היות ויש לי סמיכה לשחיטה, והזמנתי את מי שרוצה לשחוט כפרות לפנות אלי, נשאלתי כמה פעמים: מה הן הכפרות? ומה עדיף כסף או שחיטה?
ובכן, שתי סיבות לכפרות:
- האחת סמלית - קבלית. הכפרות הן מעין קרבן. שפיכת דם העוף ומותו מכפרים על האדם, והרע שעמד לבוא על האדם בא על העוף. מסיבה זו צריך לשחוט תרנגולים הפסולים לקרבן בבית המקדש, ולא למשל יונים הכשרות לקרבן, כדי שלא יהא נראה כמקריב קורבנות מחוץ לבית המקדש.
- השניה מעשית - הכפרות נועדו להבטיח סעודה בשרית מכובדת לעניים בערב יום הכיפורים. משום שערב יום הכיפורים הוא יום שמחה, ומצווה לאכול בו הרבה. מי שאוכל הרבה בערב יום הכיפורים נחשב לו כאילו התענה יומיים - גם ביום הכיפורים וגם בערב יום הכיפורים. טעם זה משתלב בטעם הראשון, כשם שבקורבנות חטאת כוהנים אוכלים את הקורבן ובעלי הקורבן מתכפרים על ידי האכילה של הכוהנים, כך בכפרות, העניים אוכלים ובעלים מתכפרים.
שני טעמים אלו לא תמיד עולים בקנה אחד. המשנה ברורה מעיר שאם העניים מתביישים לאכול את הכפרות משום שאומרים עליהם שהם אוכלים את עונותיהם של העשירים, עדיף להעריך את שווי העוף בכסף ולתת את הכסף לעניים. אמנם לדעתו אם העניים אינם מתביישים, מוטב לתת את העוף. כיון שאם ייתן להם כסף הרי יצטרכו ללכת לשוק ולקנות עוף ולשחטו שזו טרחה בשבילם. מה גם שאולי העוף ייטרף או יתנבל ונמצא העני מפסיד לגמרי. כך שנוח לעני לקבל עוף שחוט מוכן.
בימינו, רוב הנשים אינן מעונינות כלל לטפל בעוף שחוט לא מרוט ונוטף דם. ואם כן נמצא שבדרך כלל שחיטת הכפרות משמעותה השלכת העוף לאשפה, חוץ אולי מהכבד שקל לצלותו מיד ולאוכלו. לכן נראה לכאורה שלדעת המשנה ברורה עדיף לתת שוי עוף ולא עוף ממש. או אולי כדאי לעשות כפרות על עוף קפוא מהמכולת שאפשר להכניסו ישר לתנור.
אבל, ידוע לי שרבים מהעוסקים ומושפעים מתורת הקבלה והסוד מעדיפים לשחוט ממש, בטענה שהתיקון העליון לא מושג בדרך אחרת.
בתקופת שהותו של נתניהו באחוזת וואי שכרה קבוצת מקובלים מטוס והעלתה עליו תרנגולות כדי לעשות כפרות סביב ארץ ישראל. אבל המטוס שלהם נחת נחיתת אונס לפני שהשלים את סיבוביו. גם כשקרב הגנרל הגרמני רומל לארץ בימי במלחמת העולם השניה והיה חשש שיכבשנה שכרה קבוצת מקובלים מטוס ועשתה כפרות סביב ארץ ישראל ככל הידוע סיבובים אלו עלו יפה ללא נחיתות אונס.
אני אישית למרות שאין לי שום בעיה להשיג עופות ולשחטם לכפרות, מעדיף לעשות כפרות על כסף. כמשתמע מדברי המשנה ברורה מה גם שדעת השו''ע שמנהג הכפרות הוא מנהג שטות שראוי לבטלו ולמנעו ולעומת זאת צדקה תמיד מועילה. וכבר נאמר לנבוכדנצר על ידי דניאל חטאך בצדקה פרוק!
מה שכן, כדאי להקפיד לתת את הכפרות לעניים ממש, ולא תרומה למוסדות שונים כגון ישיבות וכד'. ואם ניתן ראוי לארגן מנות חגיגיות מוכנות שינתנו לעניים לאחר תפילת שחרית ומנחה שיאכלום לסעודות של ערב יום הכיפורים.
אגב, סבתא של אישתי סיפרה שבאלג'יר היו קונים לכל ילד אפרוח בר''ח אלול והוא היה מגדל אותו עד ערב יום הכיפורים ואז היו שוחטים אותו. יום זה היה יום בכי תאניה ואנייה לילדים שבאמת הרגישו כאלו שחטו אותם בעצמם.
ותרומה צנועה לשוויון האישה - מותר לנשים לשחוט, וכן פוסק השו''ע. ומהר''י קפאח מעיד שהכיר בתימן אשת שו''ב שהייתה שוחטת לרבים בזמן שבעלה לא היה בבית. אמנם הקראים והמוסלמים פוסלים שחיטת אישה ומכשירים שחיטת זכר קטן. אצלנו שחיטת קטן בין זכר בין נקבה פסולה ושחיטת גדול בין זכר בין נקבה כשרה. אלא שהרמ''א מעיר שנהגו שנשים לא תשחטנה.
מהתיאורים במסכת פסחים עולה שהמנהג המעשי היה שהגברים טפלו בבשר ואלו הנשים אפו. כיון שכל התיאורים על השחיטה והטיפול בקרבן הם בלשון זכר ואלו התיאורים על אפיה הם בלשון נקבה. לא משום שאסור שיהיה להפך אלא שכך היה הנוהג במציאות.
הרי אתגר חשוב לפמיניסטיות הדתיות להחזיר את עטרת אמותינו הקדושות שבתימן ליושנה ולהקים את המשחטה הנשית הראשונה. אמנם משחטה זו לא תהיה רווחית, כיון שהמוסלמים לא יאכלו ממנה. אבל, מה הוא חישוב כלכלי פעוט ביחס למלחמה הקדושה על השוויון?
ובאותו עניין - כשעלו האשכנזים לארץ, תקופה ארוכה לא יכלו להקים שחיטה אשכנזית. וזאת בגלל בעיית מיהו יהודי. הערבים בארץ לא הכירו בהם כיהודים ולא אכלו משחיטתם (אלו יהודים אלו?) והחכם באשי הספרדי בירושלים סרב לתת הם אישור יהדות כדי שלא לפלג את הקהילה המאוחדת. רק לאחר שוחד ושלמונים רבים הכיר הקאדי המוסלמי הירושלמי ביהדותם של האשכנזים ומלחמת העצמאות האשכנזית הוכתרה בהצלחה.
אולם, בתימן גזרו הישמעאלים על עצמם באיסור דרבנן שלא לאכול משחיטתם של היהודים. למרות שמפורש בקוראנם ששחיטתנו מותרת להם. ואולי מסיבה זו נמצאו בתימן נשים שוחטות, שהרי ממילא לא אכלו המוסלמים גם משחיטת הגברים היהודים.
לכן, אולי עדיף שכל אישה תגדל לול תרנגולות בבית ותשחט בעצמה עוף טרי ישר לתוך הסיר (ובעלה יבשל?).
שנה טובה ומתוקה.