פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(תולדות ע''ד) מדינת ישראל ככור היתוך
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום שישי, 01/11/2013 שעה 7:00)


(תולדות ע''ד) מדינת ישראל ככור היתוך

נסים ישעיהו



מי שמרשה לעצמו לכפות על זולתו את תרבותו שלו, תרבות שהיא זרה לחלוטין לאותו זולת, אין בעולם שום נימוק הגיוני שישכנע אותו להמנע מהימור על חייו של אותו זולת. שכן השורש הרעיוני של שתי התופעות הוא אותו שורש, פטרונות.
מתוך ''ויקיפדיה'' האנציקלופדיה החופשית ברשת: כור היתוך הוא ביטוי מטאפורי לדרך בה מתפתחות חברות הטרוגניות, בה אנשים מרקעים תרבותיים ודתיים שונים משתלבים יחד ומצמצמים את מאפייניהם התרבותיים המקוריים לכדי יצירת חברה אחידה תרבותית. ניתן לכנות תהליך זה גם כ''התבוללות תרבותית'' או ''היטמעות''. בחברה הישראלית הופעלה מדיניות ''כור היתוך'' בשנותיה הראשונות של המדינה; היחוד בכך הוא כי בשונה מהצורה הרווחת של כור היתוך לא היה מדובר בתיאור תהליך, כי אם במדיניות ממשלה רשמית. כאמור, זהו ''ביטוי מטאפורי'' כלומר כינוי מושאל מתחום אחר. בתורה אנחנו מכירים את ''כור הברזל'' שזה מה שהיתה עבורנו ארץ מצרים, שהסבל שהיה מנת חלקנו שם, זיכך אותנו, השיל מעלינו את כל הפסולת וכך זוככנו עד כדי מוכנות לקבל את התורה במעמד הר סיני.

כור מפריד וכור מחבר


דומני שההבדל בין שני הכורים הוא במידת המגע עם האש; לא בדקתי ביסודיות, אבל נראה לי שבכור הברזל המגע עם האש הוא ישיר וכך מתחוללת הפרדת הפסולת מן העיקר (ברזל, זהב); גם בכור היתוך חם מאד, אבל אין מגע ישיר עם האש, היא מחממת מעבר לדופן כלי כלשהו וכך מתאחדים החלקים שהיו שונים. כאשר מדברים (בהשאלה) על כור היתוך אנושי, מן הסתם מתכוונים לתהליך טבעי של צמצום, עד כדי ביטול, זהויות והרגלים ישנים ואימוץ זהות חדשה. זה קרה וקורה לרוב בכל מקום וזמן שבו מתגוררים בשכנות אנשים (בעיקר מהגרים) ממוצא שונה. רק שבשונה מכור היתוך לחומרים, אנשים אינם זקוקים למקור אנרגיה חיצוני, כפוי, כדי לעבור תהליך כזה, הוא מתחולל אצלם באופן טבעי. ואדרבה, הטבע האנושי הוא להתנגד אוטומטית לניסיונות כפייה.

לא לנתב את ההיסטוריה


הדוגמאות ההיסטוריות לכך הן רבות ולא נתיימר לערוך סקירה מקיפה. אבל בכל המקרים – במוקדם או במאוחר, מי שניסה להכתיב, לנתב את כור ההיתוך האנושי – נחל כישלון חרוץ. ורוסיה הסובייטית היא דוגמא מצוינת לכישלון כזה. כי אכן, בתהליך טבעי שמתחולל ב''כור היתוך'' אנושי, לא ניתן לצפות מראש את התוצאות וכך צריך להיות; ידועים מקרים בהיסטוריה שהתרבות של המיעוט השתלטה וגם הרוב אימץ אותה. אבל תמיד יש אנשים שבטוחים כי הם חכמים יותר משר ההיסטוריה והם יודעים יותר טוב מה ואיך צריכים לעשות. ומי חכמים יותר מהיהודים!? אולי לכן היתה אצלנו ''מדיניות ממשלתית רשמית'' של כור היתוך; במסגרת מדיניות זו הוכתבו ליהודים שהגיעו לארץ מגלויות שונות כללים אחידים בחינוך, בתרבות וכו'. הפירוש היחיד האפשרי למדיניות זו הוא התערבות של המדינה בחיי אזרחיה, בתחומים שאינם מעניינה כלל.

כור קטן וכור גדול


לא נאריך כאן בחקירה היסטורית של כור ההיתוך הישראלי; אין זה מענייננו וגם נכתבו על זה ספרים ומחקרים, כך שלא בטוח שיש לנו מה להוסיף. נציין רק את העובדה כי בזעיר אנפין, אפשר להתייחס לכל יחידה משפחתית גרעינית כאל כור היתוך קטן; הרי רק טבעי שההורים ירצו שילדיהם יתפתחו בכיוון שנראה להורים כנכון, ולעתים קרובות הם גם מחנכים ומכוונים אותם בהתאם. ומהתוצאות בכור ההיתוך המשפחתי אפשר להשליך אל כורי היתוך גדולים יותר, אל זה הישראלי למשל. ובמשפחה, כידוע, לא תמיד כולם בוחרים באותה דרך; וזאת בלשון המעטה כמובן. שלא לדבר על מצבים בהם בין ההורים עצמם אין אחדות דעים. והעדר האחידות, או אף ההתפלגות אצל הילדים, מתחיל כבר במשפחה הראשונה בהיסטוריה שהיתה מזוהה באופן מוחלט עם דרכו של אברהם אבינו, משפחה שאודותיה אנחנו קוראים השבוע בפרשת תולדות.

הבית היהודי הראשון


בשבוע שעבר קראנו וגם קצת דיברנו אודות השידוך של יצחק עם רבקה; אמרנו שהם ''הזוג היהודי הראשון והם מהווים בעם ישראל מופת לזוגיות נכונה, מאז ועד בכלל''. הזוגיות היתה מושלמת, אבל כור ההיתוך הפרטי שלהם – לא כל כך השפיע על הבנים שנולדו להם; (בראשית כ''ה): יט וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם: אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק. כ וַיְהִי יִצְחָק, בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, מִפַּדַּן אֲרָם--אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי, לוֹ לְאִשָּׁה. כא ...וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ. כב וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ... וזה הטריד אותה מאד. היא עדיין לא ידעה ששני תינוקות היא נושאת בבטנה ולא הבינה מדוע היא חווה תנועות נמרצות, תנועות של התרגשות, בתוך בטנה; ...וַתֵּלֶךְ, לִדְרֹשׁ אֶת-ה'. כג וַיֹּאמֶר ה' לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ... אמנם הם מתהווים באותה בטן, אבל התכונות שלהם הפכיות וזה מתבטא אצלם עוד בטרם נולדו.

זילזול בערך כבוד האדם


לכל אדם יש תכונות מוּלדוֹת ותכונות נרכשות; דיברנו על כך לפני כמה שנים והבאנו את פירושו של ה''כלי יקר'' בעניין הזה. הוא מסביר כי עקרונית, קיימת אפשרות של שינוי בתכונות המולדות, שכן אדם הוא בעל בחירה והוא יכול לשנות את טבע מדותיו כרצונו, אבל זו עבודה קשה ולא רבים מוכנים לעשות אותה. בלשונו של ה''כלי יקר'' טבע כזה לא ישתנה: אם לא מצד רוב חריצות והשתדלות והרגל, יכול לבא לידי טבע שני. לעומת זאת, התכונות הנרכשות עשויות או עלולות להשתנות די בקלות כתוצאה מהשפעות חיצוניות כאלה ואחרות. וכשם שנרכשו כתוצאה מהשפעות חיצוניות, כך הן עלולות להשתנות אם רק תיקרה לאדם ההשפעה החיצונית שתנתב אותו לכיוון שונה. שלא לדבר על לחץ המופעל עליו לזנוח את אותן תכונות, שבזה יהיה לו הרבה יותר קשה לעמוד. וזה הרי פירושו של כור היתוך מתוכנן, הפעלת לחץ לזניחת התכונות שנרכשו בעבר.

להיפטר מהפטרונות


כמובן, הציעו תכונות חלופיות, אבל ההרס של העבר, של התכונות שנרכשו במסורת מבית אבא וסבא הוא בטוח, הבניה של העתיד, רכישת תכונות חלופיות מועילות – לא כל כך בטוח שתצליח. אילו רק התבוננו מעט בתוכן של פרשת השבוע שלנו, יכול להיות שהיו יורדים מהרעיון הטפשי לעצב מחדש את תכונותיהם של היהודים שעלו לארץ ישראל אחרי גלות של עשרות דורות. יכול להיות, אבל בכלל לא בטוח; כי עצם הניסיון מלמד שמדובר באנשים שהפטרונות מושרשת בהם ותכונה זו היא המניעה אותם. עברנו לדבר בזמן הווה כי לענ''ד אנחנו עדיין עדים לאותה פטרונות; היא עוד לא עברה מן העולם, אפשר להבחין בה די בקלות אם רק מאזינים לחכמים בעניהם, לאלה שיודעים טוב ממני וממך מה טוב בשבילנו. כך למשל, חשוב מאד לגייס את כווולם, 'שוויון בנטל' הם קוראים לזה, ובו בזמן דורשים לצמצם את עלויות השכר של מי שכבר משרתים בצבא.

מהמרים על חיינו


מצד אחד הם דורשים לפטר מהצבא את המיותרים לדעתם כדי לצמצם את ההוצאות, ומצד שני הם דורשים לגייס אלפים או עשרות אלפים חיילים מיותרים שיעלו למערכת הביטחון הרבה יותר. לאותה פטרונות יש לייחס גם את נטייתם להמר על בטחוננו בנקיטת מהלכים ''מדיניים'' כאלה ואחרים; שיחרור סיטוני של רוצחים למשל. משיקולים מדיניים כמובן. ומה עם השיקולים הבטחוניים? נו טוב, הם לא רוצים שמישהו ייפגע חלילה, ואם בכל זאת זה יקרה, אם הרוצחים המועדים ישובו להרגלם הישן, כפי שקרה בעבר לא אחת – מאד חבל, אבל זה המחיר שצריכים(???) לשלם עבור תהליך מדיני. חוץ מזה, הם כנראה מאמינים באמת ששום דבר רע לא יצא מהתהליך המדיני, מאמינים שהם עושים טוב, עבורנו; זה רק אנחנו, המיושנים, שלא מבינים את זה.

לכבד את הזולת


בקלות אפשר לראות שזהו המשך ישיר לאותו תהליך מתוכנן של כור היתוך אנושי. כי מי שמרשה לעצמו לכפות על זולתו את תרבותו שלו, תרבות שהיא זרה לחלוטין לאותו זולת, אין בעולם שום נימוק הגיוני שישכנע אותו להמנע מהימור על חייו של אותו זולת. שכן השורש הרעיוני של שתי התופעות הוא אותו שורש, פטרונות. ומעניין, הנגיעות בפטרונות הזאת פשתה בכל המערכת. יש אמנם יוצאים מן הכלל, אבל הם במיעוט המעיד על הכלל. והנה פרשת השבוע מלמדת אותנו כי אפילו הורים סמכותיים כיצחק ורבקה, נמנעו מפטרונות כלפי התאומים שנולדו להם: כז וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים. בשום מקום לא ראיתי כתוב שההורים ניסו להכתיב לבניהם התאומים את אורחות חייהם. מן הסתם הם השקיעו לא מעט בחינוכם, אבל מרגע שבחרו איש בדרכו – ההורים קיבלו אותם כפי שהם.

