פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_7422

מכתבים לשופטים
סמרטוט אדום / גדעון ספירו (שבת, 10/08/2013 שעה 8:00)


מכתבים לשופטים

גדעון ספירו



מזה למעלה מ-‏30 שנים אני מקיים פרויקט ''מכתבים לשופטים'' במסגרתו אני נוזף, מבקר, ומגנה באמצעות מכתבים אישיים, שופטים בכל הערכאות, שסרחו ולקו בפסיקות גזעניות, תומכות כיבוש והפרות זכויות אדם או פסיקות שזועק מהן עוול בסוגיות כמו אלימות במשפחה, אונס או ניצול מיני של ילדים. יעדי המכתבים הם אמנם בעיקר שופטים, אבל גם מי שנושקים במעגל השפיטה והחקיקה כמו יועצים משפטיים, שרים וחברי כנסת. המכתב הראשון נשלח ביוני 1982 והאחרון ב-‏8 באוגוסט 2013. בתווך יש כאלפיים מכתבים. חלק מהמכתבים מלווים בחומר ביוגרפי המדגים את תהליך השינוי שעברתי מאז ימי בתנועה הקיבוצית, גיוסי לצבא, עבודתי העיתונאית ועד לפעילותי בארגוני שלום וזכויות אדם. מרבית המכתבים עוסקים בסוגיות הכיבוש והמשתמע ממנו, על כן, בקריאת מכתבים ברצף יבחין הקורא, מדרך הטבע, על שימוש חוזר במטבעות לשון, ולכן חשוב לזכור כי כל שופט מקבל רק את המכתב האישי אליו. יחד עם זאת השתדלתי להתמקד בכל מכתב בעילה הקונקרטית בגינה נשלח המכתב. נקודת המוצא שלי היא: שופט שסרח דינו כדין פוליטיקאי שסרח, והוא מפסיק להיות ''כבודו''. מחמת העוצמה שכרוכה במשרה, יש לייסר שופטים שסרחו בשוטים ובעקרבים ובלשון ברורה ולא מתחנפת. לקראת סוף השנה היהודית אני מקדיש את הטור ליבול המכתבים של החודשים האחרונים.


31 במאי 2013
לכבוד
עדנה ארבל
חנן מלצר
יורם דנציגר
שופטי בית המשפט העליון
ירושלים

שלום רב,
החודש התחלתם לדון בעתירת הזרחן המבקשת מכם לאסור את השימוש בזרחן לבן במקומות מיושבים. העתירה הוגשה על ידי 16 ארגוני זכויות אדם ועוד מאה עותרים פרטיים. (בג''צ 4146/11).
העתירה נולדה בעקבות שימוש שעשה הצבא הישראלי בזרחן לבן באזורים מיושבים בעזה במבצע עופרת יצוקה. זרחן לבן הוא נשק כימי שיוצר גושי אש אדירים ופגיעתו קשה מנשוא. כאשר הוא בא במגע עם בני אדם הוא גורם לכוויות קשות, הגוף נחרך ומתעוות. זהו מוות בייסורים נוראיים. אם יש מי ששורדים אותו, הם נותרים עם עיוותי גוף, צלקות וכאבי תופת לכל חייהם.

התמונות של ילדי עזה ואזרחיה שנפגעו מהזרחן, מעוררות חלחלה וזעם, מזכירות את התמונות שראיתי בעת ביקורי באתר הזיכרון לנפגעי פצצת האטום בהירושימה. מי שנחשף אליהן לא ישכח את מראות הזוועה.

עתירה זו מעניקה לכם הזדמנות לתת גט כריתות להרכנת ראש כנועה בפני הממסד הביטחוני שב''כ-מוסד-צבא-משטרה-מתנחלים כל אימת שמדובר בסוגיות הקשורות בכיבוש.

פרת הביטחון סחטה מבתי המשפט בכלל והעליון בפרט, החלטות המגבות כיבוש, פשעי מלחמה והפרות בוטות של זכויות אדם. החלטות אלה מהוות תעודת בושה למדינת ישראל והן תרדופנה אותנו עוד זמן רב.

מהלך העניינים בדיון הראשון (13.5.2013) לא מבשר טובות. שוב עשיתם שימוש בנוהל המגונה של דיון במעמד צד אחד, שבו אתם מסתודדים עם נציגי הצבא, מהלך שמסרס כל שיקול דעת תבוני, הומניסטי ודמוקרטי. בדיונים מסוג זה, נציגי מערכת הביטחון מספרים לכם סיפורי אלף לילה ולילה, ואתם כמעט תמיד יוצאים זחוחים מהמפגש האינטימי עם שתי המילים ''נחה דעתנו''. על מה ולמה אתם נחים? שהרי מדובר בהליך שיפוטי הנוגד עקרונות בסיסיים של דמוקרטיה, הגינות וצדק. הצד השני לא יכול לחקור חקירה נגדית על מה שהתרחש בחדר הסגור. כל ההליך הקלוקל הזה נעשה תחת התואר ''בית משפט גבוה לצדק''. איך מילים מאבדות את משמעותן. אני חושש שמא שוב תגלו מורך לב ותקבלו החלטה פושעת, עטופה במריחות מהלקסיקון המשפטי, המאפשרת לצבא להמשיך ולהשתמש בזרחן הלבן.

תחזית עגומה זו מקבלת חיזוק לאור הקמת בסיס של ההתנחלויות בבית המשפט העליון בדמותו של המתנחל סולברג. פשע ההתנחלויות הוא פשע הכיבוש הוא פשע האפרטהייד וכל אלה הולכים וכובשים נתחים נוספים במסדרונות המשפט והשלטון.

יחד עם זאת, כל עוד לא התקבלה החלטה מחובתו של כל אדם החרד מהדהירה הישראלית לעבר תהום החידלון, לעשות ככל יכולתו למנוע את האסון, לקוות שנותר בליבכם איזה תא דמוקרטי כבוי, שיש להעירו ולהחזירו לתפקוד, ואת זאת אני עושה בפרויקט מכתבים לשופטים המציין בימים אלה 30 שנים.

אשר על כן אני אומר לכם, חברים יקרים, אין מקום להתפלפלויות בסוגיית הזרחן הלבן. כל אדם הגון שלא עיוות את המלה צדק, חייב להיות נגד השימוש בזרחן לבן בקרב אוכלוסייה אזרחית. יש לכם מלוא הטנא עוגנים להחלטה כזו, החל מאמנות בינלאומיות, עבור לעקרונות הצדק והמשפט של נביאי ישראל, המשך בהסתמכות על גדולי הפילוסופים האמונים על צדק ומוסר אוניברסאליים וכלה באינסטינקט הבריא של אדם ישר שאומר: במדינתי לא יהיה כדבר הזה, שצבא ישתמש בנשק כימי הפוגע אנושות באוכלוסיה אזרחית, בהם ילדים, נשים וקשישים.

אין שום צורך לחכות שנים להחלטה כה מתבקשת, וכל יום של מזמוז והשהייה, הוא יום חג לפושעי המלחמה. אזרו עוז, קבלו החלטה בהירה וברורה כמוצע כאן, איסור גורף וחד משמעי על שימוש בזרחן באזורים מיושבים ותפתחו דף חדש בתולדות בית המשפט העליון – דף המציין יציאה מחושך לאור, מכבלי הכניעה לצבא, לשב''כ ושאר זרועות הביטחון לעבר נאורות, הומניזם, צדק וחירות האדם.

גדעון ספירו


17 ביוני 2013
לכבוד
עו''ד שמואל אשואל
פתח תקווה
ו/או יחידת בתי משפט צבאיים

למרבה הבושה אתה מכהן כשופט צבאי במילואים בדרגת רב סרן. בעיתון ''הארץ'' (3.6.2013) פורסמה ידיעה מאת עמירה הס, לפיה פרץ עימות מילולי חריף בינך לביו פרקליטו של תושב הגדה בעת דיון, בדלתיים סגורות, על הוצאת צו למעצר מנהלי שני. ההליך השיפוטי להוצאת הצו הינו נבזי ומעוות. העציר, שלא הורשע במאום, אינו יכול להגן על עצמו משום שאינו יודע מהן עילות המעצר. התובע, איש צבא הכיבוש כמוך, הראה לך במעמד צד אחד את העילות ופרקליטו של העציר עומד בפני קיר אטום ולמעשה לא יכול למלא את תפקידו.

בידיעה נכתב, ואני מצטט:''סנגורו של העציר, לביב חביב, ביקש למצות את טווח ההגנה הצר שההליך מתיר לו'' ושאל את התובע שאלות הנוגעות לטיב המידע החדש ולא לתוכנו. התובע, סגן מיכאל דבר, סירב לענות. חביב ביקש ממך לחייבו לענות, סירבת ובטון מזלזל אמרת לו ''ככל הנראה אתה מופיע בפעם הראשונה בהליך זה'', זאת שעה שחביב מופיע כבר 12 שנים בבתי משפט צבאיים. לנוכח התנהגותך ביקש עו''ד חביב כי תפסול את עצמך ושוב סירבת. הִפסקת את הדיון ''לאור התנהגותו החריגה והאלימה של עו''ד חביב''. כאן כבר עברת את גבולות החוצפה אפילו בקנה מידה ישראלי. אתה מתלונן על אלימות? הרי אתה נציג האלימות בשטחים הכבושים. הינך משרת באמצעות בית המשפט הצבאי את הכיבוש האכזרי. אתה שולח למעצרים אנשים חפים מפשע בהליכים היאים למשטרי עריצות. אתה מסייע בשמירת משטר האפרטהייד שישראל הקימה בשטחים הכבושים.

העובדה שאתה מוכן להמיר את גלימת עורך דין אזרחי במדי צבא הכיבוש בשרות פשעי מלחמה, מציבה אותך ברשימת שופטים שיש להביאם לבית הדין הבינלאומי בהאג. החומרה במעשיך כבדה במיוחד, שהרי אין עורך דין אזרחי אחד שחויב לשרת במילואים כשופט צבאי אם הדבר נוגד את ערכיו הדמוקרטיים. הנכונות שלך לעשות זאת משבצת אותך במשבצת אויבי הדמוקרטיה וזכויות אדם. החשבון של שוחרי זכויות האדם עם אנשים כמוך הוא נוקב. אני מציע לך לשקול מחדש את הסכמתך לכהן כשופט צבאי. אם תודיע, מכאן ואילך, על סירובך לכהן בתפקיד כלשהו במערכת השיפוט הצבאית בשטחים הכבושים, הדבר יישקל לזכותך ביום פקודה.

גדעון ספירו


22 ביוני 2013
לכבוד
רפי כרמל
שופט בית משפט מחוזי
ירושלים

לרגל גזר הדין על ארבעה שוטרי משמר הגבול שהורשעו בהתעללות, הוקרן בתוכניתו של רפי רשף בערוץ 10 (17 ביוני 2013) סרטון בו נראים השוטרים, חמושים בנשק ובכלב, מתעללים בצעיר פלסטיני בן 18, מכים אותו, שופכים עליו מים ומאיימים עליו כי יפעילו נגדו את הכלב. הצעיר הפלסטיני בוכה ומתחנן על חייו, פוחד פחד מוות מהכלב. הסרטון צולם על ידי אחד השוטרים והועלה לרשת האינטרנט. בשעתו, כאשר הוקרן הסרטון לראשונה במהדורות החדשות, הוא עורר תגובות קשות של תדהמה, שהרי זוהי אחת משיטות ההתעללות שיהודים חוו תחת המשטר הנאצי. כיליד גרמניה, שנאלץ להגר ממנה דקה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, חשתי בושה עמוקה שבמדינה בה מצאה משפחתי מקלט נוקט הכובש הישראלי בשיטות התעללות שהופעלו נגד יהודים.

הצפי של דמוקרט ושוחר זכויות אדם בעל תודעה היסטורית, היה, כי במדינה ''היהודית והדמוקרטית'' ייתן שופט יהודי גזר דין של לפחות מספר שנות מאסר כיאה לחומרת העבירה. לכן רב היה הזעזוע כאשר התברר כי גזרת על הארבעה עבודות שירות. הכתב שדיווח על כך, הוסיף כי הארבעה, שחששו כי הם עומדים בפני תקופות מאסר ממושכות, חייכו בינם לבין עצמם בשביעות רצון לנוכח גזר הדין המקל. זהו גזר דין שמשדר אטימות מוסרית וגזענות המשקפים את הערכים של מדינת האפרטהייד הישראלית שהוקמה בשטחים הכבושים ושפירותיה הרעילים עברו זה מכבר לתחומי הקו הירוק.

רוח עוועים של משטרי עריצות מרחפת מעל גזר הדין. עוצמת הביזיון וזילות מערכת המשפט המאפיינים את גזר הדין מזדקרים כאשר אני חושב מה הייתה פוסקת מערכת המשפט הישראלית לארבעה פלסטינים שהיו מתעללים בצורה דומה בצעיר יהודי – שנות מאסר ארוכות. אילו ישראל הייתה מדינה דמוקרטית, מן הדין היה להעביר אותך מיידית מתפקיד שיפוטי, הצרה היא שהיא יותר יהודית גזענית מדמוקרטית, לכן תמשיך לזרוע הכרעות שיפוטיות כה מקוממות.

גדעון ספירו


14 ביולי 2013
לכבוד
השופט יעקב צבן
שופט בית המשפט המחוזי
ירושלים

שתי פאשלות קשות בפרק זמן של שבוע הינן הישג שיפוטי נדיר שמחייב טיפול לא שגרתי.
מהדורת האינטרנט של מעריב (25.6.2013) ומהדורת הדפוס של הארץ (4.7.2013) פרסמו בהבלטה את החלטתך לזכות את רופא מכתב האישום של מעשה מגונה בילדה בת 13. הילדה באה בגפה אל הרופא בגלל כאב אוזניים. הילדה העידה כי הרופא מישש את ביטנה וירד לאבר המין, שאל אותה אם היא נהנית, הפציר בה לא לספר להוריה והוסיף כי אם הדבר נעם לה שתבוא בגפה פעם נוספת.

עדות הרופא אישרה בעיקרו של דבר את עדות הילדה. הוא תירץ את מעשיו בבדיקה רפואית מונעת. ציינת בפסק הדין כי עדותה של הילדה נמצאה מהימנה לכל אורך הדרך. לאור זאת הזיכוי מעורר אי נחת ואי נוחות. בפסק הדין אתה מציין, שגם אם התנהגות הרופא היא בעייתית, הרי מדובר בסוגיה רפואית מובהקת ''שאינה נמצאת בתחום ידיעתו השיפוטית של בית המשפט''.

על כן אין מנוס מלשאול אותך: אתה באמת טמבל או רק עושה מעצמך אַהַבַּל?
האם הלכת פעם לרופא בגין כאב אוזניים והרופא מישש וליטף את אבר מינך ואשכיך, וגם שאל אותך אם זה נעים? אתה עושה צחוק מהעבודה ומהווה סכנה לילדים. הפער בין המלל של פסק הדין לבין הזיכוי הוא בלתי נסבל. הוא יותר מרמז לרופאים מניאקים כי בחסות ''בדיקה גופנית מקיפה'' הם רשאים לתת דרור לניצול מיני של ילדים. צריך להעיף אותך מכס השיפוט כמו שמורידים נהג שיכור מההגה.

בקושי יבש הדיו על זיכוי הרופא, כיכבת שוב בהכרעה שיפוטית שראויה לתואר שערורייה. עיתון הארץ (9.7.2013) והשבועון סוף שבוע במדורו של נתן זהבי ''זהבי עצבני'' (12.7.2013) הרחיבו את הדיווח על גזר הדין המגוחך שגזרת על שלושה צעירים יהודים שהורשעו בלינץ' אכזרי במיוחד בג'מאל ג'ולאני, אותו לא הכירו כלל, פשוט ערבי שנקלע בדרכם באקראי. גזענות מהזן הניאו נאצי. הם הפליאו בו את מכותיהם, כמעט עד צאת נשמתו. ג'ולאני הגיע לבית חולים פצוע אנוש וכפסע היה בינו לבין המוות. בהכרעת הדין אתה אומר דברים כדרבנות בגנות הלינץ' והגזענות אבל מהר מאד מתברר שזהו טקסט מוליך שולל והשד הגזעני פרץ החוצה בדמות גזר דין המעליב את כל הנאבקים נגד הגזענות הפושה בישראל.

הנאשם המרכזי שהורשע בלינץ', בתרגום לשפה משפטית ''חבלה בנסיבות מחמירות ובסיוע לתקיפה בנסיבות מחמירות מתוך מניע גזעני'', נידון ל-‏8 חודשי מאסר ושני חבריו, האחד לשלושה לחדשים והשני לחודש מאסר על תנאי.

אני מצטרף לדעתו של זהבי ואחרים כי אילו היה מדובר בעבדאללה, מוחמד ואחמד שהורשעו בלינץ' נגד יהודי הם היו חוטפים בין 10 ל-‏30 שנים, קרוב לוודאי תוך אזכור השואה. כפליט מגרמניה הנאצית, שלא מעט מיהודיה הוכו למוות באכזריות דומה למורשעים שהיכו את ג'מאל, אני רואה בגזר הדין זיכוי בפועל, עידוד להמשיך במעשי לינץ' בפלסטינים.

גדעון ספירו



27 ביולי 2013
לכבוד
השופטת תמר נמרודי,
בית המשפט לעניינים מקומיים ירושלים
כיכר ספרא
ירושלים 95105

בעיתון הארץ (27 ביולי 2013) פורסמה ידיעה תחת הכותרת ''מוכר בייגלה ממזרח ירושלים נשלח לעשור בכלא כי פעל בלי רישיון''. האיש הוא זכי סבאח, בן 54, אב לשבעה וחולה סכרת, ומזה 15 שנים הוא מוכר כעכים ללא רישיון. מאז 2005 רשמו לו פקחי העירייה אלפי דו''חות שהצטברו לסכום של 732 אלף שקלים. זהו כמובן חוב שמוכר כעכים לא יכול לעמוד בו. על כל דו''ח שלא שולם יש חלופת מאסר.

התובע העירוני דרש להרשיע את סבאח ולגזור עליו את מלוא ימי המאסר. היענותך לדרישת התובע הותירה אותך עם חישוב חשבונאי פשוט של חיבור כל ימי המאסר שהצטופפו ב-‏254 תיקי התביעה - שהם 3554 ימים שהם 10 שנים. את, תמר נמרודי, חתומה על גזר הדין המעוות והמביש הזה, שניתן בהיעדרו של הנאשם. השאלה אם חתמת על גזר הדין מחמת כסילות, גזענות, נטייה לרצות את השלטון או בורות מקצועית, או שמא חס ושלום כל הארבעה ביחד, היא ללא ספק מעניינת, אבל אתרכז רק בהיבט הגזעני, שהוא דוקר את העין ומקומם את הלב.
אנחנו לא זקוקים לשופטים היודעים לחבר מספרים. לכך מספיק מנהל חשבונות מהדרג הנמוך. אנו גם לא זקוקים לשופטים הפועלים כשלוחה של הגזברות למען שפר את הכנסות העירייה. הצידוק למקצוע השיפוט נעוץ בהפעלת שיקול דעת תוך אימוץ השקפת עולם דמוקרטית.

במקרה שלפנינו ברור שהעירייה מנהלת מסע רדיפה גזעני נגד סבאח, ולא רק נגדו. השאלה שהיית צריכה לשאול את התובע העירוני, הכיצד צצים אלפי דו''חות נגד רוכל מסכן אחד, העובד קשה לפרנסתו. ברור שהוא אינו מפריע לאיש. רוכלים ההולכים עם מגש כעכים על ראש הם חלק ממרקם השוק. מדיניות העירייה, כמוה כמדיניות משרד הפנים, להקשות על חייהם של הפלסטינים במזרח העיר, להפכם לגיהינום בתקווה שיקומו ויעזבו. זהו הטרנספר השקט. את משתפת פעולה עם הפשע, מה שהופך אותך משופטת לפושטת רגל שיפוטית. אינני יודע אם זה ינחם אותך, אבל את לא לבד. הגזענות כבר חרכה חלקים ניכרים ממאזני הצדק הישראלי. הכיבוש המתמשך מרקיב גם את מערכת המשפט מהשלום ועד לעליון, שם יושב לבושתנו המתנחל הגזען נעם סולברג.

סבאח וחבריו לא יעזבו את ירושלים. אם לא יוכלו להתפרנס יתייצבו בביטוח הלאומי לקבלת דמי אבטלה. אם זכות זו תמנע מהם בגין חקיקה גזענית של הכנסת, תמצאנה דרכים אחרות כדי לשרוד. ליהודים ניסיון רב בתחום של הבה ונתחכמה ויש לפלסטינים ממי ללמוד. עצה ידידותית לי אליך: סורי מהדרך הרעה, ואל תהיי משרתת כנועה של השלטון.

גדעון ספירו


4 באוגוסט 2013
לכבוד
חנה מרים לומפ
שופטת בית משפט שלום
ירושלים

ב-‏30 ביולי הקרינו בחדשות ערוץ 10 את ההתעללות הפראית והברברית של מיכאל גרשקוביץ, חייל בחטיבת כפיר של צבא הכיבוש ישראלי, בקבוצת פועלים פלסטינים קשי יום שהמתינו בצומת התנחלות פצאל להסעה למקום עבודתם. מצלמות האבטחה תיעדו את מסע האלימות של גרשקוביץ שתקף בנישקו האישי את הפלסטינים באכזריות שקשה היה לצפות בה, למי שלא איבד צלם אדם.

זו הייתה אלימות בנוסח התפוז המכני, אכזריות כלפי אנשים אותם לא הכיר ולא הרעו לו כזית, אבל לתקיפה הזו נוספה קומה נוספת בדמות גזענות ניאו נאצית. החייל תקף את קורבנותיו אך ורק משום שהיו פלסטינים. את זאת למד כנראה בתקופת שירותו בשטחים הכבושים.

אלימות גזענית זו הייתה מנת חלקנו כיהודים לא אחת לאורך ההיסטוריה. כניצול פרעות ליל הבדולח בגרמניה, אני יודע כי לא מעט יהודים הותקפו בצורה כה שטנית על ידי גרמנים שהפנימו את הרעיון שכבודם ורכושם של היהודים הפקר.

אילו מדינת ישראל הייתה דמוקרטיה המכבדת זכויות אדם, היא הייתה מגלה אפס סובלנות כלפי פוגרום בפלסטינים תמימים, בוודאי כשמדובר בשילוב הקטלני של אלימות וגזענות. בתי המשפט של מדינה כזו, שהיא דמוקרטית לפני שהיא יהודית, היו שולחים את התוקף להרבה שנות מאסר כדי שיהיה לו זמן לחשוב על מה שעשה, ובה בעת ישמש גם כאזהרה לאחרים אם הם נגועים בשנאת האחר.

נפלת לבור עמוק ואפל. במקום לשלוח את הפושע למספר שנות מאסר גזרת עליו חודשיים מאסר וקנס כספי. גרשקוביץ בוודאי לא מתרגש מכך. אני מעריך שאת הקנס וסכום הפיצוי המעליב שפסקת, תשלמנה אחת מעמותות המתנחלים הטובעות בים כספים הן מהממשלה והן מטייקונים יהודים העושים כספם מבתי הימורים, ואילו בחודשיים מאסר הוא יקבל בכלא טפיחות על השכם מסוהרים ועבריינים שנגועים בגזענות. ארבעת חודשי עבודות שרות שפסקת לו, הם חלק מהאבסורד הישראלי. הוא לא יעשה עבודות שירות ברשות הפלסטינית בתחומה ביצע את פשעו, למשל בבית חולים פלסטיני שם קיבלו קורבנותיו טיפול. הוא יעשה עבודות שירות בבית החייל באילת. היכה את המדוכאים ויעשה עבודות שירות אצל המדכאים. המצאה ישראלית גאונית.

בפסק דינך כתבת כי מעשיו של הנאשם מעוררים ''שאט נפש'' אבל אני לא מאמין לך. מי שמעשיו מעוררים בו שאט נפש, לא פוסק גזר דין כה מגוחך. הנסיבות המקלות שבהן נסית לתרץ את הנבלה השיפוטית, הן לא ממן העניין, ניסיון מלאכותי להוליך שולל. הבה נניח כנטען שהייתה לפושע ילדות קשה, זאת נסיבה מקלה לפוגרום גזעני בערבים? האם העלית פעם על דעתך כמה פלסטינים עברו ילדות קשה בגלל הכיבוש הנמשך 46 שנים? תרגום גזר דינך לערבית, הוא מתן רישיון לכל פלסטיני שסבל מילדות קשה להכות כל יהודי (לא כולל מתנחלים וכוחות הכיבוש) שנקרה על דרכו. אדם בעל תחושת צדק יתקומם נוכח התנהגות כזאת.

נסיבה מקלה נוספת שאת זוקפת לזכותו היא ''מצבים קשים שעבר בשירותו הצבאי''. מי שעברו ועוברים מצבים קשים מדי יום, זה עשרות שנים, הם הפלסטינים הנאנקים תחת ידם הקשה של קלגסי הכיבוש. אכן, הכיבוש משאיר צלקות גם אצל הכובשים, אבל הפיתרון אינו עוד מאותו דבר, והחיילים שהקימו את ''שוברים שתיקה'' הם התשובה לדיכוי ולהתעללות.

נתקפתי בצחוק מר כשקראתי ''שבמעשיו פגע הנאשם בתדמית המתיישבים ותדמית מדינת ישראל''. את חיה בלה לה לנד, התנתקת מכדור הארץ או שמא זה חלק מחוש ההומור שלך? האם ניתן בכלל לפגוע בתדמית המתנחלים (מתיישבים בפיך) אותם שודדי וגונבי אדמות פלסטיניות? הם כבר מצויים בתחתית התדמית. האם ניתן לפגוע בתדמית מדינת ישראל שאלימות הכיבוש והפרות זכויות אדם הם לחם חוקה? האם נותר גרגיר של תדמית חיובית במדינה בה קוראים רבניה לא להשכיר דירות לערבים ומצדיקים רצח תינוקות לא יהודים? היש למדינת האפרטהייד שישראל והמתנחלים הקימו בשטחים הכבושים, תדמית חיובית שהפושע יכול לפגוע בה? אולי התכוונת לפגיעה בתדמיתם של ''חבורת חסמבה'' שורפי המסגדים ממחתרת תג מחיר?

בדבר אחד את צודקת. הפושע הוא בסך הכל אדם נורמטיבי. מעשהו עולה בקנה אחד עם נורמות הכיבוש כפי שגזר דינך עולה בקנה אחד עם הקידה שמערכת המשפט הישראלית קדה בפני נורמות אלו. התקרנפות קוראים לזאת והיא תואמת ומתואמת עם תהליך הסאוב שעבר ועובר על מדינת ישראל.

האיש הלא נורמטיבי בסיפור הזה הוא אנוכי, שעם כל מכתב כזה אני מסתכן בהעמדה לדין בסעיף ''זילות בית המשפט'', סעיף סותם פיות עם מקדם שחיתות גבוה של שמור לי ואשמור לך, שדינו שלוש שנות מאסר. אגרתי כבר שלושת אלפים שנות מאסר והפרקליטות המסכנה עדיין מתלבטת מה עושים איתי, איך סותמים לי את הפה?

נוכח האמור אני נוטה לדעה כי צפית בסרט שוב ושוב בהנאה הולכת וגדלה וזה בא לידי ביטוי בגזר הדין. למעשה גזר דינך הוא זיכוי ועידוד לאחרים להמשיך בדרך זו. לכן מתאימה לו ההגדרה - פסיקה קולוניאליסטית. אל תיקחי ללב. את נורמטיבית.

תזדקקי להרבה אקונומיקה בשביל להתנקות מכתם זה. פתחת חשבון ארוך עם שוחרי זכויות אדם. יחד עם זאת אינני מאחל לך או למי ממשפחתך חוויה דומה לזו שחוו הפלסטינים.

גדעון ספירו


5 באוגוסט 2013
לכבוד
הגנרל אילן שיף
סגן נשיא בית המשפט המחוזי
חיפה

באוגוסט 2005 נכנס החייל נתן זאדה עם נשקו לאוטובוס בקו 165 הנוסע לשפרעם. לפתע קם והחל יורה לכל עבר ובטבח נהרגו ארבעה בני אדם ורבים אחרים נפצעו, כולם ערבים אזרחי ישראל שלא חטאו ולא פשעו, זולת ''פשע'' אחד בלתי נסלח, היותם ערבים, מה שהופך את חייהם להפקר. בשעת המעשה היה זאדה תושב ההתנחלות תפוח, הידועה כמעוז ימני קיצוני העורך לא אחת פוגרומים בפלסטינים. המון זועם של תושבי שפרעם ניטרל את המחבל היהודי. המשטרה טענה שנעשה בו לינץ'. בנסיבות הפרשה לא היה, לדעתי, מקום להעמיד לדין איש מהמנטרלים, אולם המשטרה והפרקליטות סברו אחרת. בחלוף 10 חודשים שלפה המשטרה שבעה תושבי שפרעם שהועמדו לדין בבית המשפט המחוזי בחיפה כאשר האישום מייחס להם ניסיון לרצח. הרכב השופטים כלל אותך כאב בית הדין ואת השופטות חני הורביץ וצלה קינן.

ההחלטה להעמידם לדין הייתה פוליטית, והמטרה ברורה: להעביר מסר לפיו ערבים לא יהרגו חייל יהודי גם אם הוא מחבל שזה עתה טבח בהם. הריגה בעיצומם של רגעי זעם או רצח בדם קר שמסתיימים ללא ענישה, הם פריבילגיה השמורה ליהודים הרוצחים/ הורגים ערבים.

בית המשפט יכול היה לא לשתף פעולה עם המגמה הפוליטית באמצעות פרשנות משפטית יצירתית, כמו למשל, להחיל על המקרה את ''הלכת דרומי'' שפותרת מאחריות פלילית הריגת פורץ. מה שנכון לגבי גנבים בוודאי תופש כאשר מדובר ברוצח שנהרג בידי מי שהיו יכולים להיות קורבנותיו, בצמוד לביצוע פשעו. אשר על כן ''אנחנו מחליטים כי בתודעת הנאשמים היה מדובר בניטרול סכנה ומזכים אותם''. זה לא קרה.

החלטתם לשחק את המשחק ולשתף פעולה עם הפרקליטות והמשטרה, לנהל כאילו משפט פלילי מן המניין כאשר לכל ברור כי הזיכוי המתבקש יישאר יתום. ואכן בימים אלה הסתיים המשפט בהרשעת שישה מן הנאשמים. אתר האינטרנט של הג'רוזלם פוסט פרסם ב-‏27 ביולי 2013 ידיעה על הכרעת הדין לפיה ארבעה הורשעו ''בניסיון להריגה'', שניים ''בתקיפה בנסיבות מחמירות'' ואחד זוכה. כך נותנים להצגה מראית עין של משפט תקני.

אני מעריך שמעל המשפט ריחפה רוחה של הרודנות הצבאית והגזענות שאתה נושא עימך.

אתה תוצר של הכיבוש וגם מעצב שלו. התגייסת ב-‏1969 והשתחררת ב-‏2001. כמחצית חייך, 32 שנים, הקדשת למערכת המשפט הצבאית של הקולוניאליזם הישראלי. אט אט עלית בסולם התפקידים והדרגות, עד שהגעת לצמרת כפרקליט צבאי ראשי (פצ''ר). בתפקיד זה היית הקיסר המשפטי של השטחים הכבושים, מפקדה של מערכת המשפט הצבאית בשטחים אלו, מערכת מעוולת, מרושעת ופושעת שמשתפת פעולה עם העינויים, ששולחת ילדים לבתי סוהר, שעוצרת וכולאת פלסטינים בסיטונות תוך הפרת זכויות אדם בסיסיות. היית שותף בכיר בבניית והטמעת משטר האפרטהייד המשפטי. כפצ''ר גיבית חיילים שהרגו פלסטינים, ובמקרים לא מעטים לא פתחת בחקירת מותם של פלסטינים מידי חיילי צבא הכיבוש. מהיבט זה יש לך לא מעט דם על הידיים.

האירוניה היא, שאתה נושא באחריות שילוחית למעשהו של זאדה. המחבל היהודי אינו מתוחכם כמוך. הוא עשה אחד ועוד אחד, אולי אמר לעצמו שאם בכיר בשב''כ בדרגת אלוף (אהוד יתום) רוצח בדם קר פלסטיני על ידי ריצוץ ראשו באבנים וברזלים ולא עומד לדין, וחיילים שהרגו ילדים ונשים בני העם הפלסטיני לא הועמדו לדין, אזי חייהם שווים כקליפת השום. לדידו של זאדה ערבי הוא ערבי משני צידי הקו הירוק ולכן מותר לקפד את חייהם. עכשיו אתה מעניש את אלו שביקשו להגן על עצמם מפניו.
הביקורת מופנית גם לשתי עמיתותיך שלצערי חולקות איתך מערכת ערכים דומה.
יחד עם זאת אני מקווה שתהיה לכם התבונה לא לשלוח את המורשעים למאסר. תגייסו ממקור כלשהו רגע של כנות ותשאלו את עצמכם מה היה קורה במצב הפוך: היורה המרסס את הנוסעים באוטובוס הוא ערבי, הנוסעים שנפגעו הם יהודים, והמון יהודי זועם צובא על האוטובוס ומחסלים את היורה.
  • האם המשטרה והפרקליטות היו מעמידים מי מהיהודים למשפט?
  • ונניח שכן, האם הייתם מרשיעים את הנאשמים?

  • ונניח שכן, האם בסעיפים כה חמורים כמן ניסיון להריגה?
  • ונניח שכן, האם הייתם שולחים אותם למאסר בפועל?
אדם הגון יענה לשאלות בלאו: איש לא היה מועמד לדין, ואם כן, היו מזוכים וגם אם הבלתי יאומן היה מתרחש והיו מורשעים, לא היו נשלחים למאסר בפועל.

עיון בפסיקה הישראלית ב-‏46 שנות כיבוש יבהיר את השחיקה והדרדור שהיו והינם מנת חלקם של בתי המשפט. האפליה, הגזענות, הגיבוי לכיבוש, להתנחלויות, להוצאות להורג ללא משפט, לזיכוי מתנחלים שהרגו/רצחו פלסטינים, חרכו את עקרונות המשפט הדמוקרטי. לכן היית יכול לקפץ בקלילות כזו מקיסר האפרטהייד המשפטי בשטחים הכבושים לכסא השופט המחוזי בתחומי הקו הירוק.

גדעון ספירו


8 באוגוסט 2013
לכבוד
איתן אורנשטיין
שופט מחוזי
בית המשפט המחוזי
תל אביב

באוגוסט 2005 הושלם גירוש המתנחלים מרצועת עזה, אחד ההישגים של מלחמת השחרור הפלסטינית מהכיבוש הישראלי. ההתנחלויות והמתנחלים היו חלק מהטרור הממלכתי שישראל הפעילה נגד מיליון ויותר תושביה הפלסטינים של עזה. בחסות הטנקים של צבא הכיבוש פלשו המתנחלים לאדמות לא להם ברצועה, גנבו את מימיה ושדדו את קרקעותיה. מזכיר לי את המתנחלים הגרמנים שנשלחו לאזורים שנכבשו בפולין במלחמת העולם השנייה ''ליישב חלקי מולדת משוחררים'', כך פעלה ישראל בעזה ובגדה, תחת אותו מוטו. מה שהיה פשע מלחמה באזורי הכיבוש במלחמת העולם השנייה נשאר פשע מלחמה גם באזורי הכיבוש של מלחמת השטחים שמנהלת ישראל.

למען מתן תוקף מחודש לנושא באה אמנת רומא שנחתמה ב-‏1998 שקבעה כי ישוב אוכלוסיה כובשת בשטח שנכבש, הוא פשע מלחמה, וכך הוסר ספק, למי שהדבר היה דרוש לו, לגבי מעמדן של ההתנחלויות.

במסגרת שוד הקרקעות וגניבת המים היו מתנחלים שעסקו גם בחקלאות. בשנות הכיבוש הם עשו קופה יפה, בין השאר הודות לעבודה זולה שעמדה לרשותם. אלפי פלסטינים ותאילנדים, נוצלו בהתנחלויות מצֵאת החמה ועד שקיעתה בתנאי שכר ירודים. הפלסטינים חיו בתחושה של השפלה כאשר נאלצו לעבוד עבור הכובש ששדד את אדמתם. לא אחת בא הדבר לידי ביטוי בתקיפת מתנחלים מעבידים בידי פועלים פלסטינים מתוסכלים. והדבר מובן: בעוד הפלסטיני, פליט שגורש מביתו במלחמת 1948, חי בתנאי מצוקה במחנה פליטים, רואות עיניו מדי יום את המתנחל מתגורר בווילה רחבת ידיים. גם שודד וגם מנקר עיניים.

כאמור, הטרור היהודי גורש סופית מעזה לפני 8 שנים והמגורשים קיבלו פיצויים נאים ונדיבים מממשלת ישראל שהסתכמו במאות מיליוני שקלים. חלק מהם לא ידע איך לנהל באחריות את גשם הנדבות שנחת עליהם, שיחקו בבורסה והפסידו כספים. המגורשים גילו מהר מאד שממשלת ישראל, ככל שמדובר במתנחלים, היא פרה חולבת שאפשר לחלוב אותה שוב ושוב, אבל גם ממשלת ישראל הידידותית למתנחלים, הבינה שיש איזה קו אדום. היא סירבה לדרישת המגורשים לשלם להם פיצויים על ''נזקי טרור האינתיפאדה השנייה'' גם לאחר הגירוש. או אז פנו לבית המשפט. ואכן, רווח והצלה באו להם משם.

בעיתון מעריב (6.8.2013) פורסם כי פסקת שעל המדינה לשלם למתנחלי גוש קטיף פיצוי כספי בגין ''נזקי טרור האינתיפאדה השנייה''. מדובר בהוצאה של מיליונים. לדעתי זו החלטה שגויה, פרס לטרור המתנחלים, פרס לשודדים ולגנבים, פרס למאפיה שאין גבול לתאבונה. יש כאן היפוך יוצרות. טרור הכיבוש וההתנחלויות הופך במשיכת קולמוס של שופט ידידותי ל''טרור האינתיפאדה השנייה''. ומהי עילת האינתיפאדה השנייה, אם לא טרור ההתנחלויות וצבא הכיבוש שהגן עליהם? מי שחייבים לשלם פיצויים, הם ישראל והמתנחלים לפלסטינים, על שחמסו קרקע ומים מעם המקום, על שימוש שלא ברשות ברכושם.

ומאין יילקחו המיליונים שפסקת לזכות המגורשים? מכבשת הרש, מקצבאות הילדים, הקשישים, גני הילדים וניצולי השואה. פרות הבשן, המיליארדרים הישראלים, תשובה, אריסון, דנקנר, לפיד וכל האצולה הפיננסית, הם ימשיכו לטוס במטוסים פרטיים ולקפץ מווילה לווילה ברחבי העולם. גם על זה היית צריך לחשוב אדון אורנשטיין לפני שאתה מחלק מיליונים לפושעי מלחמה.

גדעון ספירו







http://www.faz.co.il/thread?rep=171218
אתה הבנת את זה ברוך?
ע.צופיה (שבת, 10/08/2013 שעה 8:31)

ספירו, האדם העליון מבקר, מגנה ונוזף בשופטי ישראל.
לי זה ברור. חסיד ''האדם העליון'', גם יליד המדינה שהולידה את המושג הזה, רואה את עצמו מעל כולם.
זה שהוא פשיסט קטן כבר כתבנו?
כתבנו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=171220
קצת רדוד
יובל רבינוביץ (שבת, 10/08/2013 שעה 11:11)

הכותב מבלבל את הכיבוש עם פשעי אלימות שונים. הוא מנסה בכל מאודו להגיע למצב בו איש מהקוראים לא יסכים איתו ובדרך־כלל מצליח.

אז בואו נפריד בין דברים.

יתכן שהכיבוש הוא עוולה, אבל כיבוש שטחים במלחמה אינו פטנט ישראלי ולא נגזרת ממנו התעמרות באוכלוסיה המקומית. לדעתי הכיבוש הוא מוצדק לגמרי, דבר שאמור לחזק אם חובות הכובש כלפי הנכבש, ובזה אנו כושלים.

דרישתו של מר ספירו לפסול את השופט נעם סולברג בשל העובדה שהוא גר בשטחים שיש לגביהם מחלוקת היא הבל. דרישתו לגזור עונשים הולמים במקרי אלימות היא צודקת. הבעיה היא שלא הוא ולא קוראיו עושים את ההבדלה הזו.

מכאן הוא כבר עובר לשטויות.

לינץ' הוא פעולה אלימה של המון המוציא להורג אדם בלי הליך משפטי, בטענה כי אותו אדם ביצע פשע. ג'מאל ג'ולאני לא נפל קורבן ללינץ' אלא לאלימות גזענית קשה. עדן נתן־זאדה היה קורבן לינץ' לכל פרטיו ודקדוקיו. הוא נרצח על־ידי ההמון בעת שהיה כבר נתון באזיקי המשטרה, דבר שהכותב אינו מציין, אם מתוך בורות ואם מתוך כוונה. שונה המצב ממצבו של ברוך גולדשטיין למשל, שאכן נהרג בזמן שביצע פשע גזעני. במקרה ההוא לא הועמד איש לדין, היות שטענת ההגנה העצמית היתה ברורה.

מן הצדק היה שמחבלים כברוך גולדשטיין ועדן נתן־זאדה יוצאו להורג בהליך משפטי מסודר, אך היות שאיננו טורחים לעשות זאת במקרה של מחבלים הרוצחים יהודים מסיבות גזעניות, זה יהיה לא עקבי לעשות זאת דווקא ליהודים. אגב, מחבל שרצח יהודים ישתחרר אי־פעם תמורת הסכמת המנהיג הפלשתינאי התורן לשיחות שלום (קיצור של האמת: „הסכמת” ה„מנהיג” ה„פלשתינאי” התורן לשיחות „שלום”). יהודי שרצח ערבים יישא בעונש. זו כמובן לא סיבה לגזור מלכתחילה עונש מגוחך ובנקודה זו אני מסכים עם הכותב.

מבצעי הלינץ' במחבל עדן נתן־זאדה הורשעו בנסיון הריגה. אמנם לא קראתי את הכרעת הדין אך על פניו זה נראה כקשקוש ונסיון לרצות את ההמון. לא היה כאן *נסיון* הריגה משום שהמחבל מת. היה כאן רצח של מחבל. רצח. לא הריגה, לא נסיון לרצח ולא נסיון הריגה. אותו פשע שבגינו נדון יורם שקולניק למאסר עולם (ושוחרר באופן מביש לאחר 8 שנים).

לסיכום: עבירות אלימות בקו הירוק ומחוצה לו לא נענות בענישה מתאימה על־ידי המערכת המשפטית, שמועלת באופן קבוע בתפקידה כלפי ציבור האזרחים וכלפי הנכבש הנתון למרותה. אין לכך שום קשר ללגיטימציה של הכיבוש עצמו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=171223
על פי ציטוטים מפסק הדין שהושמעו בטלוויזיה
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (שבת, 10/08/2013 שעה 16:54)
בתשובה ליובל רבינוביץ

לא יכלו השופטים לקבוע שמותו של נתן זדאדה נגרם בגלל פעולה של הנאשמים או של אחרים .
מאידך השתכנעו השופטים שהייתה כוונה מצד הנאשמים לכן הפסיקה היא ''ניסיון'' .

http://www.faz.co.il/thread?rep=171221
רופא משכמו ומעלה
יובל רבינוביץ (שבת, 10/08/2013 שעה 11:39)

לעניין זיכויו של ד''ר אלכסנדר רוטנמר מביצוע מעשה מגונה בילדה בת 13:
קודם כל זיכרו את השם: ד''ר אלכסנדר רוטנמר, מרפאת קופת־חולים מאוחדת בישוב תל־ציון. זהו רופא טוב עד כדי כך שהוא מוכן לבדוק ילדות בנות 13 ללא הוריהן ובניגוד לחוק. הוא גם רופא יסודי. גם כאשר מתלוננים על כאבי אוזניים הוא בודק את החזה ואת הבטן התחתונה. מכן ואילך יש קצת הבדלי גירסאות: האם הוא נגע בחזה בידיו או רק הניח עליו סתטוסקופ? האם אצבעו נכנסה לאבר המין של הנערה או לא? השופט לא הצליח להכריע בין הגירסאות למרות שאני שותף לדעת הכותב שההכרעה לא נראית קשה במיוחד, אבל החלק הרלוונטי הוא זה: „לנוכח העובדה כי שתי הגרסאות אינן יכולות להתיישב זו עם זו, די בגרסה המהימנה שמסר הנאשם ובראיות התומכות שנמצאו לה, כדי ליצור בנסיבות מיוחדות אלו ספק סביר המחייב את זיכויו מחמת הספק”.

אז הכל בסדר. אתם יכולים לקחת את בניכם – ובעיקר את בנותיכם – למרפאת ד''ר רוטנמר בתל־ציון. גם בית המשפט זיכה מחמת הספק, אז מי אנחנו שנחשוב אחרת?

הכרעת הדין שוכנת בכתובת http://www.haaretz.co.il/st/inter/Hheb/images/hachra...

http://www.faz.co.il/thread?rep=171235
פצצות ''זרחן לבן''
בצלאל פאר (יום רביעי, 14/08/2013 שעה 0:25)

א. הפצצות חוקיות לפי כל אמנה שהיא. החוק הבינלאומי ודיני המלחמה אינם אוסרים על שימוש בפצצות זרחן בעת מלחמה. דרך אגב, השם הנכון של הפצצה הזאת הוא '' בפצצות עשן המבוססות על זרחן לבן'', אבל עיוות שמה בכוונה תחילה נעשית במטרה להעלים את האמת ולהבליט את השקר. אני בכל מקרה אמשיך כאן להשתמש בביטוי ''זרחן לבן'' משום שכל הטוען עשה שימוש בו וגם משום שכשל הטוען ולא שם לב שבעצם השם הזה הוא שם די אובייקטיבי ולכן אפשר לעשות בו מניפולציות בציבור חסר יכולת ההבחנה.
ב. ההגבלה היחידה אוסרת ירי פצצות זרחן (כמו כל פצצה אחרת) באופן מכוון על מטרות אזרחיות. (האם לדעת גדעון ספירו החמאס הפנים את זה?). מנגד, מה חשיבותן של אמנות אם ייעודן של פצצות בכלל היא לפגוע ולחסל באוייב? טענת בצלם היא שהזרחן ''שורף כל דבר שאיתו הוא בא במגע''. השאלה הנגדית היא: ''ולשם מה המציאו פצצות?'' פצצת ט.נ.ט סדירה ורגילה הורסת כל דבר גם אם היא לא באה במגע עם הנפגע (גלי הדף, ריקושטים), אלא רק נופלת ברדיוס מסויים ממנו. אז אולי צריך להוציא גם את הט.נ.ט ממחסני הצבאות? (אני בהחלט בעד להוציא כל נשק חם וקר מכל הצבאות בעולם. השאלה הפרקטית היא, האם זה ניתן לביצוע?). מנגד, אינני חושב שיש לחמאס אישור לשגר מתאבדים ורקטות למרכזי בילוי ופעילות של אזרחים בישראל. זה מנוגד לחוק ולמוסר (אבל תואם בהחלט את מטרותיהם האידיאולוגיות). אם כן למה צריכים לעבור על זה בשתיקה?
ג. צה''ל השתמש בפצצות הזרחן הלבן לשם מיסוך להגנת חיילי צה''ל ובשל כך הפצצות הושלכו במשורה בשטחים פתוחים ולא באיזורים מיושבים. אם כן מדוע ארגוני השמאל ייחדו את פעילותם כנגד פצצה זו שכמעט ולא פגעה בעזתים בשעה שפצצות אחרות פגעו הרבה יותר? אני משער שארגוני השמאל ניטפלו לפצצה משום שעשתה אימפקט גדול ביותר בסרטוני הטמבלויזות בעולם, לעומת דלות הפגיעות שלה באזרחים עזתים (שכן צה''ל השתמש בפצצות במשורה ולאחר בדיקה מקדימה) ומאחר ושמה מכיל ביטוי זוהר ''זרחן'' שמעורר קונוטציה של נשק כימי האסור לשימוש לפי אמנות בינ''ל עליהן חתומה גם ישראל, וכל זה שימש פלטפורמה מעולה להפצת האידיאולוגיה של ארגוני השמאל תוך מיצוי הפגיעה בישראל.
ד. אין נתונים ברורים ומדויקים בנוגע למספר ההרוגים והפצועים מזרחן במהלך המבצע, בין השאר מאחר שקשה להבחין בין פגיעת פצצת זרחן לבין פגיעת פצצת חנ''ם שלעיתים גורמת לשריפה במטרה ומסביבה. בנוסף, הרופאים בבתי החולים בעזה לא ידעו לאבחן את הגורם לפגיעות וגם התיעוד הרפואי במהלך המבצע היה חלקי בשל העומס הרב שהוטל על בתי החולים [ציטוט מאחת ההודעות באתר ''בצלם'']. לכן ועדת החקירה של HRW נזונה ממידע לקוי ולא מתועד, מרכילות ומהסתה ולא ממידע ברור, בדוק ומתועד.
ה. אבל גאוני ארגון Human Rights Watch (HRW ) ''חקרו ומצאו'' שישה מקרים ''שבהם נהרגו לפחות 13 פלסטינים מזרחן, בהם ארבע נשים ושבעה ילדים, כולל תינוקת בת שנה''. בבדיקה שנעשתה במספר גופים ישראליים וחיצוניים לא נמצא כל קשר והיתכנות לקשר בין המקרים שציינו ''מומחי'' HRW לבין מועדי ומקומות שנעשה בהם שימוש בפצצות זרחן לבן.
ו. ב- 19 בנובמבר 2010 שיגר החמאס ארבע רקטות ושבע פצצות מרגמה לעבר הנגב המערבי. 2 פצצות מרגמה הכילו זרחן לבן. אם ליבם היה שווה ומחשבתם טהורה, הם לא היו מכניסים זרחן לבן לפצצות. אלא שהחאס משתמש לכאורה בכללי החוק הבינ''ל, תעמולה ועקרונות המוסר כדי להילחם בישראל שמקבלת ופועלת לפי אותם חוקים ועקרונות, כאשר החמאס יודע מראש שאין כללים נהוגים אצלו. לכן מצחיק לשמוע ארגון טרור או גוף שתומך ב[ארגון] טרור שמבקר או מתלונן על שישראל מבצעת לכאורה ''מעשה טרור'', לפי פרשנות הדובר.
ז. למרות זאת אני מוכן להסכים שישנה אפשרות לכאורה שאזרחים נפגעו מפצצת הזרחן אבל אי אפשר להאשים בכך את ישראל, כי:
1) החמאס הוא הצד המתקיף וישראל היא המתגוננת. החמאס מכריז בכתב ובע''פ שמטרתו להשמיד את ישראל. ישראל מכריזה שפניה לשלום עם הפלסטינים.
2) הזרחן הלבן הוא נשק חוקי ומקובל בצבאות העולם והיה בו שימוש נגד מתחמים אזרחיים בכל המלחמות בשני העשורים האחרונים, מקוסובו, דרך עיראק וסומאליה ועד אפגניסטאן.
3) החמאס מפעיל את כוחות השטח האופרטיביים שלו מתוך אזורים מיושבים בכוונה תחילה גם במטרה לזכות בהגנת האזרחים (מתוך ידיעה שצה|ל נמנע מלתקוף כאשר ידוע לו שיש אזרחים בקירבת חוליות טרור), וגם לזכות בפגיעה באזרחים כאשר ישראל בכל זאת תוקפת כאשר היא אינה יודעת על הימצאות האזרחים בקירבת המטרה.
4) כדי להעצים את ההסברה החמאסית הם נוהגים להפוך בתי ספר, מסגדים, משרדי ומחסני אונר''א ובתי חולים למחסני אמל''ח, פעילות אופרטיבית להכנת פיגועים ולמשלוח רקטות ולמקום הסתתרות של המנהיגים הבכירים.

ח. בעקבות הדיון שהתנהל בציבור ועקב פנייתם של ארגוני זכויות אדם לבג''ץ, צה''ל הסכים לצמצם את השימוש בפצצות זרחן ברוב המתארים המבצאיים להוציא 2 מתארים (שהוצגו לשופטים בארבע עיניים ועל כך קצב הדמוקרטור הגדול ספירו). לכן שלא יבואו ארגוני השלום בסיבוב הבא ויתלוננו שמספר האזרחים בעזה שנהרגו בקרב עלה, רק משום שצה''ל משתמש בפצצות ט.נ.ט בלבד במקום בפצצות זרחן, במקרים בהם הפצצה יכולה להוריד דווקא את מספר הנפגעים מכל צד. אני אזכור את זה בכל מקרה לאנשי החלום. מנגד, האם יכול גדעון ספירו לעתור לבג''ץ עזה בתביעה שהחמאס יפסיק לשגר רקטות ופצצות מרגמה לעבר אזרחים ישראלים בין אם יש בהם זרחן לבן ובין אם לאו?
ט. האמנה למניעת שימוש בנשק כימי, העשן שנפלט מתחמושת זרחן אינו מוגדר נשק כימי, שכן השפעתו נובעת מתהליך בעירה תרמי, והעשן הזה אינו מיועד לשמש גז מחניק - גם אם עלולות להיות לו השפעות כאלה
י. פסילתו של השופט סולברג בשל היותו תוצר של ''פשע ההתנחלויות הוא פשע הכיבוש הוא פשע האפרטהייד'' דומה לפסילתו של גדעון ספירו בשל היותו תוצר של ''פשע הג'נוסייד נגד העם היהודי בארצו ופשע האפרטהייד ששולל את קיומה של מדינה יהודית באדמת ארץ ישראל, כולל במה שאמור להיות בעתיד המדינה הפלסטינית''.
יא. אם ספירו חרד ''מהדהירה הישראלית לעבר תהום החידלון'' אז מה הוא מתעסק בכלל בפצצת הזרחן? שהרי ב''תהום החדלון'' ישראל תחדל להשתמש בנשק בכלל.
יב. גדעון ספירו מדבר גבוהה בגי'ביריש של מילים פומפוזיות חסרות תוחלת ותכונה כשהוא קובע שהוא מלא בעוגנים כמלוא הטנא ''החל מאמנות בינלאומיות, עבור לעקרונות הצדק והמשפט של נביאי ישראל, המשך בהסתמכות על גדולי הפילוסופים האמונים על צדק ומוסר אוניברסאליים וכלה באינסטינקט הבריא של אדם ישר''.ספירו מתבקש להביא לפני הפורום היכן נביאי ישראל, אמנות בינ''ל, גדולי הפילוסופים והאינסטינקטים הבריאים של בני האדם קובעים שאסור להשתמש בנשק הזרחן הלבן יותר מאשר בנשק רגיל או פחות מאשר בנשק גרעיני (שדרך אגב, לא כלול ממש באמנות המגבילות שימוש בנשק הזה).

http://www.faz.co.il/thread?rep=171236
עו''ד שמואל אשואל החביב
בצלאל פאר (יום רביעי, 14/08/2013 שעה 0:27)

שוב גדעון ספירו לא מתייחס לאופן ניהול המשפט, מלבד לתארו בצורה קצרה ומחוררת המעלימה עובדות לא נוחות. כאן אני מוכן להסכים עם גדעון שהרי הוא ניזון מכתבה בעיתון. אלא שגדעון חורג כדרכו מעצם העניין ועובר להתקפת רוחב נגד הכל – הכיבוש משחית, אלימות בשטחים הכבושים, שליחה למעצר של אנשים חפים מפשע, משטר אפרטהייד, פשעי מלחמה וכו'. ביטויים אלה מקובלים באירגוני קצה שמאל וימין בארה''ב ובאירופה שהמכנה המשותף להם היא האנטישמיות. מכאן שבן אדם רציונלי היה נרגע קודם, לוקח אויר לריאות ולמוח וחושב בהגיון, ורואה שכל הביטויים המלאכותיים והפלסטי[ני]ים של גדעון ספירו נובעים לא מהמציאות בשטח אלא מהדמיון של ספירו מה שהוא היה רוצה לראות בשטח, כדי לצעוק בסוף ''צדקתי!''.
גדעון ספירו צריך להבין שכשהשופט מדבר עם התובע בדלתיים סגורות הם לא מדברים על הנופש חינם בדיסלדורף בתמורה להרצאה אנטי ישראלית לפני פורום שמאלנים אנטישמים, אלא התובע מציג לשופט את חומרי התביעה המסווגים מודיעינית. שהרי עיקר החומר המרשיע מבוסס על מודיעין רגיש שחשיפתו תסכן את חיי המקורות ותפגע ביכולת ישראל להגן על עצמה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=171237
רפי כרמל
בצלאל פאר (יום רביעי, 14/08/2013 שעה 0:29)

צודק גדעון ספירו באמירתו שבתי המשפט מתייחסים בקלות דעת לעבירות שעוברים לובשי מדים בצה''ל או במשמר הגבול. גם אני בדיעה שחייבים לשפוט כל עבריין ולהענישו בחומרה על עבירות מסוג אלה.
יחד עם זאת אני כמובן מבדיל בין התנהגות הישראלים (ישראלים ולא יהודים משום שחלק מלובשי המדים שנתפסו מתעללים בערבים היו בעצמם ערבים או דרוזים) לערבים ובין התנהגות הערבים ליהודים. הערבים רואים ביהודים כולם כיעד לפגיעה ולרצח. ההנהגות הארגוניות של החברה הערבית לגווניה מפעילים את ארגוני הטרור שלהם במטרה להשמיד יהודים באשר הם יהודים ו'השלום' הוא אחד האמצעים להשגת מטרה זו, תפיסת הכלל הערבי היא שמוצדק ומוסרי לרצוח יהודים, בעוד שתפיסת הישראלים את הערבים היא שצריך לחתור לשלום, וצריך לפעול רק נגד אלה שמעוניינים למנוע שלום באמצאות פשע וטרור. מכאן שקומץ לובשי מדים שחטאו, חטאו לעצמם ולא חטאו בשל או מטעםם הכלל. למעשה הם חטאו כנגד הכלל.

לכן אין טעם בניסיונו של גדעון ספירו לעשות מהמשפך הזה תעמולה פוליטית חינם.

http://www.faz.co.il/thread?rep=171238
השופט יעקב צבן
בצלאל פאר (יום רביעי, 14/08/2013 שעה 0:35)

שוב צודק גדעון ספירו. לי לא ברור כיצד בכלל בדק הרופא לבדו את הילדה בחדרו. ההוראות של איגוד הרופאים מחייבות נוכחות של אחות או הורה בכל בדיקה של ילדה. יותר מזה, גם בבדיקה אינטימית לגיטימית של אישה בגירה, חייבת להיות נוכחת אחות ביחד עם הרופא.

לגבי האירוע החמור של ג'מאל ג'ולאני, אני חוזר על שאלתי לגדעון ספירו: כמה שנים מקבל ערבי שמכה כך יהודי בבית משפט ברמאללה או עזה? כמה שנים מקבל ערבי שרק רוצח יהודי ולא יותר? או לחילופין האם הרשות נוהגת לתרום כסף לרוצח על המשימה החשובה שעשה כדי לסייע ל''עם הפלסטיני''?
אני בכלל הייתי נמנע לקחת את זהבי כתנא דמסייע.

הבנת פליט שואה מדומיין?
• הסבר: פליט שואה הוא יהודי שניצל מתוך השואה, כלומר, לאחר שהנאצים החלו במלאכת ההשמדה השיטתית של השואה בחסות המלחמה. למיטב ידיעתי גדעון ספירו עלה ארצה ב-‏1938 בטרם פרוץ השואה. אני משער שהוא מתעטר בכינוי ''ניצוֹל שואה'' תוך ניצוּל השואה למטרות פוליטיות, כי זה משרת את מדיניות ה-Hasbara שלו. זה ניכר גם באינפלציה שהוא כופה על הביטוי 'שואה' מתוך רצונו להאדיר את ''פשעי ישראל בערבים'' (למרות שלכל בר הלבב, שקול הדעת ונקי הכפיים מבין שאסטרטגיה הזאת דווקא משחקת כנגד טיעוניו של גדעון ספירו).

באותה מתכונת של התנהגות עבריינית ובלתי מוסרית נוהגת גם הגברת האדי אפשטיין, שהצטרפה למשט ה'מאווי מרמרה'. התברר שהיא לא ניצולת שואה, אלה מנצלת שואה. אפשטיין חולצה מגרמניה בתחילת 1939 במסגרת מבצע הצלת ילדים יהודים מגרמניה ומצ'כיה, וכך היא הגיעה לבריטניה. אבל מאותה סיבה נפשעת היא מוכנה לשקר ולהתחזות לניצולת שואה. הרי המלחמה בישות הציונית מצדיקה כל פשע.

• היש תועבה גדולה מזו?

http://www.faz.co.il/thread?rep=171239
השופטת תמר נמרודי
בצלאל פאר (יום רביעי, 14/08/2013 שעה 0:40)

אני מסכים עם גדעון ספירו שהטלת 10 שנים על אי תשלום חובות לעירייה היא מעשה חסר תקדים. ראוי היה להטיל על מוכר הבייגל'ה מאסר כנהוג בבתי המשפט בירושלים במקרים דומים.
אם כן איזה עונש מציע גדעון ספירו לסוחר הזה?
אני שולל את טענתו של ספירו שהעירייה פועלת בכוונה תחילה נגד סוחרים ערבים. העירייה פעלה נגד הסוחרים שפעלו בשטחים שבשערי ירושלים, כדי להקנות בטיחות למטיילים ולתיירים, ולקבוע מקומות מוסכמים לתגרני הרחוב. לכן היה טעם בתביעת העירייה. העירייה פועלת גם נגד סוחרים יהודים.
השופטת אינה משרתת של השלטון אלא משרתת של הצדק והמשפט. היא לא מעדה בהרשעת הסוחר, אלא רק בקביעת עונשו.
למה להכפיש ולקלל את שופט העליון נעם סולברג? למה לא להתייחס לעניין הצורה רציונית ותחת זה לחשוב במעיים ובסרעפת?

http://www.faz.co.il/thread?rep=171240
חנה מרים לומפ
בצלאל פאר (יום רביעי, 14/08/2013 שעה 0:45)

שוב גדעון מתדרדר לקיפולים האפלים של נישמתו – ניצוּל השואה. ''גזענות ניאו נאצית'', ''כניצול פרעות ליל הבדולח בגרמניה'' אלא ביטויים של ניצוּל האנטישמיות למטרות אנטישמיות שאותן מייצד גדעון ספירו בחירוף נפש. בכך הוא מוזיל את משמעות האנטישמיות, שלצערי רבים ממעט ידידיו הפלסטינים גם הם לוקים בה.
אין ספק שמיכאל גרשקוביץ התעלל בברבריות נפשעת בקבוצת ערבים. אכזריות קשה? אז מהי אכזריות של מחבל מתאבד שמתפוצץ באוטובוס מלא יהודים? אולי לפי ספירו גזענות צודקת לשחרור לחצים? אכזריות שמתאדה לגזים? לטעמי המונח 'אכזריות' כשלעצמו הולם מספיק.
גדעון ספירו דוגל בעבודת שירות בבי''ח פלסטיני. אז למה שלא גם לחייב את גרשקוביץ להגייס לגדוד צעירי אל-אקצא, כי אם כבר אז כבר? אולי ככה גרשקוביץ יחזור בתשובה כמו ספירו ויהיה שגריר של רצון טוב ל-Hasbara הפלסטינית?
ספירו גם לא חייב להאמין לשופטת שמעשיו של גרשקוביץ מעוררים ''שאט נפש'' בגלל העונש הקל שהשיתה עליו. אבל כך יכול לטעון גדעון גם נגד השופטו ששפט אותו ופסק ראת דינו לקולא בשעה שהיה צריך להחמיר איתו בדין, לפי הסבריו המרשימים של גדעון עצמו! כנראה שגדעון לא היה מעולם שופט (להבדיל מזה שהוא ממנה את עצמו מעת לעת להיות שופט על הכלל והפרט) והוא לא מבין מה ביון הרשעה לקציבת העונש.
גם צחוקו של ספירו מרעים רק על עצמו ומרעיו. התדמית של המתנחלים ומדינת ישראל היא תדמית טובה, בעיני האנשים השפויים והרציונליים. אני מודע לכך שה-Hasbara של אירגוני שמאל וימין אנטישמיים קיצוניים, אוכלת מעט גם בשולי האנשים הטובים במערב, אבל רוב אוכלוסיית המערב יודעת היטב את האמת , יודעת מי הרע בסיפור (הערבים) ומי הטוב (היהודים). ארגוני השמאל, האנטישמיים בעיקר, תפסו נפח גדול במרחב האינטרנטי, הרבה יותר מגודלם האמיתי. אבל צריך לזכור, שמה שקובע הוא האמת שלנו והדבקות שלנו בה, ולא רולטת הכסילות והרפש שמייצרים אותם שפע ארגוני שמאל וימין הקיצוניים. כל מי שיודע לברור את האמת מרפש השמאל, מצדד בישראל ומזלזל בשמאל.

עוד יגיע רגע הדימעה שלכם, הוי פורץ בצחוק שכמוך !

http://www.faz.co.il/thread?rep=171241
הגנרל אילן שיף
בצלאל פאר (יום רביעי, 14/08/2013 שעה 0:50)

נתן זאדה פשע, נתן זאדה היה צריך לעמוד לדין על פשעו. הערבים שתקפו אותו פשעו גם הם והיו צריכים לעמוד לדין באשמת רצח ולא הריגה. הם מנעו ממערכת המשפט להניע את גלגלי הצדק.

גנרל? ''קונטציות שיקריות מושגות באמצעות שיבושי ביטויים או ביטויים חליפיים לערכים המכוננים של האוייב'' (משפט מספר ההדרכה במכללה להסברה פוליטית של התנועה הקומוניסטית שנמצא בבסיס הדרכה של הצבא האדום, ושצוטט במסמך אש''פ שנתפס בידי צה''ל במבצע ''חומת מגן'' ב-‏2002)
ספירו ממשיך ומשקר כשהוא כותב ש- ''המון זועם של תושבי שפרעם ניטרל את המחבל היהודי''. לא ספירו, העובדה היא ששני שוטרים 'ניטרלו' אותו, לאחר שבכל מקרה נגמרו לו הכדורים. כשההמון הערבי תקף את זאדה הוא היה כפות בידיו וקשור למבנה האוטובוס ומוכה מהכוח הסביר והנכון שהפעילו השוטרים עליו. הערבים עשו בו לינץ' בדם חם. לכן האמירה של ספירו ש- ''המשטרה טענה שנעשה בו לינץ' '' היא טענה מתחסדת שבאה לגלגל מכתפו של ספירו עננה כבדה שרק מעכירה את תפיסת עולמו.

ספירו קובע מטעם עצמו ש- לדעתו - (הפוליטית והלאו מקצועית) לא היה מקום להעמיד את הפושעים לדין. אז הוא קבע לעמו. אחר כך הוא קובע בפסקנות כמי שהחליט לכאורה שהוא מייצג את הצדק (אבל לא את האמת) שההחלטה להעמיד את הרוצחים היתה החלטה פוליטית. האם רומז ספירו הגדול שדעתו חייבת לייצג את האמת ואת הכלל? זוהי התנשאות לשמה, גם בלי שאנחנו משקללים את הסוגיות המשפטיות והמוסריות שבעמדתו! אני מודע שקשה להתווכח עם אדם שמאמין שהאמת והצדק שלו, שנכתבו בכל מיני פרוטוקולים ומניפסטים מוזרים והזויים, היא האמת האבסולוטית.
אבל האמת של ספירו היא אבסורדית. כי ספירו צריך להבין שהצדק הוא לכל, לא רק לערבים! שהרי אם ספירו היה טוען את אותה טענה בעד חייל ישראלי שירה והרג ערבי חף מפשע מיד לאחר פיגוע, הוא הראשון שהיה יוצא נגד עצמו !!!!! [ספירו מכשיל את עצמו בהמשך הפוסט הזה שלו כשהוא מעלה שאלה נכונה אבל נמנע מלתת תשובה נכונה. וזו שאלתו – ''מה היה קורה במצב הפוך: היורה המרסס את הנוסעים באוטובוס הוא ערבי, הנוסעים שנפגעו הם יהודים, והמון יהודי זועם צובא על האוטובוס ומחסלים את היורה''. התשובה הנכונה היא שהסיכוי הגבוה לפי מבחן המעשה הוא שההמון היהודי הזועם לא היה צובא על האוטובוסים ולא היה מחסל את היורה, אם כבר לא היה יורה עוד. לא חת נתפסו מחבלים או סייעניהם במסוך לאירוע הטרור וההמונים היהודים לא עשו בהם שפטים].
ספירו מראה לכולנו את חוסר הבנתו כשהוא מנסה להחיל את מקרה דרומי על מקרה שפרעם. שהרי שני המקרים שונים בתכלית, לא בגלל שבמקרה דרומי התוקפים היו ערבים ובמקרה שפרעם התוקף היה יהודי, אלא שדרומי היה בביתו לבדו ומנגד פשטו על ביתו דמויות חשוכות שבשלב מסויים איימו על חייו. במקרה שפרעם אנחנו מדברים על חבורת רוצחים ערבים שרצחה רוצח יהודי בחמת זעם בלבד ובלא שהיווה יותר סיכון עליהם. התוקפים הערבים בכלל לא היו באוטובוס או בקירבתו כשהרוצח היהודי החל לירות לכל סביבתו. הם באו מכל פינות העיר וכשהגיעו למקום האירוע הרוצח היה בשליטת השוטרים והמון ערבי פורע השתולל מסביב לאוטובוס, כדרכם המתלהמת מזה דורות, המסרבת להכיר בכוח החוק ובשלטון המוסר.
הסתתו האישית של ספירו בשופט אילן שיף היא נבזית ולכן אינה לעניין כלל. אלא שספירו מנצל את ההסתה שלו כמגש הזבל להפצת דיעותיו הפוליטיות הנלוזות בשם ההומאניות והשלום העולמי. ספירו עדיין מכנה את השופט אילן שיף בתואר גנרל, למרות שספירו יודע היטב שהוא אזרח, אלוף במילואים. אני משער שאפשר לטעון כנגד ספירו באותה מטבע ולטעון שהוא חייל חמום מוח ובלתי מוסרי בשירות השלום העולמי משום שהוא שירת כצנחן בצבא הכיבוש הישראלי, הצבא שלאחר כיבוש 1948. אין בזה ולא בזה טיעון רציונלי, אלא רק התפרקות אורגזמית אדירה שמתעלמת מהמציאות הסובבת את הטוען אותה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=171242
איתן אורנשטיין (1)
בצלאל פאר (יום רביעי, 14/08/2013 שעה 0:56)

צודק גדעון ספירו שגירוש המתנחלים מעזה היה הישג גדול במלחמת השחרור הפלסטינית מהכיבוש הישראלי בעזה, באר שבע, תל אביב וחיפה. צעד קטן לטרור הערבי, צעד גדול לפאשיזם העולמי!
ספירו חוזר ומשקר לפי הוראות דף ההפעלה ... זוכרים את מספר ההדרכה במכללה להסברה פוליטית של התנועה הקומוניסטית ... ואולי זה של השטאזי. ספירו טוען שהתיישבות המתנחלים היהודים היא טרור ממלכתי, כלומר ליהודים אסור להתיישב בארץ ישראל. יודריין מטעמו של ספירו. הזיכרונות של ספירו מתעתעים בו, כי גרמנים ישבו בפולין של גבולות 1938 מאות שנים, והחל מ-‏1945 טרונספרו בחזרה לגרמניה בגבולותיה החדשים כ-‏10 מיליון גרמנים, בשלושה גלי טרנספר גדולים. אולי זה תקדים לטרנספר גם את ערביי יו''ש בחזרה לעבר הירדן?

ערבים שעובדים אצל יהודים ביו''ש זוכים לשכר גבוה מהמקובל אצל מעסיקים ערבים. הרי זוהי הסיבה שהערבים האלה דבקים בעבודתם בהתנחלויות. עובדי סודה סטרים אפילו השתתפו בקמפיין של החברה שהתרה באירופאים לא להחרים מוצרי התנחלויות שמא זה יפגע קודם באלפי הערבים המועסקים בהן. שכרו של פועל ערבי במפעלים באזור התעשייה של אריאל גדול פי 4 בממוצע מפועל ערבי אצל מעסיק ערבי, וברוב המקרים גם תנאי העסקתו טובים יותר.

ספירו כותב: ''לא אחת בא הדבר לידי ביטוי בתקיפת מתנחלים מעבידים בידי פועלים פלסטינים מתוסכלים''. נכון לא אחת. פעמיים. אז לעשות מזה עניין? זה קרה בגלל שארגון טרור איים על הערבי שאם לא יהיה מתוסכל ויתקוף את המעביד היהודי אז הוא ומישהו ממשפחתו ייפגעו.

ערבי שרואה מתנחל יהודי מתגורר ב''וילה רחבת ידיים'' מנקר את עיניו מקנאה שהוא לא מסוגל להגיע לרמת חיים כזו בגלל הנהגתו הקלוקלת והבזויה. ''הוילה'' של המתנחל לא יושבת ברוב המקרים על אדמה פרטית אלא על ''אדמת מדינה''. והמדינה שם היום היא ישראל שכבשה את יו''ש ב-‏1967 באשמת הפלסטיני הזה או אבותיו.

אם ההתיישבות בעזה (וביו''ש) היא טרור יהודי, אז התיישבות הערבים בישראל היא טרור מוסלמי. ככה אתה רוצה לפתור את הסכסוך, ספירו?

ספירו, רצית לגרש את היהודים מאדמתם, אז נא תשלם להם מכספך. וראוי שתבדוק אם יש לך כסף בכיס לגרש חצי מליון מתנחלים מיו''ש ומזרח ירושלים. אם אין לך, אל תציע לנו לגרש, כי אנחנו לא רוצים לשלם על מעשה בלתי מוסרי בעליל!

http://www.faz.co.il/thread?rep=171243
איתן אורנשטיין (2)
בצלאל פאר (יום רביעי, 14/08/2013 שעה 1:02)
בתשובה לבצלאל פאר

אני רוצה להבהיר שפליטי 1948 רובם ברחו ולא גורשו. המעטים שגורשו היו כאלה שהשתתפו בלחימה נגד צה''ל ושבסיום הקרב במקום לקחת את האזרחים האלה בשבי העדיפה ישראל לגרש אותם לסביבה ערבית, מחוץ לאזור המלחמה. התנהגותה של ישראל היתה חוקית, צודקת והומנית.

אם ספירו כותב ש- ''פליט שגורש מביתו במלחמת 1948, חי בתנאי מצוקה במחנה פליטים'', משמע שמעט מאוד פליטים חיים במצוקה, כי רובם הרי ברחו לקריאת מנהיגיהם המקומיים והאזוריים. הינה העדויות שצברתי בתוך כחצי שעה של חיפוש קל ומהיר:
• עדותו של ערבי ברשת הפת''ח, 7 ביולי 2009: ''התמונה הזאת שלי צולמה שבוע לפני שעזבנו את עין כרם [ליד ירושלים, היום שכונה בירושלים] ביוני 1948, לפני ביתנו. תחנות הרדיו של המשטרים הערבים שבו וחזרו ואמרו לנו: תעזבו את החזית. זה עניין לעשרה ימים או לכל היותר שבועיים, ואז נחזיר אתכם לעין כרם. ואמרנו לעצמנו 'זה הרבה מאוד זמן. שבועיים זה יותר מדי''. זה מה שחשבנו אז. והינה עכשיו עברו כבר 50 שנים''.
• עדות ערבי ברשת הפת''ח, 9 בפברואר 2010: ''בהתחלה פנינו מדיר אל-קאסי [צפון ישראל] לרמאייק [לבנון], בהתחשב שמה שהם [המנהיגים הערבים] אמרו אז: בעזרת אללה, תוך שבוע שבועיים אתם תחזרו לפלסטין''. הצבא הערבי ייכנס לפלסטין, ביחד עם צבא השחרור הערבי. אנחנו עזבנו – אנחנו ואלה שברחו איתנו – ופנינו לכיוון לבנון. כמה אנשים באו לרמאייק ואחרים באו לכפרים סמוך לגבול, כמו עין עיבל וגם לבינת ג'בייל. אנשים התפזרו. והיו לנו בערך 11 – 15 מחנות [פליטים] בלבנון.
• העיתונאי הבריטי האנטי-ישראלי רוברט פיסק מראיין פליט פלסטיני ב-‏1993 ומדווח בדק' 01:00: ''יוסוף שיבלי עזב את ביתו שעכשיו בישראל לפני 45 שנים כמו אלפים שברחו במהלך המלחמה בין הערבים ליהודים ונאסר עליו ע''י הישראלים לחזור... ''. יוסוף אומר לרוברט פיקס ש- ''אנחנו חשבנו שאנחנו עוזבים רק לזמן קצר. השארנו את הרהיטים שלנו ולקחנו רק דברים קלים ובגדים ואז עזבנו צפונה ללבנון.
• בטלויזיה של הפת''ח , 30 באפריל 1999, מאזין מעזה בשיחה עם איבראהים צרצור, ראש התנועה האסלאמית בישראל: ''מר איבראהים, אני פונה אליך כמוסלמיץ אבי וסבי אמרו לי שבמהלך הנכבה קצין האזור (מחוז) שלנו הוציא פקודה שכל מי שנשאר בפלסטין ובמג'דל (אשקלון) הוא בוגד, הוא בוגד ... '' . עונה לו איבראהים צרצור: ''אני לא רוצה להאשים את מי שגרם למצב הזה. אבל עלינו להתמודד עם המצב. מי שנתן את הפקודה מנע מהם להישאר שם נושא באשמה הזאת, בחייו ולאחר חייו, לכל ההיסטוריה עד יום התחיה''.
• • בסרטון הנ''ל יש מקבץ של מידע מעניין:
• 0:56 - סעיד אבו-ריש, סופר ויועץ לממשלות ערביות אומר: ''הבית שלנו לא נלקח ע''י הישראלים, או טנקים או חיילים ישראלים... לא באו ואמרו ''צאו מפה''... לא ... ''.
• 01:28 – ציטט מהעיתון הצרפתי לה-מונד מהתקופה שלפיו נקראו הערבים לעזוב את בתיהם תוך שהובטח להם שתוך מספר ימים או שבועיים, לאחר הנצחון על היהודים, הם יחזרו.
• 01:40 – ערביה זקנה אומרת: ''אחינו אמרו לנו שנחזור תוך שבועיים ... הם לקחו אותנו לקרנטינה ומשם לשאתילה, ושמו אותנו באוהלים וסגרו אותנו במחנה צבאי... ''. (02:38) – ''המנהיגים אמרו לנו שהיהודים ייכנסו לבתים בדיר יאסין, יבואו ויפרידו בין גברים לנשים, יאנסו את הנשים וישחטו את הגברים, וזה מה שקרה בדיר יאסין''. (כמובן שלא היה שום אונס ושום שחיטה, אלא מי שנהרג נהרג בקרב. האישה שמדברת פונתה עוד בטרם הקרב החל עם רוב אנשי הכפר).
• 02:50 – חאזם נוסייבה, שירות השידור בפלסטיין: ''שאלתי את ד''ר חלידי איך עלינו לכסות את האירוע. הוא אמר שעלינו למצות את המיטב מהסיפור ואז הוא כתב הודעה לפרסום שבדיר יאסין ילדים נרצחו, נשים נאנסו, וכל סוגי הזוועות''. הוא ממשיך אחר כך מ-‏03:27: ''זו היתה טעותנו הגדולה. לא שיערנו כיצד האנשים יגיבו. מיד כשהם שמעו שנשים נאנסו וגברים נרצחו בדיר יאסין פלסטינים החלו לברוח מכל הכפרים שלנו.
• 03:12 - פלסטיני מדיר יאסין: ''אנחנו אמרנו שלא היה אונס. הוא אמר שאנחנו חייבים לומר שהיה אונס, כדי שהצבא הערבי יבוא לשחרר את פלסטין מהיהודים.''
• 04:05 - ''אני עזבתי לכיוון אזור בית שהיד. כשחזרתי הצבא המצרי היה עדיין כובש את הכפר שלי, ומצאתי שהם שרפו את כל בתינו ... אתה יודע... בתינו נבנו מענפי תירס, קש וחימר''.

ועוד בסרטון:
* פרסום ערבי ''פלסטין'' ב-‏1950 (04:00): ''המדינות הערביות עודדו את ערביי פלסטין לברוח מבתיהם זמנית כדי לאפשר למדינות ערב לכבוש מחדש את השטח''.
* העיתון ''אל אורדון'', אפריל, 1953 (02:20): ''מנהיגנו אחראים להרס חיי הערבים בפלסטין, ע''י הפצת שמועות על מעשי טבח שנעשים ע''י יהודים.
* זכרונות חאלד אל-עאזם, ראש ממשלת סוריה, 1973 (04:45): ''על ידי הסתת הערבים לברוח מבתיהם אנחנו באנו עליהם את האסון''.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.