שולה אלוני הלכה לעולמה ותחושתי הראשונה הייתה שישראל ללא אלוני זו ישראל שנפל בה פגם. היא הכניסה את שיח זכויות האדם לפוליטיקה הישראלית והייתה מגדלור שהיווה השראה לרבים בנושאים אלו. כאשר פגשתי אותה לפני מספר שנים באירוע כלשהו בבית סוקולוב, היא שאלה אותי: אתה לא מיואש? עניתי לה, יש לי מורה מצוינת ששמה שולמית אלוני. ואכן היא הייתה דוגמה ומופת למאבק מתמשך ורצוף למען ישראל הומנית, דמוקרטית, שוויונית, שוחרת שלום שהפנתה עורף לכיבוש, לגזענות, להומופוביה, לקסנופוביה ולאפליית נשים. כך פעלה הן בהיותה שרה בממשלה והן בהיותה באופוזיציה. היא הייתה פמיניסטית לפני שהמושג היה שגור בפי כל.
ביקורתה על המתרחש בחברה הישראלית הייתה חדה, נוקבת. שעה שתופעות בחברה ובממשל הזכירו לה משטרים פשיסטיים היא לא היססה לומר את הדברים ולהזהיר מפני הצפוי לנו. באחד מהראיונות אמרה כי מה שמטריף אותה זו ההשפלה שישראל נוהגת בפלסטינים, היא לא יכלה לשאת זאת, שהרי ידעה שזו הייתה מדיניות הרייך השלישי כלפי היהודים- השפלה בטרם השמדה. בכל הקשור למדיניות ההשפלה כלפי הפלסטינים, הכובש הישראלי התגלה כתלמיד חרוץ. לשלב ההשמדה טרם הגענו, אבל שולמית אלוני הזהירה חזור והזהר, כי הרכבת דוהרת במסלול מסוכן ואם לא נעצור אותה היא תוביל בני אדם בקרונות המיועדים לבהמות. ישראל הדמוקרטית משולה לספינה בסכנת טביעה, ושולמית אלוני הייתה מאלה שישבו על החור שנפער במאמץ למנוע את הטביעה ואולי להגיע לחוף מבטחים.
בסמיכות זמנים שרק שר ההיסטוריה יכול לתכנן, הלכו לעולמם שניים מדור הקמת המדינה.
אריאל שרון ושולמית אלוני. שרון המייצג את תאוות המלחמה וההרג, נציג מובהק של פולחן הכוח, ושולמית אלוני המייצגת את הציבור הדמוקרטי שוחר השלום. כאשר הרמטכ''ל אמר בדברי הפרידה שלו משרון כי הוא מתחייב שצה''ל ימשיך לדבוק במורשת שרון זעה קרה כיסתה את מצחי. לעומת זאת, כאשר שמעתי את ח''כ
זהבה גלאון, ראשת מרצ, מצהירה ומתחייבת כי בהנהגתה תמשיך מרצ לדבוק בעקרונות שהתוותה שולמית אלוני המייסדת, חשתי כעומד על פסגת ההר ונושם אוויר צלול. אלוני השאירה אחריה מורשת עשירה שתלווה אותנו ותאיר את דרכינו עוד שנים רבות.
כאשר כיהנה כשרת התקשורת היא נענתה לבקשתי לפגוש לשיחה משלחת בינלאומית של תומכי
מרדכי ואנונו, ביניהם השחקנית הבריטית
סוזנה יורק, שבאה במטרה לפעול לקיצור תקופת מאסרו. השיחה התנהלה באווירה ידידותית תוך שאלוני אינה מסתירה את אהדתה לפעילותם, אבל הדגישה כי יכולתה לסייע בנושא זה מוגבלת ביותר. הרושם שקיבלתי מהשיחה, וכך גם חברי המשלחת, הוא, כי אילו היה הדבר תלוי בה, הכל היה נראה ונעשה אחרת.
היא ניחנה בכישור נדיר לפוליטיקאי ישראלי, היכולת להודות במשגה או בטעות. כאשר נשאלה מדוע הצביעה בממשלת רבין בעד גירוש פעילי חמאס מעזה ללבנון בהליך העומד בניגוד לכל השקפתה בסוגיית זכויות אדם, היא השיבה ללא כחל וסרק, זה היה ליקוי מאורות.
ידה של איזו ישראל תהיה על העליונה בטווח רחוק? תופי הטם טם, כהגדרתה את ישראל הלאומנית והגזענית המשיטה את הספינה להתנגשות עם הקרחון, או ישראל של שלום ושוויון לפי חזונה של שולמית אלוני, שתשנה את כיוון ההפלגה לעבר הארץ המובטחת כפי ששורטטה במגילת העצמאות. את התשובה לא אזכה לראות, אולי נכדותיי.
אילו היה לנו פנתיאון גדולי האומה, מקומה שם מובטח.
מכתב לשופטי העליון
25 בינואר 2014
לכבוד
אשר גרוניס – נשיא בית המשפט העליון
מרים נאור – משנה לנשיא
יצחק עמית –שופט בית המשפט העליון
הקריה, ירושלים
הנדון: דחיית עתירתו של מרדכי ואנונו - בג''ץ 5198/13
ב-29 בדצמבר פרסמתם את פסק דינכם הדוחה את עתירתו של מרדכי ואנונו להסרת ההגבלות המוטלות עליו ולאפשר לו לצאת את ישראל ולחיות במדינה בה הוא רצוי ומוערך. פסק הדין הוא מסמך מביש המבזה את הצדק ואת מקצועכם כשופטים. זו עתירתו השביעית מאז שוחרר לאחר 18 שנות מאסר, מהן קרוב ל-12 בבידוד ועוד 10 שנים בכלא פתוח יותר בשם מדינת ישראל, ודחייה שביעית. הטקסט שלכם הוא העתק של הפסיקות הקודמות, ביטוי לבירוקרטיה משפטית מחד, והשתעבדות לשב''כ ולמלמ''ב מאידך. 28 שנים עברו מאז עבד בכור בדימונה ואתם חוזרים על אותם טיעונים שמכתיבים לכם אנשי השירותים החשאיים, על מכתב שכתב שעה שהיה בכלא ונכתב תחת הטראומה של הבידוד, ונאחזים בו כאילו מדובר בטקסט קדוש שאינו ניתן לשינוי. הזמן עמד מלכת. גם הפעם, כמו בפעמים הקודמות, חזר על עצמו ההליך המקומם של שמיעת נציגי השב''כ והמלמ''ב במעמד צד אחד המאפשר להם לארוג סיפורי אגדות על מידע סודי המצוי בידי ואנונו ושגילויו יפגע בביטחון המדינה. דווקא ההתעקשות של נציגי המדינה להתייחד איתכם במעמד צד אחד הוא הוכחה כי אין לו מידע סודי מעבר למה שמסר, שהרי אם יש לואנונו מידע כזה מדוע הוא ופרקליטו לא יכולים להיות נוכחים ולאתגר את טענות המדינה.
ההגבלות נוסחו כך שהפרתם מובנית בתוכן. האיסור לדבר עם זרים הוא כזה. אם תייר אומר לו בוקר טוב וְואנונו עונה לו בבוקר טוב גם לך, בכך הוא הפר את ההגבלות. אתם מאמצים את האיסור הזה וממליצים כי יבקש אישור מראש. וכי מה יבקש אם אינו יודע מי יפנה אליו במה שלומך היום? לשיטתכם הא צריך לענות: תן לי להתקשר למשטרה שתיתן לי אישור לענות. אני שואל את עצמי האם זו שטות או התקף שיטיון שלכם? ברור כי מגבלה זו הוטלה כדי שתמיד יוכלו שרותי הביטחון לטעון כי הוא מפר הוראות. ואתם קונים את הזבל הזה.
בשבע העתירות ישבו כמעט כל שופטי העליון, ולא נמצא ולו צדיק או צדיקה שאמרו הרף, עברו 28 שנים, ויש לבטל את ההגבלות. שרותי הביטחון מרקידים אתכם כמו במאי תיאטרון בובות ואתם, כבובות ממושמעות, עונים אמן. מומחי גרעין הוכיחו כי את אשר ידע מסר לעיתון. השופט העליון בדימוס צבי טל שנמנה עם שופטיו במחוזי כתב בספרו שאין נשקפת מואנונו סכנה ביטחונית וכך קבע גם עוזי עילם שהיה 9 שנים מנכ''ל הוועדה לאנרגיה גרעינית ומדען ראשי של מערכת הביטחון. אי התחשבות בדעתם מחזקת את הטענה שאתם שפוטים של השירותים החשאיים שמצליחים לשתק כל מחשבה עצמאית.
פסק דינכם הוא הפניית עורף להבנה בינלאומית הולכת ומעמיקה בעולם הדמוקרטי על החשיבות של המתריעים בשמירת הדמוקרטיה וריסון משטרים ושלטונות שאין גבול לתאבונם הכוחני. בחסות מנטרת ''הביטחון הלאומי'' נוגסים בזכויות אדם. המתריע האחרון, אדוארד סנודן, עובד לשעבר בסוכנות האמריקאית לביטחון לאומי שחשף את מימדי ההאזנה והמעקב הבלתי חוקיים למיליוני אזרחים בתוך ומחוץ לארה''ב, כולל ראשי מדינות ידידותיות כמו קנצלרית גרמניה. הוא כפה על נשיא ארה''ב להתנצל ולבחון את הנושא מחדש. לחבורה מכובדת ואמיצה זו שייכים ד''ר דניאל אלסברג חושף מסמכי הפנטגון שגילו את שקרי ופשעי השלטון במלחמת ויטנאם, ברדלי מנינג, חייל בצבא ארה''ב שהדליף מאות אלפי מסמכים לאתר ויקיליקס, ג'וליאן אסאנג' מייסד האתר שחשף את המידע לציבור, העיתונאי והפצפיסט הגרמני קרל פון אוסייצקי, חתן פרס נובל לשלום, שחשף את ההפרות הגרמניות של חוזה השלום בתחום החימוש ונרצח בכלא על ידי המשטר הנאצי, וכמובן גם מרדכי ואנונו.
לא מכבר הלכה לעולמה חווקה פולמן-רבן, חברת קיבוץ לוחמי הגטאות שהייתה לוחמת במחתרת היהודית נגד הנאצים ואסירה במחנה ההשמדה אושוויץ. בפגישותיה עם נוער ישראלי אמרה כי היא שייכת לדור המרד והיא מעבירה את הלפיד לדור הצעיר ודחקה בהם למרוד ברוע, בגזענות, בשנאת האחר, בכיבוש כי היא יודעת לאן יכול להגיע משטר כוחני הרומס ערכי זכויות אדם.
את הלקח הזה הסיק והבין מרדכי ואנונו. ביסוד חשיפתו על המתרחש מאחורי חומות הכור בדימונה ניצבת עמדתו כי אסור להשאיר את נושא ייצור והפעלת חימושה הגרעיני של ישראל בידי קבוצה קטנה של חמישה אנשים ששיכרון הכוח עלול להביא עלינו שואה שנייה. לכן אנו זקוקים למידע ולכוחה המרסן של בקרה ציבורית, כשהמטרה ליצור מזרח תיכון חופשי מנשק להשמדה המונית. במקום להעריך ולכבד את ואנונו אתם פוגעים בזכויותיו הבסיסיות לחופש התנועה וחופש הביטוי. אך טבעי שבנסיבות אלו הוא רואה בכם שופטים של דיקטטורה תיאוקרטית שדבר אין לה עם דמוקרטיה. עוד ניפגש בסיבוב.
גדעון ספירו
שולמית אלוני ז''ל
תודה
