פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_7649

הטעות הטקטית של אובמה ונתניהו
הלבן שבעיניים / ע. צופיה (שבת, 05/04/2014 שעה 8:00)


הטעות הטקטית של אובמה ונתניהו

ע. צופיה



אנו עדים בשבוע האחרון לשורה ארוכה של אמירות מתלהמות, בעוצמה שלא הכרנו בעבר, מפי דוברים פלשתינאיים ובראשם המנהיג: אבו-מאזן. בצד האמירות ישנם גם מעשים. הגשת בקשות הצטרפות ל-‏15 ארגונים שונים של האו''ם והיד עוד נטויה.
זה נראה ונשמע כאילו משהו ''הוציא'' את הפלשתינאים מדעתם.

במשך שמונת החודשים האחרונים התנהל משא ומתן, שקט יחסית, בין מדינת ישראל לרשות הפלשתינאית על הסדרת היחסים ביניהם. למעשה המו''מ התנהל רק בחודש-חודשיים הראשונים ולאחר מכן הייתה חזרה פורמאלית על עמדות מבלי להתקדם להסכמה כלשהי. האמריקאים שתיווכו בעניין בהנהגת הנשיא אובמה ונציגו, שר החוץ ג'ון קרי, ניסו בכל מיני דרכים להניע משהו במו''מ אך ללא כל הצלחה.

''כנהוג'' בכל מו''מ עם הפלשתינאים יש לעשות למענם כל הזמן מחוות. בעבר המחווה הייתה הקפאת בנייה ועתה המחוה הייתה שחרור כ-‏100 אסירים ב-‏4 פעימות. השיחות, מעשית, דשדשו אך ''הפעימות'' פעלו כסדרן. עתה לקראת סיום השיחות נדרשה ישראל לבצע את ''הפעימה'' הרביעית שכללה גם אסירים ''כבדים'' וגם אסירים תושבי מדינת ישראל.
על רקע הדשדוש בשיחות ואי הענות מעשית של הפלשתינאים להמשך השיחות לשנה נוספת עיכבה ישראל את ביצוע ''הפעימה'' ובצדק.

אין פרסים ומחיאות כפיים לצדיקים בפוליטיקה. הם נחשבים ל''פראיירים'' וחדלי-אישים ורק מגבירים במתנגדיהם את הרצון לנצל אותם.
אילו מדינת ישראל הייתה מבצעת את ''הפעימה'' הרביעית עם או בלי אסירים ישראליים והפלשתינאים שבוע לאחר מכן היו פונים בבקשה להצטרפות לאו''ם הרי המדינה והעומד בראשה היו מצטיירים כמוקיונים וכחסרי יכולת מדינית. בנוסף לכך החגיגות בצד הפלשתינאי היו מרקיעות שחקים. גם אסירים גם פנייה לאו''ם. אין ספק: הם ''הגדולים'' מכולם!

אך ישראל לא מיהרה לבצע את הפעימה האחרונה, התנהלו שיחות חשאיות והסתמן סוג של הסדר. ביצוע הפעימה האחרונה במלואה (כולל ישראלים), עוד שחרור 400 אסירים שכנראה רובם יקבעו בלעדית על ידי ישראל וחלקם הקטן על ידי הרשות הפלשתינאית. ''הקפאה'' שקטה וחלקית של הבנייה בהתנחלויות.
יתכן שהסדר כזה בשינויים קלים היה מתקבל על הצדדים אך ראש הממשלה הבהיר לאמריקאים כי הקואליציה בממשלתו תתפרק עקב שחרור האסירים הישראליים. פה, כנראה, נכנסה לתמונה ההברקה של הנשיא אובמה. ג'ונתן פולארד, המרגל האמריקאי שפעל למען ישראל והכלוא כמעט 30 שנה, ישוחרר!
זה יהיה הפיצוי בגין שחרור האסירים הישראליים.
וזה הוציא את אבו-מאזן מדעתו.

הישראלים והאמריקאים בעלי קו המחשבה המערבי רואים בכל דבר קודם לכל את הצד המעשי. כך זה נראה להם בעסקה המוצעת. הפלשתינאים מקבלים את מה שחפצו - אסירים, כולל ישראליים וכולל הקפאה מסוימת. הישראלים מקבלים הארכת שיחות ואת ג'ונתן פולארד והאמריקאים את המשך ההשפעה במזרח התיכון.
אך, אבו-מאזן והפלשתינאים, כאנשי המזרח, בוחנים, ראשית לכול, את מידת הכבוד שקיבלו. ובעסקה הזו מבחינתם לא רק שאין כבוד אלא ש''עושים מהם צחוק''.

מדוע?
מוסכם על רבים כי ג'ונתן פולארד הוא דמות נערצת יותר בישראל מאשר גלעד שליט. גם המאמצים שמדינת ישראל עשתה לשחרור פולארד היו גדולים יותר מאשר לשחרור גלעד שליט. אך בסיכומו של דבר ישראל שיחררה 1000 אסירים, ביניהם רבים ''כבדי משקל'' של החמאס לשחרור גלעד שליט. עתה בעסקה הנוכחית ישראל ''מקבלת'' את פולארד, שכאמור הוא חשוב יותר, תמורת שחרור כ-‏426 אסירים בלבד.
ומה מקבלת הרשות הפלשתינאית עבור הסכמתה להארכת השיחות בשנה נוספת?
כלום!!!!!!!

במילים אחרות: מישהו ''לא סופר כלל'' את אבו-מאזן, את הרשות הפלשתינאית ואת הפלשתינאים בכלל. וזוהי פגיעה חמורה מאין-כמותה בכבודם. וזה הוציא אותו ואת חבריו מדעתם לחלוטין.

עתה, על פי המנטאליות שלהם על הצדדים האחרים במו''מ (הישראלים והאמריקאים) לא רק ''לשלם'' עבור הארכת השיחות אלא גם ''לפצותם'' על העלבון החמור שגרמו להם ולכן באה רשימה מדהימה של דרישות שמיותר לציין אותן כי ברור שאינן תוצאה של שיקול דעת אלא של כעס.

זו הייתה טעות טקטית של הנשיא אובמה ושל ראש ממשלת ישראל שלא הבינו נכון את מהות העסקה ולכן לא צפו את תוצאותיה.
אך ברקע, מעבר לכעס, לעלבון ולקריסת השיחות בשלב הנוכחי עומדת דמותו של הנשיא אובמה.

הפלשתינאים מאמינים, כנראה במידה מסוימת של צדק, כי ברגע שהנשיא אובמה יצטרך להטיל וטו במועצת הביטחון על קבלת המדינה הפלשתינאית לאו''ם בניגוד לעמדת רוב רובן של מדינות העולם הוא יהסס ויתכן שלא יטיל וטו. ברור לפלשתינאים ששום נשיא אמריקאי אחר, בעבר או בעתיד לא יהסס להטיל מיד וטו על החלטה כזו של מועצת הביטחון. לכן עליהם להגיע למצב הזה כאשר הנשיא אובמה עדיין מכהן אך מבלי ''להרגיז'' אותו.

גם מדינת ישראל מבינה היטב מצב זה, לכן מדיניותה היא להאריך את השיחות ככול הניתן כנגד התחייבות פלשתינאית שלא לפנות לאו''ם עד לסיום כהונת הנשיא הנוכחי.
אני מאמין ש''לאחר החגים'' ימצא פתרון שיפתח את השיחות חסרות התועלת עד עתה, מחדש.







http://www.faz.co.il/thread?rep=173568
ככה זה כשמוסכימים להקמת מדינה פלסטינית .
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (שבת, 05/04/2014 שעה 10:27)

ישראל ניצחה ניצחון צבאי על הממלכה ההאשמית .
זו הסיבה שיהודה ושומרון הם שטחים ''כבושים''
למרות שהשטח הוא חלק מפלסטינה המנדטורית .

ישראל ניצחה ניצחון צבאי את מצרים
זו הסיבה שרצועת עזה הייתה ''שטח כבוש''
וכעת היא כאילו תחת מצור .
למרות שהשטח הוא חלק מפלסטינה המנדטורית .

הבעיה אינה של אובמה
הבעיה היא של מדינת ישראל
שמרבית תושביה הם יהודים
עם פסיכולוגיה יהודית .
כלומר -
איך להשיג תוצאה בלי להרגיז יותר מדי את הגויים .

מי שיש לו אופי צימחוני מתקשה לנהוג כטורף
אפילו אם צמחו לו מלתעות , ניבים וטפרים .

וללא משלים מיותרים
ישראל צריכה ללחום בפלסטינים עד שייברחו
ולספח את כל שטח פלסטינה למדינת ישראל .
וליישב יהודים בכל השטח .

ומי שזה לא מוצא חן בעיניו
שישתה את מי ים המלח .

http://www.faz.co.il/thread?rep=173572
לרבע את המעגל
הזוהר הצפוני (יום ראשון, 06/04/2014 שעה 22:29)

שום טעות.אי-אפשר לרבע את המעגל.אי-אפשר לעשות שלום בכוח.
כמו שכתבתי בעבר.מהות האיסלאם מונעת כל הסכם עם אחרים.
20 שנה, ישראל ממשיכה ללא הפסקה את אותה האיוולת.
אילו הפלסטינים היו אשה.ישראל הייתה נאשמת בהטרדה אובססיבית.

מה יש לאשכנזים האלה,בממשלה??
-אתם סובלים מדימוי עצמי כל כך נמוך.כל כך כמהים לאהבה.עד שאתם מוכנים לזחול,להתרפס וללקק לכל ערבי,אבו בן-אמו?!!
קח הקפאה,קח שחרור מאות מחבלים.רק תדבר איתנו...בבקשה...פליז...

http://www.faz.co.il/thread?rep=173579
פולרד לא מעניין את הפלסטינים
בצלאל פאר (יום שני, 07/04/2014 שעה 23:36)

הסיבות למשבר בשיחות, בהנחה שהן בסוף גם יחודשו בלחץ אמריקאי על שני הצדדים, הן רבות: טקטיות ואסטרטגיות.

כל כוונת הפלסטינים הוא להשיג הישגים מעשיים במסגרת חתירתם להגיע בשלב ראשון של ''תוכנית השלבים'' שלהם, לגבולות 48'. בתוך זה חבויה דרישתם שישראל תפסיק כליל את הבניה בהתנחלויות.

דרישת הפלסטינים להפסקת בניה בהתנחלויות התחילה לאחר שאובמה דרש מישראל בתחילת כהונתו הראשונה להקפיא את הבניה ל-‏10 חודשים, כדי לתמרץ את אבו מאזן לחדש את השיחות. הטעות של אובמה היתה שהוא נתן שוחד לאבו מאזן כדי שיבצע את האקט הפשוט של דיבור עם ישראל. הטעות של נתניהו היתה שהוא הסכים לשלם בדבר ממשי עבור הסכמה פלסטינית לא מחייבת. נתניהו היה צריך לדחות את השלמון החד צדדי, או לחילופין לדרוש שאבו מאזן יתן לישראל מחווה מקבילה בתמורה למחווה הישראלית – למשל, שהפלסטינים יקבלו את העקרון שגושי ההתנחלויות יסופחו לישראל.

יצירת אי איזון מכוון בין הצדדים יצרה מצב שתיאבונו של אבו מאזן גדל והוא המשיך לדרוש הקפאה, בנוסף לשחרור טרוריסטים. לכל זה הוא הוסיף הצהרות שירושלים תהיה בירת מדינת פלסטין, שהוא יעמוד על קבלת 'זכות השיבה' (למרות שהוא עשה טובה והוא אישית כבר ויתר עליה. לכל היותר הוא רצה להפיך תקוות שווא בישראלים ולהנמיך את החשש מעניין 'זכות השיבה') וכמובן הצהרה חגיגית שלו שהוא לא מתכוון להכיר בזכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית.

הכללת 14 הערבים הישראלים בקבוצת המשוחררים הרביעית נעשתה ביוזמת קרי מול אבו מאזן לפני שנה, שלא בידיעת ובהסכמת ישראל . קרי שיקר לאבו מאזן הספקן ואמר לו שנתניהו יודע ושהוא אישר. כמובן, כשקרי דיווח את זה לנתניהו זה היה כבר לאחר הסכמות קרי-מאזן, וקרי נאלץ להתחנן לפני נתניהו לא להודיע בגלוי שהוא מתנגד לשחרור הערבים הישראלים. נתניהו התרגז על קרי וכמעט פוצץ את הפגישה.

בגלל הודעתה של ישראל בשבוע שעבר שהיא לא מתכוונת לשחרר את הפעימה הרביעית כי אבו מאזן לא התקדם בכלל בעניין השלום, ובכך ששחרור נוסף רק יחזק את התנהגותו הסרבנית של אבו מאזן, הביאה את האמריקאים והפלסטינים ללחץ. ג'ון קרי חילץ מאובמה הספקן אישור לשחרר את פולארד במסגרת עסקה לפיה ישראל תשחרר גם את הערבים הישראלים, אבל אבו מאזן כבר היה עסוק בניסיון חדש לחלץ עוד ויתורים מישראל על רקע המשבר. לא בגלל פולארד בכלל, אלא בגלל עצירה פורמךית של השיחות על רקע אי שחרור קבוצת המחבלים הרביעית. בעקבות זאת, כדרכם של הפלסטינים, הם האלו את מחיר הסכמתם לחזור לשיחות. עכשיו הם דורשים שחרור יותר מחבלים, ואנשי אבו מאזן כבר הודיעו לא פורמלית שהם דורשים את הסכמת ישראל לנסיגה מלאה לגבולות 49'.

בינתיים התפרסם לא רישמית שהרש''פ הציבו שורה של תנאים חדשים להארכת המשא ומתן. בין השאר הם דורשים הכרה בכתב של ראש הממשלה נתניהו בפלסטין בגבולות 67 ובירתה מזרח ירושלים, הפסקת הבנייה הישראלית במזרח ירושלים ובהתנחלויות, שחרור של 1,200 אסירים, והסרת המצור מעל רצועת עזה. יתכן שמדובר בידיעה שכל כוונתה להציף את עמדות הפלסטינים גם אם הן כלשונן לא יוצגו פורמלית. אבל בהחלט לכל אוזן ישראלית ברור שהפלסטינים לוחצים פול גז על כל החבילה, ואין בכוונתם באמת לנהג שיחות ולהתפשר גם הם.

החלטת מועצת הביטחון להכיר ברש''פ כפלסטין היא רק קריאת כיוון ולא מימוש ההחלטה. כדי שההחלטה תיושם חייבים הפלסטינים לדבר ולהכים עם ישראל, לפחות לגבי הגבול. כי אם לא, אז הרש''פ בגבולותיו - אזורים A + B יהיו המדינה הפלסטינית, רק לאחר שיראל תפנה את כוחותיה מהם. השאלה היא: האם הפלסטינים מוכנים שפלסטין שלהם תהיה רק A + B וגם זה רק לאחר שצה''ל יסוג מאזור B (כי באזור A אין כוחות צה''ל בכלל, להוציא כניסות מבצעיות). ומה על ההתנחלויות המבודדות שם? בקיצור, החלטת מועצת הביטחון ומליאת האו''ם הן רק המלצות, כמו שהיתה תוכנית החלוקה בנובמבר 1947. אם בריטניה היתה מחליטה להישאר בפלשתינה אז בן גוריון לא היה מכריז על הקמת המדינה ב-‏14 למאי 48'.

נכון שכל הצדדים מעוניינים בהמשך השיחות על מהות השיחות. מה שחשוב הוא שכולם מבינים שקשה להגיע להסכמות. דבר תלוי בדבר, ועד שלא קובעים דבר אחד, אי אפשר להתחייב לדבר שני. בישראל מבינים שלא נוכל להוןריד את הפלסטינים מדרישות הפיקס שלהם, והדרישות האלה לא מקובלות על 75% מהישראלים. אפילו מר''צ לא מקבלת את הדרישה לקבלת 'זכות השיבה' במובן הפלסטיני. מבחינת אבו מאזן ''זכות השיבה של הפלסטינים נחשבת לזכות מקודשת''. למידע נוסף בעניין מצורפים לינקים שמתעדכנים מעת לעת http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/ShowPage.as... .


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.