|
פיל סגול / טור אישי | |||||
מיכאל שרון ז''ל (יום שני, 09/09/2002 שעה 6:04) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
צדאם חסין (ע''פ התעתיק מערבית) הוא תמציתו של הרוע | |||
|
|||
מזה כ- 30 שנה, עוד כשהיה סגן נשיא לאחמד חסן אל-באכר, הוא שלט בפועל על עיראק באמצעות כנופיות פורעי חוק, שרצח והתעללות היו ה'מגנא כרטא' שלהם. כל שליטתו בעיראק מקורה בטרור הפנימי ובפחד האימים שהטיל על עמו. צדאם מוציא להורג אנשים בהבזק של שניות, ואין הגנה לאף אחד, גם אם הוא שר נאמן או גנרל עקשן. האקדח פשוט נשלף בחדר הדיונים או באזור הפריסה של הצבא העיראקי, והכדור משלים את המלאכה. שליטתו הבלעדית בעמו ורוע ליבו, הנגזרים גם מילדותו הדחויה, משפיעים גם על מערכת השיקולים האסטרטגיים שלו. צדאם רואה את עצמו כצאלח א-דין החדש (ולא חשוב שהוא הרג עשרות אלפי כורדים בנשק כימי והיגלה כורדים ממחוזותיהם צפונה וריכזם במרחבי כירכוך), כקרש הצלה של העולם הערבי וכמושיעו, ומכאן נגזרים אופן חשיבתו ואופן התנהגותו. מטרתה המרכזית של עיראק היא לזכות בהגמוניה ובשליטה בעולם הערבי. הדרכים לממש אותה מגוונים, חלקם גלויים וחלקם נסתרים. עיראק תסייע לכל מדינה ערבית או אסלאמית במאבק מול גורם א-אסלאמי, אבל בביתם (במזרח הערבי) היא תמשיך לפעול בגלוי (אמברגו, תמיכה באופוזיציה, מלחמה) ובסתר (פעילויות חבלה, סיוע לגורמי טרור אופוזיציונים) נגדם. גם הבריתות שלה הן זמניות, ונגזרות מאינטרסים עיראקיים בלעדיים. למשל, אם עד 1998 יחסי עיראק-סוריה היו מתוחים מאז תחילת שלטונו של צדאם, הרי ב-98', עם יציאת פקחי האו''ם היה אינטרס עיראקי לפתוח את גבולות עיראק (האוויריים והיבשתיים). הברית עם סוריה מחזקת את הקשרים האלה החוצה. ישראל, בעיני צדאם, היא דגל אדום המאחד את כל הכוחות הערביים והאסלאמיים. היא מטרה נוחה, שאינה מעוררת רתיעה של האחרים ואינה מחייבת את עיראק לויתורים משמעותיים בתפיסותיה האזוריות. המקלט שנותנת עיראק לכוחות אסלאמיים פונדמנטליסטים מתקיים כצורך אסטרטגי לתמוך בכוחות אסלאמיים שיכולים להניע תהליכים ובכך לתרום למרכזיותה של עיראק, אך מנגד הם גם משמשים חיילים בשליחות צדאם ליצוא המלחמה במרחבי האזור ומכאן החוצה, כנגד אוייבי עיראק בעולם. אינני יודע אם צדאם קשור לפעילות אל-קאעידה בארה''ב, אך ידוע הקשר ההדוק בין השניים. לכן הטוענים כי עיראק מרגיזה את ארה''ב רק בגלל מדיניות הנפט שלה (למשל, כמו שכתב היום אורי אבנרי ב''מעריב'') לא יודעים מה הם שחים. גם אלה שאומרים שאין מקום לפגוע בעיראק ולהפיל את צדאם כי הוא לא ביצע את פיגועי 911, טועים. עיראק נמצאת בקשרים הדוקים עם אל-קאעידה עוד מתחילת שנות ה- 90 ומסייעת להם (גם אם נניח שלא צדאם שלח אותם לאמריקה). אבל הסכנה הגדולה ביותר היא סכנת התחמשות האב''כ של עיראק. את הנשק הכימי הפעילה עיראק כבר לפני 20 שנה, היא מפתחת נשק ביולוגי וקרוב לודאי גם נשק גרעיני. עם עוצמה כזו ויכולת הרס כזו, צדאם ירגיש חופשי לפעול באלימות על קצווי האפשרי, והוא ימהר לאיים וגם להפעיל את האמצעים האלה, נגד ישראל, נגד אירופה וגם נגד מדינות ערביות, במידה ויחשוב שזה האינטרס העליון שלו. אסור שמצב כזה יקרה. תקיפה אמריקאית כיום והחלפת השלטון בעיראק, תיצור תקדים חיובי, שאין מדינות טוטליטריות וגרעיניות יכולות להתקיים. או לפחות שאסור לעולם החופשי להתיר להן להתקיים. נקווה שארה''ב תנחיל עיקרון זה, ושישראל לא תהיה מעורבת כלל בתהליך. קישורים: כתבתו של אורי אבנרי ב''מעריב'': http://images.maariv.co.il/cache/ART344914.html | |||
_new_ |
חקייני ההיסטוריה כבדיחה: איך בכלל ניתן להשוות | |||
|
|||
את הבריון הגס הזה לצלאח-א-דין? צ'לאח א-דין היה אדם אציל נפש, בעל קוד ערכים אבירי, שנהג באבירות גם ביריביו הצלבנים. היה זה שליט נאור שטיפח את התרבות. הרמב''ם אגב, היה רופאו האישי בארמונו בקהיר, וכאחד מגדולי מקדמי הרפואה בדורו (מצרפת למשל באו תלמידי רפואה רבים ללמוד אצלו), וכפילוסוף דגול (הידוע בעולם בשמו הלועזי Maimonides) זכה מהשליט הנאור הזה להוקרה רבה, כהוגי דעות אחרים. וצדאם - הרי תכופות כפי שקורה בהיסטוריה, אדם מתכסה באיצטלה של אישיות דגולה, כדי לקדם את ה''ערכים'' ההפוכים. בעוד צלאח א-דין קידם את ערכי החיים, הרי צדאם הוא גודם אלים, שבילדותו נהנה לענות בעלי חיים קטנים, ולראות את התייסרותם בסקרנות פרימיטיבית של פרא. לשיעוריו באוניברסיטה, בהם הופיע לבוש בקפידה, היה מוקף בחבורת שומרי ראש בריוניים. אדם זה, בניגוד למינוריות המילולית של צלאח א- דין, נוקט בפראזות גורפות, תכופות אלימות, נמהרות ונוגדות מוסר טבעי לחלוטין, כמו הערתו לפני מלחמת המפרץ, כשאמר שישלח טילים שיהרסו את ישראל. דומני שכשהועלה עניין קורבנות אפשריים מקרב ערביי ישראל, אמר משפט ברוח ''כשיש להכחיד חרקים, מה זה כבר משנה אם נעקרות כמה שערות'' או ''משל'' דומה. איש זה תקף אגב את איראן ללא סיבה סבירה, במלחמה בה נהרגו, דומני למעלה ממיליון בני אדם, רק משום שהריח חולשה, וסבר שהוא מצוייד באופן עדיף (ונהנה מגיבוי מערבי), וזאת במטרה להאדיר את משקלו באזור. מסיבה זאת של האדרת משקלו גם פלש לכווית, שהרי עיראק עצמה הינה יצרנית נפט, ואינה מדינה עניה יחסית למצרים, למשל. ניתן לסבור שבניגוד לרטוריקה הצדאמית, של פופולריות בקרב ההמונים הערבים, וסיכון משטרים מתונים באם יותקף, הרי דווקא התחזקותו - ויש לשים לב שהוא משחק בטקטיקה של מתאגרף הצובר נקודות - עשוייה להשליט סגנון בריוני במזרח התיכון כולו. ונא לשים לב שלא מדובר כאן בכוחניות נוסח פינושה בצ'ילה, שהיתה מעוגנת בכל זאת באוליגרכיות אגרריות נוקשות, אך בעלות ערכי אצילות ואתיקה מפורטים ומובנים. כאן מדובר בתופעה הפוכה לחלוטין, של בריונות עירומה מערכים, היוצרת תעמולתית קישור אסוסיאטיבי עם מומנטים של גדולה ותפארת בהיסטוריה המוסלמית, לא כדי לבצע רסטורציה, אלה בשרות הברבריות לשמה, זו המעורטלת גם מקודים דתיים תקניים - בבחינת המעצור האחרון בפני הפראות. | |||
_new_ |
פרט נוסף ברזומה של סדאם: הוא דוקטור למשפטים. | |||
|
|||
_new_ |
גם אם יתבע אותי, הרי שחרף השכלתו המשפטית אני | |||
|
|||
סובר שאוכל ''ללמדו'' דבר או שניים בתחום תוארו הפורמלי. | |||
_new_ |
נדמה לי שיש לצדאם הרבה תארים אקדמאים | |||
|
|||
גם אני, אם הייתי נשיא אוניברסיטת בגדד, הייתי מביא לו תואר או שניים, מידי יום או יומיים. זה לא מוסיף ולא גורע. בלאו הכי בבגדד, הוא האליל התורן. | |||
_new_ |
האם אלה שבחסותם נעשה ''מחקר'' הפיברוק אודות | |||
|
|||
''טבח'' טנטורה (ואין כאן עניין בוליטי: פשוט נמצאו שם סתירות בולטות בין התעוד המוקלט, ובין הכתוב בגוף המחקר, כיד הדמיון, בלי קשר לאמפיריקה והממצאים), האם אלה לא היציעו גם להעניק לצאדם תואר דוקטור לשם כבוד? או שאמרו, חברה'-ליצים, קדימה, אבל בל נגזימה? ההגזמה אבל, באה בהדרגה, עם גבור ההעזה, כפי שראינו אצל הצורר הנאצי, שהצר, אבל בהדרגה, את קיום היהודים, בשביל ''להרגיל למצב'' (ראה כתבתי למטה '' הזעקה שהושבקה''). אלא אם, אלא אם - היד הגודמת המונפת - נקטעת באיבה. קישורים: הזעקה שהושבקה: http://www.haayal.co.il/story.php3?id=494 | |||
_new_ |
הוא היה באוניברסיטה ע''ש צאדם חוסיין יר''ה | |||
|
|||
וחתום על הדוקטוראט נשיא עירק. ובצד השני כתבו דיקן נורי סעיד המנוח? | |||
_new_ |
מיכאל מ.שרון: אותי שכנעת! | |||
|
|||
_new_ |
והתנ''ך, מה אומר? | |||
|
|||
התנ''ך מספר לנו כי כל שליט שהחריב את מדינת היהודים או ממלכת הישראלים, היה שליח אלוהים. מה אתם אומרים ידידי ה''דתיים'', האם יתכן כי הוא כלי משחק בידי השולט במרומים? אולי הוא רק רמז דק לעם של היהודים, שאולי הם קצת מגזימים. שמתורתו הם כבר מזמן מתרחקים. במיוחד אלו הקוראים לעצמם ''דתיים''. מאדוג, כלי צנוע בידי אחרים | |||
_new_ |
הגם MADOG בחורזים? | |||
|
|||
תאכל עוד קצת תפוזים שתוכל לחרוז עוד חרוזים כי הדברים כל הזמן זזים לפעמים בחלום או מפי הוזים אם בעיראק יש שליט רשע ואכזרי עם משהו לא שפוי ובהחלט לא בריא אז לא ננבור במסורת העתיקה שלנו לידע אם הוא לצרינו או שהוא לנו הקם להרגך השכם להורגו אמרו חז''ל והאמריקאים ישמחו אם מוחו לארץ יזל וכל מתקני השנאה שלו יהפכו לחצץ וגולגלתו כמו עציץ מחרס תרוצץ. לא אלמן ישראל ונצחו לא ישקר אף אם אתה בנוצותיך תמשיך להתהדר גם על פרעה ואחרים הצלחנו להתגבר גם בעזרת האל את צאדם חוסיין נמגר | |||
_new_ |
שירה יפה וחותכת | |||
|
|||
_new_ |
אבנר: בברכה ובתודה . | |||
|
|||
_new_ |
שירה נפלאה | |||
|
|||
לפחות ברמת הכיתה (ב2), אבל עם כל הרצון הטוב, לא ראיתי בה תשובה כנה לשאלה. עזבו רגע ימין ושמאל והתנצחויות מגוחכות (היה נחמד מצחיק וטוב, אבל לפעמים צריך קצת רצינות) - אם סאדאם הוא שליח האל (כמו כל הצוררים לפניו), הרי שאין לנו מה לקלל אותו, אלא לחפש את הסיבה בתוכנו מדוע הוא עלה. רעיונות מישהו? | |||
_new_ |
מאדוג: לצוררים שהם שליחי הרבונו,נו ברצינות. | |||
|
|||
קודם כל כל השליחים שעליהם מדובר בתנ''ך יש סימוכין בפסוקים. את זה יגיד לך גם נסים ישעיהו. ובמחילה, אתה גם רוצה פסוקים? אפשר גם את זה להביא. אבל שוב, אני חייב לחזור לעניין המיטפיזיקה. רק כמה מלים. עם פרעה,היה סיפור (גזירת ברית בין הבתרים:''גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה, וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול'' אנחנו אומרים את זה כל ליל הסדר. ובקריאת פרשת השבוע פעם בשנה. היה מעניין לעבור אתך ליל סדר,מצות, ארבעה גביעי יין, ויותר מארבע קושיות..) . ובתו,בתיה, היתה ''אחראית'' לגידולו של משה רבנו ע''ה. חורבן הבית הראשון ע''י נבוכדנצאר מלך בבל שהכתבו קוראו ''עבדי''. והנה הפסוק: ''לכן כה אמר ה' צב' יען אשר לא שמעתם את דברי: ''הנני שולח ולקחתי את כל משפחות צפוןנאם ה' ואל נבוכדנצאר מלך בבל עבדי והביאותים על הארץ הזאתועל יושביה ועל כל הגויםהאלה סביב והחרמתים ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם:'' (ירמיהו כ''ה:ח,ט) והמדרש מלא הסברים למה מלך בבל מכונה ''עבד ה''' בפסוק זה. בהמשך,עם המן ואחשורוש בפרס ומדי (מגילת אסתר) שעליהם אמרו חז''ל: גדולה היתה הסרת הטבעת (של אחשורוש להמן שבה היה החותם שבו השתמש לחתום על גזירת ההשמדה של היהודים) מכל נביאים שעמדו לישראל''. הרומאים,ימח שמם,באו והחריבו את בית המקדש השני וחז''ל אומרים שזה בגלל שנאת חינם שהיתה אצלנו. בתקופה זו כבר פסקה נבואה אז לא היתה נבואה בענין חרבן הבית. מה שכן, מספרת הגמרא בגיטין (נ''ו עמוד א') דבר ממש מיטאפיסי,נירון קיסר הפליג לארץ ישראל ורצה לצוד על ירושלים. הוא עשה ''נסיון עם ה''' . מה היה הנסיון? לקח הקיסר חץ מאשפתו וירה חץ לכוון ירושלים. טס לו החץ לכוון מזרח. הבין הקיסר שכביכול ניתן לו סימן מהשמים לצור על העיר. הכניס הקיסר עוד חץ והפעם כוון לצד צפון . נורה החץ ותוך כדי מעופו פנה מזרחה. שוב, לצד דרום, ושוב לצד מערב והחזיון הזה חזר על עצמו. כלומר סיבוב של 180 מעלות. אמר הקיסר:''א-לוהי-הם של אלו רוצהלהחריב את ביתו ורוצה ''לנגב את ידיו באותו האיש'' כלומר שאני, אומר הקיסר,ייכנס להסטוריה כמחריבו של בית המקדש. נמנע הקיסר וברח לבבל. ואומרים שיצא ממנו רבי מאיר. שוב, ידידי מאדוג, נשתזר לחרבן הבית ''צווי שמיימי'' שהשאיר את רישומו להרבה דורות לאחר מכן. תסביר איך שתסביר, יש כאן מימד מיסטי. יש אומרים שלשואה היה גם איזשהוא מימד מיסטי (קשה לכתבו כאן) וימח שמם של הנאצים הארורים. אם כך ואם כך,לעצם העניין זה לא משנה כי :''וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי'' המצרים טובעו, האשורים ..נשארה שפה המדוברת בפי אלו שטוענים שהם צאצאיהם(פגשתי כמה מהם-עם שמות עבריים,אפילו). הבבלים נכחדו מן העולם, (וצאדם חסיין חושב שהוא צאצא...נו?) הרומאים? איזה שער נצחון וקולוסיאום מכורסם שצריך לשלם כמה יורו כדי להביט אל ''שארית הפליטה''. מה עם גנגיס חאן בתקופת המאה ה12-13? האנאלפאבית ההוא שרצח אנשים היה אצלו כמו ארוחת בוקר, והשואה האיומה שפקדה את המזרח הקרוב והרחוק בימיו? רושמי רשומות מונים הכחדה של כ80% מהעם היהודי בתקופתו. לא ''פתרון סופי'' דוקא לעם היהודי אלא תאות הרג ומגלומניה של אדם שאפילו את שמו לא ידע לחתום. הנאצים. סוגיא קשה אבל מה נשאר מהם? שברי אומה ''טבטונית'' עם יער ''טיוטוני''. עם מחלוקת איך בכלל כותבים את זה עם בושה לאומית שלא תתנער מהם עוד המון שנים.יש דין ויש דיין. אני לא רואה שצאדם חוסיין חשוב יותר מכלב רע שאסור לגדל בבית כמו שאמרו:''''לא יגדל אדם כלב רע בביתו''. הוא מזכיר לי את סגנונו של גנגיס חאן. (את התיעודי על הוצאה להורג מתוך ה''פרלאמנט'' שלו, לפי רשימה ראית?) אני מקוה שאנחנו מספיק חכמים להשתמש בנשק הרוחני והפיזי שבידינו שכן ''ספרא וסייפא ירדו כרוכין''. וכמו אז,בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה, גם היום יתקהלו היהודים לעמוד ולהגן על נפשם. לא לדאוג,מאדוג. נ.ב. אפשר עוד אבל מאוחר...עוד נדבר. | |||
_new_ |
מאדוג, הפסק להיות מיסטיקן ''כשהדבר נחוץ''. | |||
|
|||
ועל זה כבר נאמר: זה שליח זה? זה חר-. | |||
_new_ |
נ.ב - קצת סקס לקינוח [*] | |||
|
|||
[*] מהודעה זו הוסרה התיחחסות למדיניות המערכת. [המערכת] כל הקטע הזה נכתב כדי שתספר לנו שב74 היתה לך חברה שוודית בשם אריקה וורודת הלחיים? | |||
_new_ |
כתיבת מדוג הינה סימפטומטית לדמיון קודח עתיר שנאה | |||
|
|||
כותב מדוג: היתה לך חברה שוודית וורודת לחיים. אבל הרי כתבתי וורודת לחיים, ולא כתבתי שוודית. השאר: המצאה, אבל לא רק למטרת הסתה, ואין כאן רק ביטוי שנאה. מדובר גם בחזיונות חמדה או חזיונות אחרים שהכותב מעלה בדמיונו, ואלה, מרגע שהועלו, הופכים לממשות לכל דבר. יוצא שדמיונו, כנראה הלא מאוזן במיוחד של הכותב הזה, יוצר ממשות לכל דבר, עבורו ועבור דומיו. ואני, מה חלקי בעניין? פשוט, נוכחות פיזית או אינטרנטית תחת השם מיכאל שרון, היותי שם. נוכחות זאת מקבלת על עצמה את כל תוצאי דמיונם של מדוג ודומיו. זו פעולה אוטיסטית לחלוטין והמצאות דמיון שהופכות למעין ממשות, לעיתים מעין היסטרייה חבורתית, במובן זה שהקמתה של המציאות הבדיונית דוחפת לפעולות נוספות ודימיון נוסף והדבקת תוצאיו לדמות וחוזר חלילה. הרי לכם כיצד הומצא הטבח בטנטורה, והרי לכם מקורם של המצאות דמיון נוספות, שאנשים, אם כל המוזר שבדבר, מוכנים לפעול הלאה למענם - כך שהם גם מאמינים ביצירי דמיונם, המקבלים מעמד של ממשות. תופעות של שילהוב עצמי וטרוף קולקטיבי תוך התוויה (לעיתים הדרגתית) של מציאות פרי דמיון אכן מוכרות היטב בהיסטוריה. | |||
_new_ |
דיסאינפורמציה לא מתה, היא עובדת שעות נוספות | |||
|
|||
אצל אלה שמרגישים שהם חייבים להילחם במציאות, אך נגמרו להם הכדורים. מאדוג מייצג את קבוצת השמאל הקטנה המסתכלת על המציאות בפריזמה צרה, של: ''איזו רעה אפשר להפיל עכשיו על הימנים ותעזבו אותי מעובדות''. | |||
_new_ |
שאלה אישית | |||
|
|||
שאינה מחייבת תשובה, חו''ח, כיוון שהיא גולשת לענייני הפרט. אם כן, מה מוצאה של אותה אריקה וורודת לחיים? | |||
_new_ |
בת ישראל כשרה. | |||
|
|||
_new_ |
עקשות פורעת: אייכמן מעולם לא ויתר. | |||
|
|||
בקפדנות פקידותית דבק ברשימות שבידו, כשהוא ניצמד כספחת לכל יהודי. רבים היציגו פספורטים זרים, פניות מגורמים ניטרלים, עיטורים לשבח ממלחמת העולם הראשונה וכיוצא בזה. אבל אייכמן, רזה, חשוק וצר שפתיים, נידבק/ניטפל כספחת. אייכמן לא ויתר מעולם. בארצנו הוצג סרט שנעשה באופן חובבני משהו על ידי צוות צעיר, אודות אייכמן בשם ''המומחה''. יתכן שעקשנות חסרת פשרות וצרת שפתיים בנושאים מיותרים וניזקיים המתגלה במקומותינו, אינם אלא השפעה עקיפה של דמות ביורוקרטית עיקשת וצרה זו. יתכן שנבערות מסויימת המשולבת באוריינטציה שהכל מסתדר מאליו ל''מתברג'' בצד הנכון, בצד גורמי השפעה פקידותיים/ממסדיים או כאלו הכרוכים בקלי קלוטו מסוגים נוספים, הביאו למוקסמות מובלעת מכוח הפריעה והנזק שמאחורי ה''סדר'' הבירוקרטי שבדמות אייכמן, מצד קבוצות נוער וגורמים אחרים. שלא לדבר על כך שיש שהושפעו מהמקסם הרע שבאיסור המוחלט, שהועצם על ידי כוח העקירה והגדימה שבידו החשוקה של הפקיד צר הכתפיים. אין זה בלתי סביר להבחין, שמוקסמותם המובלעת מהשטניות הפקידותית התגלעה בגל פרוורטי של ''יצירות'' אייכמן ונאציזם, לעיתים ברוח שיינקינאית ביזרית משהו. האם גורמי חושך כאלה ואחרים אף הם הושפעו בלי משים מרצחנותו הקפדנית/ספחתית של ''עובד מדינה מסור''? אכן, הקשר בין הצגה בטלויזיה ובמרקע של דמויות אלימות או בעלות יחוד מרושע אחר ובין חיקוי דפוס התנהגותם ידוע זמן רב, בפרט בסביבה אנומית (כזו בה שוררת התפוררות ערכים). | |||
_new_ |
שרון: אתה נוטה היום להכללות | |||
|
|||
אומנם בשפה יפה וציורית, אך עדיין הכללות. האם כוונתך לומר שבשינקין והסביבה שוררת התפוררות ערכים? כולנו מתפוררים, עפ''י שרון? ואיפה מר שרון גר? | |||
_new_ |
אמרתי שהחברה הישראלית היא ברובה חברה בה שוררת | |||
|
|||
התפוררות ערכים. ו''מה יש לנו במקומה'', כפי ששואל אבידן בהמשך שירו ''אין עלית רוחנית בארץ הזאת''? יכולתי לשאול: מערכות אלטרנטיביות מתנגשות? אבל מה אם הן תפזורת של פתיתי ערכיות שלוקטו מכל הבא ליד, כשכלל השיבוץ בתמהיל ה''ערכיות לכאורה'' הינו שהפתית מצלצל טוב לאוזן? איך ניתן לאפיין שיבוץ גרגירים בניגוד להבנה שיטתית? אקלקטיקה. מהותה של זו, בלועזית - ''גורנישט מיט גורנישט''. וניתן להוסיף גם את המילה היוונית ''רטוריקה'' - כשרטוריקה היא בעיקר איצטלה לפרקטיקה מנוגדת להצהרת הערך. בלשון אחרת, אלה שהערכיות והידע שלהם הינם פתיתי טריבייה לא מאורגנים של ''מכל הבא ליד'' - מה נאמר עליהם? אספסוף משכיל. נראה כמו ידע או ערכים, אבל זה לא. נראה כמו תרבות, אבל זו היפוכה. ואם בדמויי הארזים נפלה שלהבת? אל נא תאשימיני. ניסיתי. העסק נראה יגע. | |||
_new_ |
שרון: שאלה | |||
|
|||
האם ניתן אם כך לומר שבתגובתך על הנוער והמוזיקה נהגת כאספסוף משכיל? השאלה אינה לצורך התנגחות, אלא נשאלת ברצינות. כי נראה לי שהשתמשת שם בידע ''מכל הבא ליד''. | |||
_new_ |
אני אספסוף לא משכיל אבל גאה. | |||
|
|||
_new_ |
איני משכיל אלא מלומד, לדעתי הצנועה. | |||
|
|||
_new_ |
נו, שרון, תחליט | |||
|
|||
ואיך מתיישבת תגובתך שם למעלה עם השכלתך? | |||
_new_ |
שקד: האמת? עניין של מצבוב רוח באותו רגע. | |||
|
|||
_new_ |
תקרא את תגובתי לאורי | |||
|
|||
בנוגע לדה-היומאניזציה. אתה מפחד מיקי? לכן אתה פונה לגישות כאלו? | |||
_new_ |
מאדוג: אילו ''גישות כאלה'' לכל הרוחות? | |||
|
|||
למי כבר עשיתי דהומניזציה? למה שאעשה דהומניזציה למישהו, פרט לצורך לחרוק שיניים נוכח אלה שעשו דהומניזציה שלי, ועוד אי אלו ניבלויות אישיות מאד? וגם מטיפים? | |||
_new_ |
כה לחי, מיכאל שרון; תיאור שוטף ואמין כזה | |||
|
|||
של תהליכי נפש שבסוף פוגעים בזולת - מזמן לא קראתי. שתהיה לך ולכולנו גמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה נסים | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |