יתרת הנפש, מותר האדם

סקירה על ספרו של חיים ספטי, ''דו''ח על יתרת הנפש'', הוצאת כרמל, 2006, 148 עמודים.

מי שקורא בספריו של חיים ספטי חש, שהוא נמצא בדיאלוג מתמיד בין שכל לרגש, ולעתים אנו חשים פער בין הקול הדובר בשיריו לבין נשמת המשורר הרוטטת.
חיים ספטי משוטט בתוך עולם החומר ומחפש את היסודות של השכל, את יסודות הבריאה ההיוליים הפורצים מתחת לשכבה הנגלית.

כך בשיר הראשון של דו''ח על יתרת הנפש, אנו זוכים להיכרות עם משורר, החי לדבריו חיי משרד, אך אנו קולטים די מהר שהאדמה רוחשת מבפנים (עמוד 11):

וַהֲרֵי דּוּ''חַ עַל חַיַּי אֲנִי חַיִּים נוֹלַדְתִּי וַהֲרֵי אֲנִי עָתִיד לָמוּת וּבֵין הַזְּמַנִּים אֲנִי חַי חַיֵּי מִשְׂרָד וְהָרוּחַ מִחוּץ לַחֻלִּין.