עידוד החיובי


יצחק ורבקה ידעו בדיוק באיזו דרך בחר כל אחד מבניהם, אבל לא היתה ביניהם הסכמה במי להשקיע יותר. לשניהם היה ברור כי יעקב ממשיך בדרכם של אברהם ויצחק וכי עשו חרג לגמרי מהדרך הזאת; יצחק חשב שצריך להשקיע בעשו כדי שישוב לדרך אביו וסבו בעוד רבקה היתה בטוחה שלא תופק שום תועלת ממאמץ בכיוון הזה; היא בחרה להשקיע ביעקב, לחזק אותו בדרך בה בחר. כדי להצליח בכך היא יזמה את ''גניבת'' הברכות שהתכוון יצחק להעניק לעשו, עבור יעקב. היא הצליחה בכך; יעקב זכה בברכות ולאחר מעשה גם יצחק הודה שזה היה המהלך הנכון ואף הוסיף ליעקב ברכות. ובעיקר הוא קבע באותה הזדמנות כי יעקב הוא ממשיך דרכו של אברהם לדורות, לכן ברכו במלים (פרק כ''ח): ד וְיִתֶּן-לְךָ אֶת-בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ--לְרִשְׁתְּךָ אֶת-אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֲשֶׁר-נָתַן אֱלֹקִים לְאַבְרָהָם.

ניתן להאזין לתמצית הדברים ברדיו קול הלב בתכניתו השבועית של אריק לב.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אני קורא אותך בעיון.תודה
(יום שישי, 01/11/2013 שעה 11:19) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



דייסה
דוד סיון (שבת, 02/11/2013 שעה 9:37) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. שימוש בהכללות הוא לעיתים מכשול:
ההכללה של כל מי שתומך בשחרור מחבלים עם כל מי שבעד גיוס כווולם בגיוס חובה ושל כל מי שתומך בקיצוץ תקציב הביטחון היא
דייסה - תאור דמיוני של המציאות.

ב. התביעה לגיוס של כווולם איננה תוצאה של פטרונות אלא נובעת משתי סיבות טובות:
1. מהעובדה שיש חוק גיוס חובה ומן הראוי שכולם יהיו שווים בפני החוק.
2. העומס על המשרתים כבד יותר במיוחד כאשר מדובר במילואים.

ג. אם יש ממש בטענתך כי שצה''ל לא צריך את כל בני גיל הגיוס אין זה מצדיק שיחרור חלקם על פי מוצאם-השתייכותם. שיחרור כזה מקומו בתהליכים שמתקיימים ממילא בלשכות הגיוס. הנסיון לתת לדרישת השוויון בנטל ה הזאת כל צביון אחר הוא בטעות יסודה, במקרה הטוב. כל עוד קיים חוק גיוס חובה עלותו לא יכולה להיות סיבה לשחרר ממנו על פי מוצא-השתייכות.

ד. לעומת זאת השאלה אם יש לצמצם בהוצאות הביטחון היא קודם כל שאלה אסטרטגית אבל היא גם שאלה כלכלית.
_new_ הוספת תגובה



אכן
נסים ישעיהו (יום שלישי, 05/11/2013 שעה 14:24)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

באמת הגיע הזמן לבטל את החוק המיותר והמזיק הזה.

ולמסקנה הזאת הגיעו כבר מומחים גדולים ממני. צבא מקצועי שמבוסס על מתנדבים, בצד גיוס חובה לכולם לצורך אימון בסיסי, יהיה הרבה יותר יעיל וגם צודק.
_new_ הוספת תגובה



ביום שלישי תדליקו לו נר
משורר מזרחי (יום ראשון, 03/11/2013 שעה 11:19) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ביום שלישי יהיה ליל השלושים של הרב עבדיה יוסף זצ''ל.
לאחר השקיעה,להדליק נר, לעילוי נשמת הרב עבדיה בן יעקב.
זכר צדיק וקדוש לברכה.
_new_ הוספת תגובה



והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה
משורר מזרחי (יום ראשון, 03/11/2013 שעה 11:29)
בתשובה למשורר מזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פתאום שמתי לב.לשמות של הרב עבדיה יוסף בן יעקב.
מתאים לכתוב בספר עבדיה:
''והיה בית יעקב אש ובית(עבדיה) יוסף להבה ובית עשו(האחוד האירופי והנצרות) לקש,ודלקו בהם...ולא יהיה שריד לבית עשו.

הנבואה מדברת על חיסול כללי או הפתרון הסופי לנצרות ופשעיה.
נ.ב.
שימו לב השם הנכון הוא-ע ב ד י ה ללא האות וו.5 אותיות בלבד.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי