פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
על ההוצאה הלאומית לחינוך
עגל הזהב / דוד סיון (יום שישי, 31/08/2012 שעה 13:00)


על ההוצאה הלאומית לחינוך

ד''ר דוד סיון



אתמול פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הודעה בגוון חיובי:
ההוצאה בלאומית לחינוך הסתכמה בשנת 2011 ב-‏73.4 מיליארד ש''ח, המהווים 8.4% מהתוצר הלאומי הגולמי (לוח 1). ההוצאה הלאומית לחינוך (במחירים קבועים) עלתה בשנת 2011 ב-‏5.8% בהמשך לעלייה של 5.6% בשנת 2010 ו-‏2.8% ב-‏2009 (תרשים 1 לוח 4).

ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש עלתה ב-‏3.8% בהמשך לעלייה של 3.6% בשנת 2010 וחצי אחוז בשנת 2009 (לוח 4).
מי שקורא את הציטוט ואת הנתונים הקשורים (לוח1) יודע שהנתונים מראים כי:
א. בשנים האחרונות ההוצאה הריאלית לחינוך היא במגמת עליה,

ב. ההוצאה ביחס לתמ''ג גם היא במגמת עליה קלה.
מתקבל הרושם שמדינת ישראל משקיעה יותר ויותר משאבים בחינוך ובהשכלה גבוהה. כאשר זה נוגע להשכלה גבוהה חלקו היחס של המגזר הפרטי (מלכ''רים ומשקי הבית) הוא כ-‏22%. מכך אפשר להסיק שממשלת ישראל מדגישה את ההשקעה בהון אנושי שהיא המפתח לפיתוח, לצמיחה כלכלית ולעליה ברמת החיים.

אם חושבים גם על גורם התחרות בעולם הגלובלי בו אנו חיים, הרי שצריך לשים לב איך אנחנו נראים בהשוואה למדינות אחרות. במקרה הזה קבוצת היחוס שלנו היא ה-OECD, אירגון בו אנחנו חברים ושלרמת החיים הגבוהה במדינותיו ''החזקות'' אנו שואפים להגיע. לכן, בעצם חשוב שנשווה את ההוצאה הלאומית לחינוך ביחס לתמ''ג שלנו ושל אותן מדינות.

בהקשר הזה ה''דה-מרקר'' עושה עבורנו עבודה ומציין:
... כי ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל ביחס לתמ''ג גבוהה בהשוואה לרוב המדינות המפותחות, ככל הנראה כתוצאה מהגידול הטבעי באוכלוסייה הגבוה בישראל ומשיעור התלמידים ביחס לאוכלוסייה. לכן, מבחינת ההשקעה פר תלמיד, מצבה של ישראל גרוע ביחס לרוב המדינות המפותחות.
מצד אחד, גם ההשוואה בין שיעורי ההוצאה הלאומית לחינוך אנחנו מדורגים גבוה. אבל כאשר משווים את ''ההוצאה הלאומית לחינוך, לתלמיד'' מתברר שמצבה של ישראל לא טוב. ''ההוצאה הלאומית לחינוך, לתלמיד'' בישראל נמוכה יותר מאשר ברוב ארצות ה-OECD. זו גם היתה המסקנה של בדיקה שערכתי לפני כשנתיים (מבט על ההשקעה בהון האנושי).

מיותר לציין שאם לא נתקן את המגמות האלה (שנמדדו בעשור האחרון), אם לא נדאג למגמת גידול הריאלי גבוהה יותר בהוצאה הלאומית לחינוך, מצבנו הכלכלי יורע. אם זה לא יקרה תיפגע רמת, או קצב צמיחת, ההון האנושי במשק ובגלל התהליך הזה יפגע גם כושר התחרות של המשק הישראלי. משמעות פגיעה כזו היא שהטיפוס לראש סולם רמת החיים ב-OECD יהיה קשה יותר.

-

האבטלה עלתה או ירדה?

בראשית השבוע שמענו בתקשורת על פיטורי 16,000 עובדים בחודש יולי. בעקבות זה שמענו וקראנו בתקשורת, גם בערוץ 1, על מצבם המאד לא סימפטי של מובטלים, במיוחד אלה שמובטלים זמן רב (גם שנים). מתברר שחלקם היחסי בין המובטלים מגיע לכדי 20%. בקיצור בתקשורת ציירו תמונה מאד פסימית על מצב המשק. הם אפילו הצליחו לתפוס את שר האוצר ''במבוכה''.

באו נתוני סופו של השבוע, מהודעת הלמס, והתברר כי שיעור האבטלה שעמד על 7.1% ביוני ירד ביולי ל-‏6.5%. עוד התברר שגם שיעור התעסוקה (מס' המועסקים ביחס לסך האוכלוסיה) עלה לכדי 59.8%. המשמעות היא שכוח העבודה קולט מצטרפים חדשים וגם שמס' המובטלים ירד ביותר מ-‏16 אלף. מיותר לציין שהנתונים מסוף השבוע מסתדרים הרבה יותר טוב עם החדשות על התחזקות הצמיחה ברבעון האחרון.

אני מניח שהמבוכה של שר האוצר התחלפה בחיוך. אבל על הממשלה לזכור שבעיית האבטלה ארוכת הטווח לא נפתרה...




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


הערות.
ע.צופיה (יום שישי, 31/08/2012 שעה 13:36) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. המוסף ''דה מרקר'' שאינו ידוע בראייה האבייקטיבית והניתוח הריאלי שלו קובע שההשקעה ''פר'' תלמיד בישראל קטנה מאשר בעבר וקטנה יותר מאשר מדינות מערב אירופה וצפון אמריקה. הוא אינו מוכיח במספרים את המצב בעבר לעומת ההוה., אך חוזר שוב ושוב על המנטרה הזו.
לקראת סוף המאמר הוא מביא מספרים לגבי ההוצאה ''פר'' תלמיד בארצות מפותחות שונות.אני מניח שהוא הביא את המספרים ''הכדאיים'' לו, אך גם מספרים אלו אינם מוכיחים דבר אם לא מכניסים למשואה את היחס ברמות החיים בין ישראל למדינות הנ''ל.כך נותרו מספרים סתמיים שרק מפארים את הכתבה ומבלבלים את הקורא.

ב. גם את ההשוואה לעבר (סוף שנות התשעים) אינה מלמדת דבר ללא מבט מקיף גם על שנים וגם על המצב בכללותו.
_new_ הוספת תגובה



הערות על ההערות
דוד סיון (יום שישי, 31/08/2012 שעה 14:30)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. הטענות של ''דה-מרקר'' נתמכות על ידי הנתונים:

א. על פי הלמס (הקישור מוצג בהודעה המצוטטת) ההוצאה הלאומית לחינוך ביחס לתמ''ג היתה בשיא, 9.1%, באמצע שנות ה-‏90 (http://www.cbs.gov.il/hodaot2012n/08_12_226t1.pdf). השיא הזה גבוה ב-‏0.7% מהערך לשנת 2011.

ב. על הפערים בהוצאה לתלמיד כבר כתבתי על כך בעבר (גם אז היו טענות דומות בדה-מרקר). גם המסקנות שלי (דיון 6224) שמבוססות על דו''ח של ה-OECD, דומות לאלה שהוצגו הפעם על ידי ה''דה-מרקר''.

ג. ההשואה לעבר עליה כתב ''דה-מרקר'' לא היתה ביחס ל''הוצאה לאומית לחינוך לתלמיד'', אלא בעניין היחס בין ''הוצאה לאומית לחינוך'' לתמ''ג (כפי שהצגתי בסעיף הראשון לעיל).

בעיקרון העובדות שהוצגו על ידי ה''דה-מרקר'' הן נכונות.

2. הכי חשוב זה לזכור שאם המתחרים משקיעים יותר בחינוך המחיר שנשלם בעתיד עשוי להיות יקר. שר החינוך, גדעון סער, מבין זאת ולכן פועל לתיקון מראשית כהונתו. אני חושב שגם שרי החינוך הקודמים פעלו בצורה דומה, אם כי אינני זוכר פרטים.

כרגיל מי שקובע זה ראש הממשלה וכל הממשלה ולכן לפעמים שר החינוך לא מצליח.
_new_ הוספת תגובה



הערות על ההערות
ע.צופיה (יום שישי, 31/08/2012 שעה 16:48)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. הטענות של דהמרקר מצטטות נתונים שונים שאינם מעידים על משהו מוגדר ומגובש. ''הפצצת'' הקורא במספרים שאינם מתחברים היא פטנט ידוע.
א.ציינתי זאת. אך כתבתי, וחבל שאינך מתייחס לתוכן אלא לספרות, ההשוואה בין סוף שנות התשעים ל10-12 שנים מאוחר יותר מבלי להסתכל במבט רחב על כל התמונה היא הטעייה גרידא.

ג.ראה סעיף א'.

העובדות שהציג ''דה מרקר'' הן שטויות להמונים.

2.אזכור זאת.
_new_ הוספת תגובה



הערות על ההערות
דוד סיון (יום שישי, 31/08/2012 שעה 18:07)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. אתה טועה. ראשית התייחסתי לתוכן (ראה המאמר). שנית, ההצגה של מגמה בנתונים היא בהחלט בעלת ערך.
א. ההתייחסות שלי היא גם למקורות המידע וגם למשמעות הנתונים. העובדה שיש ירידה בהוצאה ביחס לתמ''ג במהלך השנים היא משמעותית. זה במיוחד נכון כאשר מדובר במשתנה שמייצג השוואה מקובלת..

ג. העובדות שהציג ''דה-מרקר'' ואליהן התייחס המאמר הן נכונות וגם בעלות משמעות.
_new_ הוספת תגובה



הערות על ההערות
ע.צופיה (יום שישי, 31/08/2012 שעה 21:36)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דהמרקר לא הציג שום עובדה. הוא פיזר מספרים שונים וקבע עובדות-שוא בין המספרים.
אין שום קשר בין המספרים והמשפטים במאמר. זו אחיזת עיינים לקורא ההדיוט.
מגמה זה דבר אחד. מבט מקיף על המצב והזמן זה דבר אחר. אין שום ערך למגמה אם היא אינה אחוזה במציאות.
_new_ הוספת תגובה



הערות על ההערות
דוד סיון (שבת, 01/09/2012 שעה 6:44)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1 נתונים הם עובדות על המציאות ולכן הדה-מרקר הציג עובדות.

2. בהודעה קודמת שלך כתבת שאני מתעלם מהתוכן של הביקורת שלך. אבל הרושם מההודעות שלך הוא שאתה מתעלם מהתוכן התומך בטענות שהוצגו במאמר כאן ובמאמר של הדה-מרקר.

התוכן התומך הזה כמכלול, שלמעשה לא זוכה להתייחסותך כולל נתונים המוצגים בהודעה של הלמס, בדו''ח של ה-OECD, והניתוח שלהם (כולל במאמר קודם שלי).

החומר הזה כמכלול ודאי שמציג מבט מקיף וקשור למציאות יותר מאשר הביקורת שלך.
_new_ הוספת תגובה



הערות על ההערות
ע.צופיה (שבת, 01/09/2012 שעה 7:56)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

2.בתגובתך התעלמת שאני כבר כתבתי את הדברים בהודעה הראשונה.ציונם ללא התייחסות נראתה לי כהתעלמות.
איני מתעלם משום דבר. אפילו קראתי את מאמרך הקודם שהוזכר במאמר הנוכחי. אני חזרתי וציינתי שהמאמר ב''דה מרקר'' מכיל נתונים מספריים שהקשר ביניהם רופף והמלל במאמר בכלל לא ''נקשר'' אליהם.
הביקורת שלי על מאמרך היא שאתה מסתמך ,בין היתר, על מאמר סתמי ש''אינו מוביל לשום מקום''.לגבי היתר אין לי כל ביקורת.
_new_ הוספת תגובה



הערות על ההערות
דוד סיון (שבת, 01/09/2012 שעה 8:29)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה טועה. אינני מסתמך על המאמר של דה-מרקר. אני נעזר בציטוט ממנו כדי לטעון את טענותי.

אני גם חושב שאתה טועה לגבי המאמר בדה-מרקר, אבל זה סיפור אחר.
_new_ הוספת תגובה



הערות על ההערות
ע.צופיה (שבת, 01/09/2012 שעה 10:56)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איני טועה כי ציינתי שאתה מסתמך, בין היתר, על השטויות של דהמרקר. אם אתה מצטט מספרים זה בסדר אם אתה מסתמך על הניתוח שלהם אז,לטעמי, אתה טועה.
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה מאד
דוד סיון (שבת, 01/09/2012 שעה 16:33)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. אני מסתמך על נתוני הלמס ונתוני הדו''ח של ה-OECD ולא על הנתונים שמוזכרים במאמר של דה-מרקר.
2. אני משתמש בציטוט מן המאמר של דה-מרקר כנקודת מוצא להציג את עמדתי זו.

אתה טועה כי:
א. אינני מסתמך על המאמר של דה-מרקר.
ב. חלק ממסקנותיו הן נכונות ומסתמכות על אותם נתונים עליהם הסתמכתי אני.
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה מאד
ע.צופיה (שבת, 01/09/2012 שעה 16:44)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איני טועה כי כתבתי בדיוק את הדברים האלה כבר בהודעה הראשונה, אך או שאינך קורא בעיון את ההודעות עליהן אתה מגיב או שאתה מאוהב במילה טועה על כל הטיותיה.
אני מהמר על האפשרות השניה.
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה מאד, גם הפעם!!!
דוד סיון (שבת, 01/09/2012 שעה 19:00)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה כנראה מאוהב בביטוי ''איני טועה''
אבל העובדות מראות שטעית, במקרה הטוב.
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה מאד, גם הפעם!!!
ע.צופיה (שבת, 01/09/2012 שעה 19:40)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איש איש וסטיותיו.
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה מאד!
דוד סיון (שבת, 01/09/2012 שעה 19:48)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עובדתית טעית במה שיחסת לי בדבר תוכן המאמר.
_new_ הוספת תגובה



ההיפך צדקתי.
ע.צופיה (שבת, 01/09/2012 שעה 19:52)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המילה טעות אינה משה מידך.
עובדתית איני מבין כלל על מה אתה כותב. לא מתחתי עליך שום ביקורת. התייחסתי למוסף ''דהמרקר'' בלבד. אם אתה חש שהעיתון הוא בחסותך וחובתך להגן עליו, מצידי תמשיך ותכתוב עד אין סוף את המשפט ''אתה טועה''.
אני מיציתי את דבריי.
_new_ הוספת תגובה



אבטלה
ע.צופיה (יום שישי, 31/08/2012 שעה 13:41) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבטלה בשיעור 5% היא ''רצפה'' שאין מתחתיה דבר. אין מצב של ס% אבטלה או אחוזי קטנים מאוד.תמיד יש מעברים ממקום למקום, אנשים שעושים ''הפסקה'' או שאינם רוצים לעבוד.
לכן 6.%5 אבטלה פירושה שכל אחד יכול למצוא עבודה.
לפני כחודש התפרסם נתון שאין לו כל ערך מעשי למדידה כלכלית זו או אחרת.
התפרסם מספר האנשים שהפסיקו לעבוד בחודש יולי.לא התפרסם כמה התחילו לעבוד בחודש זה ולא נערך סקר מדוע האנשים הללו הפסיקו לעבוד.
אך העורבים בטיפשורת חגגו כשבוע על נתון זה.
תמיד הדהים אותי מספרם הגדול של הטיפשים ה''קונים'' כותרות אלו.
_new_ הוספת תגובה



אבטלה
דוד סיון (יום שישי, 31/08/2012 שעה 14:45)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. כאשר בני אדם מובטלים במשך תקופות ארוכות הסיכוי שלהם למצוא עבודה נחלש עם הזמן. זו בעיה רצינית אם, לפי הלמס, כ-‏20% מהמובטלים הם כאלה שמובטלים יותר משנה. מכאן שהמספר שקבעת כריצפה הוא לא בדיוק כזה. אבל אתה צודק שבמשק בריא ישנם לא מעט אנשים שנמצאים בתקופת מעבר בין ג'ובים או שמחפשים ג'וב חדש וכו'. לכן אין שיעור אבטלה 0%.

2. מי שלא רוצה לעבוד אינו נכלל בחישוב האבטלה, כי הוא לא נכלל בכוח העבודה.

3. הפרסום היה על 16,000 בני-אדם שפוטרו ביולי (http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=100077...).
_new_ הוספת תגובה



אבטלה
ע.צופיה (יום שישי, 31/08/2012 שעה 16:50)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יתכן שאלה שמחפשים עבודה למעלה משנה, אולי חלקם, פשוט אינם מחפשים ב''רצינות''.
_new_ הוספת תגובה



אבטלה
דוד סיון (יום שישי, 31/08/2012 שעה 18:18)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכל נתון סטטיסטי יש יוצאים מן הכלל. כך זה גם בעניין אבטלה ארוכת טווח. אבל עדין העובדה שהם כ-‏20% מן המובטלים משמעותית ומעידה על בעיה שראוי להתייחס אליה ברצינות
_new_ הוספת תגובה



אבטלה
ע.צופיה (יום שישי, 31/08/2012 שעה 21:39)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

20% מהמובטלים שוה ל-‏1.3% מכוח העבודה.
איני מזלזל במספר אך הוא בהחלט שולי במכלול.
_new_ הוספת תגובה



אבטלה
דוד סיון (שבת, 01/09/2012 שעה 7:05)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לכאורה אפשר לפרש את דבריך כאילו המידע על 230 אלף מובטלים הוא שולי (הם ''רק'' 6.5% מהמכלול)

לדעתי העובדה שממשלות ישראל לא ממש מתעלמות מהעובדות האלה היא עדות שלא מדובר במספרים שוליים.

בקשר למובטלים לזמן ארוך אציין שהם מהווים חלק משמעותי, כ-‏46 אלף בני אדם, באוכלוסיית המובטלים.
_new_ הוספת תגובה



אבטלה
ע.צופיה (שבת, 01/09/2012 שעה 7:58)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ציינתי שאיני מזלזל ולוא במובטל אחד. אך כאשר אתה מתעסק במכלול, וממשלת ישראל מתעסקת במכלול ולא במובטל הבודד, הרי המספר שציינת, שאינו קטן כלל, עדיין הוא בשולי הדברים.
_new_ הוספת תגובה



אבטלה
דוד סיון (שבת, 01/09/2012 שעה 19:58)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא מדובר במובטל בודד אלא במאפיין-גורם חשוב של אוכלוסיית המובטלים.

ממשלות ישראל, כולל הנוכחית, עסקו ועוסקות בגורמי האבטלה (יש משרד ממשלתי שזה אחד מעיסוקיו). אחד מכלי המדיניות שהופעלו היה תוכנית ויסקונסין מכוונת בדיוק למובטלים לאורך זמן.

ראה גם כמה משקיעה הממשלה בטיפול במפעל המעסיק כמה מאות עובדים, כאשר זה ''מאיים'' לסגור את פעילותו.
_new_ הוספת תגובה



אבטלה
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (שבת, 01/09/2012 שעה 7:49)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש עוד אפשרות
הבחירה בין אבטלה לבין עבודות מסריח/מעייף/מלוכלך/משעמם היא לטובת אבטלה .
_new_ הוספת תגובה



אבטלה
ע.צופיה (שבת, 01/09/2012 שעה 8:02)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במידה מסוימת אתה צודק. יש הרבה מובטלים שמוכנים לעבוד בכל עבודה, אך גם היא לא תמיד בהישג-יד ולרוב היא זמנית מאוד.
מנגד אני מכיר לא מועטים שכאשר יש להם ''זכויות'' דמי אבטלה הם מנצלים אותם ''עד הסוף'' וזה כמובן מעמיס על שיעור האבטלה.
מסריח,מעייף,מלוכלך,משעמם הם דימויים תדמיתיים וניתן לשנותם. עובדה שבעבר המקצועות האלה לא היו מסריחים, מעייפים וכולי.
_new_ הוספת תגובה



אבטלה
דוד סיון (שבת, 01/09/2012 שעה 8:33)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מכיר מנסיון את ההתייחסות של המעסיקים שלאחר
שהתנסו עם עובדים פלשתינאים ומזרח אסייתים
לא מוכנים לנסות עובד ישראלי שמוכן לעבוד בעבודה
המעייפת והמלוכלכת.
_new_ הוספת תגובה



אבטלה
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (שבת, 01/09/2012 שעה 17:39)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

העובדה שמעסיק ישראלי יכול להשוות עובדים זרים עם עובדים ישראליים , היא עצמה בעיה .
_new_ הוספת תגובה



אבטלה
ע.צופיה (שבת, 01/09/2012 שעה 18:42)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכל העולם קיימת תופעת העובדים הזרים ובעוצמה גדולה יותר מאשר בישראל.
המדינה נותנת רישוי לכניסת עובדים זרים במקצועות שלא הצליחו לשכנע ישראלים לעבוד בהם ''בכל מחיר''. אין ברירה!
המדינה צריכה לדאוג ביתר עוז ליציאת העובדים הללו עם סיום תקופת רשיונם.
זו המציאות בימינו בכל העולם.
_new_ הוספת תגובה



אבטלה
דוד סיון (שבת, 01/09/2012 שעה 19:12)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חושש שהדברים שכתבתי (תגובה 168454) לא היו בהירים מספיק.

התכוונתי לציין שמעסיק דחה עובד ישראלי שהסכים לעבוד במחיר של העובדים הזרים. תיאור המצב כאילו הישראלים לא מוכנים לעבוד בכל מחיר איננו מדוייק. מצד שני אני חושב שאין הרבה ישראלים שמוכנים לעבוד ''בכל מחיר''.
_new_ הוספת תגובה



אבטלה
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום ראשון, 02/09/2012 שעה 16:41)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לדעתי אפשר למצוא בישראל עובדים לכל הצרכים , זו רק שאלה של מחיר .
אפילו הובלת ניטרוגליצרין מוכנים לבצע . במחיר גבוה כמובן .
אבל כשיש תחרות מחירים בין אזרח ישראלי לבין אזרח סיני , ברור שהסיני מוכן לעבוד במחיר זול יותר .
הבעיה מתחילה כשהסיני לוקח את השכר לקניות בסין . וכשהסיני אינו משרת בצהל .
בכלל אולי אפשר למצוא 5.5 מיליון סינים שיחליפו אותנו ?
_new_ הוספת תגובה



אבטלה
דוד סיון (יום שני, 03/09/2012 שעה 9:05)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאשר העסקים הישראלים פועלים בתחרות גלובלית הם למעשה מתחרים גם עם המוצרים שמיוצרים בסין. זה כמובן אומר שהפועל הישראלי נמצא בתחרות עם פועלים סינים, גם אם הם לא עובדים במשק הישראלי.

הפתרון הנכון הוא השקעה בהון אנושי של האזרח הישראלי וביכולות פיתוח מוצרים חדשים וחדשנות בתחומים שהסינים לא יכולים או לא יכולים עדין. אחת הדוגמאות לכך היא כמובן תעשיית ההי-טק שכבר עשור מובילה את המשק הישראלי לצמיחה כלכלית.

התמקדות בענף אחד היא כמובן לא פתרון טוב ולכן המחקר והפיתוח צריך להתרחב גם לתחומים אחרים. דוגמה נוספת, אם כי לא משמעותית מבחינת המשק הישראלי כמו ההי-טק, יש בתחומים הקרובים לחקלאות (הדרכה חקלאית, אמצעי השקייה ועוד).

זה הפתרון לדעתי עבור כל המדינות המפותחות שסובלות מהעלות הזולה של העובד במזרח או מהמזרח. אבל צריך לזכור שבמהלך הצמיחה הכלכלית בסין ובמזרח יוקר המחיה שם עולה וזה כולל את עלות הפועל...
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי