להבין את שפת הסתרים של ירושלים

הרצל חקק מכהן כיום כיושב ראש אגודת הסופרים העברים. פרסם ספרי שירה, ספרי מחקר, לקסיקון ללשון שכתב יחד עם אחיו התאום בלפור חקק וכן ספרי ילדים. הצגתי לו כמה שאלות כדי לחשוף את תמונת עולמו.

הרצל, מה מקור שמך - אלדד?

אבינו שהיה פעיל ציוני בחר לקרוא לנו הרצל ובלפור, הסבא מוראד-מרדכי רצה בשם תנ''כי, רצה שניקרא אלדד ומידד. כשהיינו בני עשר כתבנו על מחברותינו ''הרצל אלדד'' ו''בלפור מידד''. כשגדלנו ובגרנו הוספנו שמות אלה, כמחווה לסבא. כך השלמנו בין הציונות לבין היהדות.

השירים על ירושלים ועל ארץ ישראל – נראים כמסע אחר תקופה או אחר חיים שהיו, מה הניע אותך לכתיבה זו?

ירושלים היא אבן השתייה של קיומנו כאן. מהמעברה הגענו לירושלים, ומאז היא מקור חיים, מקור השראה בלתי נפסק. בספרי יש מסע קסום אחר שכונות הילדות, ניסיון להבין את שפר הסתרים שיש בעיר הזו, שפה שמהלכת קסם על כל הסובבים בחוצותיה. תמצאי שירים על שכונת הילדות בבתי סיידוף, על בתי הכנסת בירושלים, שם נהגנו להתפלל עם חברינו לכיתה, עם אבא. כך השיר על ''בית זהרי חמה'', על בתי הכנסת בנחלאות. בשיר על בית הכנסת 'זהרי חמה' שאותו פרסמתי בספרי ''אהבה היא מולדת'' בשנת 1998 אני מתאר התמודדות של משורר השב שיבה מאוחרת למחוז התפילה הקדום, לנשמתו של הילד, המגיע עם אביו בבקרים לתפילת ותיקין:

לְמוּדֵי תְּפִלָּה הָיִינוּ, יְלָדִים נוֹשְׂאֵי עוֹלָם. בְּבֵית זָהֳרֵי חַמָּה זָכַרְנוּ כָּל תָּג כָּל זָקֵף קָטֹן, כָּל מֵרְכָא, אֶתְנָח לְלֵב נִרְדָּם. בַּלֵּילוֹת אֲנִי עֲדַיִן בָּא לְשָׁם רַךְ וְעָדִין מְנַסֶּה לְהָבִין מָה עוֹשָׂה נִשְׁמָתִי הַבּוּרָה בִּתְפִלַּת וָתִיקִין.