פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
''שיתוף בנטל'' - האם יש צורך להמציא את הגלגל?
אברהם גרוס (יום ראשון, 10/03/2013 שעה 0:01)


''שיתוף בנטל'' - האם יש צורך להמציא את הגלגל?

פרופסור אברהם גרוס



בתוך בליל ההצעות, הפתרונות וה''מתווים'' רצוי לחשוב על מסלול נוסף - ''ישיבות הסדר''. המסלול ידוע ובעל יתרונות משלו.

משום-מה אין מעלים על השולחן את מה שנראה לי כבעייה הראשית של הפתרונות המוצעים חדשות לבקרים. על מה, בעצם, מדובר, כאשר עולה הזעקה החרדית בדבר הרס ''עולם הישיבות''? שאל את תלמידי הישיבות והם יסבירו לך בטעם רב, על פי דרכם, מדוע כמות השעות של לימוד התורה חשובה להגנה ולקיום עם ישראל וארצו. את זה הם שומעים מרבותיהם, ובכך רובם גם מאמינים. את זה צריך העולם החילוני להבין ולהפנים.

כאמור, זה בא להם מהרבנים ומהר''מים (''ראשי מתיבתא'') שלהם. שאל את רבותיהם, ותקבל את אותן תשובות עם אותו היגיון ישיבתי-ליטאי. אני אומר ''ליטאי'' משום ש''עולם הישיבות'' הליטאי הצליח ליצור שיטת לימוד וחשיבה מפולפלים ובקלילות אינטלקטואלית יטהרו/יטמאו כל דבר בק''ן טעמים. וכך הם מוחקים מסורת היסטורית, הגותית והילכתית מורכבת של אלפיים שנה, שלפיה שילוב של תורה, תפילה ועבודה הוא האופטימלי מבחינה יהודית-דתית.

בקלילות רבה יותר היו יכולים, לו רצו, לטעון בעד כל המפלגות המבקשות את השילוב הצבאי והאזרחי של תלמידי הישיבות בחיינו. אני גם מאמין שהאמת הבסיסית הזאת ידועה ומקובלת על חלקם (אף פעם לא לציטוט, כמובן), ולאו דווקא בגלל הסיבות הכלכליות הלוחצות את העולם החרדי. וכאן באה הנקודה שצריך להשמיעה בקול ברור: הרס ''עולם הישיבות'' יהיה הרס הפרנסה של מאות ראשי ישיבות.

עד שלא יוצע פיתרון סביר לראשי הישיבות, הם ימשיכו להטיף ל''ייהרג ואל יעבור'' כנגד ה''גזירה''. התלמידים, תמימים ברובם, יאמינו להם. כך אי אפשר לבנות פיתרון. הליכה של ראש בראש הוא מתכון לכישלון ידוע מראש, ובכך אינני מחדש דבר. נדמה לי שעצם הגישה של ''צו פיוס'' עם החרדים בעניין זה מקובל על רוב רובם של מבקשי השינוי ודורשיו.

ברם, אפשר לשמר את הישיבות, את ראשיהם, ואת המערכת הנקראת ''עולם התורה'', מבלי לפגוע בה אנושות. תלמידי ''יחידות בני''ש חרדי'' ילמדו וישרתו, ואחרי חמש שנים (ההסדר הספציפי יהיה נתון למו''מ) יוכלו לבחור בין עולם המעשה ועולם התורה. חלק מן העילויים שבהם ימשיכו במסלול התורני ויגדלו להיות ראשי ישיבות ו''גדולי תורה'' במובן האמיתי - לא הפוליטי. תורתם תהיה אומנותם, פרנסתם. הנה שורותיה של הנהגת ''עולם הישיבות'' של הציונות הדתית, שלפני שני דורות היתה מזרח אירופאית-ליטאית התמלאה מבוגרי ישיבות ההסדר עצמן. אין צריך לומר, שבעניין זה, של ישיבות ההסדר, אנחנו חלוקים נמרצות על ח''כ אלעזר שטרן.

לפני שנות דור עשה כותב שורות אלה את שירותו הצבאי בישיבת הסדר, שבין תלמידיה היו בוגרי ישיבות תיכוניות ובוגרי ישיבות ''קדושות'' (שלא עסקו בלימודי חול). בחודשי הקיץ חוייבנו לעבוד בכל עבודה, וההכנסה היתה קודש לישיבה, כדי שנפנים את העיקרון שהחינוך הישיבתי והקיום כלומדי תורה איננו חינם, ואיננו עסק טפילי. מהם שנשארו במסגרות חינוכיות כר''מים. כולם יצאו להיות אזרחים למופת בכל מובן. רובם ככולם משתתפים עד היום לפני צאתם לעבודה או אחרי שובם ממנה בשיעור תורני כלשהו כ''דף יומי'' ודומיו. לו לא היתה אז, בשנות ה-‏60, האופציה של 3-2 ישיבות הסדר, הם היו ממשיכים בישיבות הליטאיות.

אותו מצב שהיה נכון והתאים לקומץ באותם שנים, מתקיים עכשיו. אמנם, מחד, מדובר בכמות ובסדרי גודל שונים לגמרי המחייבים גישה מערכתית ויצירתית של ''סוף מעשה במחשבה תחילה'', אך מאידך, מדובר במצב פוליטי ואזרחי אקוטי שהגיע אל סף משבר עמוק. הניסיון במערכת הצבאית כבר נרכש ונלמד במהלך 50 שנה. אפשר ליישם אותו בקלות יחסית ובדרך שתקל על ה''עולם הישיבות'' במתכונתו הנוכחית לקבל אותו, למרות השינויים וה''סיכונים'' הטמונים בו. מדובר בטרנספורמיציה קלה ליישום הן אופרטיבית והן פסיכולוגית. אין כאן ''הכחדה'' של העולם החרדי, כמטבע הלשון הנוראה רוויית האסוסיאציות שבה התחילו להשתמש בהקשר של גיוס בני הישיבות, אלא בהתאמה מתקבלת על הדעת למציאות.

לנוכח האופציות ה''מונחות על השולחן'' כיום, ההצעה דלעיל צריכה לבוא מצד ומתוך העולם החרדי עצמו. במקום גזירת ''הכחדה'' - נס ''הצלה''. במקום ''להשמיד להרוג ולאבד'', לחרדים היתה ''אורה ושמחה וששון ויקר''. ויורשה לקנח ולסיים: ''כן תהיה לנו''.
  • הכותב הוא מרצה-חוקר במחלקה להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת בן גוריון.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


למה לפתור את ה ''בעיה'' ?
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום ראשון, 10/03/2013 שעה 9:09) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש מדינה שבה 10% משתדלים לחיות על חשבונם של 90% האחרים .
הם אינם תורמים למרקם הכללי אבל שואבים ממנו שירותים , עבודה , מסחר , רפואה וכיו''ב .
קבוצה זו גם גדלה בקצב גדול לשאר . כלומר חלקם ייגדל בעתיד .
אני כמי ששייך ל 90% מתנגד למצב הזה . וכמוני רבים .

אני לא סוס ואינני מסכים שירכבו עלי . או ש ''הרוכבים'' ירדו או שנשתדל להשליכם גם במחיר שבירת מפרקתם .
_new_ הוספת תגובה



למה לפתור את ה ''בעיה'' ?
שמעון מנדס (יום ראשון, 10/03/2013 שעה 11:27)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צר לי פרופ' גרוס.

הצעתך מזכירה משום מה את הצעתו של ח''כ הרב רביץ ז''ל, שלפיה הממשלה תגיסס את בחורי הישיבה לחודש ימים. ואחר כך לחזור לישיבה ולגונן על עם ישראל מ''אוהלה של תורה''. הטרגדיה היא שבשנת 1973, עם ישראל התנסה במלחמת יום הכפורים, ולא ראינו אז שבחורי הישיבות הועילו במשהו למנוע את את המלחמה או אפילו לקצר אותה.

זה שהאברכים ופטרוניהם מאמינים בעבודת האלילים הזו, זה ברור כי יש להם אינטרס להמשיך וליהנות מעטיני השלטון. מעניין מאד לשאול האם ראשי הישיבות הליטאיות נהגו כך גם בארץ מוצאן, דהיינו בליטא? ברור שלא.

אחת הטענות המרכזיות של הפרופ' ישעיהו ליבוביץ זצ''ל, שהגבאים/הרבנים הם הם המעוותים את תורת ישראל. שהרי בספר איוב נאמר: אדם לעמל יולד. במסכת ''אבות''נאמר: ''אם אין קמח אין תורה, ואם אין תורה אין קמח''. אלא שהרבנים הליטאים מתייחסים לסיפא של הפסוק כפשוטו. בעוד שכוונת האנשים בחכמים שכתבו את הפסוק התכוונו לומר שיש צורך להבין את ההנאמר בסיפא של הפסוק בהקשר הרחב ביותר שלו. משמע, להרבות דעת ללמוד מקצוע, לשפר את המצב הכלכלי וכו'. שהרי כולנו יודעים שמקריאת תהלים לא יהיה קמח. את זה כבר למדנו מהמשורר יהודה לייב גורדון בשירו המפורסם ''העגלה הטובעת בבוץ''.

הנכון הוא, כי אפשר וצריך לקיים שתים או שלוש ישיבות עם כמה אברכים שהם עילויים, כדי שימשיכו ללמוד ולחקור במחשבת ישראל. והלימוד שלהם צריך להיות למען הכלל, ולא רק לתושבי בני ברק.

תחשוב על הסוגיה פרופ' גרוס, מה היו עושים הקליינטים האלה אם רוב העם היה כמוהם, דהיינו, חרדים? אז כולם היו נהרגים באוהלה של תורה? כאשר מדינה ערבית תחליט לאסור מלחמה על ישראל, בני הישיבות ימנעו זאת?
_new_ הוספת תגובה



זה ברור שהחרדים צריכים להפנים שהם נדרשים לשינויים באורחות חייהם
בצלאל פאר (יום שלישי, 12/03/2013 שעה 11:56) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

משהו לא כשר בהתנהגות החרדים שבכך שהם טוענים שבלימוד תורה הם מגינים על עם ישראל. אז למה לא ראינו את זה במלחמות העבר? למה הם הניחו לערבים לתקוף ולפגוע בנו? למה האברכים לא מילאו את חובם?

וברצינות, החרדים חייבים להבין שכדי להיות יהודים טובים הם צריכים לפשוט את בגדי הגלות השחורים ולחזור ולהיות בני ישראל כימימם ימיה, לעבוד את האדמה, ללמוד תורה ועבודה, ללמוד מקצועות טכנולוגיים ומדעיים. כמו שנביאי ישראל היו רועי צאן ועובדי אדמה, כך ראויים הם להיות כמותם.

ולחלונים אני רוצה לומר ששום מעשה חקיקה מוצלח ככל שיהיה לא יוכל לשנות את המצב אם החקיקה לא תיעשה בתיאום ובהדברות עם החרדים. גם אין מצב של ''עכשיו והכל'', שהרי נוסחה זאתצ הוכחה כשיקרית גם בתופעות אחרות. אני לא מאמין בחיוב החרדים תוך זמן מוקצב להתגייס לצבא, אני מאמין בתהליך הדרגתי ומתואם, שיענה על צרכי הצבא ולא יפגע בחרדים. מה שברור הוא שתוכנית טל הצליחה מאוד ב-‏4 הנשים האחרונות. ב-‏2012 התגייסו קרוב ל-‏3000 חרדים, מתוך מחזור שנתי של כ-‏8000 חרדים, לאר שב-‏2008 התגייסו כ-‏1000 חרדים.

לצד עליה הדרגתית של מספר החרדים המתגייסים צריך לאפשר להם לצאת לעבוד. גם כאן מספר החרדים עלה בשנים האחרונות. יש מקומות שבהם חרדים מחפשים עבודה ואין - כמו בירושלים. נכון לתת לחרדים לעבוד במנותק משאלת גיוסם לצה''ל.

בהכרח שני התהליכים של יציאה לעבודה והרחבת הגיוס יבקיעו אל לב הקהילות החרדיות ויאפשרו קשרים רציונליים בינם לבין כלל החברה.
_new_ הוספת תגובה



ייקוב הדין את ההר - או לא ?
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שלישי, 12/03/2013 שעה 23:37)
בתשובה לבצלאל פאר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאשר ההתנהגות וההתבטאויות של הציבור החרדי הן סירוב גורף , יש להראות להם מי הקובע .
עד שייגידו - רוצה אני .
לכשייגידו רוצה אני ולכשייהיה ברור שחובת הגיוס , כמו גם חובת לימודי הליבה וההשתלבות
במשק הכללי מקובלים על החרדים כצורת התנהגות ראויה
אז ורק אז יש מקום להתחשבות קטנה .
מול התנגדות גורפת אין מקום לויתור , אפילו על קוצו של יוד .
_new_ הוספת תגובה



ייקוב הדין את ההר - או לא ?
בצלאל פאר (שבת, 16/03/2013 שעה 7:31)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז תמשיך לריב ולהסתכסך, כי אומרים לפעמים שמכה טובה מחליפה שכל טוב. אני בכל זאת חושב שנכון לטובת כולנו להבין אחד את השני, ללמוד אחד על השני, לדרוש תוצאות אבל בדיברי נועם. החרדים פנויים להשתלבות בחברה הישראלית החילונית והדתית, אבל עדיין יש להם מעצורים בדמות ההנהגות הדתיות שלהם. לכן אנחנו צריכים הידברות עם ההנהגות האלה, ובמקביל לעודד על בסיס עצמוני את השתלבות החרדים כבודדים בתרומה לחברה - גיוס , השכלה ועבודה.

לידיעתך, ישנן ישיבות בהם לומרים מתימטיקה, פיזיקה ואנגלית ברמה סבירה ומכשירים את הצעירים גם למקצועות טכניים. לכן המדינה צריכה להרחיב ולתמוך במגמה הזאת, אבל לא מתוך משבר עם העולם החרדי.
_new_ הוספת תגובה



ייקוב הדין את ההר - או לא ?
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (שבת, 16/03/2013 שעה 10:09)
בתשובה לבצלאל פאר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא נוהג להכין נקניק שמכיל תרנגולת אחת ופרה אחת .
90% של החברה הישראלית פועלים לפי מערכת כלכלית אחת , בערך .
10% רוצים כי אותם 90% ייתאימו עצמם אל ה 10% .

===============
לא בא בחשבון
===============
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי