות התשעים כשנבחר ברק לשופט עליון והוא פשוט הרס את המערכת ודירדר את אימון הציבור מקרוב ל100 אחוזים בשנות התשעים למספרים שמזכירים את אמון הציבור בבית המשפט של זימבבוה. התנהלותו האישית נגועה בשחיתות, בנו ובנו של חברו זמיר חברו לחתנו דן כהן ופתחו משרד עורך דין שמייד קיבל ייצוג של גופים כלכליים גדולים כמו החברה להובלת דלק, עיריות גדולות וגופים כמו חברת חשמל , חברת הפחם עם שכ''ט של עשרות מיליוני שקלים. דן כהן מונה לדירקטור בחברת החשמל והתנהלותו הפלילית מוכרת וידועה, הוא כיום מואשם בגניבת עשרון מליונים עברין נמלט. אשתו של השופט ברק מונתה באורח פלא לנשיאה או סגנית נשיא של בתי הדין לעבודה לאחר שסיימה משפטים בגיל הארבעים שלה אולם פצחה בקריירה מטאורית , מי אמר שפרוטקציה זה לא דבר טוב?? אני הייתי מצפה שיוחזרו בתי המשפט של פעם, השופטים שנר הצדק והמשפט למול עיניהם ובל אני מסופק עם זה יקרה. שיבוט שופטים הפייני לעולם המשפט היהודי, הבד''צ שבמשך אלפי שנים שיבט את עצמו.אולם בבית המשפט הישראלי החילוני כנראה יוצר קומבינות פסולות. בינתיים אני עורך חוזים (גם עם גויים) ומתנה תנאי שכל בוררות תהיה בבית דין, ואחרת אינני עורך חוזה. * בית דין= לפי דין תורה.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165175
	מהו שיבוט שופטים?
	דוד סיון (יום שני, 14/11/2011 שעה 8:42) בתשובה ליענקלה
	האם הבד''ץ קובע באופן בלעדי מי יהיו חבריו?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165177
	מהו שיבוט שופטים?
	יענקלה (יום שני, 14/11/2011 שעה 9:03) בתשובה לדוד סיון
	צורת בחירת הבד''צ מעניינת מאד. כל אחד יכול לייסד בד''צ אפילו אתה ואני. בדיוק כמו שכל אחד יכול לעבור קורס גישור ולהיות מגשר או בורר. (השאלה רק אם משהו יבוא להתדיין ). הבדצים שאני מתכוון אליהם אינם בתי הדין הקשורים למשרד הדתות , אלא בד''צים ותיקים שהוקמו כבר לפני עשרות שנים , חלקם המשך לבד''ים ממזרח אירופה. ושהוקמו על ידי גופים חרדיים וולונטריים. לפי כמות התנועה האדירה שקיימת בהם הם מבוקשים מאד. השפיטה והדיון הם בחינם ללא תשלום. אגרת בית הדין עולה משהו כמו 250 ש''ח. המוניטין נשמר על ידי צרוף גאונים ממש לצוות השפיטה והדיון, כל מי שנזקק לשירותי הבד''צ בדרך כלל יוצא מרוצה מאוד הכל מתנהל בשקיפות ובחכמה ותוך תקופה קצרה. הדיונים מתקיימים גם על כמ שקלים וגם על עשרות מיליונים באותו הרכב.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165180
	מהו שיבוט שופטים?
	דוד סיון (יום שני, 14/11/2011 שעה 9:34) בתשובה ליענקלה
	כתבת שצורת בחירת הבד''ץ מעניינת מאד אבל לא תיארת את הצואה, את תהליך הבחירה שכינית שיבוט. אולי בכל זאת תנסה.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165181
	סתם פטפוטים תפלים
	עמיש (יום שני, 14/11/2011 שעה 9:37)
	אנא הבא בפנינו דוגמה לשפיטה שלא על פי החוק אלא על פי השקפת עולם פוליטית של השופטים. בינתיים, ככל הזכור לי, השופטים היחידים שנבחרו על סמך השקפתם הפוליטית היו עסקני ליכוד כמו בנימין הלוי או אדמונד לוי. מבין השופטים שאינם עסקני ימין, היחיד שאולי ניתן לשייך אותו לאיזו תנועה פוליטית היה השופט המנוח בייסיקי שבמעוריו היה חבר בנוער הציוני של המפלגה הפרוגרסיבית. מה שקורה היום, בדיוק כמו שקרה תחת שלטון המפלגה הנאצית בגרמניה או הבולשביקית ברוסיה - השלטון רוצה לבחור שופטים שיהיו נוחים לו על מנת לממש את המדיניות שלו אף אם היא סותרת את החוק. כמו כן מבקשים הפוליטיקאים להפחיד את מערכת המשפט לבל יחקרו ולבל יועמדו לדין.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165190
	סתם פטפוטים תפלים
	ע.צופיה (יום שני, 14/11/2011 שעה 14:25) בתשובה לעמיש
	ומה עם השופט אהרן ברק שלאחר שפרש הודה כי כל חייו הצביע מר''צ? והאם קשה לנחש מהם דעותיה הפוליטיות של הנשיאה ביניש כפי שהושמעו בעת היותה פרקליטת המדינה? בחירת שופטים או אישורם על ידי פרלמנטים מקובל ברוב הדמוקרטיות.זה היה נכון גם בגרמניה הויימרית.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165193
	ניחושים וסיפורי מעשיות
	עמיש (יום שני, 14/11/2011 שעה 15:38) בתשובה לע.צופיה
	העובדה החד משמעית היא שמלבד שופטים ממחנה הימין, מעולם לא נבחר לבית המשפט העליון שום שופט שהיה חבר בגוף פוליטי כלשהו. כל שאר הדברים הם ניחושים בעלמא. הפוליטיקאים הדתיים והימין רודפים את בתי המשפט הן בשל שחיתותם האישית (וזה התחיל בעיקר בימים שדרעי הגנב עמד לדין והלך וגבר גם בימים שבהם גם אולמרט נחקר והועמד לדין וממשיך הלאה עתה כשליברמן חשוד בחשדות כבדים לקבלת שוחד) והן בשל השקפות פשיסטיות בנושאים בסיסיים של זכויות אדם ודמוקרטיה. הכנופיה של המהגרים הבולשביקים בנוסח ליברמן, אילטוב, אלקין, קירשנבאום ודומיהם למדו את הדמוקרטיה במולדתם האמיתית ואין להם שום רצון לקיים כאן מערכת משפטית בלתי תלויה בגחמותיהם של פוליטיקאים. אני מזכיר לך את הכתבה של נקדימון שהתפרסמה בשבוע שעבר במוסף הארץ על הנסיון של בן גוריון לחסל את המפלגה הקומוניסטית ולסגור את בטאוניה ורק בית המשפט העליון הציל אותנו מהבולשביזם שלו.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165194
	סיפורי מעשיות וטיעונים שגויים .
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 14/11/2011 שעה 16:06) בתשובה לעמיש
	אמנם חברות בגוף מפלגתי מעידה משהו על חבר המפלגה , אך דעתו של אדם ניתנת לידיעה גם ללא זה . שופט הוא אדם ודעתו המדינית-פוליטית ניתנת לזיהוי על פי פסיקותיו ועל פי התבטאויות אחרות שלו . אם ''המהגרים'' הבולשביקים לא מוצאים חן בעיניך , אל תצביע עבורם . הם אזרחי ישראל כחוק והם נבחרו לכנסת כחוק . עליך לזכור כי הסתיגותך מהם שווה בדיוק לזו של המסתייגים מהפלסטינאים בכנסת .


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165203
	אתה מערב בין השקפת עולם
	עמיש (יום שני, 14/11/2011 שעה 16:36) בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
	לבין שיוך מפלגתי. השיוך המפלגתי של בנימין הלוי לא הפריע לו להיות אחד מהגדולים והאמיצים בשופטי ישראל. וכך גם לגבי השופט אדמונד לוי שפסיקותיו תרמו לחיזוק המלחמה בשחיתות בישראל. שופטים בבית המשפט העליון צריכים בראש ובראשונה להיות משפטנים מעולים ובולטים. רצוי גם שיהיה להם נסיון שיפוטי ארוך ומשמעותי. זהו המאגר הבסיסי שממנו נבחרים כיום שופטים לבית המשפט העליון. האם היית רוצה לראות אנשים אלה, בין אם מבכירי הפרקליטות או מבכירי השופטים המחוזיים, באים ומתחנפים לפוליטיקאים? האם אלו הפנים שאתה רוצה למדינה ולחברה שכה יקרים לך?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165208
	אתה מערב בין השקפת עולם
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 14/11/2011 שעה 17:19) בתשובה לעמיש
	לא המדינה ולא החברה יקרים לי יותר מהעם היהודי . המדינה ערכה במה שהיא עושה למען העם שלי ולא להיפך . לצערי בהסתמך על מה שאני יודע ועל מסקנות עצמאיות שלי המדינה ישראל מתנהלת באופן שאינו משביע את רצוני . שופטי בגץ הם חלק ממה שאני רואה כמכשולים בדאגה לעם היהודי החי בישראל . זה מתווסף לארגונים כמו בצלם , שלום , עכשיו , שוברים שתיקה , עדאללה ועוד . סטטיסטית לא סביר שעדות מסויימות יהיו בייצוג חסר בבתי המשפט ועדות אחרות בייצוג ייתר . ולא מדובר בסטיה קטנה אלא בהיקף של קרוב למאה אחוזים . יש 20% ערבים , 20% יוצאי ברה''מ , 20% דתיים ובכל זאת בית המשפט העליון מורכב 80% צפונבונים ! הסיבה לזה גלויה ==> אפליה גזעית , תרבותית , לשונית , ופוליטית . את זה צריך לתקן .


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165209
	מה מפריעה המדינה לעם היהודי להתרבות?
	עמיש (יום שני, 14/11/2011 שעה 17:32) בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
	מישהו מפריע לאנשים להזדיין ולהוליד? למה לדעתך צריך בבית המשפט להיות ייצוג עדתי?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165197
	ניחושים וסיפורי מעשיות
	ע.צופיה (יום שני, 14/11/2011 שעה 16:13) בתשובה לעמיש
	שכחת את ידלין, שכחת את צור, את השחיתויות במפעלי ההסתדרות, את הפנקס האדום, את ''אנ''ש''. גם בן-גוריון, כצנלסון, סוקולוב, ארן, אשכול ואחרים היו כנופיה של מהגרים בולשביקים. עמיש, צרות אופקים אינה מתאימה לך.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165201
	דווקא צרות אופקים מתאימה לו .
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 14/11/2011 שעה 16:29) בתשובה לע.צופיה
	הוא לא הראה תבונה רבה . הוא לא פתוח לשינויים בדיעות הקדומות שלו . התגובות שלו הן סניגוריה על המחנה שלו ולא יותר .


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165204
	דווקא צרות אופקים מתאימה לו .
	ע.צופיה (יום שני, 14/11/2011 שעה 16:39) בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
	תן לו קרדיט.אין הרבה במחנה שלו.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165202
	אני שכחתי?
	עמיש (יום שני, 14/11/2011 שעה 16:30) בתשובה לע.צופיה
	הגיע הזמן שתדע שאני לא שוכח כלום. לפעמים אני לא מבין אבל אני לא שוכח. אכן רבים מהם היו בולשביקים אבל מאז שהם שלטו כאן עברו ארבעים או חמישים שנה ואי אפשר להתלות בהשקפותיהם יש בני המאה ה19 בכדי להצדיק את התועבות שנעשות היום בשמנו בכנסת ישראל. אני אומר לך, זכור ושמור, כי המהגרים הדתיים הכהניסטים מאמריקה והמהגרים הבולשביקים מברית המועצות, והשילוב בין שניהם הוא שיהרוג את המדינה שאתה ואני רוצים לחיות בה. (למרות שאני לא תושב גבעתיים)


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165205
	אני שכחתי?
	ע.צופיה (יום שני, 14/11/2011 שעה 16:43) בתשובה לעמיש
	זו בעצם הנקודה הכי חשובה שצינת- גבעתיים. הכהניסטים גורשו והבולשביקים עברו חינוך מחדש בקן הנודע של הנוער העובד. אני מאמין שכל גל הגירה הוא כמו ניעור מחדש של השמיכה הציבורית. יש פחות אבק וישנים טוב יותר.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165210
	אני שכחתי? כן , אתה שכחת !
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 14/11/2011 שעה 17:33) בתשובה לעמיש
	כשאתה לא משתמש - כאילו שכחת . היום תוחלת החיים היא 80 שנה . מי שתמכו בשלטון ההוא עדין איתנו היום ! על אותם 650.000 שהקימו את ישראל נוספו כמה גלי הגירה . בעיקר ממרוקו , מרומניה ומברה''מ . כמה הייצוג של ארצות מוצא אלו בבגץ העליון ? למשל העליה מברה''מ היא כמעט 20% . הם משכילים , צעיריהם ממלאים את האוניברסיטאות . בוגריהם - רופאים , מהנדסים , עורכי דין . כמה מהם נמצאים בעליון ? אבל מה אתה כותב ? שליברמן , קירשנבאום , אלקין ועוד הם ''בולשביקים'' וזה רק קצה הקרחון שלך . . . אשתו של דני שחתמן חתן פרס נובל , נולדה בקזאחסטאן והיא פרופסור לפסיכולוגיה . יש מישהוא בעליון שעלה מברה''מ כמוה ? כתה יוצאי מרוקו יש בעליון ? או עירקים ? או מרומניה ? כמה דתיים = מניחי תפילין כל בוקר ? אפליה , זו הסיבה !


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165212
	כמה ילידי פולין יש בעליון?
	עמיש (יום שני, 14/11/2011 שעה 17:42) בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
	כמה ילידי אמריקה, כמה ילידי גרמניה, כמה ילידי הודו, כמה ילידי טנזניה, כמה ילידי צ'כוסלובקיה, כמה ילידי נורבגיה, כמה ילידי טימבוקטו? אכן שאלות כבדות משקל, שאלות ראויות, חשובות, עקרוניות, בהחלט שאלות שמתאימות לשטייטל שנועד להרבעת יהודיות ורביית יהודים. ואלו שהזכרתי הם בולשביקים וחבריהם שבהשפעת כהנא הם ]/[


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165225
	כמה ילידי פולין יש בעליון?
	יענקלה (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 2:31) בתשובה לעמיש
	כשכחת את רחביה.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165249
	כמה ילידי פולין יש בעליון?
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 17:42) בתשובה לעמיש
	מתאים לרמת החשיבה שלך . לידיעתך ילידי טימבאקטו מיוצגים בבית המשפט העליון על פי חלקם באוכלוסיית ישראל . אבל יהודים דתיים מיוצגים שם בחוסר וכך גם בני עדות המזרח והערבים . לעומתם הצפונבונים מיוצגים שם הרבה מעבר למה שנחוץ וראוי .


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165251
	תחליט איך אתה רוצה לייצג
	עמיש (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 18:02) בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
	לפי מפלגות לפי מקום מגורים לפי מדינת מוצא לפי מקום לידה לפי עדה לפי דת לפי מגדר או לפי איכות ורמה משפטית. כשתחליט נוכל לנסות לקיים דיון ברמה כלשהי של רצינות.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165258
	תחליט איך אתה רוצה לייצג
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 16/11/2011 שעה 7:02) בתשובה לעמיש
	יש לי טיעון בסיסי ואיתו אתה צריך להתמודד . איכות ורמה משפטית מצויים בפיזור סטטיסטי בקבוצות האוכלוסיה השונות . באופן מקורב יש אותה כמות של אנשים עם איכות בקבוצת יוצאי מרוקו כמו בקבוצת יוצאי פולין או רוסיה . כך גם בקבוצת הערבים והיהודים . הדתיים והחילוניים . הנשים והגברים . כאשר בוחנים את ההרכב האנושי של בית המשפט העליון ורואים כי ליוצאי פולין יש ייצוג רב וליוצאי מרוקו אין בכלל , זה מעיד על אפליה לרעה של המרוקאים . אפילו בקרב יוצאי אירופה בולט כי יוצאי ברה''מ שהם 20% מהאוכלוסיה ואחוז המשכילים בהם גבוה הם בייצוג חסר - אינני יודע אם בכלל יש מהם בבית המשפט הגבוה . זה מעיד על אפליה לרעה שלהם . ובענין כתובת המגורים - אפילו השופט לינדנשטראוס לא הגיע לבית המשפט העליון כי הוא חיפאי . כך גם חיפאים וחיפאיות אחרים .


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165261
	הטיעון העיקרי שלך הוא הנחה בלבד!
	דוד סיון (יום רביעי, 16/11/2011 שעה 7:37) בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
	ההנחה כי איכות פוטנציאלית קיימת בכל קבוצות האוכלוסיה היא נכונה. מכאן אפשר ללכת ולנתח את המציאות. כדי לטעון שאיכות ורמה משפטית קיימת ''בפיזור סטטיסטי בקבוצות האוכלוסיה השונות'', צריך כבר להסתמך על נתונים. מאחר ולא עשית זאת הטענה העיקרית היא הנחה בלבד.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165265
	אז הטיעון הבסיסי שלך הוא עדתי?
	עמיש (יום רביעי, 16/11/2011 שעה 9:30) בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
	האם הבעיה היא בכך שאין ייצוג לבני עדות שונות? למה לא לפי אזורי מגורים? למה לא לפי דת? למה לא לפי מגדר?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165281
	הטיעון שלי הוא רוחבי .
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 17/11/2011 שעה 16:14) בתשובה לעמיש
	חד גוניותו של ההרכב בעליון מעיד על אפליה . יש אפליה כלפי דתיים . יש אפליה לפי ארץ מוצא . יש אפליה לפי שכבה חברתית . יש אפליה לפי מקום מגורים . בסך הכל הרכב העליון כמעט הומוגני .


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165252
	ראוי שנלמד ממה שאומר משה נסים!
	דוד סיון (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 18:24) בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
	''עורך הדין משה ניסים, שהיה שר המשפטים ויושב ראש הועדה למינוי שופטים, אומר כי לבית המשפט העליון יש למנות את חכמי המשפט הטובים ביותר, ולא לבחור את השופטים משיקולים עדתיים או מגדריים'' (http://www.iba.org.il/bet/bet.aspx?type=1&entity...).


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165254
	ראוי שנלמד ממה שאומר משה נסים!
	ע.צופיה (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 18:49) בתשובה לדוד סיון
	את זה אומר האיש שנבחר תמיד לכנסת על ידי המפלגה הליברלית האשכנזית כ''ספרדי לדוגמא''. אני איני חושב שיש מקום לבחור שופטים לעליון,או בכלל, לפי מקדם עדתי מסיבה פשוטה: אין מפלגה על בסיס עדתי ואם אין ייצוג כזה בפרלמנט אין סיבה שיהיה בעליון. לעומת זאת הרכב השופטים בעליון צריך לשקף את מכלול השקפות העולם של האזרחים כפי שבאו לידי ביטוי בבחירות לכנסת. זה לא פשוט כי שופט נבחר לכל החיים והכנסת משתנה כל כמה שנים,אך צריך למצוא את האיזון לכך.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165255
	אז למה בכלל צריך בית משפט?
	עמיש (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 20:35) בתשובה לע.צופיה
	אחרי כל בחירות שתקום בכנסת ועדת בגץ לפי יחסי הכוחות ושלום על ישראל.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165226
	אני שכחתי?
	יענקלה (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 2:41) בתשובה לעמיש
	לא מצחיק הזכרת שמה של גבעתיים . כשמתחילים למחזר את ה''בדיחות'' צריך לצאת לפנסיה.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165211
	נזכרתי גם ברובינשטיין
	עמיש (יום שני, 14/11/2011 שעה 17:38) בתשובה לעמיש
	שהוא איש ימין מובהק שבמובהקים שאף התפטר מתפקידו כמחאה על הסכמי אוסלו.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165215
	ברג'ץ ביטל את נוהל שכן
	המשורר (יום שני, 14/11/2011 שעה 18:59) בתשובה לעמיש
	ובכך העדיף להיות ''ליברל'' ו''נאור'' ולגרום למותם של חיילי צה''ל. לברג''ץ לא אכפת מחיילי צה'ל.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165217
	מה בדיוק הטענה
	עמיש (יום שני, 14/11/2011 שעה 19:14) בתשובה להמשורר
	האם זה עניין של חוק או של השקפה פוליטית? האם החוק מתיר תפיסת אזרחים פלשתינאים וסיכון חייהם בפעולות של חמושי הכיבוש? אם כן אז אולי יש בסיס לטענתך אבל אם לא אז אין לטענתך בדבר פסיקה פויטית שום בסיס. (ואגב, אין שום חמוש ישראלי שנפגע כתוצאה מהאיסור על נוהל שכן) ועוד לא דברנו על נוהל ילד... http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?Entry...


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165224
	מה בדיוק הטענה
	יענקלה (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 2:29) בתשובה לעמיש
	נוהל שכן ונוהל וכו'' אלה נהלים שמצילים חיים . כיום יש נוהל D_10 . במקום שכן , מביאים D-10 והורסים את הבית על יושבו. לא חבל? לא בזבוז? לא נזק יותר גדול? וזו ההזדמנות לברך את עם כנסת ישראל על החוק החדש לסתימת צינור המימון לגופים אנטי ישראלים ויהודים, ביניהם הגוף שפעל לסרס את ביטחונו של עם ישראל ]/[ שלגנותו יש לציין את ביטול נוהל שכן והכנסת נוהל D-10 במקומו.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165256
	בית המשפט הביא על עצמו את זה.
	יענקלה (יום רביעי, 16/11/2011 שעה 4:19)
	בית המשפט העליון בחר להכנס לשדה המוקשים הפוליטי , ובשל כך הוא מוצא את עצמו בפני התביעה הצודקת כי המערכת הפוליטית תפקח עליו. הוא לא צמצם עצמו להגנה על זכויות הפרט, אלא הפך לפוליטי של ממש. השופטים לא הוכשרו להיות פוליטיקאים, ובמקביל אין להם כל עדיפות בתחומי ערכים ומוסר. הפרדת הרשויות מייצרת איזונים ובלמים, החקיקה האחרונה של הכנסת, וכן החוקים להקבלת כוחו של בית המשפט הם תגובה ישירה לפריצת הגדר בין שמירת זכויות הפרט עליו חיב בית המשפט להקפיד לבין קביעת מדיניות השדה שאליו פרץ בית המשפט. שופטי ישראל, מזמן שכחו את עקרון השופט הצנוע , שעוסק בשמירה מתמדת על הכתוב בספרי החוקים ומתרחק מפרסום ומאור הזרקורים הם הפכו ליוצרי חוקים ומתקני תיקונים והעמידו את עצמם באור הזרקורים , בהתבטאויות מקוממות (קטיעת הידים של חיישין וכו'') האיזון ה''קדוש '' של הפרדת הרשויות ולכן הרשות המחוקקת נכנסת בפרץ ופועלת באופן דמוקרטי מופלא כדי למנוע את הפריצה לתחומה. מאידך, בחירת השופטים על ידי חברי הכנסת, תוליך לפוליטיזציה וכן השתרמטות כוללת ומוחלטת של בתי המשפט , וההערכה הרבה ממנו נהנה בית המשפט עד לפני שנים לא רבות תהפוך להיות בוז עמוק בדיוק כמו הבוז שחשים לפוליטיקים, כי ''חברי מרכז ליכוד'' ומקורבי ליברמן יחד עם עסקני ש''ס יימצאו על כס המשפט וזה אוי ואבוי גדול מאד. מוטב שיקומו השופטים בעצמם ויכריזו קבל עם ועדה כי הם חוזרים לתפקד כשופטים, לא הכל שפיט, והם מהיום והלאה ידירו עצמם משדה המוקשים של הפוליטיקה. או אז מובטח לנו בית משפט מקצועי , מכובד ודמוקרטי.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165257
	בכלל לא בטוח
	דוד סיון (יום רביעי, 16/11/2011 שעה 6:50) בתשובה ליענקלה
	נניח שדבריך, ''בית המשפט הביא על עצמו...'', נכונים. עדין די ברור שערימת הצעות החוק החדשה לא נועדה להוציא את הפוליטיקה או את ''הכל שפיט'' מבית המשפט. בתחילת הדרך כאשר החלה הביקורת על גישת בית המשפט, אפשר היה לחוש כוונות של תיקון ושיפור. זה התבטא באמירות (של פוליטיקאים, עיתונאים וחברי כנסת) ובחקיקה מתקנת שיצרה שינוי מהותי גם בהרכב הועדה לבחירת שופטים ובדרך עבודתה. דומה שמהותה של ערימת הצעות החוק שהופיעה לאחרונה חורגת מהמגמה והכוונה לתקן ולשפר. בעצם נראה שמהותה וגם העיתוי של הופעתה מכוונים להחמיר את הבעיה ולא לתקן. על זה אתה רומז כאשר אתה כותב על ''... מקורבי ליברמן יחד עם...''. עוד דבר שעולה מבירור הכוונות של מציעי הצעת החוק זה חוסר הסבלנות עד שהשינוי בחקיקה שכבר אושר ובדעת הקהל הפוליטית ישפיעו על הרכב בתי המשפט. על זה הייתי מזכיר את האמירה-פתגם: החיפזון הוא מן השטן.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165259
	בכלל לא בטוח
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 16/11/2011 שעה 7:11) בתשובה לדוד סיון
	מעקה בטיחות פועל כאשר סוטים מהכביש . מאחר והשופטים בעליון סטו מהכביש ולא פעלו לתקן את נתיבם מתוך ביקורת עצמית והבנה עצמית והגדילו לעשות בהמנעם והתנגדם לכל ההערות הביקורת והאזהרות וזאת לאורך זמן רב , נעשה הדבר מבחוץ . מעקה הבטיחות פועל . ובאשר לחיפזון - אהרון ברק היה שופט בעליון 11 שנה ופרש לפני 5 שנים . אם הגיעה שעת התיקון - אין זה חיפזון .


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165262
	בכלל לא בטוח
	דוד סיון (יום רביעי, 16/11/2011 שעה 7:45) בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
	בהחלט חיפזון. כבר יותר מחמש שנים מבצעים תיקונים באמצעות חקיקה ובנוהלי עבודה של הועדה לבחירת שופטים. הנסיון להוסיף ''תיקונים'' שחלקם סותרים את מה שכבר נעשה בשנים האחרונות; להוסיף הצעות חוק שחלקן סותרות אחת את השניה, בהחלט מעיד על חיפזון.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165280
	בכלל לא בטוח
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 17/11/2011 שעה 16:11) בתשובה לדוד סיון
	חיפזון או שבלולון פחות חשוב מהבעיה עצמה . השופטים הללו סטו מהכביש ולמרות אמירות רבות בענין הם התעלמו . כעת מטפלים בזה וזה למורת רוחם של אלו שלא טיפלו בזה בעבר .


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165284
	בכלל לא בטוח
	דוד סיון (יום חמישי, 17/11/2011 שעה 17:29) בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
	כעת כאילו מטפלים בכאילו בעיה. החיפזון הוא עדות לכך.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165286
	בכלל לא בטוח
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 17/11/2011 שעה 19:24) בתשובה לדוד סיון
	טעות בידך . יש כמה בעיות חמורות בהקשר זה . 1 - יש עומס עצום על מערכת המשפט הן בגלל ריבוי פניות והן בגלל מיעוט שופטים . 2 - השופטים בחלקם הגדול הם מזן אחד ויש אפליה לגבי שכבות ציבור שכמעט ולא מיוצגות . 3 - השפיטה הפכה תחליף לשליטה של הממשלה ולמעשה תוקעת מקלות בגלגלים . 4 - לנוכחות החזקה של השיפוט יש השפעה מסרסת על אנשים שמחפשים ''להיות בסדר כלפי בגץ'' למרות שלדעתך הטיפול הוא חפוז , הרי זה מתרחש אחרי שנשואי התלונה לא טיפלו בזה מצידם הם . כשהיה אפשר לטפל בזה ללא חיפזון , לא נעשה דבר .


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165287
	בכלל לא בטוח
	דוד סיון (יום חמישי, 17/11/2011 שעה 19:47) בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
	- הצעות החוק החדשות לא מטפלות במה שאתה טוען כבעיות. - החיפזון הוא עדות נוספת לחוסר רצינות של ''המטפלים'' וזה נאמר בלשון המעטה.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165304
	בהחלט כן .
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 18/11/2011 שעה 17:36) בתשובה לדוד סיון
	כל מחול השדים סביב החקיקה ההיא קשור לחד-גוניות הבג''ץ . להתערבותו בענינים לא-לו ובטענת ''הכל שפיט'' עם אלה מנסים להתמודד על ידי שינוי אופן המינוי של שופטים .


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165320
	בהחלט לא
	דוד סיון (שבת, 19/11/2011 שעה 6:07) בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
	מחול החקיקה הוא נגד פסיקות בג''ץ ולא נגד הרכבו.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165326
	בהחלט לא
	ע.צופיה (שבת, 19/11/2011 שעה 7:39) בתשובה לדוד סיון
	פסיקות בג''צ הן פועל יוצא של הרכבו.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165331
	אז מה?
	דוד סיון (שבת, 19/11/2011 שעה 9:18) בתשובה לע.צופיה
	פסיקות בג''ץ הן קודם כל על פי החוק. מוכרת הפסיקה של הנשיא לשעבר לנדוי ז''ל בעניין אלון מורה; מוכרות גם פסיקותיו של שמגר וכו'. כמובן שעמדותיהם הפוליטיות התבררו רק לאחר שפרשו. הייתי שמח אם מישהו היה מציג ביאור מוכח על עמדותיהם הפוליטיות של שופטי בג''ץ. הרי כידוע זה אחד התירוצים שמוצג במחול השדים.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165334
	אז מה?
	ע.צופיה (שבת, 19/11/2011 שעה 9:37) בתשובה לדוד סיון
	גם אהרן ברק הודה לאחרונה שתמיד הצביע מר''צ.כנראה שלמקורביו זה היה ידוע. דעותיה הפוליטיות של ביניש ידועות מתקופת היותה פרקליטת המדינה. אך, לטעמי, הבעיה עם בית המשפט העליון הוא עיסוקו בפוליטיקה.בכך הוא ''פולש'' לשטח של הרשות המחוקקת והמבצעת והם מדרך הטבע ובלי קשר לדמוקרטיה משיבים מלחמה שערה. תמיד טענתי כי כאשר אתה מושך את החבל קצת יותר מדי אתה מקבל משיכה בחזרה.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165338
	אז מה?
	דוד סיון (שבת, 19/11/2011 שעה 9:54) בתשובה לע.צופיה
	הבעיה היא כפולה: א. מי שטוען לשמאלנות בית המשפט בלי לדעת את העמדות הפוליטיות של כל השופטים מגזים. אומר יותר מכך השימוש המוגזם בטיעון הזה על ידי פוליטיקאים הוא אחת הסיבות שנפגע מעמדו של בית המשפט. היה קצת משעשע לשמוע את שטייניץ משקיע מאמץ להדגיש שצריך לכבד את הפסיקות. ב. אם אתה היית עוסק בחקיקה בנדון הייתי הרבה פחות מודאג.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165341
	אז מה?
	ע.צופיה (שבת, 19/11/2011 שעה 10:52) בתשובה לדוד סיון
	החקיקות הן תגובות הנגד של הרשויות למצב הקיים.בסופו של דבר זה יגיע לאיזון.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165343
	אז מה?
	דוד סיון (שבת, 19/11/2011 שעה 11:18) בתשובה לע.צופיה
	זה כבר יצא מאיזון כי הדמוקרטיה בנסיגה.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165345
	אז מה?
	ע.צופיה (שבת, 19/11/2011 שעה 15:11) בתשובה לדוד סיון
	הדמוקרטיה לפי מושגיך-כן. לפי מושגי-לא.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165369
	משפט זה אינו נכון !
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 21/11/2011 שעה 16:30) בתשובה לדוד סיון
	''פסיקות בג''ץ הן קודם כל על פי החוק'' רק בימים אלה פסק בגץ כי התפטרות רופאים אינה חוקית . זה כאשר ==> אין חוק כזה !


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165376
	המשפט נכון - טענתך מופרכת !
	דוד סיון (יום שני, 21/11/2011 שעה 20:33) בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
	המשפט נכון גם אם אין חוק כזה... לכן טענתך מופרכת.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165388
	המשפט נכון - טענתך מופרכת !
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 23/11/2011 שעה 7:44) בתשובה לדוד סיון
	דברים אלה שכתבת הם שטות גמורה . או שיש חוק ובגץ פוסק לפיו . או שאין חוק ואז פסיקת בגץ אינה לפי החוק . אין שלישי .


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165392
	המשפט נכון - טענתך מופרכת !
	ע.צופיה (יום רביעי, 23/11/2011 שעה 7:58) בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
	יש חוק העוסק במאבק תאגידי. התפטרות המתמחים היא חלק ממאבק תאגידי העומד בניגוד לחוק. כל מתמחה יכול בכל רגע נתון להתפטר מסיבות אישיות. 400 המתמחים אינם עושים זאת מסיבות אישיות אלא כתוצאה מהסכם השכר שנחתם וזה עומד בניגוד לחוק כי מאבק על הסכמי שכר יש לנהל במסגרת הארגון היציג. מה זה כל כך קשה להבנה?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165394
	המשפט נכון - טענתך מופרכת !
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 23/11/2011 שעה 8:15) בתשובה לע.צופיה
	זה אינו מאבק תאגידי , כי הם אינם תאגיד . כל רופא התפטר פ-ע-מ-י-י-ם באופן אישי . להתפטר בגלל שכר נמוך , או שעות עבדוה רבות היא סיבה אישית לגמרי . מה כלכך קשה להבין ?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165395
	המשפט נכון - טענתך מופרכת !
	ע.צופיה (יום רביעי, 23/11/2011 שעה 8:24) בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
	זה לא מה שכתוב במכתבים. עובדה שהם מנהלים מו''מ.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165410
	המשפט נכון - טענתך מופרכת !
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 24/11/2011 שעה 17:21) בתשובה לע.צופיה
	הם מנהלים משא ומתן בגלל שהם ''ילדים טובים'' . את זה מנצלים נגדם . אין חוק הקובע שיש למישהו בישראל סמכות לחייב לעבוד במקום שהוא אינו רוצה . החיוב אינו מבוסס על חוק קיים . אם יש תציג אותו !


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165396
	חבל שאינך קורא את המשפט העיון!
	דוד סיון (יום רביעי, 23/11/2011 שעה 8:30) בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
	א. כתוב שם ''קודם כל''... והביטוי הזה לא כלול בפרשנות המופרכת שלך. ישנם הרבה מקרים בהם יש לבית המשפט שיקול דעת גם משום שספר החוקים לא מפורט מספיק. ב. לגבי הפסיקה בעניין המתמחים אני חושב שטענתך שפסיקת הבג''ץ קבעה ''... כי התפטרות רופאים אינה חוקית'', שגויה. אתה כמובן מוזמן להציג את הציטוט המתאים או את המקור לטענתך.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165411
	חבל שאינך קורא את המשפט העיון!
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 24/11/2011 שעה 17:24) בתשובה לדוד סיון
	לא הצגת חוק המראה כי ניתן לחייב אדם לעבוד בכפיה בישראל . לכית המשפט אין סמכות לנהוג כאילו יש חוק כזה . מאידך יש את חוק חופש העיסוק והפסיקה היא בניגוד לו .


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165412
	אוסף הצהרות לא רלוונטיות!
	דוד סיון (יום חמישי, 24/11/2011 שעה 18:07) בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
	א. לא הראית שלבית המשפט אין סמכות לנהוג כפי שנהג. ב. לא הראית שהפסיקה היא בניגוד לחוק כלשהו. ג. לא הראית שיש בסיס לטענותיך בפסיקה כלשהי. אשמח מאד אם תראה שיש בפסיקה בסיס כלשהו לטענותיך.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165417
	אוסף הצהרות לא רלוונטיות!
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 24/11/2011 שעה 19:33) בתשובה לדוד סיון
	אתה כנראה לא מבין את המשמעות של המילה ''אין'' .


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165423
	אתה מבין אבל,
	דוד סיון (יום חמישי, 24/11/2011 שעה 19:46) בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
	א. לא הראית שלבית המשפט אין סמכות לנהוג כפי שנהג. ב. לא הראית שהפסיקה היא בניגוד לחוק כלשהו. ג. לא הראית שיש בסיס לטענותיך בפסיקה כלשהי.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165433
	אתה מבין אבל,
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 25/11/2011 שעה 17:32) בתשובה לדוד סיון
	הפסיקה היא בניגוד לחוק חופש העיסוק .


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165436
	טענותיך באוויר
	דוד סיון (יום שישי, 25/11/2011 שעה 17:46) בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
	מעניין שאינך מתמודד עם הביקורת על עמדתך. אולי כדאי להזכיר לך שכדי לשכנע שבטענותיך, בקשר לרופאים המתמחים, יש ממש עליך להתמודד עם הטענות הבאות: א. לא הראית שלבית המשפט אין סמכות לנהוג כפי שנהג. ב. לא הראית שהפסיקה היא בניגוד לחוק כלשהו. ג. לא הראית שיש בסיס לטענותיך בפסיקה כלשהי.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165438
	טענותיך באוויר
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 25/11/2011 שעה 18:52) בתשובה לדוד סיון
	אתה מצליח לא לראות מה שלא נוח לך . הבאתי את חוק חופש העיסוק . אין צורך ביותר .


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165440
	טענותיך באוויר
	דוד סיון (יום שישי, 25/11/2011 שעה 19:10) בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
	אתה מצליח לא לראות מה שלא נוח לך, או שאתה סתם מתעלם מהבעייתיות של טענותיך. א. לא הראית שלבית המשפט אין סמכות לנהוג כפי שנהג. ב. לא הראית שהפסיקה היא בניגוד לחוק כלשהו. ג. לא הראית שיש בסיס לטענותיך בפסיקה כלשהי. העתקת ''חוק חופש העיסוק'' אינה אסמכתא שפסיקה כלשהי מנוגדת לחוק הזה. אם ברצונך להתייחס ברצינות לביקורת עליך להציג פסיקה כלשהי, בעניין המתמחים, שמנוגדת לחוק הזה. עד לרגע זה לא עשית זאת!!!


	http://www.faz.co.il/thread?rep=165419
	חוק יסוד - חופש העיסוק .
	המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 24/11/2011 שעה 19:40) בתשובה לדוד סיון
	.3 כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד. .4 אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. תחולה .5 כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את חופש העיסוק של כל אזרח או תושב. יציבות .6 אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים. נוקשות .7 אין לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת .

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.