ליברמן
סיפור החקירות ותיקי האישום נגד אביגדור ליברמן מזכיר באותו עניין את מקרה אהוד אולמרט.
הרבה חקירות במשך הרבה שנים. הרבה פרשיות ''נחשפות'' ונחקרות, אך בולט מיעוט כתבי האישום שהוגשו. לעומת זאת התקשורת מוצפת בהדלפות. מה שמייחד את ההדלפות הן שני דברים. ראשית אין את החומר המודלף לאף אחד חוץ מגורמי האכיפה (המשטרה והפרקליטות) ושנית הן תמיד מוכיחות לציבור עד כמה הנאשם אשם ועד כמה החוקר פיקח ומתוחכם.
כל זמן שאולמרט היה ראש ממשלה החקירות נוהלו במרץ רב ו''עידוד'' תקשורתי רחב. עם סיום כהונתו העניין התקשורתי דעך והחקירות נסתיימו לפתע.
היה משפט, התיקים ה''כבדים'' התבררו עורבא-פרח, נשאר עניין זניח שגם הוא הסתיים בגזר דין זניח.
עניינו של ליברמן דומה מאוד, במספר הבדלים. ראשית, הוא נמשך תקופה בלתי נסבלת ובלתי מתקבלת על הדעת של 15 שנה. שנית, החקירות תמיד ''התעוררו'' תחת הכותרת ''יש ממצאים חדשים'' תמיד בעת שהוא עשה איזה שהוא צעד פוליטי. למשל: הצטרפות לממשלה. ושלישית, אחר 15 שנות חקירה ועיון מעמיק בתיקים החליט היועץ המשפטי לממשלה שלא להגיש כתב אישום בכל התיקים ''הכבדים'' אלא רק בתיק זניח יחסית של הפרת אמונים.
בדומה לתיק שבו הורשע אולמרט, שבו לא היה ספק באשמה, השאלה הייתה עד כמה היא חמורה, במיוחד כאשר היא כנגד ראש ממשלה מכהן שנבחר על ידי רוב הציבור בארץ. וכן בתיק שהוחלט להגיש אישום כנגד שר החוץ ולגרום להתפטרותו. עיון של פרקליטים בתיק העלה שהחקירה נוהלה ברשלנות מרובה וביסודו של דבר הסתמכה על רכילות בלבד. עתה לאחר שהוחלט להגיש כתב אישום, המשטרה והפרקליטות מתחילות בעצם לחקור את העניין ברצינות. והאם לאחר חקירה כזו לא ראוי ליברמן לשימוע?
המסקנה שלי מהתנהלות גורמי האכיפה בשני מקרים אלו שמישהו ''שם'' (בקרב צמרת גורמי האכיפה) חי בתחושת כוח בלתי נסבלת במשטר דמוקרטי וראוי שהרשויות יעשו ''סוף לדבר'' ודי לחכימא ברמיזה.
גלנט
מישהו בצמרת הצבא לא רצה את האלוף יואב גלנט כרמטכ''ל. איני יודע מהן הסיבות לכך. אני יכול לנחש אותן ככול אחד אחר. הדרך שבחרו להשפיע על צמרת המדינה בכדי לא למנות את גלנט כרמטכ''ל הייתה דרך הכפשות אישיות. ההכפשות היו בקשר להתנהלותו בתוך הצבא בפרשה הידועה כ''פרשת הרפז'' ושכנראה יוזמיה ישלמו מחיר אישי כבד והשנייה הייתה בדרך התנהלותו האזרחית ובה הועלו פרשיות מהעבר, במקום מגוריו שהעידו, לכאורה על אי-יושרה אישית.
הפרשיות האזרחיות קיבלו דחיפה חזקה משר שולי בממשלה שידוע כאדם לא-רציני ולא מהימן, וטופלו על ידי ראשי שומרי החוק: מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. שני אישים אלו שהצדק והיושר צריכים להיות הלפידים המאירים את דרכם לא נתנו לאלוף גלנט שום הזדמנות ראויה להתגונן ופסלו אותו לכהונה שפרוש הדבר מתן גזר דין לא משפט.
עתה פרסמה ועדת ערר מקומית בצפון הארץ כי לפני שנים חלה טעות אנוש במדידת שטחים על ידי מודדים של המועצה האזורית וכתוצאה מכך ניתן למשפחת גלנט יותר שטח מהראוי. כתוצאה מכך הואשמה המשפחה ב''פלישה'' לשטח ציבורי. משפחת גלנט לא השתמשה בשטח זה כלל (
ניצחון לגלנט בפרשת הבית במושב: ''עדיף מאוחר'').
פסיקה זו מוכיחה עד כמה קל דעת ופזיז היה מבקר המדינה לשעבר
לינדנשטראוס ולא רק בפרשה זו. לא לשווא אמר ראש הממשלה הקודם כי לינדנשטראוס הפך את ביקורת המדינה ל''קרקס''. אנו צפויים לגלות זאת בהרבה מקרים אחרים בעתיד.
עמדת היועץ המשפטי בנושא, לאור הפרסום של ועדת הערר מראה את עומק אישיותו הרופסת. במקרה זה ובמקרים אחרים.
ד''ר גלעד נתן
עקיבא ביגמן הכותב באתר ''מידה''
גילה כי ד''ר נתן המכהן כחוקר במרכז המידע של כנסת ישראל חתום על מניפסט בינלאומי אנטי ישראלי חריף ביותר בנושאים פוליטיים שהוא כחוקר בכנסת עוסק בהם (למשל: היחס למסתננים).
ד''ר נתן, במידה ואכן חתם על עצומה כזו עשוי להפסיד את משרתו המכובדת. ואכן, בעקבות פניית מר ביגמן ד''ר נתן הכחיש את חתימתו, הופתע מכך שהיא מופיעה ופנה מיד לגורמים שפרסמו זאת למחיקתה.
לאחר חקירה מאומצת הגיע מר ביגמן לישראלית לשעבר החיה בברלין ואשר הייתה מיוזמי העצומה. היא טענה כי חתימתו של נתן הגיעה דרך האינטרנט מכתובת מייל שהייתה בעבר כתובתו באוניברסיטה העברית. הם כמובן לא וידאו זאת עימו.
סיפור זה מאיר את הדרך שבה נאספים חתימות של אנשי ציבור ואקדמיה ישראלים ואת השימוש הנלוז שנעשה בהם.
לשמו של ד''ר נתן אין כל משמעות בישראל, אך בקהילה האקדמית העולמית הוא מוכר מאוד. כל העצומות והמניפסטים למיניהם המופקים, כיום, בעיקר על ידי ארגוני שמאל קיצוני, בארץ ובחו''ל, הם למעשה פעילות פלסטינאית מאורגנת ומתוכננת היטב לשלילת זכות קיומה של מדינת ישראל. למען האמינות מקשטים את העצומה בשמות של ישראלים, בעיקר אנשי אקדמיה, בארץ ובחו''ל.
מתחקיר זה מסתבר כי חלק מהחתימות מפוברקות ואינן נכונות.
טוב תעשה הכנסת הבאה אם תעביר שורת חוקים שיוציאו מחוץ לחוק מעשים כאלו ויעקרו את האפשרות שאנשים שמרוויחים את פת לחמם מכספי משלם המיסים הישראלי ירקו בפניו.
ליברמן, גלנט וד''ר נתן
