פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(כי תצא ע''ב) המוציאים שם רע
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום שישי, 31/08/2012 שעה 7:00)


(כי תצא ע''ב) המוציאים שם רע

נסים ישעיהו



הגיע הזמן שנכניס למשוואות חיינו את הקב''ה. שנפסיק להוציא עליו שם רע כאילו הוא לא בעסק חלילה
פרשת השבוע פותחת בפסוק (דברים כ''א): י כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ, בְּיָדֶךָ--וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. לפיכך, בהתאם לכלל ששמה של הפרשה מלמד על תוכנה, כל התוכן של הפרשה, כולל יותר משבעים מצוות הכתובות בה, נתון תחת הכותרת: כִּי-תֵצֵא (לַמִּלְחָמָה). בעבר דיברנו על כך שהמלחמה הזאת היא המלחמה הפנימית שאדם אמור לנהל עם עצמו כדי לשמור על דבקותו בה' יתברך. ומדובר ב''מלחמת הרשות'' אומר לנו רש''י; כלומר לא מדובר במלחמה עם עצמי לקיים מצווה או שלא לעבור על איסור של תורה חלילה, זו מלחמת חובה, לא רשות. ''מלחמת הרשות'' מתקיימת על עניינים שמצד הדין לא חייבים בהם; על תוספת הידור במצווה, על תוספת השקעה באהבת ישראל – מה שמתבטא, בין השאר – בסיוע לנזקקים בהיקף שמעל ומעבר למינימום ההכרחי. לא רק שנותנים צדקה גם משאירים את הלקט, הַשִׁכְחָה והפאה, לעני ולאביון.

כאשר מחליטים לצאת למלחמה הזאת, מבטיח לנו משה רבנו כי: וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ, בְּיָדֶךָ--וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ.. הפשט הוא שנקבל מהקב''ה את כל העזרה הדרושה כדי לנצח בה, אבל הניסוח וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ, אומר כ''ק אדמו''ר מליובאוויץ', פירושו שתחלץ מידו את מה שהיה אצלו בשבי, את מה שבעבר הוא לקח ממך. ומה שהוא לקח בשבי זה האנרגיות שביזבזנו במהלך השנים על כל מיני שטויות, שלכאורה, בדרך הטבע – אין מה לעשות, מעשים שליליים שעשינו, או אפילו מה שלא השקענו כראוי במעשים חיוביים – מה כבר אפשר לעשות – אפשר להשתדל להיות בסדר מעכשיו, אבל לכאורה אי אפשר לתקן את העבר. מבטיח לנו משה רבנו שאפשר גם אפשר, הרי זהו רעיון התשובה, לא?! ולא בכדי קבעו לנו לקרוא פרשה זו בחודש אלול שעניינו הוא חידוש והידוק הקשר שלנו עם הקב''ה, א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י, ראשי תיבות אלול, כידוע הרמז.

מזלו של חודש אלול הוא בתולה כידוע. והנה הסב את תשומת לבנו מורנו הרב גינזבורג שליט''א לעובדה שבפרשתנו מתייחסת התורה גם לדינים הנוגעים לנערה בתולה, וכי בפרשה הזאת, מספר איזכורי המלה ''בתולה'' בהטיותיה השונות הוא יותר מאשר בכל פרשיות התורה גם יחד. מכאן ממשיך מורנו הרב גינזבורג להסביר, בעמקות רבה כדרכו, מה הקשר בין מושג הבתולים ובין רעיון התשובה בחודש אלול שמזלו בתולה. וכמובן, גם מה הקשר בין דיני נערה בתולה הכתובים בפרשתנו ובין רעיון התשובה. ובכן בתולים מסמלים טוהר, ראשוניות; ''תינוקות שלא חטאו'' פירשו שנפשם בתולה, לא נפגמה (עדיין). כי תינוק שנולד הוא טהור, מושלם מצד עצמו; במהלך החיים, כשמתבגרים, עלולים לפגום בטהרה הזאת, לאבד את (או להיפטר מ) הבתולים. ואז לכאורה אין מה לעשות, לא ניתן לתקן, אבל זה נכון רק בשכל האנושי.

הרמז שהבאנו לעיל, הפסוק משיר השירים שראשי התיבות שלו הן ''אלול'' מבטא פן מרכזי בקשר שלנו, של עם ישראל עם הקב''ה, הפן של בעל ואשה. האשה אמורה להיות נאמנה לבעלה ואז היא טהורה לו. אבל מה קורה אם היתה סטיה והיא בגדה בו? לכאורה, בשכל האנושי כאמור לעיל, אין מה לעשות, לא ניתן לתקן עוד את הקשר ביניהם. ואכן כך זה מבחינה הלכתית, בין איש לאשתו, אבל הקשר בינינו ובין הקב''ה ניתן לתיקון בכל מצב, וזו הבשורה של חודש אלול ושל דיני הנערה הבתולה בפרשת השבוע. למדים זאת בעיקר מהדין הראשון שכתוב בעניין, דין מוציא שם רע (פרק כ''ב): יג כִּי-יִקַּח אִישׁ, אִשָּׁה; וּבָא אֵלֶיהָ, וּשְׂנֵאָהּ. יד וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים, וְהוֹצִא עָלֶיהָ שֵׁם רָע; וְאָמַר, אֶת-הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי, וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ, וְלֹא-מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים.

במקרה כזה בית דין מקיימים בירור יסודי שיש לו שני סיומים אפשריים: ששיקר או שדיבר אמת. במקרה הראשון קובעת התורה: יח וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר-הַהִוא, אֶת-הָאִישׁ; וְיִסְּרוּ, אֹתוֹ. יט וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף, וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה--כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע, עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל. אגב, בהמשך כתוב דינו של האונס נערה בתולה: כח כִּי-יִמְצָא אִישׁ, נַעֲרָ בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא-אֹרָשָׂה, וּתְפָשָׂהּ, וְשָׁכַב עִמָּהּ; וְנִמְצָאוּ. כט וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ, לַאֲבִי הַנַּעֲרָ--חֲמִשִּׁים כָּסֶף; וְלוֹ-תִהְיֶה לְאִשָּׁה, תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ--לֹא-יוּכַל שַׁלְּחָהּ, כָּל-יָמָיו. הקנס שמשלם המוציא שם רע הוא כפול מהקנס שמשלם האנס; כי האחרון – יצרו התגבר עליו, אבל המוציא שם רע מעיד על עצמו כי הוא רע. זה לא עניין של יצר הרע שהתגבר אלא של מדות רעות.

להכניס למשוואה את הקב''ה


בדין המוציא שם רע מופיע ביטוי מיוחד ודי נדיר: בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל. בתורה זו הופעה יחידה של הניב הזה ובנביאים הוא מופיע עוד ארבע פעמים. פעם אחת בעמוס ושלוש פעמים בירמיה. בעמוס, שהוא נביא החורבן של ממלכת ישראל, כתוב פסוק די מפחיד (פרק ה'): ב נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם, בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל; נִטְּשָׁה עַל אַדְמָתָהּ אֵין מְקִימָהּ: חז''ל אומרים שעל כן אין בפרק קמ''ד בתהלים פסוק שמתחיל באות נ', כי דוד המלך לא רצה להכניס פסוק כזה של נפילה ח''ו; לכן, למרות שפסוקי הפרק מסודרים לפי א' ב' – אין פסוק שמתחיל באות נ'. במקום זה שם דוד פסוק של תיקון, ''סומך ה' לכל הנופלים''. חז''ל ממתיקים את הפסוק בשנותם כביכול את הפיסוק: נָפְלָה לֹא תוֹסִיף (ליפול), קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל. אחרי שהיא תקום – היא לא תוסיף ליפול. אבל הזוהר אינו מקבל פירוש זה ואומר שאכן היא תקום אבל בכוחו של הקב''ה, לא בכוחה היא.

בכל אופן ברור שבְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל הכוונה לעם ישראל שאמור לתפקד כרעיה ביחס לקב''ה. וכך גם בירמיה הידוע כנביא החורבן של ממלכת יהודה; הפעם הראשונה שהוא משתמש בניב הזה היא כאשר הוא מתריע מפני ההשלמה (שפשתה בעם) עם החורבן המתקרב, שעל כן הפסיקו לנסות לחתור לשינויים (פרק י''ח): יב וְאָמְרוּ נוֹאָשׁ כִּי אַחֲרֵי מַחְשְׁבוֹתֵינוּ נֵלֵךְ וְאִישׁ שְׁרִרוּת לִבּוֹ הָרָע נַעֲשֶׂה: יג לָכֵן, כֹּה אָמַר ה', שַׁאֲלוּ נָא בַּגּוֹיִם, מִי שָׁמַע כָּאֵלֶּה; שַׁעֲרֻרִת עָשְׂתָה, מְאֹד, בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל. בכך הוא מכריז כי כשם שקילקלו – כך בידם לתקן, שאין מצב אבוד. אבל זה לא עזר כידוע, כי הם הוציאו שם רע על עצמם – שכביכול אין להם תקנה, ועל הקב''ה – שעזב אותם חלילה, ובכך חרצו את דינם לחורבן.

הניב הזה חוזר אצלו בפרק ל''א שאנחנו קוראים בהפטרה ביום ב' של ראש השנה: ב מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד: ג עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים: ד עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ: בדיוק כמו שאומר הזוהר, שהבניין המחודש יהיה בכוחו של הקב''ה. וזה אגב גם מה שאומר הנביא עמוס בסוף ספרו: יא בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם: יב לְמַעַן יִירְשׁוּ אֶת שְׁאֵרִית אֱדוֹם וְכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם נְאֻם ה' עֹשֶׂה זֹּאת: יג הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה: יד וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם: טו וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר ה' אֱלֹקֶיךָ:

הזוהר מאריך בעניין מוציא שם רע ומזכיר את אלה שנכשלו בכך; ראשונים הוא מזכיר את המרגלים, שהוציאו שם רע על הארץ ובעצם, הוציאו שם רע על הקב''ה, שכביכול אפילו הוא לא יוכל לעזור לנו לכבוש את הארץ. הטענה שלהם, בפנימיות, היתה כי ברגע שניאלץ להתמודד עם אילוצים של פרנסה, מלחמות וכו', לא נוכל לשמור על דבקות בה' יתברך ולכן עדיף שנישאר במדבר. כי במציאות כזאת של התמודדות עם חיי היומיום בדרך הטבע, לאחר שנעלמים ענני הכבוד והמן שוב אינו יורד מן השמים ואנחנו נאלצים לחרוש, לזרוע ולקצור, אפילו הקב''ה לא יוכל לעזור לנו לשמור על טהרתנו. בכך הם הוציאו שם רע על הקב''ה ועל כן נענשו בחומרה. הזוהר מונה עוד כמה מוציאי שם רע, אבל לא נוכל עוד להאריך; רק נאמר שאין הבדל עקרוני בין מוציא שם רע על הקב''ה, על עם ישראל או על יהודי פרטי; בכל מקרה זהו מעשה חמור מאד.

ודומני שהמסר עבורנו הוא ברור: הגיע הזמן שנכניס למשוואות חיינו את הקב''ה. שנפסיק להוציא עליו שם רע כאילו הוא לא בעסק חלילה. זה נכון ברמה האישית של כל אחד ואחת מאתנו, ובכל התחומים, בענייני פרנסה, בריאות, זוגיות וכו' וכו'; וגם בכל הרבדים, כמו שאומרים לאחר הוידוי בימים נוראים: ''אין כל דבר נעלם ממך'' הוא מתעניין בכל מה שאנחנו עושים ובכל מה שקורה אתנו. וזה נכון שבעתיים ברמה הלאומית; חייבים להכניס את הקב''ה למשוואות חיינו, לפחות מכאן ואילך, כי חפצי חיים אנחנו. וכאשר נעשה זאת, נפסיק לפחד ולהפחיד מבעיות כלכליות, מאירן, מהגויים וכו' וכו'. עד עתה הקב''ה שומר עלינו למרות שעזבנו אותו, כשנשוב אליו נראה בגלוי את הנפלאות בגאולה האמיתית והשלמה.

ניתן להאזין לתמצית הדברים ברדיו קול הלב בתכניתו השבועית של אריק לב.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי