הישוב חריש שאוחד עם הישוב קציר, באזור ואדי-ערה, קיים כעשרים שנה. כל המאמצים לאכלוס הישוב באופן שיוכל להתקיים כמרכז קהילתי-עירוני כשלו (
החרדים כנוטרי הספר).
לפני כעשור עלה הרעיון להפוך את הישוב לעיר חרדית. תכניות מתאימות הוכנו, קרקעות סופחו, מכרזים יצאו והנה ראה זה פלא. כל המגרשים לבניית מאות ואלפי דירות נרכשו על ידי קבלנים ועמותות רכישה חילוניות. העמותות החרדיות שקשרו קשר ביניהן והציעו במכרזים מחירים מתואמים - כשלו.
עתה נשאלת השאלה: האם יבואו החילונים לגור בחריש?
ואם כן, היכן הם היו במשך 20 שנה שבהן יכלו לרכוש קרקע לבנייה במחיר זול בהרבה מאשר רכשו עתה?
מאחר ואני מכיר אנשים מגוש דן שהוצע להם לרכוש קרקע בישוב חריש במסגרת סיבוב המכרזים האחרון וברור לי לחלוטין שאפילו לרגע דל לא עלה בדעתם לעבור לגור שם הרי התשובה ברורה.
הקבלנים והעמותות שרכשו קרקע לבנייה מתכוונים לבנותה ולהשכירה לחרדים שאמורים לגור שם. מאחר והעמותות החרדיות הפסידו במכרזים, בין היתר, בגלל המחיר הנמוך שהציעו הרי ברור כי הן יהיו מוכנות לקנות את הקרקע או את הדירות שתהיינה מוכנות במחיר נמוך שכנראה יהווה עבור ה''זוכים'' החילוניים מחיר הפסד.
מנגד, אם העמותות החרדיות יחפשו קרקע לבנייה לחבריהם בישוב אחר הרי כל תכניות הבנייה בחריש לא תצאנה לפועל כי אף אחד אינו בונה אם אין לו כמות מסוימת של קונים מראש ושוב נראה את ''הפראייר'' הישראלי המצוי מאשים את כל העולם בכשליו האישיים.
אם לא די בכך, הנה קראנו היום בתקשורת כי היה מי שגזר ''קופון'' יפה על ''הפראיירים'' (
חריש: עמלות של מיליונים למארגני קבוצה חילונית). כידוע הם לעולם אינם נעלמים אלא רק מתחלפים.
ה''פראיירים'' של חריש
