פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_7615

ניצול הזדמנויות או גורל?
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 04/03/2014 שעה 15:00)


ניצול הזדמנויות או גורל?

מבט אחר על ההיסטוריה היהודית

ד''ר דוד סיון



על ספרם של צבי אקשטיין ומריסטלה בוטיצ'יני, ''המיעוט הנבחר: כיצד עיצב הלימוד את ההיסטוריה הכלכלית של היהודים'', הוצאת הספרים ע''ש חיים רובין, אוניברסיטת תל אביב, 2013.
בן עטר, סוחר יהודי מצליח מטאנג'יר, נוטל עמו את שתי נשותיו, יחד עם שותפו המוסלמי, בתוספת רב יהודי ששכר באנדלוסיה, במסע נועז ומיוחד, שתחילתו בספינה, דרך האוקיינוס והסינה, עד לתוך העיירה הקטנה פאריס, והמשכו ב''תוספת יבשתית'', עד לריינוס ולורמייזא. כל זה בנסיון לשכנע את אחיינו לאחות ב''דין תורה'' את הקרע ביניהם, ואת שותפותם המסחרית הפורחת, שנותקה לפי תביעת האשה החדשה של האחיין, אלמנה אשכנזיה מוורמייזא, שכפל הנשים של הקרוב הצפון אפריקאי מעורר בה רתיעה ואימה.
הציטוט הוא תמציתו של הספר שכתב א. ב. יהושע. כאשר קראתי את הספר התרשמתי שהוא בעיקר פרי דמיונו היצירתי של הסופר. בדיעבד התברר לי שא. ב. יהושע ששורשיו המשפחתיים נטועים באזור המוצא של עלילת הרומן ושהוא ערך תחקיר בקרב היסטוריונים לצורך כתיבת הרומן (מרומן לאופרה...).

הרומן של א. ב. יהושע, סיפורו של ''הסוחר היהודי המצליח'' הוא גם מעין הקדמה-דוגמה עשירה לעדויות ולממצאים הרבים עליהם נסמכות מסקנותיו של ה-המיעוט הנבחר: התפתחות ההיסטוריה היהודית הדמוגרפית-כלכלית, בין חורבן הבית השני לבין סוף המאה ה-‏15, נבעה במידה רבה מתהליכי בחירה רציונלית של בני העם היהודי. המניע הוא שינוי בפרקטיקה הדתית שהונהגה בסמוך לאחר חורבן הבית השני. זו אותה הפרקטיקה שהפכה אותנו ל-''עם הספר''.



בתחילת הדרך הספר מתמקד בסקירה של הדמוגרפיה היהודית לאורך השנים לאחר חורבן הבית השני, עת רוב היהודים היו חקלאים אנאלפביתים שהתגוררו בארץ ישראל, במסופוטמיה ובצפון אפריקה (בעיקר במצרים). בעת ההיא הם מנו כ-‏5.5 מיליון נפש, מרביתם, כ-‏2.5 מיליון התגוררו בארץ. עד צמיחתה של האימפריה המוסלמית, האמצע המאה ה-‏7, עבר מרכז הכובד למסופוטמיה ופרס שם התגוררו כ-‏75% מיהודי העולם כאשר רובם זנחו את החקלאות לטובת עיסוקים אחרים. במהלך 600 השנים האלה התמעט מספר היהודים בכ-‏80% ועמד אז על כ-‏1.2 מיליון נפש.

במהלך השנים הבאות, עד סוף המאה ה-‏12, נמשך התהליך של פיזור האוכלוסיה היהודית בעולם הידוע. במקביל צמח מספר היהודים לכדי 1.5 מיליון נפש, ולמעשה הושלם המעבר מן העיסוק בחקלאות למקצועות עירוניים. הפלישה המונגולית, 1219, גרמה להרס וחורבן, מרכזי מסחר עירוניים קרסו ואוכלוסייתם נפגעה מאד. כתוצאה גודלה של האוכלוסיה היהודית ירד לרמתו הנמוכה מאז חורבן הבית השני.

