השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את התפלגות ההוצאה הממוצעת של משק בית ישראלי בשנת 2011 והשינויים שחלו בו לעומת שנת 2010 (
הודעה לעיתונות).
ההוצאה הממוצעת של משפחה ישראלית בשנת 2011 הייתה כמעט 14,000 ש''ח לחודש. כ-500 ש''ח יותר מאשר בשנת 2010 אך ריאלית לא היה שינוי. ראוי לציין בהקשר זה כי השכר הממוצע במשק הוא כ-8000 ש''ח לחודש. המסקנה: משפחה ממוצעת ששני ראשיה עובדים מצליחה לחסוך כ-2000 ש''ח לחודש.
ראוי לשים לב לכמה מרכיבים בסך ההוצאה.
המרכיב הבולט והחשוב הוא מרכיב הדיור. זוהי ההוצאה הגדולה ביותר של המשפחה. 25% מכלל ההוצאות. ההוצאה הזו היא או תשלום משכנתא או תשלום שכ''ד. מאחר ורובם הגדול של תושבי המדינה הם בעלי דירות הרי מכאן מובן שעיקר הכסף הולך לתשלום משכנתאות. מקובל לחשוב שתשלום של עד 25%, מכלל ההוצאות, לדיור (משכנתא או שכ''ד) הוא סביר ונכון. גם הבנקים למשכנתאות מוכנים לתת משכנתא מקסימאלית בתנאי שההחזר בגינה אינו יותר מ-25% מההכנסה המשפחתית נטו.
הממצא שמשפחה ישראלית ממוצעת עומדת במבחן זה מביאה אותי למסקנה שמחירי הדירות בשנת 2011 במדינת ישראל היו סבירים ותאמו את כוח הקניה של הציבור הישראלי.
המרכיב השני בגודלו הוא ההוצאה לתחבורה ותקשורת. אני מניח שהמרכיבים הגדולים של הוצאה זו הם מחירי השיחות והמכשירים של הטלפונים הסלולאריים וההוצאה על דלק לרכב. יש הוצאות נוספות כגון התחברות לכבלים, לווין ואינטרנט.
ההוצאה הזו, בניגוד להוצאות אחרות כגון מזון, ביגוד ובריאות, היא הוצאה של מותרות. מנתוני הלמ''ס אנו למדים כי בסעיף זה ההוצאה בחמישון העליון היא כמעט פי חמש מההוצאה בחמישון התחתון וגבוהה לאין שיעור לעומת היחס בסעיפי ההוצאה האחרים. אדם יכול להתקיים גם ללא מכשירי התקשורת היקרים או ללא אחזקת רכב פרטי או כבלים לווין ואינטרנט. לכן ההוצאה למטרות אלו היא, לטעמי, המודד האמיתי למדידת מידת רמת החיים במדינה בכלל ובכל קבוצת אנשים בפרט. זהו גם מודד אמיתי, לדעתי, להשואת רמת החיים בארץ לעומת ארצות אחרות.
העלייה הריאלית הגבוהה ביותר בשנת 2011 לעומת 2010 הייתה בסעיף ריהוט וציוד לבית (כ-17%). עליה זו מלמדת כי בשנת 2011 רבים ממשקי הבית בישראל שידרגו את תכולת ביתם. עוד סממן המורה על מידת רמת החיים בשנה זו.
דו''ח של התפלגות ההוצאה המשפחתית הממוצעת בשנת 2011 לעומת שנת 2010 מוכיח כי בשנת 2011 לא חלה כל התייקרות של מוצרים וכי ההוצאה הממוצעת הייתה קטנה יותר מההכנסה הממוצעת במשפחות שני בני הזוג עובדים.
נתונים אלו חושפים פעם נוספת את השקר והרמייה של מארגני תנועת ''מחאת האוהלים'' בשנת 2011 שטענו כי חלו התייקרויות גדולות במשק בשנה זו וכי רוב תושבי המדינה מ''המעמד הבינוני'' ''אינם יכולים לסיים את החודש ללא גרעון''.
ראוי להדגיש כי לשקר ורמייה זו היו שותפים פרופסורים לכלכלה בעלי שם (יונה, זעירא, ספיבק) ואישים מוכרים אחרים. אך החיזיון הבלתי נשכח היה מצעדם של 450,000 איש ( בהנחה שנתון זה נכון) שאימתו את האמרה הנודעת שהפראייר לעולם אינו מת אלא מתחלף.
והיכן לדעתכם יהיו הפראיירים הללו בשנת 2013?
במפלגתו של יאיר לפיד.