מאזן האגודה לסוף שנת 2011 מסתכם בסך כ-11 מיליון ₪. באחד הביאורים נרשם כי התרומות ודמי החבר שנתקבלו מתושבי הארץ הוא כמעט 500 אלף ש''ח. במילים אחרות, תושבי המדינה תרמו לאגודה שכה דואגת לזכויות האזרח שלהם פחות מחמישה אחוזים.
מי תרם את יתר 95% ?
לפי הדוחות אילו הם מדינות וארגונים בינלאומיים שחרדים למצב זכויות האדם בישראל והתארגנו להגן עליהם באומץ בפני הרשויות.
ומי הן המדינות? נורווגיה (מקום ראשון באירופה בשנאת ישראל), שוודיה וספרד (מתחרות עימה על המקום הראשון), אנגליה, האיחוד האירופי וכל מיני עמותות שמסתירות עוד ''אוהבי ישראל'' מובהקים וידועים.
מעניין לדעת אם הן גם תומכות באגודה לזכויות האדם במצרים?, בממלכה האשמית? בתורכיה? בסוריה אני יודע בוודאות שלא!
עתה פרסמה האגודה כמנהגה מדי שנה
דו''ח על זכויות האדם בישראל וביו''ש. עקב נסיבות שאינן תלויות בה נמנע ממנה להתייחס גם לרצועת עזה, חבל, אולי בשנה הבאה.
הדוח מתחלק לפרקי משנה, למשל, חופש הביטוי. אז מסתבר שיש הגבלות חמורות על חופש הביטוי בישראל. אזרח רצה להקים אוהל מחאה בכיכר רבין בתל-אביב, מרכז העיר, והעירייה לא התירה לו. אמנם הוצעו לו חלופות אך הוא כבעל מודעות גדולה לחופש הביטוי שלו רוצה להקים את אוהל כראות עיניו ופקידים קטנוניים בעירייה לא יקבעו לו איפה להפגין.
הזכות להפגין. לפי הבנתה של האגודה כל אחד בין אם זה מאה איש או עשרת אלפים יכול כרצונו לחסום כבישים, דרכים, מדרכות, לגרום להפרעות בחיי התושבים, הכול למען הזכות להפגין כרצונם, בזמנם החופשי מבלי לקחת בחשבון את ההפרעה הנגרמת לציבור שאינו מעורב. לטעמי זו אנרכיה ותו-לא.
כמובן, אליבא דהאגודה למשטרה אסור בכלל להפריע או להתחקות אחר המארגנים, או לדרוש את פיזור ההפגנה שלא לדבר על מאסר אנשים. כן, נזכרתי, הם צריכים להגן על המפגינים מפני אנשים המוחים נגדם.
הגנה על המסתננים. אליבא דהאגודה כל המסתננים מאפריקה הם פליטים ומבקשי מקלט. לכן צריך לתת להם חופש מוחלט לנהוג כרצונם בארצנו כי הרי אנו חייבים להיות רחמנים בני רחמנים כפי שבני ארצות אחרות נהגו ביהודים באלפיים השנים האחרונות.
מעניין שזכויות האזרח של תושבי שכונות מסוימות בתל אביב (שלפי הידוע פעילי האגודה אינם מתגוררים שם), תושבי אילת ועוד ערים אחרות שאיכות חייהם השתנתה לחלוטין בעקבות ''פלישתם'', הבלתי חוקית כמובן של המסתננים, אינם כלל מעניינם של פעילי אגודה זו.
האגודה גם מציינת פעילות שלה בתחומים אזרחיים שונים כגון: הפרטה, דיור ובריאות. כמו-כן היא מלינה על ''אלימות'' המשטרה במזרח ירושלים במיוחד כלפי קטינים. מעניין שאינה מלינה על האלימות האזרחית כלפי סמלי השלטון הישראלי ואזרחים ישראלים שם. כמו-כן מעניין שנעצמו עיניה מלראות שחלק גדול מאוד ממעשי האלימות מבוצע על ידי קטינים מוסתים. איפה ואיפה תמיד היה מאבני היסוד של אגודה זו.
אך בכל זאת קרו שני דברים טובים, לפי דו''ח האגודה.
ראשית השתפרו זכויות האדם ביו''ש. מודה האגודה כי הרגיעה הביטחונית הטיבה עם התושבים הערבים ביהודה ושומרון. בכך מודה, בעצם, האגודה כי מי שמשתמש באלימות כלפי אחרים זכויותיו האזרחיות קטנות. לעומת זאת הימנעות מאלימות מאפשר לשלטון להסיר מגבלות בירוקרטיות. קצת מהתבונה חזרה לראשיהם של ראשי האגודה.
שנית, בית המשפט העליון בשבתו כבג''צ החל להטיל תשלום הוצאות על עתירות חסרות בסיס ושחר. סוף-סוף הבין מישהו בבית המשפט העליון כי הוא כלי בידי עמותות, כגון האגודה, הממומנות על ידי ''ידידי ישראל בעולם'', כולל הרשות הפלשתינאית. גם לשם חזרה חלק מהתבונה.