בסוף המסע, בסוף המאה ה-‏15, רוב היהודים, סה''כ כ-‏1 מיליון נפש, היו משכילים שהתמחו במקצועות כמו מלאכת יד, בחנוונות, במסחר בינלאומי, ברפואה, בחלפנות כספים בהלוואה בריבית, היו בנקאי חצר ועוד. הם היו מפוזרים בערים ברחבי העולם הידוע, מספרד במערב עד להודו במזרח. מרביתם, כחצי מיליון התגוררו ברחבי אירופה הנוצרית.



את ההסברים המקובלים, אלה שרובנו מכירים, להתפתחויות הדמוגרפיות-כלכליות שתוארו הספר מחלק לשתי קבוצות:
  • הסברים שמתמקדים בגורמים חיצוניים כמו אפליה, גזירות, רדיפות, פרעות וכו',
  • הסברים שמתמקדים בגורמים פנימיים – בבחירה בהתבדלות מרצון למען שימור הדת, במעבר לערים כדי לשמר זהות קהילתית, דתית וכו'.
הספר בוחן את ההסברים האלה לאור העובדות ההיסטוריות ומגיע למסקנה שאותם הסברים אינם מספיק טובים או לא נכונים, בין השאר כי הם אינם מספקים תשובות לשאלות הבאות:
  1. האם די באפליה כדי להסביר את המעבר מחקלאות למגוון המקצועות שאפיינו את העם היהודי לקראת סוף התקופה?
  2. האם הוראה דתית הובילה אותם להתמחות במקצועות כמו מסחר, רפואה והלוואה בריבית?
  3. האם היהודים בחרו להשקיע בהון אנושי ולא בהון פיזי כדי להיות קלי תנועה בגלל רדיפות?
בעקבות חורבן הבית השני התחולל שינוי בפרקטיקה הדתית: היהדות הפכה מדת המבוססת על פולחן והעלאת קורבנות בבית המקדש לדת שמחייבת את הגבר לקרוא בתורה וללמוד אותה וכמובן לשלוח את בניו מגיל צעיר לבית הכנסת או בית ספר כדי שילמדו גם הם. הנורמה הזאת יצרה מספר תהליכים יחודיים ליהודים:
  • התפשטות האוריינות בחברה היהודית הכפרית, כאשר מרבית הסובבים נשארו אנאלפביתים, גרמה לנטישה משמעותית של היהדות (בעיקר ב-‏500 השנים הראשונות).
  • ליהודים נוצר יתרון יחסי בכל מה שקשור בידיעת קרוא וכתוב במקצועות עירוניים; נוצרה הזדמנות לקצור את פירות השינוי עם התפתחות הכלכלה ותהליכי העיור.
  • פזורם מרצון של יהודים רבים ... לחפש ברחבי העולם הזדמנויות לעסוק במלאכת יד, במסחר, בהלוואה בריבית, בבנקאות, בפיננסים וברפואה (עמ' 21).
תמצית הטענה (התיזה) העיקרית של הספר היא: התפתחות האוריינות וההשכלה בגלל ההוראה הדתית, הפכה את העם היהודי ל-''עם הספר'', ויצרו עבור היהודים תהליך מואץ של פיתוח ההון האנושי שנתן בידם יתרון יחסי בכלכלת העולם שהיה ברובו מאוכלס באנאלפביתים. את היתרון היחסי הזה שירתו גם קובץ החוקים האחיד (התלמוד) ורשת גלובלית של מוסדות (בתי משפט רבניים, מפעל השו''ת) שעליהם הסתמכו (ונעזרו בהם) הקשרים העסקיים בין היהודים (רישות, גישור, אכיפת חוזים).

ליצירת היתרון היחסי הזה היתה עלות גבוהה שמימנה שכר מורים ללימוד קריאה והקמת בתי כנסת, וכללה את אובדן עבודת הבנים בשדה. מצד שני לא היה בתהליך כל תמורה לחקלאים היהודיים שחיו בארץ, או במסופוטמיה או במצרים. עבורם העלות היתה גבוהה מהתועלת או מהרווח. מצד שני, הנורמה ''החדשה'' הטילה סנקציות חברתיות על מי שלא למד ולא דאג ללימודי ילדיו. לכן העדיפו יהודים רבים להמיר את דתם ומשום כך הצטמצמה האוכלוסיה היהודית באופן דרמטי עד הקמת האימפריה המוסלמית במזה''ת, באמצע המאה ה-‏7. אין בספר נסיון לטעון שלא היו מגיפות ומעשי טבח, אבל אין בארועים האלה הסבר להצטמצמות הדרמטית באוכלוסיה היהודית מ-‏5.5 מיליון לכדי 1.2.

אלה שבחרו להישאר יהודים עבדו קשה, בחקלאות, עד שנוצרו ההזדמנויות עם התפתחות תהליכי העיור במקומות אחרים. התפתחות התהליכים האלה גרמה ליהודים האורייניים שוב להגר למרכזי הכלכלה העירונית כי שם יכלו לנצל טוב יותר את יתרונם היחסי בעולם העסקי (מספרד עד הודו). יהדות העולם המוכר החלה לפרוח (כלכלית). לאחר הכיבוש המונגולי מרבית היהודים הגיעו לאירופה כי שם מצאו אפשרות לנצל את יתרונם היחסי. המודל הכלכלי שהוצג בספר מבהיר מדוע זה קרה.

אותו התהליך שמסביר את פריחת היהדות עד הפלישה המונגולית, מסביר גם את השקיעה של מרכזי היהדות במזה''ת. הרס המרכזים העירוניים הותיר כלכלות חקלאיות בהן לא היה ליהודים יתרון יחסי והמציאות הזאת הניעה שוב תהליכים רציונליים של המרת דת (התאסלמות) והגירה לאירופה וארצות אחרות.

באירופה המשיכו היהודים לעסוק במקצועות העירוניים שהבטיחו את יתרונם היחסי בעולם העסקי. אבל מאמצע המאה ה-‏13, בניגוד לתקופות קודמות, ההיסטוריה התאפיינה גם בתקופות של הגבלות, רדיפות, גירוש והתנצרות מאונס. יחד עם זאת לעיתים הטלת מגבלות על עיסוקם, למשל באנגליה לקראת סוף המאה ה-‏13, הניעה יהודים להגר לארצות השפלה. כך יצא שרבים מיהודי אנגליה כבר היגרו לארצות אחרות, כאשר יצא צו הגירוש כמה שנים מאוחר יותר. היבשת המשיכה להיות ליהודים בית למרות הצרות, הצווים והגירושים. היו גם מקרים בהם בעקבות הגירוש הוזמנו היהודים לחזור בגלל יתרונם היחסי. כך למשל קרה בצרפת במהלך המאה ה-‏14 מספר פעמים.

גם באירופה של ימי הביניים המאוחרים שנהגה להקשות על חיי היהודים ולהטיל עליהם מגבלות, אפליה וגירוש הניעו את היהודים שיקולים רציונליים כפי שצופה המודל הכלכלי.



על פי ''המיעוט הנבחר'' הגישות המקובלות לא מציגות הסברים מספקים או נכונים להתפתחויות הדמוגרפיות-כלכליות של העם היהודי. בעצם, הספר מוכיח שהתמורות שהתרחשו בעם היהודי לאחר חורבן בית שני לא נבעו מאפליה, רדיפה והטלת מגבלות על ידי אחרים. הספר מציג מודל כלכלי שמספק הסבר טוב לקורות היהודים, למצעד העובדות ההיסטוריות, בתקופה שלאחר חורבן הבית השני, עד גירוש ספרד.

האוריינות, שמקורה בהוראה דתית, ופיתוחה הניעו תהליכים רציונליים שגרמו להתמעטות מספר היהודים ובמקביל להצלחה הכלכלית של אלה שנותרו יהודים ב600 השנים הראשונות. בשש מאות השנים הבאות נמשכה ההצלחה הכלכלית ועמה גידול קטן באוכלוסייה היהודית. הפלישה המונגולית וההרס שחוללה הניעו נדידה למחוזות אחרים וירידה במספר היהודים בעולם.

יותר מגורמים אחרים הלימוד, פיתוח הון אנושי ודרכי ניצולו, עיצבו את ההיסטוריה הדמוגרפית-כלכלית של העם היהודי.



למיטב הבנתי ממצאי הספר ודאי מספקים תמיכה למסקנות נוספות. אחת מהן היא הקביעה שבתקופה הנדונה הגורם העיקרי בהישרדות העם היהודי הוא החשיבות הערכית הגבוהה שהוענקה ללימוד, לאוריינות. כאן הכוונה היא לטיפוח הלימוד והאוריינות ברמה התיאורטית ובעיקר ברמה המעשית – טיפוח הון אנושי שהוא האמצעי העיקרי לפיתוח הכלכלה. קביעה זו הטילה צל כבד (האפילה) על חשיבות השאלה הכמותית - כמה יהודים יש. היא האפילה גם על הסיכון להישרדות העם, שעשוי היה להיגרם מפיזורם של היהודים ברחבי העולם.

מסקנה נוספת היא שפיזורו הרחב של העם שהתאפשר, וגם הצליח, בגלל הלימוד והאוריינות דווקא חיזק את כושר ההישרדות של העם היהודי.







http://www.faz.co.il/thread?rep=173286
הערות
ע.צופיה (יום שלישי, 04/03/2014 שעה 18:11)

לא קראתי את הספר. על פי הסקירה שלך הכותבים לוקים בעיורון היסטורי רב.
א.לאחר מרד בר כוכבא ומרידות מאוחרות יותר התחסל הישוב היהודי בארץ במידה רבה מאוד. חלק גדול ממנו עבר למסופוטמיה.
הכיבוש המוסלמי היה ''נדיב'' ליהודים אך בארץ ישראל היו מעטים בלבד. בעקבות הכיבוש המוסלמי נדדו מאות אלפי יהודים לספרד ופורטוגל.
ב.יש לזכור שבימי הביינים לא הייתה קרקע בבעלות סתם אזרחים אלא רק בבעלות האצילים והכנסיה. החקלאים היו אריסים בלבד.הוטלו מגבלות רבות על אפשרויות התעסוקה של היהודים לכן אנו מוצאים אותם באותם המקצועות שאינם מבוקשים על ידי הנוצרים ולכן הם אינם יכולים להוות תחרות לנוצרים.
ג.הגזרות והרדיפות גרמו ליהודים להתקבץ יחדיו (גיטאות)ולתמוך אחד בשני.אין ספק שאצל היהודים הייתה הקפדה יתרה על חינוך וזה הפך אותם למשכילים יותר.מזלם של היהודים שתמיד בצד הרודפים היו גם כאלה שנזקקו להם והציעו להם מקלט פוליטי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=173287
זכותך
דוד סיון (יום שלישי, 04/03/2014 שעה 18:55)
בתשובה לע.צופיה

זכותך לטעון שהכותבים לוקים בעיוורון היסטורי בלי לקרוא
את הספר.
אני חושב שאתה עושה טעות.

http://www.faz.co.il/thread?rep=173288
הערותיך לא מחדשות
דוד סיון (יום רביעי, 05/03/2014 שעה 8:11)
בתשובה לע.צופיה

אין בהערותיך שום דבר שמנמק את טענתך על עיוורון היסטורי רב.
ביחס לשאר הערותיך:
א. גם המאמר וגם הספר סוקרים את המידע הזה.
ב. גם על ימי הביניים כתוב במאמר ובספר.

http://www.faz.co.il/thread?rep=173290
הערותיך לא מחדשות
ע.צופיה (יום רביעי, 05/03/2014 שעה 8:24)
בתשובה לדוד סיון

חבל שאינך קורא בעיון את הערותיי.
כתבתי כי ''על פי סקירתך''.
מה שכתוב בספר רק אתה יודע.

http://www.faz.co.il/thread?rep=173298
הערותיך לא מחדשות
דוד סיון (יום רביעי, 05/03/2014 שעה 11:15)
בתשובה לע.צופיה

חבל שלא קראת בעיון את הערתי על תגובתך הראשונה בתגובה 173288.

שם כתוב:
- שלא חידשת דבר בהערותיך.
- שלא הצגת כל נימוק שתומך בטענת העיוורון שלך.

גם כעת אין בתגובתך דבר שישנה עובדות אלה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=173300
הערותיך לא מחדשות
ע.צופיה (יום רביעי, 05/03/2014 שעה 11:39)
בתשובה לדוד סיון

לא ניסיתי לשכנע אותך.

http://www.faz.co.il/thread?rep=173303
חבל שאתה נוהג בצורה כזו!
דוד סיון (יום רביעי, 05/03/2014 שעה 12:38)
בתשובה לע.צופיה

לפי דבריך טענת העיוורון עלתה מהדברים שכתבתי.
מצד שני לא הראית נימוק ולו הקטן ביותר לביסוסה.

חבל מאד שזו דרכך: זורק האשמות חסרות שחר (לפחות בשלב זה)!

http://www.faz.co.il/thread?rep=173304
חבל שאתה נוהג בצורה כזו!
ע.צופיה (יום רביעי, 05/03/2014 שעה 12:58)
בתשובה לדוד סיון

נראה שאתה עיור גם לגבי הדברים שכתבתי.
כאשר תתחיל לקרוא את המשפטים בשלמותם ולא להוציא דברים מהקשרם אז גם תתחיל להבין.

http://www.faz.co.il/thread?rep=173307
נראה שאתה עיוור בעצמך!!!!
דוד סיון (יום רביעי, 05/03/2014 שעה 13:45)
בתשובה לע.צופיה


http://www.faz.co.il/thread?rep=173294
אשתדל לקרוא ת הספר . כרגע יש רק את הסקירה של סיון .
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 05/03/2014 שעה 8:44)

1 - אינני מוסמך לקבוע אם הנתונים המספריים נכונים .
2 - תפוצת האוריינות בקרב היהודים , תחילתה בהוראת יהודה הנשיא שציווה על הלמידה .
3 -עולה שאלה מה קדם למה ?
האם האוריינות גרמה לעזיבת החקלאות ועבודות כפיים אחרות כפרנסה
או
האם התנאים הפוליטיים/שלטוניים אילצו את היהודים להתרחק מהם . כפי שכתב ע.צופיה .

כיום האורינות נפוצה בקרב עמים רבים ובכל זאת ליהודים יש יותר הישגים אינטלקטואליים באופן יחסי לעמים האחרים .
וגם
כיום אין חסרון באורינות ושמירת מצוות התורה בקרב חקלאים ועובדי כפיים , אך בכל זאת אין שומרי המצוות עוסקים במקצועות אלה .

http://www.faz.co.il/thread?rep=173299
אשתדל לקרוא ת הספר . כרגע יש רק את הסקירה של סיון .
דוד סיון (יום רביעי, 05/03/2014 שעה 11:37)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה

3. במאמר יש תשובות לשאלה מה קדם למה
3.1 כתוב במפורש שבכל התקופות לפני ימי הביניים לא התנאים השלטוניים הניעו את המעבר למקצועות העירוניים. עלות האוריינות הניעה את השינוי הדמוגרפי ואת המעבר למקצועות העירוניים.
3.2 תנאים שלטוניים-פולטיים, הגבלות רדיפות גירושים וכו', התחילו (בעיקר באירופה) באמצע ימי הביניים (לפי הספר בימי הביניים המאוחרים).
3.3 המעבר למקצועות העירוניים הושלם לפני מה שמתואר ב-‏3.2.

אשמח אם תחזור לדון בנושא לאחר שתקרא או תעיין בספר.

http://www.faz.co.il/thread?rep=173311
אשתדל לקרוא ת הספר . כרגע יש רק את הסקירה של סיון .
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 05/03/2014 שעה 17:17)
בתשובה לדוד סיון

אני קורא כרגע את הספר ''החברה החופשית ואויביה'' מאת קרל פופר .
זה די כבד ומצריך זמן .
אשתדל לקרוא את הספר בעתיד , אבל אז כבר הדיון הזה יהייה מאחורינו .

מה שמפליא אותי זה נפוצות הטענה כי היהודים עברו בגלות לעסוקים מסחריים בגלל האיסור לבעלות על הקרקע או עבודה חקלאית .
אף כי כפי שכתב ע.צופיה הקרקעות היו רכוש פיאודלי של האצולה ובכל זאת היו אריסים/חקלאים .

יש כאן איזה דבר שאינו מסתדר טוב .

בכל אופן יש לי חבר שהוא MS.C בהיסטוריה ואשוחח איתו .

http://www.faz.co.il/thread?rep=173312
אשתדל לקרוא ת הספר . כרגע יש רק את הסקירה של סיון .
דוד סיון (יום רביעי, 05/03/2014 שעה 17:40)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה

טענת המגבלות והאיסורים יותר נפוצה בגלל גם שהטענה של הספר היא חדשה יחסית.

ברור לגמרי כי מידת הנכונות של תיזה כלשהי לא תלויה במס' היחסי של תומכיה.

המגבלה שהזכיר ע. לא היתה קיימת בפני היהודים לפני ימי הביניים המאוחרים (סוף בתקופה המוזכרת בספר).

http://www.faz.co.il/thread?rep=173315
אשתדל לקרוא ת הספר . כרגע יש רק את הסקירה של סיון .
ע.צופיה (יום רביעי, 05/03/2014 שעה 19:34)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה

מי שקצת מצוי בהיסטוריה של ימי הביינים יודע שליהודים הותר לעסוק באותם המקצועות שאינם מהווים תחרות ממשית לנוצרים.
בהיפכא מסתברא כנראה שהתושבים הנוצרים באירופה בימי הביינים לא עסקו, במיוחד, ברפואה, פיננסים, מסחר במתכות יקרות, צורפות וכדומה.
ההשכלה בתקופה זו הייתה בעיקר מאב לבן. לכן אנו רואים התמחויות משפחתיות הן אצל הנוצרים והן אצל היהודים.
נקודה נוספת היא שהיהודים התחנכו על התלמוד והנוצרים על הברית החדשה והפילוסופים היוניים.מבחינת הכשרה לחיים אין ספק שהתלמוד עלה על הספרים האחרים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=173316
הכללות גורפות מהוות בעיה
דוד סיון (יום חמישי, 06/03/2014 שעה 4:34)
בתשובה לע.צופיה

במקרה שלנו:
מי שקרא את הספר ומצוי בהיסטוריה של ימי הביניים יודע
שההכללה שכתובה במשפט הראשון לא מדוייקת, במקרה הטוב.

http://www.faz.co.il/thread?rep=173317
הכללות גורפות מהוות בעיה
ע.צופיה (יום חמישי, 06/03/2014 שעה 6:22)
בתשובה לדוד סיון

אשרי הידענים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=173318
חבל שאתה לא ענייני!
דוד סיון (יום חמישי, 06/03/2014 שעה 7:37)
בתשובה לע.צופיה


http://www.faz.co.il/thread?rep=173319
חבל שאתה לא ענייני!
ע.צופיה (יום חמישי, 06/03/2014 שעה 8:21)
בתשובה לדוד סיון

אני? לא ענייני? הצחקת אותי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=173320
אתה לא ענייני!
דוד סיון (יום חמישי, 06/03/2014 שעה 9:03)
בתשובה לע.צופיה

הערה שלך לא היתה לעניין.
אתה גם רשאי לצחוק ולרקוד, אבל זה לא ישנה את העובדה..

http://www.faz.co.il/thread?rep=173322
אנקדוטה משפת החירשים
הזוהר הצפוני (יום חמישי, 06/03/2014 שעה 11:37)

מעניין לדעת.פגשתי פעם,מתרגם לשפת החירשים.לכל שפה רגילה,יש שפת חירשים משלה.שפת חירשים לאנגלית,שונה משפת החירשים לאיטלקית וכו'
ואיך בשפת חירשים מסויימת אומרים יהודי?
פורשים את יד שמאל,ויד ימין עושה תנועות של כתיבה.כלומר, יהודי הוא מי שכותב ולומד...

http://www.faz.co.il/thread?rep=173415
בגדול הסיכום די רשלני ומופרך
בצלאל פאר (יום חמישי, 20/03/2014 שעה 0:01)

ותגלעים בו אמירות חסרות בסיס ועדות היסטורית, ואפילו טענות תמוהות.

http://www.faz.co.il/thread?rep=173417
הטענה שלך, תמוהה, מופרכת ורשלנית!
דוד סיון (יום חמישי, 20/03/2014 שעה 4:59)
בתשובה לבצלאל פאר



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.