השבוע נערכו הבחירות המקדימות במפלגת ''קדימה''. התנהלותן של בחירות אלו הבליטה את הכיעור והרמייה שבבחירות אלו. לא רק במפלגת ''קדימה'' אלא גם בבחירות דומות, שהיו בעבר, במפלגות אחרות.
לבחירות הנ''ל התפקדו כ-100,000 איש. הצביעו בפועל כ-40%. המנצח, שאול מופז, זכה בכ-66% מהקולות. חישוב מהיר יראה לנו כי כרבע מהמתפקדים קבעו מי יהיה ראש מפלגתם ומועמדם לראשות הממשלה.
אך למעשה התוצאה גרועה יותר. מתוך המצביעים בפועל כרבע באו מהמגזר הערבי. שהם כעשירית מכלל המתפקדים. בבחירות האחרונות לכנסת הצביעו מהמגזר הערבי למפלגת ''קדימה'' רק 3.7%. המסקנה: כ-7%מהמצביעים בבחירות המקדימות כלל לא יצביעו בבחירות לכנסת עבור המפלגה שהתפקדו אליה וקבעו מי יעמוד בראשה. במילים פשוטות: הם אינם מצביעים ''אמיתיים''.
כך שלמעשה רק 33% מכלל המתפקדים הם, על פניו, מצביעים ''אמיתיים'' ומתוכם 66% בחרו במנהיג. דהיינו: המנהיג נבחר בקולות כ-20% מהמתפקדים.
מצב אינו אופייני למפלגת ''קדימה'' בלבד אלא עובר כחוט השני בכל הבחירות המקדימות בכל המפלגות.
לטעמי הסיבה לכך פשוטה. הבוחר הישראלי טרם בגר פוליטית. הוא מילל ומקטר בכל הזדמנות הניקרת לידו על מצבו האישי, החברתי, הכלכלי והביטחוני, אך אינו מתאמץ כלל להשפיע מי יהיו אלו הקובעים את גורלו בהתפקדות למפלגה הראויה בעיניו. גם כאשר הוא מתפקד למפלגה הוא אינו מתאמץ לבוא ולהצביע בבחירות המקדימות. כך שקבוצות קטנות יחסית של אינטרסנטים משתלטים על המפלגות ומשפיעים על אורח חייו והתנהלותו האישית.
מה בעצם קרה ב''קדימה''?
התקשורת דיווחה, זמן רב, לפני הבחירות על נצחונו הצפוי של שאול מופז. לעומת זאת כל הסקרים שנערכו בקרב הציבור הרחב גילו על אהדה גדולה בהרבה לציפי ליבני. המסקנה: בחירת מופז אינה בחירת ציבור הבוחרים הפוטנציאלי אלא בחירת מיעוט קטן ואינטרסנטי.
לדעתי יש פתרון פשוט מאוד לניהול בחירות מקדימות באופן שישקף את דעת הבוחרים ולא את דעת המתפקדים.
יש לחלק את המדינה לכמה עשרות מחוזות, נניח 50.
תיערך בדיקה שתיקבע איזה אחוז מכלל תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת של אותה מפלגה העניק המחוז.
אם נחליט כי העיר נתניה, כמשל, היא מחוז ואם בדיקה תראה כי מחוז נתניה העניק למפלגה בבחירות האחרונות לכנסת כ-3% מכלל הקולות, הרי שלא משנה כמה אנשים התפקדו למפלגה או איזה שיעור הצביעו. סך כל התוצאה לא תיתן יותר מ-3%. אם במקרה כזה מופז היה מנצח ב-66% מהקולות הרי היה נרשם לזכותו 2%. הצטברות האחוזים שלו, במחוזות השונים לעומת מתחרהו היו קובעים את התוצאה הסופית.
אם כדוגמא נחליט שכל הגליל העליון הוא מחוז ונמצא כי בבחירות האחרונות כל המחוז הזה תרם למפלגה כ-0.3% מהמצביעים לכנסת. הרי תוצאה דומה של מופז, כמשל, במחוז זה תעניק לו רק 0.2% בהצטברות הכלית.
בהליך כזה של בחירות המועמדים ינטשו את קבלני הקולות שאופייניים למגזרים מגובשים (ערבים,דרוזים, חרדים, ועדי עובדים) ו''יתנפלו'' בשצף-קצף על תושבי נתניה למשל.
כאשר הציבור הרחב ייווכח כי יש בכוחו להשפיע הוא יבוא בהמוניו להצביע.
הבחירות המקדימות ב''קדימה'' ובכלל
''מה זה הבוחר לא התבגר?''
