אני כידוע לכם מוגדר כ'סמולן'. אינני מתבייש בכך, אני מבטא את דעותיי ויש לי מצפון נקי, אם אשאל בעתיד – בעולם הזה או בעולם הבא – מה עשית אתה על מנת למנוע את הקטסטרופה, יש לי תיקים מלאים, תיקים המכילים אמירת דברים ברורים, ולעתים קרובות מאד – גם מקוממים.
יש לי הרבה בבטן על הדרך בה התגלגלנו אל תוך המלחמה, מכל מקום – בשלב מסוים פשוט לא הייתה לנו ברירה, ובצדק ניתנה לצה''ל הפקודה להיכנס.
קיבלתי הבוקר מייל – בכותרת ''דובר צה''ל מודה בפשע מלחמה'' - המספר על ירי כוחות צה''ל לעבר בית חולים ברצועה תוך סיכון החולים שהיו מאושפזים במקום.
אינני יודע, ולא חקרתי את פרטי המקרה. ובתגובתי אף כתבתי כי זה לא כל כך מעניין אותי. ברגע שהחלה המלחמה הפכתי לאדם אחר. עמי-מדינתי נמצאים במלחמה, את כל הטענות והחשבונות אני מניח בצד עד לאחר המלחמה. היום אני מתייצב חד-משמעית לימין כוחותינו הלוחמים.
אני מתבייש במי שמחפש בנסיבות אלה את פשעי המלחמה של ישראל. אנו לוחמים באויב הממטיר אין ספור פצמ''רים ורקטות , כולם, ללא יוצא מן הכלל, מכוונים להרוג אותנו, אזרחי ישראל. נשק ם מכוון לעבר יישובינו וערינו
אין איש המנסה לשכנע אותי שמשגרי טילים אלה ברצועה משתדלים שלא לבצע פשעי מלחמה.
למדנו - אין מלחמה נקייה, אין מלחמה בה ניתן למנוע ולהימנע מצעדים קשים ומפעולות צבאיות הפוגעות גם באזרחים, זאת ועוד – לא אחת יש מצבים בה אתה מבקש נקמה.
צפיתי בהפגנות הסוערות המגנות את ישראל בלונדון. לפני 70 שנים הייתה זו בריטניה ששיגרה את מטוסיה להרוס את דרזדן, בתגובה לטילים הגרמניים ששוגרו על לונדון.
יש רגע שאני. לפחות. חדל להיות ''יפה נפש''. ישראל במלחמה ואני תומך נאמן בצבא הנלחם.
היום אינני יפה נפש
