פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הממשלה בוחרת בגרעון
הלבן שבעיניים / ע. צופיה (יום שני, 02/07/2012 שעה 13:00)


הממשלה בוחרת בגרעון

ע. צופיה



הממשלה החליטה שבתקציב השנה הבאה, 2013, הגרעון יגדל מ-‏1.5% ל-‏3%.
חשוב לציין כי ברוב שנות המדינה הגרעון בתקציב בסוף השנה גדול יותר מהגרעון שתוכנן בעת עריכת התקציב. לכן נגיד בנק ישראל, צפה בנאומו האחרון כי בפועל הגרעון עשוי להגיע ל-‏5%.

אמנם אנחנו במחצית שנת 2012 בלבד אך כבר ניתן להסיק מספר מסקנות כלכליות לגבי שנה זו. שיעור הצמיחה במגמת ירידה, היצוא בירידה, האבטלה בעליה, אין אינפלציה והריבית יורדת.

העסקים והיצרנים מתלוננים על ירידה בהיקף העסקים והייצור, חלק מהם מפסיד כסף, כולם מנסים להתייעל וחלקם מפטר עובדים. גם בשוק ההון המצב אינו מזהיר, בלשון המעטה. כמעט ולא ניתן לגייס הון חדש ולכן חברות ההשקעה והאחזקה מוכרות רכוש בכדי לשלם חובות לבנקים ולציבור, מי שאינו מצליח עושה ''תספורת'' למלוויו.

לעומת זאת לאזרח הפרטי השנה די נחמדה. אין אינפלציה, כתוצאה ממחאת השנה שעברה יש ירידה מסוימת במחירי המזון, ירידה בהוצאות המשפחה לחינוך ילדים, מחיר הדירות ירד קמעא, הריבית ירדה, אמנם דמי השכירות עלו, אך זה מתקזז עם ההוזלות האחרות. הציבור ממשיך לנסוע לחו''ל בהמוניו, להזמין מכוניות חדשות, לבלות וכמו כל ישראלי מצוי: לקטר.

הירידה בשיעור הצמיחה והמצב בשוק ההון גרמו ויגרמו לירידה גדולה, יחסית בגביית המיסים, מנגד מסקנות ''ועדת טרכטנברג'' גרמו לעלייה בהוצאות הממשלה. האפשרויות העומדות בפני הממשלה במצב כזה, לשם איזון תקציבה הם שלוש: העלאת והטלת מיסים חדשים, קיצוץ בתקציב המדינה או העלאת הגרעון. כמובן שניתן לשלב בין אפשרויות אלו.

הממשלה החליטה לגשר על הפער בתקציבה, בעיקר על-ידי הגדלת הגרעון. יתכן שיהיה גם קיצוץ קטן ויתכן שיוטלו קצת מיסים. אך את עיקר הפער היא מקווה ל''סתום'' על ידי הגדלת הגרעון.
למה הדבר דומה? לאזרח שפונה לבנק ומבקש הגדלת משיכת היתר. שואל אותו הפקיד למה? כי יש לי הוצאות. ואיך תקטין אותו חזרה? אהדק את החגורה.

אם נתרגם זאת למציאות חיינו הרי בשנים 2014 ו-‏2015 נשלם חזרה את ''הגרעון'' שהגדלנו השנה. כפי שכל מי שעשה פעולה כזו בבנק יודע. ההחזר הוא הרבה יותר גדול מההגדלה שאושרה.

אז מדוע הממשלה נוקטת בצעד כזה? האומנם הם אינם מבינים מה שכל פקיד ממוצע בבנק יודע? התשובה נעוצה בשנה מסוימת זו. שנת 2013 - היא שנת בחירות.
ראש הממשלה אינו רוצה לקחת אף סיכון. הציבור ימשיך, בשנת הבחירות, ליהנות מרמת חיים גבוהה, יחסית, והתשלום על כך ידחה לשנים שלאחר הבחירות.

המציאות היא שכול התכנון הכלכלי הוא תיאורטי בלבד.

בשנת 2013 יעמדו שלושה נושאים בעלי חשיבות עליונה להכרעה:
א. המשבר האירופאי. החמרתו תפגע קשות בכלכלת ישראל וגרעון של 3% יראה כהישג אדיר למנהיגי הכלכלה הישראלית.

ב. העניין האיראני. צפוי כי שנה זו תהיה שנת הכרעה בנושא. מההיבט הכלכלי, בלי כל התייחסות לתוצאה הצבאית זו יכולה להיות קטסטרופה כלכלית. זה גם יכול להיגמר ללא השפעה על הכלכלה, אך כדאי תמיד ללכת לקיצון ולהיות מוכנים.

ג. אובמה. היבחרו או אי היבחרו של ברק אובמה לכהונה נוספת בנשיאות ארה''ב עשויה להיות בעל השלכות רחבות מאוד על מדינת ישראל ראשית על בטחונה ושנית על כלכלתה.
לכן, על רקע הנושאים הללו נראה כי הגדלת הגרעון ל-‏3% היא יותר לצורך הפרוטוקול ולא משהו שנתמודד עמו במציאות.
הפרופסור סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל ודמות כלכלית ברמה הגבוהה ביותר, מתנגד לצעד זה. ואין ספק שהצדק עימו, אך למי שחפץ חיים בפוליטיקה יש שיקולים אחרים.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


כמוכן ניתן ליעל ולהעמיק את הגביה .
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 02/07/2012 שעה 16:59) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כשהמדינה נותנת למנוולים פרס של מיליארדים שאר הציבור סובל .

אבל גם שועלים קטנים מתחמקים מתשלום מס .

כל אדם או גוף כלכלי שמשלם ''תחת השולחן'' כדי להמנע מממע''מ מעניק באותו רגע מתנה
של עשרות אחוזים פטור ממס הכנסה לספק השרות או הטובין וכמובן המע''מ עצמו הוא אבדן לקופת המדינה .
_new_ הוספת תגובה



תכנון הוא כלי
דוד סיון (יום שני, 02/07/2012 שעה 20:22) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל נסיון להעריך מה יהיה, הוא תכנון תיאורטי. אבל תכנון הוא כלי לניהול נכון, שמאפשר שליטה במצב ברמה יותר טובה. ניהול נכון עוקב ומשווה כל הזמן בין המציאות והתיכנון ומנסה לתקן (אם אפשר, או אם רצוי, או אם יש בחירות וכו'). כך זה כמובן בנושא הגרעון, ובנושאים אחרים שהם הערכות בהן עוסק המאמר.

אינני זוכר מה היה יעד הגירעון ב-‏2009, אבל אני יודע ששיעור הגירעון (בתמ''ג) קפץ לכ-‏5.1%. הוא היה 2.1% ב-‏2008, 3.7% בשנת 2010 ו-‏3.3% בשנה שעברה. בשנת 2009 היה מיתון ולכן שיעור הגירעון קפץ בגלל מה שנקרא ''המייצבים אוטומטיים'' (הוצאות שעולות באופן אוטומטי בזמן מיתון ויורדות בזמן צמיחה וגם הכנסות שיורדות בשעת מיתון ועולות בזמן צמיחה).

זה בערך הרקע למה שקורה כעת בהתייחסות לשנת 2012 (וגם 2013). צריך לזכור שבמשק מתתח מיתון ולכן לא צריך להיות מופתע אם הגירעון שוב יקפןץ ל-‏5.1%. לטעמי גם לא צריך להילחם בהשפעת ''המייצבים האוטומטיים'':
א. אם מדובר בטטווח הקצר,
ב. השפעתם מונעת את העמקת המיתון המתפתח.
ג. אם מה שקרה במיתון הקודם הוא סימן לבאות לא צריך לחשוש שבגלל שנה אחת יצא המצב משליטה. הרי מיתון עמוק יותר הוא בעייתי יותר.
_new_ הוספת תגובה



תכנון הוא כלי
ע.צופיה (יום שני, 02/07/2012 שעה 21:19)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין שנה אחת דומה לרעותה ואין מיתון אחד דומה למשנהו.
הגדלת הגרעון, הפעם, אינה מחויבת המציאות הכלכלית וספק אם היא מחוייבת המציאות הפוליטית.
צריך לזכור כי בעקבות הגדלת הגרעון יתכן והדירוג הכלכלי של ישראל ירד ולזה יש השפעה ממש לא טובה.
_new_ הוספת תגובה



תכנון הוא כלי
דוד סיון (יום שני, 02/07/2012 שעה 21:57)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נסיון החיים שלי מלמד שאפשר גם אפשר ללמוד מהעבר מה טוב לעתיד. לכן אינני קונה את כל הקביעות שלך (הפעם זה המשפט הראשון):
א. אין היא סותרת את העובדה שניתן ללמוד מהעבר מה טוב לעתיד.
ב. גם אתה כנראה חושב כך (ראה המשפט האחרון שלך).
_new_ הוספת תגובה



עדכון
דוד סיון (יום שלישי, 03/07/2012 שעה 6:03) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כותרת: ''הגרעון הממשלתי יוצא מכלל שליטה: זינק ל-‏10 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2012''

''במחצית הראשונה של השנה הסתכם הגירעון הממשלתי בכ-‏10 מיליארד שקל - סכום הכפול כמעט מזה שנרשם בתקופה המקבילה ב-‏2011, אז הסתכם הגירעון בכ-‏5.3 מיליארד שקלים בלבד'' (http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=100076...).
_new_ הוספת תגובה



עדכון
דוד סיון (יום שלישי, 03/07/2012 שעה 6:04) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כותרת: ''הגרעון הממשלתי יוצא מכלל שליטה: זינק ל-‏10 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2012''

''במחצית הראשונה של השנה הסתכם הגירעון הממשלתי בכ-‏10 מיליארד שקל - סכום הכפול כמעט מזה שנרשם בתקופה המקבילה ב-‏2011, אז הסתכם הגירעון בכ-‏5.3 מיליארד שקלים בלבד'' (http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=100076...).
_new_ הוספת תגובה



דה ז'ה וּוּ
דוד סיון (יום שלישי, 03/07/2012 שעה 6:18)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מתוך הידיעה שצוטטה לעיל עולים דבריו של שר האוצר הנוכחי בכנס קיסריה: ''היינו בטוחים שנעמוד ביעד, אבל כעת אנחנו פחות בטוחים. נמתין עוד חודשיים ואז נחליט אם נעדכן את תחזית הגירעון גם ל-‏2012''.

זה מזכיר לי מה שכתבתי לפני כמעט עשור (אז המיתון כבר היה בעיצומו): זה קורה עוד לפני שהמדיניות שאמורה להשתנות נכנסה לתוקף ואחרי שבשנה האחרונה שונה התקציב מספר פעמים. המשמעות היא שלהנחות לגבי גביית מסים לצורך חישוב תקציב 2003 לא היה בסיס כלכלי. יש כאן חשש ששיקולים פוליטיים קצרי טווח של שר האוצר שעומדים בסתירה למדיניות תקציב אמינה מקבלים עדיפות (דיון 1087).
_new_ הוספת תגובה



מדוע מה שטוב לספרד לא טוב לישראל?
ע.צופיה (יום רביעי, 04/07/2012 שעה 20:47) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



פעולה להעמקת המיתון איננה טובה!
דוד סיון (יום חמישי, 05/07/2012 שעה 5:45)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. הבעיה התקציבית בספרד נגרמה על ידי המיתון. בעקבות המיתון נחלשה גביית המסים ובמקביל עלו ההוצאות כמו דמי אבטלה וכו'. כאשר המיתון בעיצומו וכאשר יש שיעור האבטלה במגמת עליה וכבר עבר את -25% הגירעון הממשלתי הוא בעיה פחות חמורה. מה גם שקיצוצים תקציביים כעת יעמיקו את המיתון ואת הגירעון בגלל אותן סיבות שציינתי.

ב. תהליך כזה מאד לא טוב לספרד ולספרדים.
ג. תהליך כזה לא טוב לישראל אבל היא יכולה לבחור מהלכים כאלה שהביאו מיתון לאירופה.
_new_ הוספת תגובה



פעולה להעמקת המיתון איננה טובה!
ע.צופיה (יום חמישי, 05/07/2012 שעה 6:14)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המסקנה: הכלכלנים הספרדיים הם טיפשים .
_new_ הוספת תגובה



פעולה להעמקת המיתון איננה טובה!
דוד סיון (יום שישי, 06/07/2012 שעה 22:30)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על הכלכלנים זו המסקנה שלך.

ההחלטות בהן דובר הן של פוליטקאים. הפעם הם בחרו החלטה לא טובה לספרדים.
במקרה של הספרדים הם לא ממש עצמאיים, או לא נוהגים באופן עצמאי.
_new_ הוספת תגובה



גרעון יכול להיות דבר טוב או דבר רע
בצלאל פאר (יום רביעי, 04/07/2012 שעה 22:16) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה שחשוב הוא כיצד הקופה תתנהל. חשוב לגבות מס אמת ואז לא יהיה גרעון.
_new_ הוספת תגובה



גרעון יכול להיות דבר טוב או דבר רע
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 05/07/2012 שעה 6:37)
בתשובה לבצלאל פאר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לגבות מס אמת מצריך מאמץ מצד עובדי האוצר .
מאמץ הם לא אוהבים .

הרבה יותר קל לכתוב בחוק 17 במקום 16 ובזה להגדיל את המע''מ .
קטן עליהם ובלי מאמץ .
_new_ הוספת תגובה



גרעון יכול להיות דבר טוב או דבר רע
בצלאל פאר (שבת, 14/07/2012 שעה 19:19)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צריך לאכוף את חוקי המס. בינתיים האוצר גייס פקחים נוספים השנה שבגמר הכשרתם הקרובה יתחילו להסתובב ולאתר מעלימי מס. המדינה לא יכולה לוותר על 50 עד 120 מיליארד שקל שעליהם לא משולמים מיסים !!!!
_new_ הוספת תגובה



הרבה יותר קשה
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום ראשון, 15/07/2012 שעה 12:18)
בתשובה לבצלאל פאר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרבה יותר קשה לחפש ולגבות מס ממשתמטים .
הרבה יותר קל להגדיל את המע''מ באחוז אחד .
_new_ הוספת תגובה



הרבה יותר קשה
בצלאל פאר (יום ראשון, 22/07/2012 שעה 16:50)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בשל האפשרות הסבירה להקדמת הבחירות לתחילת 2013 סביר שהגדלת המע''מ תידחה בכמה חודשים. לעומת זאת הרחבת פעילות הפקחים תזכה לאהדת הציבור, למרות שרבים נהנים מהעלמות המס.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי