פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_7113

''קו אדום'' לפלשתינאים חשוב יותר
חדשות / ע. צופיה (יום שישי, 05/10/2012 שעה 20:00)


''קו אדום'' לפלשתינאים חשוב יותר

ע. צופיה



את מירב תשומת הלב משך הקו האדום שראש ממשלתנו שירטט על דף לבן בנאומו בעצרת האומות המאוחדות ואשר הדיו התפשטו ברחבי העולם. לא מעטים לגלגו על ה''הצגה'' שהוא ערך, אך הדבר החשוב יותר היה הצפי הרב לנאום בפרט בקרב המתמודדים לנשיאות ארה''ב והעניין הרב שגילו בתוכנו מנהיגי העולם. התכונה לפני הנאום והתגובות לו הראו את מידת חשיבותו של ראש ממשלת ישראל וכמובן מדינת ישראל במארג האסטרטגי העולמי.

ל''קו אדום'' זה חשיבות רבה בהיבט האסטרטגי של מדינת ישראל, לעומת זאת שר הביטחון, אהוד ברק, מתח בימים אלו ''קו אדום'' המתייחס לרשות הפלשתינאית: אם, תוך זמן סביר, לא יחל מו''מ ענייני בינינו לביניהם על גורל יהודה ושומרון הרי על מדינת ישראל לפעול באורח חד-צדדי לקביעת גבולות המדינה באזורים אלו ולקביעת ההתייחסות לתושבים הפלשתינאים גרים שם.
''קו אדום'' זה הוא בגדר מהלך טקטי בלבד אך חשיבותו לקיום המדינה עולה על ה''קו האדום'' שמתח ראש הממשלה כלפי פיתוח פצצת אטום באיראן.

אני גורס כי הביטחון האמיתי של מדינת ישראל הוא בהיותה מדינה יהודית בעלת רוב ברור של, לפחות, 75% יהודים מתוך כלל תושבי המדינה.
כך היה בעת קום המדינה וכך המצב גם כיום בגבולות ה-‏6.6.1967.
אם נוסיף למניין תושבי המדינה גם את הפלשתינאים שחיים ביו''ש נגיע ליחס של 60%:40%. במצב זה, לפי הלך הרוחות כיום בדעת הקהל העולמית, יוכל המיעוט בארצנו לדרוש ''זכויות מיעוט'' (שפה, תרבות, היסטוריה וכו') כפי שדורשים כיום בחבל קוסובו, צ'צ'ניה, אצל הכורדים, הקטאלונים, הבאסקים, הצרפתים בקוויבק שבקנדה ובעוד מקומות אחרים. מאחר ורוב מוחץ של תושבי המדינה רוצים לשמר את אופייה היהודי הרי עלינו לעשות מאמצים בכדי לשמור על הרוב שקיים כיום במדינת ישראל על ידי ''הקטנת'' המיעוט לשיעור סביר.

הדרך הסבירה והמעשית ביותר היא מתן עצמאות מדינית לאותם הפלשתינאים החיים בתחומי יו''ש ואשר גריעת מספרם מכלל תושבי המדינה ישמור על יחס של 75% יהודים לעומת 25% אחרים.

מאז שנחתם ''הסכם אוסלו'' נעשו מספר ניסיונות רציניים להגיע להסדר הגיוני ומניח את הדעת עם הרשות הפלשתינאית, אך כולם כשלו. בשנים האחרונות אנו אפילו חוזים במצב שרשות הפלשתינאית נמנעת מלנהל עימנו מו''מ.
מבלי להיכנס עכשיו לניתוח הסיבות והגורמים לכך, שר הביטחון מציע לדלג על שלב המו''מ ולקבוע חד-צדדית מהן הגבולות הרצויים לנו ומיתר השטח לסגת בשלבים תוך כדי פינוי ישובים שנמצאים שם.

יש יתרונות רבים למהלך כזה וישנם גם חסרונות. הדוגמה של הנסיגה החד צדדית מחבל עזה היא עדיין בויכוח ציבורי כאשר חלק רואים בכך מקור רציני לצרותינו וחלק רואים בכך מהלך חכם מאוד. כמובן שזה תלוי בתכנון ובאופן הביצוע.
אני חושב שמהלך כזה הוא חיוני מאוד למדינתנו וכל דחייה בביצועו עשויה להיות ''בכייה לדורות''.

ראשית לכל יש לקבוע, בפורום רחב שיכלול מומחים מכל תחום, את התוואי באופן שיכלול מקסימום רצף דמוגרפי יהודי עם מינימום של סיפוח פלשתינאים (דבר שהוא כנראה בלתי נמנע). אם למשל הכללת ישוב עם רבבת מתיישבים יהודיים דורשת גם מתן אזרחות ל-‏5,000 פלשתינאים, הרי, לדעתי, יש לוותר על הכללת אותו הישוב ולהימנע מתוספת חמשת אלפים ''זרים''.

לאחר קביעת התוואי תוך התחשבות בגורמי ביטחון ותשתיות יש, ראשית לכול, לבנות במהירות גדר הפרדה בתוואי שנבחר. אני גורס שאת התוואי שנבחר יש לקבוע במסגרת חוק כך שיהיה ''מוגן'' בפני עתירות לבג''צ.

עם השלמת הגדר יש, בתיאום מרבי אפשרי עם התושבים, להתחיל בפינוי ישובים מבודדים ומרוחקים והעברת השליטה בשטחים שהתפנו לרשות הפלשתינאית.
מובן שמיד עולה השאלה כיצד מדינת ישראל תגן על תושביה מפני ירי והתנכלויות אחרות מצד הפלשתינאים.
ניסיון עשרות שנות קיום המדינה הראה כי רק ''כוח ההרתעה'' של צבאנו הביא לשקט בגבולות. כך יהיה עלינו לפעול גם הפעם. אם נגיב בנחישות ונגבה מחיר כבד על כל פעולה אלימה, החל מזריקת אבן ועד טיל, הרי יהיה שקט בגבולנו. אם לא, השקט לא ישרור גם אם נמשיך לשלוט ביו''ש.

אני מאמין שבהצגת העניין בצורה נאותה אנו גם נזכה בדעת קהל חיובית, בעיקר באירופה וצפון אמריקה.
מעיון בהצהרות שונות של מנהיגי המפלגות, בהזדמנויות שונות, ניתן להבין כי מהלך כזה תואם את עמדות כל המפלגות הציוניות מלבד האיחוד הלאומי מימין ומר''צ משמאל. דהיינו: כ-‏70% מתושבי המדינה.

חזרה לנושא איראן. מאחר ומתברר שהנשיא אובמה, בשום מקרה, לא יפעיל כוח צבאי למניעת פיתוח נשק גרעיני באיראן וסביר להניח, לפי המצב כרגע, שיבחר מחדש ואז גם ימנע ממדינת ישראל לתקוף באיראן, הרי הדבר הטוב ביותר שעשוי לקרות מנקודת ראותנו הוא נפילת משטר אסאד בסוריה, הקמת ממשלה בהשפעה טורקית ומצרית דבר שיביא לצמצום ניכר ביכולת הפעולה של חיזבאללה.
במצב כזה איראן תהיה מבודדת לחלוטין (אולי חוץ מוונצואלה וצפון-קוריאה) ויש להניח שתיאלץ לתת מחשבה נוספת ליתרונות ולחסרונות של פיתוח פצצה העומדת בניגוד לעמדתם הנחרצת של רוב אומות העולם.

הצבת ''קוים אדומים'', הן בנושא האיראני והן בנושא הפלשתינאי דורשת אומץ ונחישות לממש אותם בבוא הזמן.
זה יהיה מבחנם האמיתי של ראש הממשלה, שר הביטחון וכלל שרי הממשלה.







http://www.faz.co.il/thread?rep=168744
הערות ל-‏3 הנושאים: פלסטינים, איראן וסוריה
בצלאל פאר (שבת, 06/10/2012 שעה 10:50)

הפלסטינים - לא נראה לי שגם אם ניסוג חד צדדית לגבולות 67'יתאפשר חידוש שיחות השלום, שהרי אבו מאזן הציב תנאים לחידוש השיחות: 1. נסיגה ישראלית לקו 67', 2. הסכמה ישראל למימוש ''זכות השיבה'', 3. אי הכרה פלסטינים ב ז כ ו ת ישראל להתקיים מעצם מהותה הלא-אסלאמית (להבדיל מהכרת המציאות דה-פקטו בקיומה בהכרח בפועל). על אחת כמה וכמה אם ניסוג אבל נישאר בגושי התנחלויות שנספח חד-צדדית.

איראן - איננו יודעים אם ארה''ב תתקוף או לא את הגרעין האיראני. הנחת העבודה של ישראל צריכה להיות שבסופו של יום ישנה אפשרות סבירה שישראל תצטרך לתקוף. אם אכן נגיע לנקודה הזאת, באביב הקרוב (אם האיראנים ימשיכו בקצב אחד עד להשלמת הפרוייקט) ארה''ב לא תמנע זאת מישראל והיא גם אינה יכולה למנוע, אלא אם היא תתקוף צבאית את ישראל. לא נראה לי שאובמה החסר מנהיגות יוכל לבצע צעד כזה גם אם ירגיש שהוא רוצה. לכל היותר ארה''ב תכריז שוב על אמברגו נשק על ישראל. במקרה החריף, ארה''ב תצטרף באו''ם על הצבעה נגד פעולתה של ישראל ואולי אף תצטרף להטלת אמברגו ע''י האירופאיות (שגם זה צעד די חריג שאינני מניח שיתקיים). ישראל היום חזקה צבאית, מודיענית, כלכלית, והיא יכולה להשית מחיר כבד על אלה המחרימים אותה.

קטיעת הקשר הפיזי בין איראן לחזבאללה לא בטוח שיפגע קשות בחזבאללה עד כדי פגיעה במעמדו ובכוחו שלבנון. בודאי שזה לא יפגע באיראן במובן הזה שהיא תפסיק להיות גורם מקצין ומתסיס במזרח התיכון. איראן לא מייצאת את המהפיכה רק ללבנון, אלא היא מעורבת במלחמות בתימן, בבחריין, בעיראק, בסעודיה, בסומאליה, בכמה מדינות אפריקה עם מיעוטים אסלאמיים גדולים, כמו שהיה גם בסארייבו ובעוד מקומות.

סוריה - לא בטוח שנפילת אסד תיטיב עם סוריה או עם ישראל. איננו יודעים מי הגורם החזק באופוזיציה שיתפוס את השלטון. איננו יודעים איזו קואליציה תוקם. המורדים נגד אסד מפוצלים בינם לבין עצמם, בחלק אפילו בהתארגנות המלחמתית נגד אסד. סוריה היא חברה מפוצלת, גם בתוך הרוב הסוני. אם המורדים ינצחו העלאווים יידחקו לצפון מערב סוריה. הכורדים כבר החלו במעשים להיפרדות חד-צדדית מסוריה ואולי התחברות לכורדים של צפון עיראק. בהחלט סביר שהם יסכימו מדינה כורדית חדשה בצפון-מזרח סוריה. הדרוזים והנוצרים כנראה יישארו שקטים כי הם האגף החלש בסוריה. תיאורטית יתכן שהדרוזים ידרשו את מדינתם בחוראן-ג'בל דרוז בדרום מערב סוריה, חזרה למדינה שהיתה להם לזמן קצר בשנות ה-‏20.
אי השקט הארוך שיכה את סוריה לא יאפשר לה להיכנס למו''מ עם ישראל, או להניח שישראל תוכל לבטוח במשטר שיקום שהוא מייצר את הרוח של האזרח הסורי הממוצע.

הצבת ''קו אדום'' נכונה רק כאשר לישראל יש אופציה צבאית ראויה, בבחינת הגרזן שהונף ומחכה לרדת ולגדוע. המצב מול איראן הוא מצב קלאסי של רלוונטיות של ''קו אדום'' משום שהתנאים תלויים רק ביריב וביוכלתו למנוע את התקיפה הישראלית שתשמיד כליל את הפרוייקט האיראני, אם יפסיק במעשיו החריגים.

מול הפלסטינים אנחנו עומדים מול חברה מפולגת ופאסיבית מבחינה מדינית שיכולה להתפוצץ כל רגע. כאן את מטיל את קביעת מועד ה''קו האדום'' על כתפי ישראל, כאשר התוצאה תהיה חלקית, בלתי מקובלת על רבים, וברת תיקונים ושינויים כתוצאה מלחצים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=168747
הערות ל-‏3 הנושאים: פלסטינים, איראן וסוריה
ע.צופיה (שבת, 06/10/2012 שעה 18:49)
בתשובה לבצלאל פאר

קביעת ''קו אדום'' ומימושו יעביר את היזמה המדינית לישראל והיא תקבע את קצב ותזמון המהלכים ולא מישהו אחר.
כך קובעים עובדות בשטח!


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.