פעם ובימינו אלה

בימים אלה אני צופה בחדשות ערוץ 10 בסידרה מאת אמנון לוי על החרדים בישראל. יבורך!

בפרק הראשון עוסקת הסידרה ביחסים בינו לבינה טרם הנישואין.

הדבר הזכיר לי את המעשייה הכלולה בספרי ''הבריאה והמכנסיים'' אשר ראה אור ב- 2008 בהוצאת ''קווים''. וזה הסיפור:

אברמל'ה, אברך משי, הגיע, בעזרת השם, לפרקו. על כן החליט אביו למצוא לו שידוך הולם. איש עשיר היה האב, ולא התקשה למצוא לבנו בכורו האהוב בתולה ממשפחה מכובדת, הלא היא אסתרקה, בתו של מנחם מנדל, סוחר בדים אמיד.

קרא לבנו ושח לו: ''בני יקירי, הנה גדלת וגם בגרת, הגיעה שעתך לשאת אישה, בשעה טובה ומוצלחת. בחירתי נפלה על אסתרקה, בתו של מנדל הגביר, דיברתי אתו וסגרנו עניין. ברם, בהיותי אדם נאור, אינני רוצה לכפות עליך את דעתי, רצוי שתפגוש את הבתולה ותביע את דעתך. מחר בעזרת השם ניגש לביתו של מנחם מנדל, שם תפגוש את אסתרקה ותשוחח עמה ביחידות''.

נבהל אברמל'ה ופנה לאביו בבקשה ובתחינה: ''אבא, הכיצד אפגוש בה ביחידות? הרי מעולם לא שלחתי מבט בבחורה, כיצד ועל מה אשוחח עמה?''

הרגיעו אביו: ''אין פשוט מזה. על מה כבר משוחחים בימינו אלה? מתחילים במשפחה, עוברים לאהבה ומסיימים בקורטוב של פילוסופיה. אין זה מסובך כלל ועיקר''.

אברהמל'ה ניסה להעביר את רוע הגזירה, אך לשווא. למחרת שמו פעמיהם לביתו של מנחם מנדל. נתכבדו בתה ובדברי מתיקה וכעבור שעה קלה קם אביה של אסתרקה והזמין את אברמל'ה להיכנס לחדר הסמוך.

מצא אברמל'ה את עצמו לבדו מול הכלה המיועדת, תקוע במקום, מתבייש להעיף בה מבט. אסתרקה, גם היא מבוישת, הזמינה אותו לשבת.
התיישב הבחור. לאחר שתיקה ממושכת פתח את פיו. ''סליחה העלמה אסתרקה, האם יש לך אח?''
''לא'', השיבה, ''לצערי אין לי אח''.

שב אברמל'ה ושתק ונזכר כי הנושא השני הוא אהבה. ''עלמתי הכבודה, האם אוהבת את מרק עוף?''
''לא במיוחד'', השיבה העלמה.
כעת הגיעה שעתו של הנושא הקשה והמסובך ביותר – פילוסופיה.

לפתע התעשת הבחור ושאל את בת שיחו: ''תאמרי, מה דעתך, אם היה לך אח, רק לצורך השיחה, נגיד שהיה לך אח. האם הוא היה אוהב מרק עוף?''

צאו וראו, בני ובנות אחיי החרדים, רוצו למדו פילוסופיה, לפחות זו השימושית!!

---