לו אני במקומם

אלוף (דימ.) שלמה גזית

לאחר הטור שהפצתי שלשום בכותרת ''למה לא לפרגן?'' לא התכוונתי לשלוח דבר הבוקר. אלא שאז נחת עלינו צעדו יוצא הדופן של יו''ר הכנסת, יולי אדלשטיין.

פרנסואה הולנד, נשיא צרפת, ידיד אמת של ישראל, יבוא לביקור בארץ וישא דבריו לעם בישראל. איננו יודעים מה היו שיקוליו ולמה לא נענה להזמנת יו''ר הכנסת לשאת דברים במליאה, אפשר אף להבין את תחושת העלבון של יולי אדלשטיין משנדחתה הזמנתו. אלא שיולי אדלשטיין איננו אדם פרטי, יחסי ישראל-צרפת אינם בתחום אחריותו, ואינני בטוח כלל שבסמכותו להציב שלט ''הכניסה אסורה'' בפני נשיא צרפת בפתח המשכן.

אני מתפלא שאין תגובה לצעדו זה מטעם נשיא המדינה, ראש הממשלה ומטעם ראשי הסיעות בכנסת.

לו אני במקומם, הייתי מקיים את שיחותיי המתוכננות עם נשיא צרפת דווקא בלשכות העומדות לרשותם בכנסת.

הצגת המאמר בלבד

ידיד אמת? נו, באמת!

ע.צופיה (שבת, 02/11/2013 שעה 9:13)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

ידידי אמת מהסוג של הולנד רוצים לראות אותנו כ''מדינת מחמד'' של אירופה. מין מוזיאון לתולדות היהדות ויהדות אירופה בפרט.
כאשר יש לך ידידים כאלה אתה מתגעגע לאויבים.
ההחלטה לא לשאת נאום בפני חברי הכנסת אך לנאום בפני ציבורים אחרים היא בפירוש אמירה בעלת משמעות:
''אנחנו עם העם בישראל ,אך לא עם ההנהגה שהעם הזה בחר''.
תשובתו של יו''ר הכנסת זהה:
''אנחנו עם הצרפתים אך לא עם הנשיא שהעם הזה בחר''.
שמר הולנד ילך לצוד ביערותיו ולא ברחובותינו!

_new_

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.