פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
וּנתַנה תוקף בשַער בּרנדנבּוּרג
בלפור חקק (יום שישי, 21/09/2012 שעה 10:00)


וּנתַנה תוקף בשַער בּרנדנבּוּרג

בלפור חקק



תפילת ''ונתנה תוקף'' מיוחסת לרבי אמנון ממגנצא (המאה ה-‏11), והנסיבות האגדיות של חיבור התפילה מצמררות עד ימינו אלה. הוא פעל במגנצא (מיינץ) שבגרמניה, ועל פי האגדה בשירי החדש, הוא קם לאחר מותו בעצם ימי השואה בגרמניה ובשאר הארצות לסייע לאחיו המומתים. ''ונתנה תוקף'' מבטא אימת הדין, וגם שיר זה. התפילה ''ונתנה תוקף'' נאמרת בראש השנה וביום הכיפורים.

וּנתַנה תוקף בשַער בּרנדנבּוּרג
בָּא זֶה הַיּוֹם
וְהוּא נוֹרָא ואָיוֹם.
בּוְעִידַת וַאנְזֶה תִּנּוּ תֹּקֶף
קְדֻשַּׁת הַצַּו בָּעוֹלָם
וּבוֹ תִּנָּשֵׂא מַלְכוּתָם.

בָּא אַמְנוֹן מִמַּגֶּנְצָא לְשַׁעַר בְּרַנְדֵנְבּוּרְג
לְדַבֵּר עִם שַׂר עֲמָלֵק וּצְבָאָיו
שָׂרֵי הָאֶס אֶס:
לָדַעַת כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן
מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת
מִי שׁוֹכֵב עַכְשָׁיו בַּכִּבְשָׁן וּמִי גּוֹסֵס.

הוּא צוֹעֵק כִּי הֵם בָּשָׂר וָדָם
הוּא לוֹחֵשׁ כִּי נִמְשְׁלוּ כַּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר.
וְהֵם עוֹמְדִים מוּלוֹ האֶס אֶס, צַח בִּגְדָּם
שָׂמִים אֶת אֶחָיו בְּכִבְשַן הָאֵשׁ
כְּרוּחַ נוֹשֶׁבֶת, כְּצִיץ נוֹבֵל, כְּחָצִיר יָבֵשׁ.

הֵם נוֹשְׂאִים אֶת אַמְנוֹן נִשְׁבָּר
אִישׁ אֶס אֶס מְקִימוֹ
מֵעָפָר, יְסוֹדוֹ מֵעָפָר
לַהֲשִׁיבוֹ לְמַגֶּנְצָא קִבְרוֹ מְקוֹמוֹ.
הוּא רוֹאֶה
עָשָׁן יוֹצֵא מֵאֲרֻבּוֹת מִשְּׂרֵפַת הַגּוּף
רוּחַ נוֹשֶׁבֶת אָבָק פּוֹרֵחַ
חֲלוֹם יָעוּף.

אַמְנוֹן אֵינוֹ מַרְפֶּה מִצַּעֲקָתוֹ רוֹעֵד.
הוּא כּוֹתֵב וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה
הוּא דַיָּן וּמוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ וָעֵד.
רוֹאֶה צֹאנוֹ תַּחַת שְׁבָטִים
כִּבְנֵי מָרוֹן, לְלֹא רוֹעֶה מֵתִים:
מִי בַּמַּיִם, מִי בְּאֵשׁ וְאֵימָה
מִי בְּגַּז ומִי בַּצָּמָא.

וְהוּא מְתַנֶּה אַמְנוֹן מִמַּגֶּנְצָא
אֶת מוֹתָם
בִּלְחִישָׁה
הוּא מְתַנֶּה תֹּקֶף מוֹתוֹ שׁוּב עִמָּם
לִפְנֵי תְּפִלַּת קְדֻשָּׁה
לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ
אֵל חַי וְקַיָּם.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי