תג מחיר איסלאמי – אסטרטגי
רצח חברי מערכת השבועון הסאטירי ''שארלי-הבדו'' היה מבצע תג-מחיר אסלאמי קלאסי:
- זו הייתה פעולת נקם של האסלאם הקיצוני, פעולה שהצליחה והכתה גלים בעולם כולו;
- זו הייתה פעולת נקם נקודתית, כנגד גורם שנהג באופן שיטתי ללעוג ולבזות את דתם ואת נביאה;
- וזו הייתה פעולה שהתכוונה גם להרתיע כל מי שנהג לבקר ומתכוון לבקר, ללעוג ולהתבדח בעתיד על חשבון הדת המוסלמית והקדוש לה.
מוקדם לדעת אם פעולה זו השיגה את מטרת יוזמיה. הפגנת הענק ברחובות פריז, ובערים צרפתיות אחרות, באה להצהיר כי צרפת איננה מתכוונת להיכנע. אלא שבה בעת, ראינו את העיתונות המערבית נמנעת מלפרסם את הקריקטורות של ה''שארלי-הבדו'' או מפרסמת אותן תוך טשטוש הדמויות. היה זה מעשה אשר ללא ספק ביטא חשש ודאגה.
חופש הביטוי לעולם איננו אבסולוטי
אומות העולם, לרבות מדינות מוסלמיות וערביות, גינו בחריפות את הרצח המתועב של סגל מערכת השבועון. אלא שגינוי זה ביטא את ההתנגדות ללא סייג מהמעשה הקיצוני שביצעו שני האחים
סעיד ו
שריף קואשי. הגינוי לא בא להגן על חופש הביטוי, ובוודאי שלא להגן על חופש ביטוי מוחלט וללא הגבלה.
כמעט לכל עם, מדינה או חברה אנושית יש נושאים שניתן לבקר וללעוג להם. דת האסלאם והנביא מוחמד הם מכנה משותף המלכד את בני דת זו בכלל, ואת הערבים המוסלמים, במיוחד. מבחינה זו אפשר להבין את הזדהותם עם מי שבאו למחות כנגד הקריקטורות הלועגות לנביא.
גם בישראל הועלתה לאחרונה הצעת חוק האוסר שימוש בסמלים ובכינויים נאצים. אלא שהמבחן איננו בשלילת ההתבטאות אלא בדרך התגובה לה.
מדינות טוטליטאריות, ודתות טוטליטאריות הן שמגלות הכי פחות סובלנות. זה לא מכבר ראינו את צפון קוריאה מגיבה על סרט סאטירי שלעג לשליט הכול יכול. גם אנשי ''תג מחיר'' שלנו מבטאים בעיקר את חוסר יכולתם לקבל את דברי ומעשי הביקורת ואת צעדי השלטון נגדם. ואולי הם גם נטולי חוש הומור.
גורל יהודי צרפת
הקהילה היהודית בצרפת נמצאת מאוימת. הרוצח במעדנייה הכשרה בפריז בחר את המקום שלא במקרה, הוא ידע שכל בני הערובה שבמקום יהיו יהודים. יהודי צרפת מהווים יעד לאנטישמיות המוכרת ולשנאה הערבית-מוסלמית כלפי ישראל וכלפי היהודים המזוהים כתומכים בה.
רק טבעי שבנסיבות הקיימות שוקלים רבים מבני הקהילה לנטוש ולהגר. ובכל זאת, כל השוואה בין מצב יהודי צרפת היום למצב יהודי גרמניה עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון, היא מופרכת ואינה הוגנת. הצעדים האנטי יהודיים בגרמניה הנאצית היו מונחים ע''י השלטון - ע''י אדולף היטלר וממשלתו; בצרפת של היום עומדים הנשיא וממשלתו לצידה של הקהילה היהודית המקומית ועושים כמיטב יכולתם להגן על בטחונה.
יהודי צרפת מכירים את חוק השבות ואת זכותם לעלות לישראל. הם יקבלו את החלטתם האישית לא בשל קריאות ראש הממשלה ושר החוץ. אלו לא יוסיפו ולא יגרעו.
קריאה זו, שעיקרה ''אין ביטחון ליהודים בצרפת'', מהווה התגרות מיותרת ומזיקה ליחסי ישראל עם ממשלת פריז.
בשולי האירועים בפריז
