אני חייב התנצלות. מטעמי גיל ובשל מגוריי במסגרת קבוצה סגורה בדיור-מוגן כמעט ואינני מתערב בציבור הכללי, אינני נקלע לדיונים בענייני דיומא, ולא לויכוחים של ערב הבחירות הכלליות.
איתרע מזלי והמתנתי בשעת בוקר בתור ארוך לפתיחת הדלתות של משרד ממשלתי, ושם גם הייתי מאזין פסיבי לדיון סוער למדי בשאלות אקטואליות – הבחירות הצפויות בעוד מספר ימים, וכמובן למי ועל מה להצביע.
מה שהציק לכל הממתינים במקום לא היה הנושא האיראני, לא הפיתרון המדיני ואף לא מערכת יחסינו עם ארה''ב. הופתעתי לשמוע תהודה חדה וברורה למחאה החברתית של קיץ 2011 – דיבורים על אי השוויון ועל חוסר הצדק שבנשיאה בנטל הכלכלי, ועל צמרת שלטונית מנוכרת, אדישה ומקפחת את העם.
יחד עם זאת ה''עם'' באותו בוקר שהמתין עמי נמנה רובו ככולו על שכבת הביניים.
השאלה שחזרה והופנתה לדוברים ולמתלוננים – ''אם את/ה ראש הממשלה. מה היית עושה אחרת?'' ואכן, שמעתי תשובות והצעות חלקיות ושונות מפי הנוכחים.
ואז נטל אחד את רשות הדיבור: ''אם אני ראש ממשלה – יש לי תוכנית סדורה, בת כמה סעיפים. אם אני ראש הממשלה ו/או שר האוצר אותה הייתי מיישם מיד'' ואת תוכניתו זו אכן שטח בפנינו:
א. משכורת מינימום. הייתי קובע בחוק משכורת מינימום של 5,000 ש''ח. זה לא בשמיים, אך זו משכורת שתאפשר למקבלה שלא לחטט בפחי הזבל ברחוב.
ב. משכורת מכסימום. הפערים המטורפים הקיימים במשכורות היום הם בלתי קבילים לחלוטין. כל מקבל משכורת מגוף או מחברה ציבורית לא יוכל לקבל משכורת הגבוהה למעלה מפי עשרה ממשכורת המינימום.
ג. אין מובטלים. להוציא נכים במצב קשה, המדינה תדאג להשמה לעבודה לכולם (במשכורת המינימום).
ד. שרות חובה בצה''ל לכולם. חייב להיות שוויון מוחלט בנטל. אין השתמטות בטענה של ''תורתו אומנותו''.
ה. לא נתיר השתמטות אידיאולוגית מחובות אזרחיות. אכן, יש קבוצות גדלות והולכות של חלקי אוכלוסייה שאינם שותפים לחיי העם והמדינה. לא נכפה זאת עליהם בכוח אולם נאמר להם דברים ברורים – אינכם משתתפים – המדינה לא מכירה בכם – תדאגו לעצמכם. לא תקבלו אגורה מן הקופה הציבורית.
ו. מכאן, לממשלה. לא תורכב ממשלה שיש לה יותר מ-15 שרים. לא ימונו שרים ''בלי תיק'', גם לא יהיו סגני-שרים. ולמותר להזכיר שמשכורתם לא תחרוג ממשכורת המכסימום.
ז. ולבסוף – הצנע לכת. הממשלה, החל בראש הממשלה ועבור לכל אחד ואחד משריה – חייבת להקרין כלפי מטה מדיניות חד-משמעית של צניעות. זה חייב להתבטא בלבוש של השרים והח''כים. אין צורך בחליפות המחויטות, בעניבות, ובמסיבות עתירות הכיבודים. זה היה טוב לבן-גוריון, זה היה טוב לרפול איתן, זה יהיה טוב לכל חבורת השרים והח''כים שלנו. תפקידם להנהיג ולנהל את המדינה, אך לא פחות מכך – חובתם גם להקרין ערכים כיצד ראוי שננהג כולנו.
תתפלאו, בקרב חבורת הממתינים לפתיחת הדלת למשרד הממשלתי הייתה הזדהות מוחלטת עם התוכנית, לדאבון לב – היא איננה מתקרבת למצעי המפלגות ובוודאי שלא תנחה את הממשלה שתקום.
קולם של הבוחרים
99.99% מהציבור אינם מודעים או אינם יודעים מה נחוץ לקיום העם .
(המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה)
(4 תגובות בפתיל)